אלטער בחור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24: שורה 24:
[[קטגוריה:מילים וביטויים ביידיש]]
[[קטגוריה:מילים וביטויים ביידיש]]
[[קטגוריה:זוגיות]]
[[קטגוריה:זוגיות]]
[[קטגוריה:נישואים]]
[[קטגוריה:נישואים ביהדות]]
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:יהדות חרדית]]
[[קטגוריה:יהדות חרדית]]

גרסה מ־20:58, 24 ביולי 2013

אלטער בחוריידיש: אַלטֶער בּוחֶר, או עלטערער בוחר; בתרגום מילולי "בחור מבוגר") הוא כינוי בציבור החרדי האשכנזי לבחור ישיבה שנשאר רווק בגיל מבוגר יחסית. לקבוצה המבוגרת בישיבה קוראים אלטער'ס.

תאור כללי

בציבור החרדי מקובל שהנערים לומדים בישיבה מגיל בר המצווה ועד החתונה, גיל הנישואים נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית,[1] ומקובל בו להתחתן כבר מגיל 18 לפי דברי המשנה ”בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה” (אבות, ה כ"א). בציבור החסידי גיל הנישואים המקובל נע בין 18 ל 21 ובציבור הליטאי עד גיל 25. בחורים מגיל 22 או 26 ומעלה בהתאמה, נחשבים למעוכבי שידוך ומכונים אלטער בחור. בחלק מהישיבות הליטאיות, גיל הנישואים המקובל מאוחר יותר.

השוני בין הציבור החסידי לליטאי בעניין זה נובע מהבדלים בגישה האידאולוגית; בישיבות חסידיות הנישואים מוקדמים יותר כדי ללמוד תורה בטהרה ללא מחשבות אסורות, וע"פ דברי הגמרא[2] "עד גיל עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא, אומר : תפחנה עצמותיו". ואילו בישיבות ליטאיות גיל הנישואים מאוחר קצת יותר במטרה להספיק ולקיים כמה שיותר את מצוות תלמוד התורה לפני הנישואים המטילים על האדם עול פרנסה, וכפי דברי השו"ע[3] "ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר".

הסיבות לעיכוב נישואים אצל תלמידי ישיבה מעבר לגילאים המקובלים נובעות ממספר תופעות חברתיות שחלקן ייחודיות לציבור החרדי. לדוגמה, מקובל בציבור החרדי להמתין עד שאחיו הגדולים של הבחור יתארסו לפני תחילת תהליך השידוך, לבחור בעל בעיה רפואית תוצע בדרך כלל בת זוג עם בעיה רפואית דומה, ובחור הנחשב לשבבניק יתקשה למצוא בת זוג ממשפחה מכובדת.

היחס החברתי לאלטער בחור

היחס לו זוכים הבחורים המבוגרים משתנה ולא אחיד. לעתים מכבדים אותם ורוחשים להם כבוד, הן משום שהספיקו ללמוד חלקים רבים בתורה, בתלמוד ובפוסקים, והן מפאת גילם. אך בדרך כלל ככל שהם מתבגרים ועדיין לא נישאים מרננים אחריהם, מעמידים בסימן שאלה את שמם ומעמדם ומרחמים עליהם, שכן מדובר בבחורים שלא מוצאים את ה'בשערט' - בת הזוג המיועדת להם משמים. בנוסף, הימצאות "אלטער'ס" - בחורים מבוגרים - בישיבה משמשת כאיום סמוי לבחורים המתמהמהים בבחירת שידוך[4]. מסיבות אלו יעדיף לפעמים האלטער בחור לעזוב את הישיבה ואת מעמדו בה לטובת ישיבה אחרת בה יש יותר בחורים בני גילו. כתוצאה מכך בדרך כלל ככל שהישיבה יותר קטנה, כך יהיו בה פחות בחורים מבוגרים גם באופן יחסי. בדרך כלל פונים הבחורים המבוגרים לישיבת מיר, אליה מתקבלים רק בחורים מגיל 20 ומעלה ("קיבוץ").

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ החרדים - תפרוסת גאוגרפית, ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יולי 2004
  2. ^ קידושין כט:
  3. ^ אה"ע סי' א סעי' ג
  4. ^ ר' רוז, חנן אלפר, תמר אלמוג, ‏הישיבה הגדולה בחינוך החרדי, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 31.3.2008
ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.