אותיות השימוש – הבדלי גרסאות
ב-ה' השאלה - שונתה המילה "הידיעה" למילה "השאלה" |
מ ←משמעות ושימושים: "ההיית או חלמתי חלום?" |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
**[[הרצחת וגם ירשת]]? |
**[[הרצחת וגם ירשת]]? |
||
**'''ה'''ידעתם מה מתרחש בכל הבוסתנים בלילה בו שותקים הצרצרים והתנים? |
**'''ה'''ידעתם מה מתרחש בכל הבוסתנים בלילה בו שותקים הצרצרים והתנים? |
||
**כאשר ישנו שם או פועל המתחיל באות ה' אין להוסיף לפניו את ה' הידיעה, לדוגמה: ״'''ה'''הסתכלת?״ - אינו משפט תקני ויש לכתוב ״הסתכלת?״ ללא ה' השאלה. |
|||
* '''ו' החיבור''' - האות ו' הבאה להורות על חיבור וצרוף של דברים או פעולות. למשל: |
* '''ו' החיבור''' - האות ו' הבאה להורות על חיבור וצרוף של דברים או פעולות. למשל: |
||
גרסה מ־22:22, 15 באוגוסט 2013
אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד באופן חבור.
אותיות השימוש הן: ב, ה, ו, כ, ל, מ, ש.
כל אחד מעיצורי מש"ה וכל"ב מלווה בתנועה, אשר משתנה בתנאים מסוימים[1], כפי שיפורט בהמשך. בנוסף, למילה מסוימת יכולה להתצטרף יותר מאות שימוש אחת. לדוגמה: והכובע, לכשיתעורר.
סימנים לזכירת אותיות השימוש
את אותיות השימוש ניתן לסדר כראשי תיבות שישמשו כעזר זיכרון: מש"ה וכל"ב, סימן הנשען על שניים מגיבורי נדודי בני ישראל במדבר, משה וכָלֵב.
משמעות ושימושים
- ה' הידיעה - האות ה' הבאה לפני שמות, כדי להורות שהם ידועים ומפורשים. למשל: הבית והילד.
- ה' השאלה - האות ה' הבאה לפני שם או פועל להבעת שאלה או תמיהה. למשל:
- הרצחת וגם ירשת?
- הידעתם מה מתרחש בכל הבוסתנים בלילה בו שותקים הצרצרים והתנים?
- ו' החיבור - האות ו' הבאה להורות על חיבור וצרוף של דברים או פעולות. למשל:
- אני ואתה נשנה את העולם.
- כאשר יש רשימה של מילים במשפט, נהוג לסמן פסיק לאחר כל מילה פרט לזו שלפני האחרונה ברשימה וו' החיבור תצורף רק למילה האחרונה. לדוגמה: רצתי, נפלתי והתגלגלתי.
- ו' החיבור מנוקדת בדרך כלל בשווא נע כתוצאה של חיטוף. עם זאת, לפני העיצורים השפתיים בומ"פ או אותיות המנוקדות בשווא, התנועה של ו' החיבור משתנה לשורוק כתוצאה מהידמות, והעיצור וי"ו נאלם (אינו הגוי). זאת פרט לאות י' המנוקדת בשווא, אשר לפניה ו' החיבור תנוקד בחיריק מלא (העיצור יו"ד נאלם). בנוסף, לפני חטפים חלה הידמות לתנועת החטף של האות שאחרי ו' החיבור[1].
- הדגש הקל המופיע באותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה יוסר כאשר בצטרף אליה ו' החיבור. זאת משום שאז הן כבר אינן נמצאות בראש מילה ו-ו' החיבור אינה מנוקדת בשווא נח. בעברית המודרנית, שינוי זה משפיע רק על הגייתן של האותיות ב', כ' ו-פ'[1].
- ו' ההיפוך - האות ו' הבאה להורות על היפוך הזמן של הפועל (מעבר לעתיד או מעתיד לעבר). שימוש זה נפוץ במקרא. דוגמאות:
- ש' השיעבוד - אות זו מחליפה את המילית "אשר". מטרתה להורות על זיקה בין מילים שונות:
- הספר שקראתי,
- הבית שקניתי.
- אותיות היחס בכל"מ - אותיות אלה מצטרפות אל שמות ופעלים בהוראות שונות- כמו, בזמן, בתוך, לציון מטרה, להוראת מקום, זמן וכדומה. דוגמאות:
- בעודני ביער,
- לחבר,
- כמעוף הפרפר,
- מרחוק ומכאן.
לעתים מצטרפות למילה אותיות שימוש אחדות, למשל: "וכשקראתי".
דגש חזק אחרי אותיות מש"ה
אחרי אותיות השימוש מש"ה ישנו מכפל המסומן בדגש חזק. מכפל זה נוצר בעקבות תהליך של הידמות[1]. בהגייה הישראלית המודרנית הדגש משפיע רק על אופן הגייתם של האותיות ב', כ', ו-פ'.[1].
בכתיב המנוקד מסומן דגש חזק אחרי אותיות מש"ה בכל מקרה פרט לעיצורים גרוניים, שאינם נכפלים. במקום זאת יש לפעמים שינויים בתנועות שלפני אותיות גרוניות, כמו למשל תשלום דגש[1]. העיצורים הגרוניים יכולים לעתים להשפיע על הניקוד של אותיות השימוש מ' ו-ה' הבאות לפניהן[1].
ניקוד אותיות כל"ב
אותיות כל"ב מנוקדות באופן דומה לו' החיבור כאשר הן מתקשרות לשם עצם לא מיודע, פרט לתנועת שורוק הייחודית לו' החיבור ולא נראת באותיות אלו. כלומר, בדרך כלל הן תנוקדנה בשווא נע כתוצאה של חיטוף. עם זאת, לפני חטפים חלה הידמות לתנועת החטף של האות שאחרי אות השימוש כל"ב. בנוסף, לפני כל האותיות המנוקדות בשווא, אותיות כל"ב תנוקדנה בחיריק[1].
כשאותיות כל"ב מתקשרות לשם עצם מיודע, ה' הידוע נעלמת, אך התנועה והמכפל שלה נשארים[1]. במקרים אלו אותיות השימוש תנוקדנה על פי רוב בפתח או קמץ. כמו כן, בעקבות הישארותו של המכפל של ה' הידוע האותיות ב', כ', ו-פ' תהגנה באופן פוצץ ולא חוכך[1].
מוספיות שאינן אותיות שימוש
ישנן אותיות אשר נוספות לאותיות השורש של המילה ומהוות חלק מהתבנית שלה. אילו הן מוספיות שאינן אותיות שימוש.
- אית"ן - אותיות אלה באות לפני פועל בעתיד להוראת הכינויים שלי. למשל: אמצא, ימצא, נמצא ותמצא.
- תמיהו"ן - אותיות אלה באות אחרי פועל בעבר להוראת הכינויים השונים. לדוגמה: ביצעתי, כתבתן, אכלתם, קנתה, קנינו.
- הכנוי"ם - אותיות אלו באות לסמן את הגופים בנטיות השונות: ידך, ידי, ידו, ידן, ידם; בקרני, בקרו, בקרם וכו'.
ראו גם
מקורות מידע
- "תקציר הדקדוק העברי" עמוד 922 בספר "המילון העברי המרוכז", אברהם אבן-שושן, הוצאת קרית-ספר בע"מ ירושלים, שנת 1993.