זריקת רעל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Drpritay (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''זריקת רעל''' או "זריקה קטלנית", היא שיטה חדשה יחסית של [[הוצאה להורג]] הנחשבת ל[[עונש מוות]] "הומניטרי". שיטה זו באה לכאורה להחליף שיטות המתה הגורמות [[סבל]] רב, [[כאב]] ו[[פחד]] למוצא להורג. ההוצאה להורג נעשית באמצעות [[זריקה|הזרקת]] [[עירוי]] המכיל שילוב משולש של [[תרכובת|תרכובות]] במינון גבוה (חומר [[הרדמה]], חומר ל[[שיתוק]] השרירים ו[[רעל]] ל[[מוות|המתה]]) וזרימתן ב[[כלי דם|כלי הדם]] של המוצא להורג.
'''זריקת רעל''' או "זריקה קטלנית", היא שיטה חדשה יחסית של [[הוצאה להורג]] הנחשבת ל[[עונש מוות]] "הומניטרי". שיטה זו באה לכאורה להחליף שיטות המתה הגורמות [[סבל]] רב, [[כאב]] ו[[פחד]] למוצא להורג. ההוצאה להורג נעשית באמצעות [[זריקה|הזרקת]] [[עירוי]] המכיל שילוב משולש של [[תרכובת|תרכובות]] במינון גבוה (חומר [[הרדמה]], חומר ל[[שיתוק]] השרירים ו[[רעל]] ל[[מוות|המתה]]) והזרמתן ל[[כלי דם|כלי הדם]] של המוצא להורג.
השיטה משמשת בעיקר ברוב [[מדינה|מדינות]] [[ארצות הברית]]. המוצא להורג הראשון שהומת בדרך זו היה [[צ'ארלס ברוקס ג'וניור]]. גזר דינו בוצע ב-[[7 בדצמבר]] [[1982]]<ref name="groner">Groner JI, [http://dx.doi.org/10.1136/bmj.325.7371.1026 '''Lethal injection: a stain on the face of medicine]''', BMJ, volume 325, issue 7371, pages 1026–8, 2002, PMID 12411367 </ref>.
השיטה משמשת בעיקר ברוב [[מדינה|מדינות]] [[ארצות הברית]]. המוצא להורג הראשון שהומת בדרך זו היה [[צ'ארלס ברוקס ג'וניור]]. גזר דינו בוצע ב-[[7 בדצמבר]] [[1982]]<ref name="groner">Groner JI, [http://dx.doi.org/10.1136/bmj.325.7371.1026 '''Lethal injection: a stain on the face of medicine]''', BMJ, volume 325, issue 7371, pages 1026–8, 2002, PMID 12411367 </ref>.
[[קובץ:Map of US lethal injection usage.svg|שמאל|ממוזער|250px|הצגת דפוס השימוש של מדינות בארצות הברית בזריקת רעל {{מקרא|#CC6633;|מדינות שמשתמשות בשיטה זו בלבד.}}
[[קובץ:Map of US lethal injection usage.svg|שמאל|ממוזער|250px|הצגת דפוס השימוש של מדינות בארצות הברית בזריקת רעל {{מקרא|#CC6633;|מדינות שמשתמשות בשיטה זו בלבד.}}

גרסה מ־10:22, 29 באוגוסט 2013

זריקת רעל או "זריקה קטלנית", היא שיטה חדשה יחסית של הוצאה להורג הנחשבת לעונש מוות "הומניטרי". שיטה זו באה לכאורה להחליף שיטות המתה הגורמות סבל רב, כאב ופחד למוצא להורג. ההוצאה להורג נעשית באמצעות הזרקת עירוי המכיל שילוב משולש של תרכובות במינון גבוה (חומר הרדמה, חומר לשיתוק השרירים ורעל להמתה) והזרמתן לכלי הדם של המוצא להורג. השיטה משמשת בעיקר ברוב מדינות ארצות הברית. המוצא להורג הראשון שהומת בדרך זו היה צ'ארלס ברוקס ג'וניור. גזר דינו בוצע ב-7 בדצמבר 1982[1].

הצגת דפוס השימוש של מדינות בארצות הברית בזריקת רעל
  מדינות שמשתמשות בשיטה זו בלבד.
  מדינות שמשתשות בשיטה זו כשיטה עיקרית אך גם בשיטה נוספת כשיטה משנית
  מדינות שמשתמשות בשיטה זו כשיטה משנית
  מדינות שהשתמשו בשיטה זו בעבר, אך אינן משתמשות בשיטה זו עוד
  מדינות שלא השתמשו בשיטה זו מעולם
חדר הוצאה להורג

השיטה

הנידון למוות נאזק לאלונקה בשכיבה ומחובר אליו מכשיר א.ק.ג. על מנת לפקח על כך שהמוות התבצע. כהכנה לעירוי, לאחר חיטוי מקומי, מוחדרת לוריד באמת ידו מחט עבה בציפוי פלסטיק ("ונפלון"). לעתים גם לזרוע השנייה מוחדר צינור המשמש כגיבוי במקרה של תקלה בצינור העירוי העיקרי. עם קבלת הודעה המאשרת להתחיל בביצוע ההמתה, מפעיל הסגל הממונה על התהליך את המתג המזרים את העירוי הקטלני אל מחזור דמו של הנידון למוות. מתקן העירוי בנוי כמעין שלוש מבחנות, בכל אחת מהן תמיסת רעל שונה. אופן ביצוע ההמתה נעשה בשלושה שלבים:

  1. זריקת הרדמה
  2. זריקת שיתוק
  3. זריקת מוות

התרכובות הכימיות

בזה אחר זה ניתנים שלושת הסמים בזריקה לתוך הוריד באופן איטי:

  • תיופנטל סודיום (נתרן) (נקרא גם סודיום פנטוטל) - משמש להרגעה. סמי הרגעה גורמים לירידה בעירנות וההכרה של האדם עד כדי הרדמות.

מחקרים הראו כי לעתים הכמות המוזרקת ממרכיב כימי זה קטנה, ובמצב זה אינה גורמת לאיבוד הכרה, אלא למצב של "עירפול" בלבד בו הנידון למוות מודע לסביבתו ויכול להרגיש לחלוטין בקורה לו לרבות כאב חזק הנובע מצריבת כלי הדם בזמן ההזרקה.[דרוש מקור] למרות ערעורים רבים בנושא זה החליט בית המשפט העליון בארצות הברית על כך שההליך חוקי.

בדרך כלל גורמת זריקת רעל לשינוי גוון העיניים והעור לצהבהב ולעתים אף להקאה. זמן ההוצאה להורג בזריקת הרעל נמשך בדרך כלל כשבע דקות, אך לעתים יכול התהליך להמשך אף עד לשעתיים.

לאחר ההכרזה על שעת מותו של הנידון למוות נשלחת גופתו לנתיחה שלאחר המוות.

גישת הרפואה לזריקות רעל

לכאורה, החדרת העירוי וקביעת המוות הם עיסוק רפואי, אך הרפואה מתנגדת בתוקף להשתתפותם של רופאים בתהליכי הוצאה להורג. זאת עקב ה"קו המנחה" בשבועת היפוקרטס, כי על פי כללי האתיקה הרפואית, תפקיד הרופא הוא לעזור לשפר את בריאותו של האדם ולא לעסוק בהמתתו. על כן, שוללת הרפואה מכל וכל שיטת המתה זו ונטילת חלק כלשהו של רופאים בה. עלותה המשוערת של זריקת רעל המשמשת להוצאה להורג אחת יקרה משיטות אחרות.

ביקורת ודיון על זריקת הרעל

ההוצאה להורג בזריקת רעל מעלה עניין רב ותהיות בקרב מגזרים שונים. ארגונים לזכויות האדם מתנגדים ומפגינים בנחרצות כנגד הוצאה להורג בדרך זו בפרט וכנגד הוצאות להורג בכלל. בשנת 2006 בלבד, הוצאו להורג בזריקת הרעל 53 נידונים למוות בארצות הברית, ואילו בשנת 2007 בוצע גזר דינם של 42 אסירים שנידונו לעונש מוות בשיטה זו. כיום ממתינים לביצוע הריגתם מעל לשלושת אלפים אסירים רק בארצות הברית.

בשנת 2010 התעורר דיון בארצות הברית כי יתכן ששתי הזריקות הראשונות הניתנות לנידונים למוות ומטרתן להרדים לשתק ולמנוע כאב אינן יעילות. נוירולוגים ורופאים אחרים העוסקים בנושא סברו כי יתכן והאסירים המקבלים את הזירקות מרגישים כאב וסבל מסויים עם קבלת הזריקה השנייה והשלישית, וכי הזריקה השנייה שמטרתה לשתק את מערכת השרירים אינה גורמת לאובדן תחושת כאב אלא רק גורמת לחוסר יכולת להגיב לכאב. עם התעוררות הדיון מספר ארגוני זכויות האדם טענו כי מקורה של הזריקה הוא בגרמניה הנאצית והשימוש בה כדרך הוצאה להורג מעביר את האסיר סבל וכאב רב והיא איננה הומנית. כתוצאה מהתעוררות הדיון, מספר רב של אסירים בארצות הברית ערערו על גזר דינם וביקשו שהוא יבוצע בדרך אחרת, ברוב המקרים דחו בתי המשפט בארצות הברית את הערעור בטענה שמטרתו לדחות את מועד ההוצאה להורג.

בפסיקת בתי המשפט

בפסק דין שניתן בבית המשפט הפדרלי בקליפורניה על ידי השופט ג'רמי פוגל נקבע, כי "היישום של זריקת רעל הוא פגום, אך ניתן לתיקון" והרעל גורם לכאב שניתן לכנותו "עונש אכזרי ויוצא דופן"[2]. ב-2006 ניתן פסק דין דומה בבית משפט פדרלי במיזורי, שקבע כי עונש מוות בזריקת רעל נוגד את החוקה. בית המשפט העליון של ארצות הברית לא פסל הוצאה להורג באמצעות זריקת רעל (כמו גם באמצעים אחרים, כגון הכיסא החשמלי, ירייה, תלייה או תא הגזים) אך לא דן בסוגיית הכאב הכרוך בהוצאה להורג בדרך זו.

קולנוע

השימוש בזריקת הרעל מופיע בסרטי קולנוע עלילתיים רבים. דוגמאות לכך:

כמו כן ישנם סרטים תיעודיים רבים העוסקים בנושא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Groner JI, Lethal injection: a stain on the face of medicine, BMJ, volume 325, issue 7371, pages 1026–8, 2002, PMID 12411367
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אי-פי, הוצא להורג ומת לאחר חצי שעה, באתר nrg‏, 16 בדצמבר 2006