מדרש שם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5: שורה 5:
לעתים משקף מדרש השם אירוע שקרה טרם הולדתו או בראשית ימיו של בעל שם זה:
לעתים משקף מדרש השם אירוע שקרה טרם הולדתו או בראשית ימיו של בעל שם זה:
* שמו של [[משה]] מוסבר: {{ציטוטון|וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ|}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|ב|י}}}}
* שמו של [[משה]] מוסבר: {{ציטוטון|וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ|}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|ב|י}}}}
* בהוראת האל לאברהם {{ציטוטון|אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יז|יט}}}} ברור שהשם יצחק נובע מהתיאור שני פסוקים קודם לכן: {{ציטוטון|וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יז|יז}}}}. מדרש [[בראשית רבה]] מציע הסבר אחר: "יצא חוק לעולם"{הערה|[[:s:בראשית רבה נג|בראשית רבה נג ז]]}}
* בהוראת האל לאברהם {{ציטוטון|אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יז|יט}}}} ברור שהשם יצחק נובע מהתיאור שני פסוקים קודם לכן: {{ציטוטון|וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יז|יז}}}}. מדרש [[בראשית רבה]] מציע הסבר אחר: "יצא חוק לעולם"{{הערה|[[:s:בראשית רבה נג|בראשית רבה נג ז]]}}


לעתים תולה מדרש השם את אופיו של האדם בשמו:
לעתים תולה מדרש השם את אופיו של האדם בשמו:

גרסה מ־15:36, 1 בספטמבר 2013

מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי או שמו של מקום.

בתורה ניתנו מדרשי שם רבים, כהסבר לשמותיהם של גיבורי התורה. לשמו של כל אחד מבני יעקב ניתן הסבר על ידי אמו. כך, למשל, מוסבר שמו של לוי: ”עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי”[1]

לעתים משקף מדרש השם אירוע שקרה טרם הולדתו או בראשית ימיו של בעל שם זה:

  • שמו של משה מוסבר: ”וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ”[2]
  • בהוראת האל לאברהם ”אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק”[3] ברור שהשם יצחק נובע מהתיאור שני פסוקים קודם לכן: ”וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק”[4]. מדרש בראשית רבה מציע הסבר אחר: "יצא חוק לעולם"[5]

לעתים תולה מדרש השם את אופיו של האדם בשמו:

  • בפיה של אביגיל, אשתו של נבל הכרמלי, ישנו מדרש שם לבעלה: ”כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא - נָבָל שְׁמוֹ, וּנְבָלָה עִמּוֹ”[6].
  • על דלילה נאמר במסכת סוטה: "תניא, רבי אומר: אילמלא נקרא שמה דלילה ראויה הייתה שתקרא דלילה - דילדלה את כחו, דילדלה את לבו, דילדלה את מעשיו"[7]

לעתים ניתנים לגיבורי הסיפור שמות המלמדים על אחריתם (ולכן כנראה אינם השמות שניתנו להם בעת היוולדם). בניהם של אלימלך ונעמי קרויים ”מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן”[8] - שמות המלמדים על אחריתם.

פרשני המקרא משתמשים לעתים במדרש שם למטרות פרשניות. כך, למשל, הפירוש לפיו המיילדות שפרה ופועה הן יוכבד ומרים, מסביר: "שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד. דבר אחר: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? שהייתה פועה (ומוציאה את הולד). דבר אחר: פועה - שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל"[9].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים