ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

היווצרות החיים

בבקשה, בלי תשובות דתיות ובריאתניות- זה לא השירשור הנכון.

איך המדע מסביר היווצרות של יצור חי (כנראה "חד תאי" מאוד פרימיטיבי) מחומרים שהיו בכדור הארץ בזמנו?

במה שונים התנאים היום, שלא נוצרים חד תאיים פרימיטיביים באופן ספונטני?

אילו תנאים היו שאי אפשר לשחזר במעבדה? הזמן שהתהליך לוקח אינו קריטריון- זה לא שהתהליך לקח הרבה זמן. זה עניין סטטיסטי של כמות ניסויים עד להצלחה ראשונה. 109.64.151.185 16:29, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

ראה ערך בריאה ספונטנית. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 16:31, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

וגם מוצא החיים וניסוי מילר-יורי. בלנק - שיחה 18:34, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

השינוי המשמעותי ביותר מבחינת סביבה ותנאים, היא היווצרותו של חמצן מולקולרי עקב פעילותם הפוטוסינתטית של יצורים תאיים ראשוניים, שכבר פיתחו יכולת פיזיקלית-ביוכימית זו (גז חיוני לחיים זה היה קיים באטמוספרה קודם לכן, במידה זניחה לגמרי). בלעדי התפתחות מכרעת זו, כל השלבים הבאים של הענפים האבולוציוניים שהובילו ליצורים עילאיים יותר לא היו אפשריים. בנצי - שיחה 13:17, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

תודה על ההתייחסות. בבקשה אל תתקן את ההודעה שלי בלי שהתבקשת. אם ירדתי שורה אחרי כל תת-שאלה, אז כך התכוונתי לעשות. 109.64.151.185 13:34, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

א. המרחב כולו פתוח לעריכה, ולא תמיד יש צורך בנפח שאלה גדול, מעבר לתוכן עצמו. לכן הבקשה היא בעצם הפוכה, ואני מקבל אותה. עם זאת, חבל שהחזרת את הגירסה המקורית מבלי לנצל את ההזדמנות להגיה אותה - למשל, שני המקפים שם שגויים, ומקף אינו תחליף לפסיק או לנקודותיים.

ב. מה שחשוב הוא גופה של שאלתך. מצאתי לנכון להתייחס לתפנית חשובה במיוחד, ואני מקווה שנתת את דעתך לכך. בנצי - שיחה 16:00, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

שאלה בלשון (לא בשביל להתווכח): מה רע במקפים שהאנונימי כתב? האם באמת עדיף שם פסיק? 80.230.25.232 17:39, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

אולי הסרטונים האלו יעזרו לך: אביוגנזה מוסברת בפשטות. --‏Manedwolf‏ • שיחה 16:42, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

אפשר דוגמאות לאיברים שמורכבים מסוגים שונים של רקמות?

אפשר לקבל דוגמאות לאיברים שמורכבים ממספר רקמות וגם לרקמות שמורכבות מסוגים שונים של תאים? 176.13.161.70 19:39, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

יד, מכילה גם רקמות שריר וגם רקמות עצם. הדם מוגדר כרקמת חיבור ומכיל תאי דם מסוגים שונים. Uziel302 - שיחה 22:22, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

היד מכילה גם עור ועצבים, בנוסף לשרירים, לעצמות ולדם.

האוזן מכילה איברים אחדים, שכול אחד מהם מכיל עצמות, עצבים ואפיתל..ודם.

יש לי שאלה הפוכה. מי מכיר בגוף האדם, קטע גוף, שמקובל לכנות "איבר" ויש בו רק רקמה מסוג אחד? (בשן יש עצם ועצב ואת העור לבדו, או את השיער או הציפורן, קצת קשה לכנות "איבר"). עִדּוֹ - שיחה 22:59, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

עידו, כדאי שנתחיל בשיטת האלימינציה וכדי לחסוך חיפושים נתחיל לחפש מקומות שהדם לא עובר בהם... (הדם רקמת חיבור) אחרת הלב מכיל רק רקמה אחת מיוקרדיום. 95.35.232.184 00:35, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

מה זה אלל באנטומיה?

קראתי את הערך רקמת חיבור, ובתוכו מצוין שרקמת חיבור צפופה "נמצאת בגידים, ברצועות, באלל (אפונוירוזה), בקרנית, בקרום הקשה ובגלימה הלבנה באשכים." המילה "אלל" מסומנת שם באדום, כלומר שאין לה ערך בויקיפדיה העברית. ניסיתי לחפש מידע על החלק האנטומי הזה בגוגל ולא כל כך מצאתי... אפשר להסביר לי בינתיים - עד שהערך ייכתב- מה זה אלל באנטומיה? (לפי מיטב הבנתי לא מדובר על אַלֶל (allele) מתחום הגנטיקה)95.35.232.184 20:56, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

אינני מבין בנושא, אבל מבדיקה במאגר המונחים של האקדמיה ללשון, מתברר שאָלָל הוא החלופה העברית התקנית למונח aponeurosis. תוכל למצוא מידע עליו בוויקיפדיה האנגלית. ‏nevuer‏ • שיחה 21:19, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

סניפי בנקים זרים בארץ

א. אני מניח שיש כאלה. מישהו יודע איזה ?

ב. האם אזרח ישראלי מן השורה יכול לפתוח חשבון פעיל בסניפים כאלה ? תודה, בנצי - שיחה 13:17, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

לא מומחה אבל יש לי גוגל [1] ‏[. kotz]‏ [שיחה] 14:55, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

אכן אתר מכובד ביותר, ועתיר קישורים. מעניין, חיפושים קודמים שלי לא העלו אותו. תודה. בנצי - שיחה 16:32, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

Citibank בתל אביב, HSBC Bank plc כנ"ל, SBI State Bank בר"ג, אלאסכאן אלאורדוני באום אל פחם, בנק אלקהירה- עמאן בירושלים, ועוד הרבה בשטחי הרש"פ. חזרתי • ∞ • שיחה 20:51, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

שיחות טל' פולשניות מצד מוסדות חרדיים

לאחרונה, וביחוד לפני החגים הגדולים (תשרי וניסן במיוחד), נכנסות שיחות הן בקווי והן בסלולארי, עם הודעות מוקלטות מצד גופים דוגמת הרב איפרגן ו'מוסדות התנא הקדוש', וממסיינות. דומני שגישה חופשית שכזו למכלול בתי האב במדינה אינה חוקית. איך הם מגיעים למס' של כולנו ? האם משרד התקשורת מתיר זאת ? יש למי להתלונן בעניין ? בנצי - שיחה 18:15, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

יש חוק נגד ספאם. נראה לי שאפשר לתבוע גם על שיחות טלפון פרסומיות. גילגמש • שיחה 18:27, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

ראה כאן, זכרתי שהתפרסם בדיוק לפני כמה ימים אז חיפשתי ומצאתי NiD123 - שיחה 23:25, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

א. קראתי את הכתבה אליה הפנית. מאוד מרגיז. מדובר בתעשיית כספים שרלטנית ומכוערת. הבעיה אינה בעצם הטענה שאין מדובר בפירסום מסחרי, אלא בחוסר ההבחנה או הבקרה בין מה שכן מסחרי ובין מה שלא. כלומר, במה שעניין 'דתי' יקרא, גם לכאורה, לא נוגעים. חלק ניכר מהאשם תולה בבורותם של רבים בציבור החילוני, ובהם פוליטיקאים ומקבלי החלטות למיניהם, המקבלים באופן גורף כל מה שמגיע מאותם שרלטנים, במין 'חרדת קודש' הבאה לחפות על אי-ידיעתם שלהם, או אף ממקום של אמונה פונדמנטליסטית שאין לה שום קשר לאורח החיים שלהם עצמם, ומבלי שיהיו להם כלים תודעתיים-אורייניים בסיסיים כדי להבחין בין עיקר לטפל.

