תכנון (פעולה) – הבדלי גרסאות
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים== |
==מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים== |
||
ה[[מוח]] האנושי מסוגל לתמוך בשאיפותיו של האדם להגשים מטרות שונות{{הערה|שם=קולקינס}}. |
|||
אחד מתפקידיה של [[האונה המצחית]] הוא תכנון{{הערה|שם=קרלסון|Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.}}. |
אחד מתפקידיה של [[האונה המצחית]] הוא תכנון{{הערה|שם=קרלסון|Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.}}. |
||
[[דופמין]] הוא [[מוליך עצבי]] המעורב בתהליכים של תכנון{{הערה|שם=קולקינס|Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.}}. |
[[דופמין]] הוא [[מוליך עצבי]] המעורב בתהליכים של תכנון{{הערה|שם=קולקינס|Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.}}. |
||
ה[[מידע]] המרחבי המתקבל מהחושים [[עיבוד מידע|מעובד]] על ידי |
ה[[מידע]] המרחבי המתקבל מהחושים [[עיבוד מידע|מעובד]] על ידי המוח, אשר מגבש את ה[[תפיסה מרחבית|תפיסה המרחבית]] המשמשת את [[המערכת המוטורית]] לצורך תכנון של פעולות עתידיות{{הערה|שם=רמחנדרן|V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.}}. |
||
[[האזור המוטורי המשלים]] (SMA) הוא חלק מ[[קליפת המוח]] המעורב בהיבטים מגוונים של תכנון [[תנועה (פיזיקה)|תנועה]]{{הערה|שם=מקושי|Makoshi, Z., Kroliczak, G., & van Donkelaar, P. (2011). Human supplementary motor area contribution to predictive motor planning. Journal Of Motor Behavior, 43(4), 303-309.}}. |
[[האזור המוטורי המשלים]] (SMA) הוא חלק מ[[קליפת המוח]] המעורב בהיבטים מגוונים של תכנון [[תנועה (פיזיקה)|תנועה]]{{הערה|שם=מקושי|Makoshi, Z., Kroliczak, G., & van Donkelaar, P. (2011). Human supplementary motor area contribution to predictive motor planning. Journal Of Motor Behavior, 43(4), 303-309.}}. |
||
גרסה מ־12:17, 1 באוגוסט 2013
תכנון הוא פעולה קוגניטיבית מודעת שהאדם מבצע בכדי להתכונן לקראת אירועים עתידיים או לצורך השגת מטרה.
תהליך התכנון מערב קבלת החלטות בין אפשרויות הפעולה העומדות לרשות האדם וארגון של סדר הפעולות הנבחר. התוצר של פעולת התכנון הוא גיבוש של תוכנית, אשר תנחה את ההתנהגות של האדם ואת האופן שבו הוא פועל בסביבה.
השפעות על יכולת התכנון
להבדיל מפעולה אימפולסיבית על פי דחפים, תהליך התכנון מצריך הפעלת מחשבה ושליטה עצמית. בהתאם לכך, ישנם גורמים וכישורים שונים אשר יכולים לשפר את יכולת התכנון של האדם. לדוגמה: תפקודים ניהוליים, דיבור פנימי, מיומנויות חשיבה, הפעלה של מטא-קוגניציה ועוד.
יכולת התכנון יכולה להיות מושפעת מהטיה קוגניטיבית או דפוס חשיבה מסויים, לחץ חברתי ועוד.
פגיעה ביכולת התכנון היא אחד המאפיינים של הפרעת קשב[1].
מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים
המוח האנושי מסוגל לתמוך בשאיפותיו של האדם להגשים מטרות שונות[2]. אחד מתפקידיה של האונה המצחית הוא תכנון[3].
דופמין הוא מוליך עצבי המעורב בתהליכים של תכנון[2].
המידע המרחבי המתקבל מהחושים מעובד על ידי המוח, אשר מגבש את התפיסה המרחבית המשמשת את המערכת המוטורית לצורך תכנון של פעולות עתידיות[4]. האזור המוטורי המשלים (SMA) הוא חלק מקליפת המוח המעורב בהיבטים מגוונים של תכנון תנועה[5].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Johnston, C., Mash, E. J., Miller, N., & Ninowski, J. E. (2012). Parenting in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Clinical Psychology Review, 32, 215–228.
- ^ 1 2 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
- ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
- ^ Makoshi, Z., Kroliczak, G., & van Donkelaar, P. (2011). Human supplementary motor area contribution to predictive motor planning. Journal Of Motor Behavior, 43(4), 303-309.