יצחק מרדכי שפירא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ילדיו: הרחבה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==ילדיו== |
==ילדיו== |
||
*רבי אבי עזרא זליג שפירא, נישא לבלומא רייזיל בת דודו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'. עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. נפטר בחול המועד סוכות [[תש"ד]], ונקבר בהר הזיתים. בנו, המשיך את [[חסידות דרוהוביץ']]. |
*רבי אבי עזרא זליג שפירא, נישא לבלומא רייזיל בת דודו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'. עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. נפטר בחול המועד סוכות [[תש"ד]], ונקבר בהר הזיתים. בנו, המשיך את [[חסידות דרוהוביץ']]. |
||
*רבי אברהם יעקב שפירא (נרצח בשואה בערב [[ראש השנה]] [[תש"ד]]). נישא |
*רבי אברהם יעקב שפירא (נרצח בשואה בערב [[ראש השנה]] [[תש"ד]]). נישא לקרובת משפחתו{{הערה|אביה רבי ישראל היה בנה של) שרה דבורה, אחות סבו רבי אבי עזר זעליג. כמו כן, סבו (הכפול) רבי אברהם יעקב מסדיגורה, היה דוד זקן של רבי ישראל. }} מרים בת רבי [[ישראל פרלוב]] מ[[חסידות קרלין|סטולין]]. |
||
*רבי דוד משה ([[י"ט באלול]] [[תרס"ד]] - [[ט"ו באייר]] [[תשמ"ח]]) כיהן כאדמו"ר מגוואדז'יץ-סדיגורה ב[[ווינה]] וב[[בורו פארק]].נישא לאלטע בת ציון בתו של רבי שלמה חיים מ[[חסידות נובומינסק#רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב|בולחוב]] ובזיווג שני לרייזיל בתו של רבי שרגא פייבוש מ[[ברוך הגר#שושלתו|זאליטשציק]]. |
*רבי דוד משה ([[י"ט באלול]] [[תרס"ד]] - [[ט"ו באייר]] [[תשמ"ח]]) כיהן כאדמו"ר מגוואדז'יץ-סדיגורה ב[[ווינה]] וב[[בורו פארק]].נישא לאלטע בת ציון בתו של רבי שלמה חיים מ[[חסידות נובומינסק#רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב|בולחוב]] ובזיווג שני לרייזיל בתו של רבי שרגא פייבוש מ[[ברוך הגר#שושלתו|זאליטשציק]]. |
||
*הרב שלום יוסף שפירא (- [[ז' באלול]] [[תשמ"ג]]) |
*הרב שלום יוסף שפירא (- [[ז' באלול]] [[תשמ"ג]]) חתנו של בן דודו של אביו, רבי ירחמיאל משה מ[[חסידות קוז'ניץ|קוז'ניץ]]. ממייסדי [[כפר חסידים]] ו[[קריית אתא]]. |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{מיון רגיל:שפירא, יצחק מרדכי}} |
{{מיון רגיל:שפירא, יצחק מרדכי}} |
||
גרסה מ־15:43, 26 ביולי 2013
רבי יצחק מרדכי שפירא (אב תרכ"ז - ג' בתמוז תר"צ) היה אדמו"ר בגוואדזיץ' (Gwoździec).
תולדותיו
נולד בסדיגורה לרב אבי עזרא זליג שפירא, אדמו"ר בסטרי ובנו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא, מחשובי אדמו"רי פולין בדורו. אמו הייתה הדסה פייגא, בתו של רבי אברהם יעקב פרידמן מסאדיגורה. נישא לציפורה פייגא, בת דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה.
לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות בגוואדז'יץ שבגליציה (כיום אוקראינה) לצד אחיו רבי חיים מאיר יחיאל שהחל לכהן בדרוהוביץ' וממנו יצאה שושלת דרוהוביץ'. על אף היותו צאצא מצד אביו לשושלת קוז'ניץ, נהג בדרך חסידות רוז'ין, שושלתם של אמו וחותנו.
בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט כשאר אדמו"רי רוז'ין לוינה, שם השתכן עד לפטירתו. אשתו עלתה לארץ ישראל ונפטרה בכ' בחשוון תש"ג ונקברה בבית העלמין בהר הזיתים.
ילדיו
- רבי אבי עזרא זליג שפירא, נישא לבלומא רייזיל בת דודו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'. עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. נפטר בחול המועד סוכות תש"ד, ונקבר בהר הזיתים. בנו, המשיך את חסידות דרוהוביץ'.
- רבי אברהם יעקב שפירא (נרצח בשואה בערב ראש השנה תש"ד). נישא לקרובת משפחתו[1] מרים בת רבי ישראל פרלוב מסטולין.
- רבי דוד משה (י"ט באלול תרס"ד - ט"ו באייר תשמ"ח) כיהן כאדמו"ר מגוואדז'יץ-סדיגורה בווינה ובבורו פארק.נישא לאלטע בת ציון בתו של רבי שלמה חיים מבולחוב ובזיווג שני לרייזיל בתו של רבי שרגא פייבוש מזאליטשציק.
- הרב שלום יוסף שפירא (- ז' באלול תשמ"ג) חתנו של בן דודו של אביו, רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ. ממייסדי כפר חסידים וקריית אתא.
הערות שוליים
- ^ אביה רבי ישראל היה בנה של) שרה דבורה, אחות סבו רבי אבי עזר זעליג. כמו כן, סבו (הכפול) רבי אברהם יעקב מסדיגורה, היה דוד זקן של רבי ישראל.