ב. חלק מהמסרים לא מדבר דווקא על תרומות (ואולי כן, לא הקשבתי עד הסוף), על החינוך ה'ייחודי' שהם מציעים, שיש בו תשובות מופלאות לכל בעיות החינוך הקיימות במגזרים אחרים. זה עוד יותר מקומם. בנצי - שיחה 10:44, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

אם הדבר כל כך מציק לך, התייעץ עם עו"ד. יתכן שבית המשפט יפרש את כהטרדה או משהו כזה. גילגמש • שיחה 10:49, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

איפה אפשר למצוא רשימות של מספרים לחסימה? (ולא אכפת לי לחסום קצת יותר מדי. מי שיפגעו יהיו מי שמספקים להם את השרותים). Tzafrir - שיחה 20:49, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

מה מרגיז בזה? אני הרב הקדוש ואתה צריך לתת לי כסף. אין לך זכות להתרגז. אלוהים יכה אותך אם תכעס עלי. קדימה, פתח את הארנק, לפני שאני אסדר לך טקס פולסה דה שמולסה. עִדּוֹ - שיחה 11:13, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

אני מקבל בדרך כלל שיחות מקבר רחל, זה נחשב לרמיזה שהזמן שלי מתקרב? 79.182.115.203 12:39, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

אתר ברשת המאפשר בדיקה

או התעדכנות לגבי סטטוס 'עיכוב יציאה מהארץ'. האם מישהו מכיר את האתר הזה ? תודה, בנצי - שיחה 18:18, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

תוצאה ראשונה בגוגל: לקבלת מידע על עיכוב או מניעת יציאה מהארץ יש לחייג 3450*. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:59, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

לא, את זה, או משהו דומה, ראיתי. מדובר באתר בו אתה מקליד את מס' הזיהוי שלך, ומקבל סטטוס. בנצי - שיחה 00:16, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

למה טיפשות מרגיזה?

מדוע זה נורא מרגיז לשמוע בן אדם מדבר שטויות? זה לא רק אני: גם אנשים אחרים ששומעים מישהו דוחף הבלים בהבעה חכמה מיידית ירגיש בצורך לתקן אותו. למה זה? 79.182.115.203 11:44, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

סיבה אחת היא שלהסביר לצד השני למה הוא טועה זה דבר שמצריך "לבזבז" אנרגיה מנטאלית, לפעמים לא מעט... לצערנו המוח האנושי של דורינו, בהמון מקרים אוטומטית רואה בזה דבר מעצבן, ונוטה שלא לעשות סינונים רבים בנושא. היכולת להישאר נינוח במקרים כאלה ולנסח הסבר תמציתי ולעתים גם פשטני ולקוני בכדי להסביר לאותו אדם שדיבר ב"טיפשות" למה הוא טועה היא סגולה משובחת ואצילית. סיבה נוספת שאוכל לציין היא נגזרת של הסיבה שציינתי: אפשר שכל מיני מחשבות כגון "מה יהיה אם הוא לא יבין" יקפצו לתודעת המאזין שמתיימר להסביר לדובר את טעותו. מחשבות כאלה בעצמן יכולות לעתים לגרום לאי נוחות או להגביר אי נוחות ותסכול קיימים. אני מניח שייתכנו עוד סיבות. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:13, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

אתה מתייחס רק למצב של שמיעה בלתי אמצעית עם אפשרות תגובה. ברוב המקרים זה לא המצב (לפחות בימינו שיש מערכות תקשורת המלאות הבלים...) לדעתי כשאדם שומע או קורא טענה הוא מנסה להבין אותה ולהזדהות איתה וכאשר הוא מגלה שהדברים שקריים או חסרי היגיון הוא מרגיש דיסוננס כלשהו.Uziel302 - שיחה 21:43, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

שימו לב שהתרגזות היא רק אחת מהתגובות לטיפשות. למשל: הטיפשות של הומר סימפסון דווקא מצחיקה, והטיפשות של פורסט גאמפ דווקא נוגעת ללב. בלנק - שיחה 02:14, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

כשטיפש מנהל את העניינים שלך, או מנסה לנהל אותם, זה מרגיז. זה מרגיז כי הוא מקלקל לך. עִדּוֹ - שיחה 11:11, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

קברים של פעם

"ברוסיה התגלו חפירות של קברים מלפני כ- 30,000 שנה. האדם הקבור הוא גבר כבן חמישים, והשלד מעוטר בכ-3,000 חרוזים משנהב ממותות ותכשיטים אחרים משנהב ממוטות, והוא לבש כובע המעוטר בשיני שועל" [2]. לאיזה ממצא הכוונה ואם יש תמונות אז בכלל טוב. חן חן ‏[kotz]‏ [שיחה] 12:16, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

הכוונה כנראה לאתר בשם Sungir, ראה תמונת וקצת מידע כאן. Reuveny - שיחה 15:27, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

תודה! ‏[kotz]‏ [שיחה] 21:22, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

גזע כלבים

אני מחפש את השם של גזע כלבים אחד. אני אתאר איך הוא נראה: קטן, שחור עם פרצוף מעוך (כלומר בלי לסטות בולטות קדימה) והתכונה הכי בולטת: קשיי נשימה כבדים- שומעים אותו מנשף מהר מאוד וכבד גם כשהוא פשוט הולך ברחוב. מישהו מזהה על מה אני מדבר?79.182.115.203 16:42, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

נסה לחפש לפי הערך הזה: קבוצות הפדרציה הבינלאומית לכלבנות. תעבור על הקטגוריות אולי תמצא את הגזע הזה. גילגמש • שיחה 20:03, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

נשמע כמו פאג שחור, או בולדוג צרפתי שחור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ײַ

לחיצה ממושכת על האות י׳ במקלדת הסמארטפון הובילה לקבלת הסימן הזה: ײַ מה המשמעות שלו בעברית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זהו סימן ביידיש, שנהגה ay, להבדיל מ-יי שנהגה ey. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גלות החרש והמסגר

שלום, חיפשתי מידע על גלות החרש והמסגר. החיפוש באתר הוביל אותי לערך של א' בטבת שם מצויין שנה עברית כלשהי כתאריך, שלפי הלוח היוליאני בין 462 ל362 לפנה"ס. אין לי מושג על מה זה מתבסס, כי בערך יהויכין כתוב שעל סמך תעודות בבליות זה מתוארך ל597-. האם זה נובע מפער בין הלוח היוליאני לגרגוריאני? האם יש מקום להעיר משהו בנידון בערכים הנ"ל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יודע מה היא גלות החרש והמסגר, אבל הפער בין הלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני הוא ימים אחדים ולא שנים רבות. גילגמש • שיחה 20:01, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

ייתכן שהתאריך בא' בטבת מבוסס על המסורת היהודית ולא על המחקר כמו בערך יהויכין? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן, דבר כזה יכול להיות באופן עקרוני. כמו שאמרתי, אני לא מכיר את האירוע שאתה מתכוון אליו, לכן לא יכול להתייחס בצורה פרטנית יותר. יתכן שלאירוע זה יש שם נוסף, מקובל יותר במחקר ונפו(ץ)ץ יותר ואני מכיר אותו. גילגמש • שיחה 20:47, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

יהויכין#גלות יהויכין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ח בֶּן-שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, נְחֻשְׁתָּא בַת-אֶלְנָתָן מִירוּשָׁלִָם. ט וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה, אָבִיו. י בָּעֵת הַהִיא--עלה (עָלוּ) עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, יְרוּשָׁלִָם; וַתָּבֹא הָעִיר, בַּמָּצוֹר. יא וַיָּבֹא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, עַל-הָעִיר; וַעֲבָדָיו, צָרִים עָלֶיהָ. יב וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ-יְהוּדָה, עַל-מֶלֶךְ בָּבֶל, הוּא וְאִמּוֹ, וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו; וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל, בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמָלְכוֹ. יג וַיּוֹצֵא מִשָּׁם, אֶת-כָּל-אוֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה, וְאוֹצְרוֹת, בֵּית הַמֶּלֶךְ; וַיְקַצֵּץ אֶת-כָּל-כְּלֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל יְהוָה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה. יד וְהִגְלָה אֶת-כָּל-יְרוּשָׁלִַם וְאֶת-כָּל-הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל-גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, עשרה (עֲשֶׂרֶת) אֲלָפִים גּוֹלֶה, וְכָל-הֶחָרָשׁ, וְהַמַּסְגֵּר: לֹא נִשְׁאַר, זוּלַת דַּלַּת עַם-הָאָרֶץ. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה יותר משתלם להיות, עצמאי או שכיר?

מה השיקולים שצריכים להיות לי אם אני רוצה לבחור בין אם להיות עצמאי או שכיר? הבנתי שעצמאי לא מקבל פנסיה בעוד ששכיר כן מקבל, וחוץ מזה יש עוד הרבה זכויות שעצמאי לא מקבל. 46.210.149.99 20:12, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

תגיד לי אתה מה עדיף, לקבל משכורת כשכיר של עשרים אלף ש"ח בחודש או להרוויח כעצמאי אלפיים ש"ח בחודש? משכורת שכיר של 5000 ש"ח עם כל הזכויות והפרשות המעביד או רווח של 25000 ש"ח כעצמאי שקונה בעצמו קרן פנסיה, ביטוח תאונות אישיות, אובדן עבודה וקרן השתלמות? יוסי • שיחה 20:46, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

מה יותר משתלם? כל מקרה לגופו. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 21:33, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

אצמצם את השאלה ואענה: עבור מי שמרוויח בערך אותו סכום, הן כעצמאי והן כשכיר ואינו חייב להיות חופשי ממנהלים, נראה שעדיף להיות שכיר. כשכיר יש לו פחות אחריות ופחות סיכונים. עִדּוֹ - שיחה 11:09, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

כלל אצבע: כדי להשוות את תנאיך כעצמאי לשכיר, שכרך מעבודה צריך להיות בחמישים אחוז גבוה ממשכורת ברוטו שלך כשכיר. שנילי - שיחה 11:20, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

כלל אצבע מעניין. על סמך מה הוא הוסק?. עִדּוֹ - שיחה 11:31, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

חישוב מקורב - 5% פנסיה ועוד 2.5% אבדן כושר עבודה, %⅓8 פיצויי פיטורין, 7.5% קרן השתלמות, 8% חופשה שנתית ופער בין דמי בטוח לאומי כעצמאי לשכיר, מביא אותך בקירוב לעלות מעביד של 30% על השכר ברוטו, החישוב ”מלמטה" ולכן עליך להרוויח 150% כדי שיהיה לך 100%. אני מניח שדוד שי ידע לתת את התחשיב במדויק. שנילי - שיחה 11:45, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

שנילי צודק בעיקרון שהציג. לנתונים שהביא יש להסיף עוד זכויות שיש לשכיר ואין לעצמאי: דמי מחלה, חגים בתשלום, שי לחג. לזכות של הקביעות, שיש לשכירים רבים, יש גם משקל שניתן להעריכו בכסף. בתשובה זו סטינו מהשאלה המקורית, ועברנו לשאלה (שאולי אליה התכוון השואל): אם מציעים לך עבודה מסוימת כשכיר או כעצמאי, מה צריך להיות התשלום בכל מעמד, כדי שההצעות יהיו שקולות מבחינה כספית? בדרך כלל אדם אינו ניצב בפני שאלה זו, מפני שיש משרות המוצעות רק במעמד שכיר, ואחרות שמוצעות רק במעמד עצמאי. ההסכמה החוזית בין הצדדים אינה מספיקה, מפני שפעמים רבות קבע בית הדין לעבודה שהתקשרות בין הצדדים כעצמאי היא פיקציה שאינה משקפת את טיב היחסים ביניהם, ומדובר למעשה בהתקשרות כשכיר (החלטה שמוציאה את המעביד קרח מכאן ומכאן).

כל האמור לעיל עוסק במצב שבו לעצמאי אין שום הוצאות נוספות כתוצאה מהיותו עצמאי. כאשר ההתקשרות כעצמאי אינה פיקציה, סביר שתלווה בהוצאות נוספות. דוגמה: עורך דין פועל כיועץ משפטי של חברה, ומגיע להסכמה לתת לה אותו שירות, אך כעצמאי. זה יחייב אותו לשכור משרד ושירותי משרד, לרכוש בעצמו את הספרות המקצועית והביטוח הנחוצים לו, ולכן עליו להביא בחשבון גם הוצאות אלה כדי לקבוע מה יהיה התעריף שלו כעצמאי לעומת שכרו כשכיר. דוד שי - שיחה 13:35, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

± בטווחי ערכים במדעים

כשמדענים אומרים שגודל מסוים הוא $x\pm y$, מה זאת אומרת? שהגודל חסום בין x-y ל-x+y? שהוא מתפלג (כנראה נורמלית) עם תוחלת x וסטיית תקן y? למשל, בערך גיל היקום כתוב "ההערכות האחרונות קובעות שגיל היקום הוא $13.798\pm 0.037$ מיליארד שנים". תודה, 21:53, 22 באוגוסט 2013 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האפשרות הראשונה שאתה מציין. בנצי - שיחה 00:08, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

התשובה דומה יותר לאפשרות השנייה אבל לא זהה לה. התשובה היא, שהגודל מתפלג נורמלית עם עם תוחלת X וסטיית תקן של חצי Y. דהיינו, מעבר למרחק של Y מהתוחלת, אנו מצויים באסימפטוטות של ההתפלגות. עִדּוֹ - שיחה 11:04, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

אני לא בטוח שיש בזה כלל אחד. ברוב המוחלט של המקרים זו לא האפשרות הראשונה, וזה קשור לשניה. זה יכול להיות סטיית תקן מלאה, או מחצית רוחב ההתפלגות במחצית הגובה (שזה דומה), או כל רוחב ההתפלגות בחצי הגובה. כניסיונאי, בדרך כלל אני לא מאמין שלמפרסם עצמו יש יכולת להגיד מה מהאפשרויות יותר נכון. בדרך כלל זה גם נגזר מהסתמכות על סדרה של מדידות שכל אחת יכולה להגדיר את השיגאה אחרת, ולא נהוג לדווח על כך. לעידו, אני מניח שאנחנו מתכוונים לאותו הדבר, רק שאתה מגדיר סטיית תקן כ 2 סיגמה ואני כ 1 סיגמה. משה פרידמן - שיחה 14:17, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

קמח תירס כחומר הדברה טבעי נגד נמלים

אמת או מיתוס? אם נכון הדבר, אז מהו המנגנון מאחורי זה, והאם עמילן תירס או מוצרים אפויים מקמח תירס גם יפעלו באותו האופן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נראה שכן. ראה כאן. המנגנון מאחורי זה הוא שהנמלים מתייחסות לקמח התירס כאוכל, אבל אינן מסוגלות לעכל אותו, ולכן בסופו של דבר הן מתות. בלנק - שיחה 02:07, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

שאלות על הנושא:

1. מה התהליך הביולוגי שמתרחש? האם הנמלים מתות מחסרים במרכיבי מזון או שמא קמח התירס ״סותם״ את מערכת העיכול שלהן? 2. האם קמח תירס מסוכן גם לחיות אחרות, ספציפית: תיקנים, עכברים, צאן, בקר, דגים, ציפורים כלבים וחתולים?

This works because ants are attracted to corn meal and treat it as food, but they can't actually --digest-- it, causing them to slowly starve. הן מתות מרעב. Nachum - שיחה 11:37, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

משאבה לא בהכרח שואבת רק נוזלים או גז

הערך משאבה פותח בפיסקה הבאה:

משאבה היא מכונה, המשמשת להעברת נוזל או גז ובאופן עקיף להגברת לחצו או מהירותו.

הרי כל ילד מכיר ויודע מהו "שואב אבק" או מכונה לטאטוא רחובות. משאבות אלה בדרך כלל לא עשויות לשאוב נוזלים אלא דווקא מוצקים. 46.210.149.99 00:29, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

וקיימות גם כמובן משאבות בטון. Mr.Shoval - שיחה 00:33, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

לגבי הבטון אני לא יודע, אבל שואב האבק שואב בעיקר אוויר שהוא גז. האבק נשאב רק כתוצר לוואי של שאיבת האוויר. (למרות שזאת כמובן מטרת השאיבה) בלנק - שיחה 02:03, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

בלנק צודק, מה גם ש'משאבות בטון' שואבות בטון כשהוא עוד נוזלי ואוי ואבוי אם ינסו לשאוב איתן בטון קשיח, זה פשוט לא יעבוד, בברכה, Nurick - שיחה 03:59, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

אפשר בהחלט לשאוב גם אבקות. ולגבי הבטון, בטון הוא עיסה, כמו בצק. הוא לעולם לא ממש נוזל. אז, אפשר גם לשאוב עיסות. השאלה היא אם אנחנו רוצים לכתוב משהו כל כך קטנוני בערך - להבדיל בין תמיסות לבין עיסות בערך על משאבות. עִדּוֹ - שיחה 11:01, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

אין כאן עניין של התקטנות. כתוב שם שהוא שואב "נוזל או גז" בעוד שהוא שואב מוצקים כמו עלים, חול, שאריות פלסטיק, שאריות עץ וקרטון, שקיות ועוד. מי שיקרא את הערך ולא ישים לב יחשוב שמשאבה עשויה לשאוב נוזלים או גז וישכח את העובדות הבסיסיות הנ"ל ושמשאבה כוללת גם שואב אבק, זה הכל. לדעתי חשוב מאוד לדייק בעובדות כשכותבים בויקיפדיה. לא מעט פעמים מצטטים ממנה בשיעורי בית או מעיינים בה לצורך הלימודים, וכדאי בהחלט שהדברים בה יהיו מדויקים עד כמה שניתן. 95.35.80.206 12:27, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

מה המכנים המשותפים לכל המשאבות?

קראתי בערך משאבות שיש משאבות מסוגים שונים, האם ניתן להצביע על כמה נקודות ולומר שהם המכנה המשותף לכל סוגי המשאבות? דבר שני, שלא שמתי לב שיש אליו התייחסות בערך, זה הנושא של משאבה אקטיבית או פסיבית. יש משאבה שהתפקיד שלה לדחוף (מפוח עלים למשל) ויש משאבה שהתפקיד שלה לשאוב, אולי למשאבה שדוחפת קוראים מדחף?! אני מאוד מבולבל בנושא של הבנת המשאבות ואשמח להסבר. 46.210.149.99 01:07, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

Als Pumpen werden ausschließlich Geräte zum Transport inkompressibler Fluide bezeichnet. בוויקי הגרמנית טוענים שמשאבה היא רק לגבי להעברה של נוזל לא דחיס. באנגלית ההגדרה הרבה יותר רחבה. Nachum - שיחה 10:54, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

המונח הגיאומטרי העברי ל-Surface of revolution

בגיאומטריה יש צורה שנקראת באנגלית Surface of revolution לצורה זו יש ערך בויקיפדיה האנגלית שמראה את הנוסחאות שלה. בכל אופן, איך צורה זו נקראת בעברית? 95.35.80.206 14:21, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

משטח סיבוב. עוזי ו. - שיחה 15:55, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

"ככל שמספר הפעימות גדול יותר - כך תוחלת החיים קצרה יותר"

בסוף הערך לב כתובים הדברים הבאים:

באופן כללי, ככל שבעל החיים קטן יותר כך ליבו פועם בתדירות רבה יותר (גם בין צאצא ובוגר מאותו המין). ליבו של לווייתן (היונק הגדול ביותר) פועם 9 פעמים בדקה, של פיל 25 פעמים בדקה, של אדם כ-70 פעמים בדקה, אצל עכבר כ-500 פעמים בדקה וכדומה. קיים יחס הפוך בין קצב פעימות הלב לבין תוחלת החיים הכללית של בעל החיים. ככל שמספר הפעימות גדול יותר, כך תוחלת החיים קצרה יותר.

מישהו יודע מאיפה הכלל המופרך הזה? (אני חושב שעל הכותב היה לציין את המקור (המוטעה) לכך - אם קיים דבר כזה) כיון שפיל חי פחות מאדם ועם זאת קצב פעימות הלב שלו קטן יותר. ראו מה שכתוב בויקיפדיה עצמה בערך פיל:

תוחלת החיים של הפיל ארוכה ביותר, ומתקרבת לזו של האדם. הפיל בטבע חי במשך 70 שנה בממוצע, ורק זוחלים דוגמת צבים ותנינים, ועופות כמו תוכים ונשרים מאריכים ימים יותר ממנו. לעומת זאת, אחת הפילות הזקנות ביותר בעולם בתנאי שביה, נולדה בשנת 1951 וחיה בגן החיות בבזל שבשווייץ עד למותה בשנת 2010 בגיל 59.

האם אתם מכירים עוד דוגמאות (מיצורים אחרים) שסותרות את הכלל הזה?95.35.239.134 19:06, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

נראה שגם לגבי לווייתנים המצב לא פשוט: ״תוחלת חייהם של חלק ממיני הלווייתנאים גבוהה ביחס לרוב מיני היונקים ולחלק ממיני הזוחלים. קיימים הבדלים בולטים בין תוחלת החיים של המינים השונים: המינים הקטנים הם בעלי תוחלת חיים של 12-50 שנים, בעוד שתוחלת חייהם של המינים הגדולים נעה בין 50 ל-100 שנים ואף יותר מכך״.

ומתוך הערך על צבים: ״למרות הסכנות והטורפים, הצבים ידועים בתוחלת חייהם הארוכה. כמה מן המינים מאריכי חיים יותר מכל יצור אחר כמעט בממלכת בעלי החיים, לעתים אף עד מאות שנים. ומעניין עוד יותר, על פי מדור המדע של הניו יורק טיימס, איברי גופם אינם מזדקנים, בניגוד למרבית אם לא כל בעלי החיים האחרים. במרץ 2006 למשל, מת בגן החיות של קולקטה, הודו, צב ענק בן 250 שנה. מדענים טוענים, שישנם צבים, אשר בהיעדר מחלה או פציעה יכולים לחיות לנצח‏. רק הלובסטרים ו"המדוזה בת האלמוות" Turritopsis nutricula, ואולי עוד סוג אחד או שניים של בעלי חיים נדירים מתחרים בצבים באורך חייהם הפוטנציאלי״, לא נראה לי סביר שלשלושת הדוגמאות הנל קצב לב איטי משל לוויתן. Uziel302 - שיחה 05:46, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

זה כלל אצבע, לא חוק טבע, אבל היחס ההפוך בין קצב פעימות לב (או, בצורה כללית יותר, קצב מטבוליזם) לתוחלת החיים אכן קיים במגוון רחב של מינים. ראה בוויקיפדיה האנגלית en:Heartbeat hypothesis, en:Basal metabolic rate#Longevity וכן המאמר Body size, energy metabolism and lifespan ועוד תוצאות רבות שאפשר למצוא בגוגל כשמחפשים את המילים "rate of metabolism and life expectancy". 94.159.211.187 00:05, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

ראה את הערך קצב לב ותוחלת חיים. עמירם פאל - שיחה 09:50, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

בספר Physical Activity and Cardiovascular Disease Prevention כרך 2 עמוד 164 מביא את התיאוריה הזאת ואומר שהיא לא מוכחת לגבי בני אדם. 46.210.84.116 20:49, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

מה החוק אומר לגבי ריחות (לדוגמא ריח של "על האש")

שלום, אני יודע שיש שעות שאסור לעשות רעש. מה לגבי ריח? אם השכנים שלי עושים "על האש" והריח מגיע עד הסלון שלי, האם יש משהו (מבחינה חוקית) שאני יכול לעשות? תודה ושבת שלום בלי ריחות מסריחים :). אנונימי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סעיף 3 של החוק למניעת מפגעים, התשכ"א – 1961 קובע כי לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא אם הוא מפריע או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים.

עיין בקישור: [3]. Uziel302 - שיחה 06:16, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

מהירות חוקית בדרך מהירה

בדצמבר 2012 דווח בהרחבה על כך ששר התחבורה אישר העלאת מהירות הנסיעה בכביש 6 ל-120 קמ"ש, אך מקביל דובר שזה מחייב שינוי חקיקה של תקנות התעבורה. האם שונתה החקיקה או שהנושא ירד מסדר היום? כביש 6 הינו "דרך מהירה", ולפי תקנה 54 (א) (1) לתקנות התעבורה המהירות המרבית המותרת בה היא 110 קמ"ש. חזרתי • ∞ • שיחה 10:34, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

לפי אתר כביש 6 המהירות המותרת היא עדיין 110 קמ"ש NiD123 - שיחה 10:46, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

היסטוריון רומאי בשם פרונטו

מישהו מכיר היסטוריון רומאי בשם פרונטו?

(מוזכר כאן - http://numis.co.il/barcocva.pdf)

לא, והוא גם לא מופיע כאן. בלנק - שיחה 02:24, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

גם לי זו נראית טעות. לא שמעתי על עדות מקבילה לזו של קסיוס דיו. ‏DGtal‏ 09:38, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

מה נסגר עם הערכים הביולוגיים/רפואיים בויקיפדיה?

בערך שנקרא קצב לב ותוחלת חיים (צריך כזה ערך בויקיפדיה?! למה לא פשוט לסנף אותו לערך ראשי) כתוב כך:

קצב לב ותוחלת חיים - מחקרים עדכניים מצביעים על קשר ויחס הפוך, בין קצב פעימות הלב לבין תוחלת החיים. קצב פעימות לב אנושי אופטימלי נקבע כיום (2013) על 50 פעימות בדקה בזמן מנוחה. ככל שהקצב במנוחה עולה, כן צפוי אותו אדם לחיים קצרים יותר ולהיפך‏[1]‏[2]. התופעה היא אוניברסלית, לא רק באדם, אלא בכל עולם החי. ככל שיש לבעל החיים קצב פעימות לב גבוה יותר, תוחלת חייו קצרה יותר‏[3].

האם מי שכתב את זה מודע לכך שהקצב 'האופטימלי' הזה, הוא בעצם מחייב פינוי דחוף לבית החולים?! קצב של 50 בדקה זה בעיה קרדיאלית שנקראת ברדיקרדיה, הלזה יקרא 'קצב אופטימלי'?! הקצב האופטימלי הידוע לכל אנשי הרפואה הוא קצב של 60 בדקה. 95.35.88.167 00:27, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

הנתון אומנם נשמע תמוהה אבל- ידוע שלספורטאים ואנשים העוסקים בפעילות גופנית יהיה קצב לב איטי מהממוצע. (אם לאדם הנראה בריא יש דופק נמוך, מקובל לשאול אותו האם הוא עוסק בפעילות גופנית באופן קבוע) גם ידוע שלאלה יש הכי פחות סיכוי לחלות במחלות לב. לכן לא נשמע בלתי אפשרי שזהו אכן הקצב האופטימלי, וצריך לבדוק את זה לפני שמשנים. ככה או ככה, גם אצל עצלנים קצב לב של 50 אינו מחייב פינוי דחוף לבית חולים (אף שזה מתחת לטווח התקין). בלנק - שיחה 02:21, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

המידע המובא בערך מדוייק ונכון. הוספתי לטובת האנונימי עוד מקור גם בעברית, בנוסף ל"ניו יורק טיימס" ול - "Heart", המובאים במשפט הבא שם, שבאנגלית. אתלטים בעלי כושר גופני גבוה מגיעים אפילו לכ-40 פעימות בדקה. עמירם פאל - שיחה 08:58, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

הערך הנ"ל רחוק מלהיות מדויק. לספורטאים (מקצועיים שעוסקים בזה מהבוקר ועד הערב, לא חובבנים) אכן יש דופק נמוך, אך לא נמוך במיוחד בשעת מנוחה. ובכל מקרה, אי אפשר להשליך מהם על כולם ולומר שהקצב האופטימלי הוא 50 גם ללא ספורטאים, זה בהחלט מחייב פינוי לבית החולים לטיפול. כל רופא משפחה נורמלי שולח לבית החולים על קצב כזה, אין בזה שום ספק. ב'מקורות' הנ"ל (לפי מה שקראתי) לא מופיע דבר וחצי דבר על 'הקצב האופטימלי' של 50. המקור שם הוא אחיזת עיניים, ולכן הייתי שם שם תבנית של דרוש מקור - אבל מקור מדעי אמין שמתייחס לזה ישירות.176.13.1.78 13:09, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

מציע לך, 176.13.1.78, לציין זאת בדף השיחה של הערך. 84.110.120.127 14:12, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

האם קיימים נוגדנים גם לחיידקים או רק לווירוסים?

ראיתי בדיקה שנקראת Ab Brucella לפי מיטב ידיעתי זה חידק. אז בעצם בודקים אם הגוף פיתח נוגדנים לחידק? 176.13.1.78 01:55, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

כפי שניתן לבדוק בערך נוגדן, יש נוגדנים גם לחיידקים, וגם לדברים נוספים מלבד וירוסים. Brucella הוא אכן חיידק, אבל את משמעות הבדיקה אני לא יודע. בלנק - שיחה 02:46, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

הערך נוגדן מקשר לערך פתוגניות, ושם מוזכרים דברים אחרים חוץ מוירוסים. --‏Manedwolf‏ • שיחה 15:06, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

יתרה מזו, הגוף מייצר נוגדנים כנגד כל דבר שהוא לא מזהה לעצמי. אחד הדרכים הנפוצות לעבודה בביולוגיה על נוגדנים, היא להזריק תאים מיצור אחד למשנהו, כדי שהשני ייצור נוגדנים כנגד החלבונים של הראשון. זהו גם אחד המורכבויות בהשתלה, כאשר הגוף המקבל מזהה את השתל כמשהו לא עצמי ומייצר כנגדו נוגדנים.

ספרות קלסית

למה ספרות מודרנית יותר מעניינת מספרות לקלסית? כל פעם שאני קורא קלסיקה אני מרגיש שאני "עושה פוזות" על עצמי וזה לא באמת מהנה כמו ספרות מודרנית. האם זה עניין של טעם נרכש? אם אני אקרא יותר קלסיקות אז אני יתעניין מהם יותר? 79.182.115.203 12:55, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

כי את הספרות הקלאסית אתה קורא מתרגומים גרועים. עִדּוֹ - שיחה 13:32, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

הוא אמר שהוא קורא מתרגומים?

לדעתי זה עניין של טעם, וזה לא תמיד טעם נרכש. Uziel302 - שיחה 13:35, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

האם החטא ועונשו לא מעניין? ואוליבר טויסט? קוו ואדיס? הרוזן ממונטה קריסטו? אי המטמון? גאווה ודעה קדומה? ספר הג'ונגל? תמונתו של דוריאן גריי? מרטין עדן? במערב אין כל חדש? טאראס בולבה? המשפט? מלחמה ושלום? הקלברי פין? קדמת עדן? אייבנהו? אנקת גבהים? ג'יין אייר? אוהל הדוד תום? נשים קטנות? שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)? הרואה ואינו נראה? דרקולה? בית בודנברוק? כלבם של בני בסקרוויל? כל אלה משעממים אותך? או שבכלל לא קראת אותם ולא ידעת שהספרים האלה הם חלק מהספרות הקלאסית המאוד מעניינת? בברכה. ליש - שיחה 16:19, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

מהרשימה שלך קראת את אוליבר טויסט (שיעמם אותי מאוד!), אי המטמון וספר הג'ונגל(היה נחמד, אבל מתאים לגיל הנוער), טאראס בולבה (יצירה אנטישמית בצורה שמנעה ממני כל הנאה), מלחמה ושלום (שיעמם לחלקים. היו קטעים מעניינים, במיוחד קו העלילה של פייר בזוחוב), הקלברי פין (גם מתאים לקהל הצעיר), שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)(מצחיק, אבל לא יכול להגיד שמעניין). אבל כל זה לא מתקרב לרמת העניין שמעורר בי סטיבן קינג, רוברט ג'ורדן, או רוג'ר זילאזני או אפילו תומאס הריס(למרות שהוא לא עומד איתם באותה השורה כמובן). ואגב, אין צורך להיות מתנשא. אתה מבוגר ממני בהרבה ולכן היה לך יותר זמן לקרוא ורוב הרשימה שלך נמצאת אצלי בto-do-list, החט ועונשו זה מה שהתכוונתי להתחיל היום בערב. 79.182.115.203 17:25, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

מרשימת האהובים עליך אני מסיק שאתה חובב הסוגה הפנטסתית/אימה. אישית אני מעריך את יכולת הכתיבה של סטיבן קינג, אך העלילות שלו הן עלבון לאינטליגנציה. קראתי ספרים רבים של זילאזני (מחזור נסיכי אמבר ועוד), אך בסופו של דבר העלילות הפכו לדומות האחת לרעותה ושנה לאחר קריאת הספרים כבר לא יכולתי להבדיל בין התוכן של האחד לתוכן של השני, הפרטים התערבבו בזכרוני וכששאלתי את עצמי עם מה נשארתי, רעיון, אידאולוגיה, תפיסה חדשנית או הנאה מעלילה מיוחדת, לא מצאתי תשובה של ממש, כנראה שלא נשארתי עם כלום. אם כבר הייתי מפנה אותך לספרות מודרנית מעט יותר משמעותית (לפחות בעיני), ספרים כמו: הדבר, מאה שנים של בדידות, הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, לא שם זין, שם הוורד ועוד. בברכה. דרך אגב, אם תתחיל הערב עם החטא ועונשו, שים לב במיוחד למשפחת מרמלדוב (המשפחה של סוניה) לדעתי תולדותיהם מעניינים אף יותר מתולדות רסקולניקוב (עשרות שנים חלפו מאז קראתי את הספר, אך אני זוכר אותו היטב וזוכר חלק מדמויותיו, להבדיל מספ]רי זילאזני). בברכה. ליש - שיחה 17:56, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

כלא צבאי בקבע

נכון שיכולים לשפוט איש קבע למחבוש בפועל? אז האם הוא מקבל איזושהי משכורת באותה התקופה? אם לא- איך מפשחתו יכולה לשרוד? זה נשמע קצת לא מתאים שמקום עבודה (קבע זה עבודה) יכול גם למנוע את החופש של העובד וגם את השכר שלו (יוצא שלא שמפטרים אותו לחודש או משהו אלא יותר גרוע- הוא חייב לעבוד חודש בחינם). האם מקומות עבודה שבהם עברות משמעת יכולות לגרור חודש של עבודה באין כסף? 79.182.115.203 13:16, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

צה"ל אינו "מקום עבודה" למשרתי קבע. עוזי ו. - שיחה 13:27, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

למה אתה אומר את זה? "קצין חימוש" (לדוגמה) הוא מקצוע לחיים. 79.182.115.203 13:45, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

מעמדם של משרתי הקבע ומערכת היחסים שבינם לבין המסגרת הצבאית היו, מאז ומתמיד, נתונים בחלל משפטי לא מוגדר. מחד, קבע בג"צ, אין עסקינן ביחסי "עובד-מעביד": דיני העבודה אינם חלים בצה"ל ולמשרת הקבע אין אפשרות לפנות לבית הדין לעבודה בבקשה לסעד שיופנה כלפי "מעסיקו" (בג"צ 279/72 בעניין אילן עובד).

התכוונת לכתוב גם מאידך? או שמא אין צד שני? Uziel302 - שיחה 16:56, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

אם איש קבע נידון למאסר ממושך, סימן שהוא ביצע עברה חמורה מאוד. במצב כזה הוא צריך להודות מאוד אם הוא מקבל קנס מהשכר בלבד, ולא פיטורים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה בטוח? אם הוא היה מפוטר, הוא היה מקבל אבטלה ומחפש בזמן הזה עבודה אחרת. פה יש מעסיק שיכול גם למנוע ממך את האפשרות לעבוד וגם את האפשרות למצוא עבודה אחרת. 79.182.115.203 10:56, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

לעצם השאלה המקורית- חיילים (כולל אנשי קבע) אינם מקבלים משכורת בזמן שהם בכלא, אם כי הם עשויים לקבל השתתפות בשכר הדירה או תשלומי משפחנ, אם מערך התנאי שירות בצה"ל בכלא יאשר את זה. ומקום העבודה הוא לא זה שלוקח את החופש. המדינה לוקחת את החופש, לאחר שהבן אדם עובר על החוק. (בין אם זה חוק השיפוט הצבאי או חוק אחר). הדבר לא שונה מבן אדם רגיל שעובר על החוק, חוץ מזה שפה לשופט אין שום ידע במשפטים. בלנק - שיחה 03:29, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

יש הבדל משמעותי- חוק שיפוט צבאי אינו חוק מדינה. הוא לא נכתב על ידי נבחרי הציבור על מנת לשמור על צדק, אלא נכתב על ידי אנשי צבא על מנת לשמור על משמעת. זה מה שמטריד אותי- בשום מקום אחר אתה לא תקבל עונש כלא על התחצפות או על מכשיר חשמלי לא מואשר על ידי הרס"ר או על כך שאתה לא מדוגם. פשוט יפתרו אותך וזהו. פה יוצא שאתה יכול לקבל עונש כלא על ידי המעסיקים שלך. 79.182.115.203 10:56, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

חוק השיפוט הצבאי דווקא כן נכתב על ידי נבחרי הציבור (בשנת 1955). הוא קובע למשל, ש"חייל המסרב פקודה, דינו מאסר שלוש שנים" (סעיף 122) או "חייל שערק מן הצבא, דינו – מאסר חמש עשרה שנה." (סעיף 92). מה שנכון, זה שהחוק הוא דרקוני ומוגזם, והוא מאפשר לצבא לעשות מה שבא לו. תפנה עם זה לחבר הכנסת שלך. בלנק - שיחה 12:23, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

היכן ניתן לקרוא דוקטורטים?

האם בספריות של האוניברסיטאות בארץ קיימים העתקי דיסרטציות של דוקטורנטים מאוניברסיטאות אחרות? לשון אחר: האם כדי לקרוא דוקטורט של ד"ר פלוני שלמד בירושלים, אני חייב לנסוע, נאמר, מצפת לירושלים, ולחפש אחר הדוקטורט בספריית האונ' שלמד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עבודות דוקטורט (שנכתבו בישראל) אפשר למצוא בספריית המוסד שבו הן נכתבו, ובספרייה הלאומית בירושלים. בשנים האחרונות יש מוסדות שגם מעלים עותקים של העבודות לרשת. עוזי ו. - שיחה 15:40, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

בנוסף יש הרבה כותבים שתורמים עותקים של העבודות שלהם גם לספריות אחרות. אפשר לבדוק באמצעות ה-ULI. ‏DGtal‏ 17:10, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

בערת החינוך 39% ברשות מלכ"רים

מה זה אומר בפעול ש39% משירותי החינוך מסופקים על ידי מוסד ללא כוונת רווח? האם זה מצביע על משהו טוב או רע? 79.182.115.203 13:47, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

לדעתי נתון נורא, לדעת אחרים נתון חיובי. Yoav Nachtailer - שיחה 18:26, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

נורא במה? אני לא מבין מה הנתון הזה אומר ועל מה הוא מצביע.79.182.115.203 23:14, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

זה אומר שהחינוך הציבורי לא מספיק טוב, ולכן המגזר הפרטי והמגזר השלישי משתלטים עליו לאט לאט. זה גם אומר שאין הרבה אחידות בחינוך שילדינו מקבלים. בלנק - שיחה 03:34, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

פסקה חדשה

― הועבר לדף ויקיפדיה:עורך חזותי/משוב

ארכיון האינטרנט

1. האם כאשר מקלידים כתובת אתר בארכיון האינטרנט, הכתובת נשמרת והדף נשמר בארכיון? ועד כמה רמות של קישורים? 2. בהנחש שהתשובה על החלק הראשון היא כן, האם הקישורים החיצוניים שנמצאים בערכי ויקיפדיה השונים מסונכרנים בארכיון האינטרנט והאם יש בוט שעושה פעולה זאת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אמנם לא חקרתי את הנושא אבל ההתרשמות שלי היא שאתר ארכיון האינטרנט מארכב מדגמית אתרים מרכזיים בפרקי זמן שונים. Uziel302 - שיחה 01:55, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

למה אין קפסולת קפאין של פחות מ50 מיליגרם?

כל מה שאני רואה באינטרנט זה 100, 250, 300, מה זה? אם אני לוקח 100 אני נשאר ער 24 שעות, מצד שני, אני לא חובב תה, קפה, או קולה. דרך יצירתית בה אוכל לצרוך 20 מ"ג קפאין בקלות? (בלי אופרציות או טעמים נלווים?) תודה רבה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 07:45, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

Club-Mate

תיקח קפסולה של 100, ותחתוך אותה לשתיים. תיקח קפסולה של מאה, תרסק אותה לתוך כוס משקה שאתה אוהב, תערבב, ותשתה חצי כוס. תשתה משקה אנרגיה. תאכל שוקולד עם פולי קפה (כמו זה). אתה יכול גם לשתות מטה . אולי את זה כן תאהב. בלנק - שיחה 12:34, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

ניסיתי לחתוך ל-2 אבל הבעייה שזה מתפורר וזה לא מאד אסתטי, וגם, בו נגיד שאני מאד חושש לקחת 48-50מ"ג כי ברור לי שזה יגרום לי לבעיות שינה. השוקולד זו אופציה חביבה מאד, חבל שזה רק משמין.. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:09, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

יש מכשירים לחיתוך שעושים את זה באופן אסתטי. כמו זה. בלנק - שיחה 15:48, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

סליחה על הדיליי ידידי, אבל אני בהחלט הולך לבדוק את ה Club-mate. זה נראה לי משהו מהסרטים. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:43, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

מתי האקסודוס עלתה באש?

בהיום בהיסטוריה מצויין שהאונייה עלתה באש ב-26 באוגוסט, 1952. בערך מצויין פעמיים (בטבלת הנתונים ובפרק סופה של האוניה) שהאונייה עלתה באש בשנת 1955. סתירה. מה נכון? תודה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"א באלול ה'תשע"ג • 11:40, 27 באוגוסט 2013 (IDT).

בערך האנגלי גם כתוב 1952, וגם יש מקור. (מקור שהוא ספר, לא לינק). אולי כדאי לשנות. בלנק - שיחה 12:26, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

בוצע. 13:09, 27 באוגוסט 2013 (IDT).

ייעוץ בשיפוץ הערך לול

שלום, אני משכתב את הערך לול בימים אלה. איני מבין שפות פרט לעברית ואנגלית, אך נראה, לפי התמונות ביתר הויקיפדיות, כי עברית היא השפה היחידה בה מדובר בלול תעשייתי. ביתר הויקיפדיות, הכוונה היא ללול בחצר הבית. כך, למשל, באנגלית מדובר ב-"מבנה בו נשמרות תרנגולות נקבות". נראה שההגדה בעברית היא פשוט רחבה יותר. בעברית קיים גם הערך תרנגולות כחיות מחמד, שיכול להשלים, אבל אני מתלבט לגבי אופן הביצוע. האם באנגלית יש מילה נפרדת ללול מסחרי? כזה כמו שיש בקיבוצים? כרגע זה המצב: משתמש:צור סופר/לול. אשמח להצעות. תודה, צור סופר - שיחה 12:25, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

"Factory farms", known for raising large amounts of animals in minimal amounts of space, breed nearly 9 billion broiler chickens a year in the United States. These chickens spend their lives in warehouse-like sheds, stocked in such high-densities that they are denied many important natural behaviors, such as the abilities to nest, roost, or ever flap their wings.

These sheds, called "grower houses", confine up to 20,000 chickens at a density or approximately 130 square inches per bird. Grower houses are usually windowless, with temperatures controlled through forced-ventilation. צריך לפתוח ערך -לול פיטום- chicken factory. Nachum - שיחה 13:04, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

יש ערך מקביל ל-Factory farms בעברית - חקלאות תעשייתית. אולי כדאי להעביר את המידע על לול מסחרי לשם? אולי לפתוח ערכים נפרדים ללול מסחרי ולול ביתי? צור סופר - שיחה 15:20, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

זכויות הלא-יהודים בארץ

האם יש בויקיפדיה ערך על זכויות האזרח של בני משפחה של יהודים שהם עצמם אינם יהודים לפי ההלכה? 79.176.131.59 15:05, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

בני המשפחה הקרובים (ילדים, נכדים, ובני זוג) זכאים לאזרחות על פי סעיף 4א לחוק השבות, ועל כן יש להם שוויון זכויות מלא על פי החוק. לעיתים קרובות מגיירים אותם בעת גיוסם לצה"ל. מה עוד את/ה רוצה לדעת? בלנק - שיחה 15:52, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

מגיירים אותם בעת גיוס לצה"ל?!. מה? אולי אתה מתכוון שיש בצה"ל מסלול "קורס נתיב", שבסופו אפשר לעבור גיור אם יש למתגייס רצון לכך. אף אחד לא מגייר אותו בעת הגיוס. שאלתי האם יש ערך על זכויותיהם של לא יהודים שהם משפחות של יהודים. זה שיש להם שיווין זכויות לפי חוק אחד, לא אומר שיש להם אותם זכויות אזרח כמו ליהודי (ומי שאומר כך או טועה או מטעה). אין צורך לתת פה דוגמאות לאפליה. 79.176.131.59 16:38, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

לא רואה סיבה להבדל בינם לשאר אזרחי מדינת ישראל שאינם יהודים. זו גם כוונת בלנק. אשמח לשמוע על דוגמאות לאפליה המעוגנות בחוק. Uziel302 - שיחה 00:12, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

אתה רציני? אפילו לא שמעתם על כל התהליך של חתונה בחו"ל, כי בארץ אין אפשרות בכלל להתחתן אם אין איש דת ש"ממונה עליך"? לא שמעתם על קבורה מעבר לגדר של חיילים כי הם לא עברו גיור? תבדוק פעם מה הסיבה האמתית לכך שאנשים בישראל מתגיירים ותגלה שזה בכלל לא קשור לדת או אמונה אלא רק בגלל שהם רוצים שהילדים שלהם יהיו שווי זכויות. בטח עכשיו תגידו שזה בכלל קשור לדת ולכן זה לא אפליה אבל זו שטות. אפליה על רקע חוסר דת היא אפליה על רקע מוצא, שכן מי שבן לאם יהודיה לא צריך לעבור שום תהליך מקדים בשביל לקבל את הזכות להינשא. 109.65.136.190 11:22, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

שואל יקר. התשובה לשאלה המקורית שלך היא "לא". אין ערך כזה. כעת אתה מתבקש להפסיק לכתוב תשובות לא נעימות לכל מי שמגיב בפסקה הזו. בלנק - שיחה 14:22, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

ע"ע נישואים בישראל, פסקה "המחלוקות בשאלת הנישואים בישראל". Corvus,(שיחה) 16:31, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

למה רוסיה תומכת בסוריה?

אשמח להסבר הגיוני לסיבה שרוסיה תומכת בנחישות כזו במשטר אסד. האם מדובר בכסף (איזה)? כבוד (על מה)? היסטוריה? אני לא מומחה לעניינים בינלאומיים אבל גם לא בור גמור ואף פעם לא נתקלתי במשהו שמעיד על ברית עוצמתית בין שתי המדינות. לסיום, האם הפעולה שכנראה עומדת להתרחש נגד סוריה יכולה להיגרר למלחמת עולם שלישית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לרוסיה, היורשת של ברית המועצות, יש אינטרסים רבים מאוד בסוריה. סוריה מציידת את צבאה בנשק רוסי. חלק גדול מהיבוא הסורי הוא מרוסיה. המשטר הסורי מקושר היטב עם רוסיה ובדרך כלל תומך באינטרסים הרוסים בזירה הבינלאומית. הסורים נתנו ונותנים לרוסיה ולסין רשיונות לחיפושי נפט, גז ומחצבים. הסורים לא נותנים רשיונות כאלה לארצות הברית, אנגליה, צרפת וגרמניה, לא קונים נשק מתוצרתם ואת היתר תוכל להבין לבד. ועוד משהו, נמל סורי נותן שירותים לצי הרוסי בים התיכון. בברכה. ליש - שיחה 16:41, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

קצר ומאלף. תודה רבה. יש לי שאלה נוספת. מנהיגי המערב הכריזו שנעשה שימוש בנשק כימי אבל שמתי לב שכמעט כולם נזהרו עד רגע זה מלהצהיר שמשטר אסד אחרי לירי. אני מתאר לעצמי שזה משום שאין להם הוכחה לכך, ומן הסתם לא תהיה להם כי אי אפשר לגלות במעבדה מי ירה. אם כך, מה ההצדקה לצאת למתקפה נגד אסד ולא נגד המורדים? מה הם מצפים שיקרה אחרי ההתקפה? איך הם מסבירים את זה לעצמם, לעם שלהם או לפרלמנט שלהם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לארצות הברית יש עיניים בשמיים (לוויני ריגול) הרואות הכל, כל יציאה של טיל וכל התפוצצות. ארצות הברית, כידוע כעת, גם עוקבת אחר כל התקשורת, לכן אני משוכנע שהם יודעים היטב מי ירה, מאיפה ומתי, אך יודיעו על כך רק לאחר שיקבלו החלטה לצאת להתקפה. בינתיים הם מעדיפים ערפל, שמאפשר להם לסגת ולא להתקיף, כי תמיד ניתן לטעון, שעדיין לא נמצאו הוכחות חד-משמעויות... בברכה. ליש - שיחה 17:22, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

איך אני אוהב את מדיניות השלום של מעצמות-העל. האינטרס הטהור שלהם הוא מוסר וצדק. 79.176.131.59 17:48, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

אסד הוא בן ברית חשוב של רוסיה במזה"ת, והרגישות של רוסיה לזכויות אדם שונה מבמערב, לכן התמיכה. המשטר הסורי סירב לתת לפקחים בינ"ל לבדוק את הזירה האחרונה שנפגעה מנשק כימי כדי לזהות את המקור, ובמקום זאת השמיד לחלוטין את הזירה. זוהי פעילות שמצביעה על אחריותו לירי, בנוסף להוכחות אחרות שנאספו בגופי מודיעין. בעקבות ההתחייבויות הפומביות של מנהיגי המערב לפעול במצב כזה, והלחץ שמופעל עליהם, כנראה שתבוצע תקיפה. התגובה הסורית לתקיפה צפויה להיות מוגבלת, משום שאין למשטר אינטרס להיכנס למלחמה עם המערב שתוביל להפלתו, במקביל למלחמה שהוא מנהל עם המורדים. ממילא תקיפה מערבית של מטרות קריטיות בצבא הסורי תפגע מאוד ביכולת שלו להילחם במורדים. כמובן שאין אפשרות לדעת בוודאות מה יחליטו המנהיגים ואיך יגיבו, האם אסד ירצה "להילחם עד הסוף" או לפרוש בשלב מסוים, מה בדיוק יקרה בעתיד בכלל וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמה שרירים קיימים בגוף האדם

מה שרירים קיימים בגוף האדם (כמות מספרית) ואיך הם מתחלקים (כמותית) לפי השביעיה. תודה מראש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש הרבה. אם מתייחסים רק לשרירים משורטטים תמצא רשימה מלאה למדי בפורטל:גוף האדם. תספור כמה שרירים יש שם ברשימה "שרירים בגוף לפי אזורים", פחות או יותר תכפיל בשתיים מכיוון שכמעט כולם כפולים (גם מימין וגם משמאל), תנסה להחליט איך אתה סופר שרירים בין צלעיים ואיך אתה סופר את השרירים המסובבים, השרירים הבין קוציים ואת השרירים הבין-רוחביים שנמצאים כולם בין החוליות כך שאם תפריד ביניהם תמצא בערך שניים על כל חוליה בעמוד השדרה. איפה שכתוב תולעיים תכפיל ב-4 ואיפה שכתוב בין-גרמיים תכפיל ב-7. לדעתי תקבל מכל זה רושם טוב למדי של מספר השרירים המשורטטים בגוף האנושי. כדאי להתעלם ממופעים אנטומים שונים בין אנשים, לא כל השרירים נמצאים אצל כולם באותה צורה. יוסי • שיחה 19:35, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

הפעלת טוקמן

איפה רוכשים כרטיס כזה, והאם שימוש בכרטיס זה תלוי בספק השירות ? בנצי - שיחה 19:57, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

אתה יכול להטעין שיחות למכיר טוקמן בסניף דואר, וכן זה הולך לפי החברה שמספקת לך את הקו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מק"ג שכתוב על מוצרים זה מיקוגרם?

קניתי 'חטיף אנרגיה' וראיתי שכתוב עליו: "חומצה פולית 80 מק"ג. ויטמין בי 12 0.5 מק"ג. האם מיקוגרם זה מיליונית גרם, וזה אומר שהם שמו שם כמות של 80 חלקי מיליון של חומצה פולית? האם בכמות כה זעירה יש תועלת כלשהיא לגוף? ויטמין בי 12 בכמות של חצי חלק אחד ממיליון! יכול להועיל? או שזו סתם אחיזת עיניים לכתוב את השמות של הויטמינים על האריזה כדי שאנשים יקנו את זה? 95.35.203.2 22:23, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

הקצובה היומית המומליצת של ויטמין B12 היא 3-4 מיקרוגרם ביום לאדם בוגר. אז אם בחטיף שלך יש מעל 12 אחוז מהכמות הזאת, זה לא עבודה בעיניים. ירח אפל - שיחה 22:34, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

ראה ויטמין B12#קצובה יומית מומלצת. ‏Virant‏ (שיחה) 23:02, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

א. לגבי יחידות: אכן, מדובר במיקרוגרם (מיליונית הגר').

ב. הכמות המוחלטת אינה בהכרח הגורם החשוב. מספיק שחומר נתון יתניע תהליך ביוכימי או יטול חלק בבנייתה של מולקולה המתניעה תהליך כזה. או, שלו תפקיד בצמתים בעלי חשיבות פיזיולוגית מרכזית. יש גם את המקרה ההפוך - רעלים מסויימים, ארסם של נחשים מסוימים למשל, יכול להביא בסופו של דבר, למותו של יצור גדול אף מהאדם, למרות שבהכשה מוחדרת כמות מזערית. בחלק מסוגי ארס ישנם חלבונים המתניעים תהליכי הרס שאינם מסתיימים באתר אחד. בסוגים אחרים מדובר בחלבונים התוקפים צמתים עצביים. בצורה פשטנית, מספיק במקל דינמיט במקום הנכון במסילה כדי לשתק רכבת שמסתה גדולה עשרות מיליוני מונים ממקל הדינמיט. בנצי - שיחה 00:12, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

ירח אפל, לא ברור לי כיצד 0.5 מק"ג של ויטמין B12 היא 12% יותר מ3-4 מק"ג. כמדומני ש 0.5 מק"ג זה שישית או שמינית (בהתאמה) ל-3-4 מק"ג. שזה שישית או שמינית מהקצובה היומית המומלצת. בנצי, תודה על ההסבר וההדגמות הם עזרו לי.95.35.203.2 12:58, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

0.5 מק"ג זה שישית (16.7%) מ-3 מק"ג ושמינית (12.5%) מ-4 מק"ג. בכל מקרה זה יותר מ-12% של הכמות המומלצת. לא רשמתי שזה יותר מ־3-4 מק"ג. ירח אפל - שיחה 13:07, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

אה, התכוונת לומר שהחטיף מכיל כ-12% מהקצובה היומית המומלצת (עלי לאכול כ- 8 חטיפים כדי להגיע לקצובה היומית:), סליחה על אי ההבנה ותודה על התשובה, קיבלתי ממך גם שיעור בהבעה והבנה. 95.35.203.2 15:16, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

מראה לא מסנוורת

באוטו שלי יש מראה ובה משולב גלאי. כאשר יש אור מסנוור מאחור בלילה, המראה נעשית כהה יותר (אני מניח שזה קשור לקיטוב). השאלה שלי היא איך זה פועל? Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 00:04, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

ממה שהבנתי מהערך הרלוונטי בויקיאנגלית, יש כמה שיטות. אם במראה שלך זה קורה באופן אוטומטי, כנראה שמדובר באלקטרוכרומיזם- תאים רגישים לאור מעבירים זרם חשמלי, והחומר מתכהה כתוצאה מהזרם. במראות ישנות יותר זה קורה באופן ידני, באמצעות שינוי הזווית בין המשטח הקדמי (החומר השקוף) לבין המשטח המשתקף (אלומיניום או מה שזה לא יהיה). כאשר אתה במצב לילה אתה רואה רק את ההשתקפות על המשטח הקדמי, ולכן היא חלשה הרבה יותר. בלנק - שיחה 02:34, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

ואללה, זה בדיוק זה. לא היה לי מושג על קיומו של אלקטרוכרומיזם! Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 22:42, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

דמיון קודח - פירוש

מה פירוש "דמיון קודח"? מה עניין הקודח כאן, קודח כמו בקידוח נפט? ‏Gridge ۩ שיחה 14:24, 28 באוגוסט 2013 (IDT).

אני חושב שהכוונה לקדחת- שם כולל מחלות הקשורות לעליית חום הגוף, ולכן גורמות לבן אדם לגמיין דברים. בלנק - שיחה 14:57, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

Gender of people who have malaria and experienced Hallucinationהזיה:

Female/ Male Hallucination 49.12%/ 50.88% הגוגל מצא. Nachum - שיחה 16:03, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

תודה לעונים. ‏Gridge ۩ שיחה 21:36, 30 באוגוסט 2013 (IDT).

למה יצור חי נקרא אורגניזם?

אולי זה נשמע קצת שאלה מטופשת, אבל אני חייב להבין למה ייצור חי נקרא אורגניזם? 95.35.203.2 21:09, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

The term "organism" (from Greek ὀργανισμός, organismos, from ὄργανον, organon, i.e. "instrument, implement, tool, organ of sense or apprehension") first appeared in the English language in 1703 and took on its current definition by 1834 (Oxford English Dictionary). It is directly related to the term "organization". There is a long tradition of defining organisms as self-organizing beings.

איך שריר הלב לא מתעייף?

איך שריר הלב לא מתעייף ופועל 24 שעות ביממה במשך שנים רבות בזמן שכל השרירים בגוף כן מתעייפים מהר תוך מספר שעות מועטות? 95.35.208.185 00:15, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

הסבר חלקי- למעשה, הרבה מהשרירים בגוף לא מתעייפים במובן שאתה מתכוון. שרירי העפעפיים שלך לא מתעייפים כשאתה ממצמץ כל הזמן, השרירים במערכת העיכול לא מתעייפים, הריאות לא מתעייפות מלנשום כל הזמן, וכו' וכו'. לרוב, שריר מתעייף כשהוא עושה עבודה שהוא לא מורגל אליה- שרירי היד שלך לא מתעייפים ביום ממוצא, למרות שאתה מפעיל אותם כל היום- הם כן יתעייפו ביום שבו תרים משקולות, כי אתה לא רגיל לזה. אם תרים כל יום משקולות, אז אחרי תקופה כבר לא יהיה לך קשה יותר, כי השריר ייתחזק. אז תצטרך לעבור למשקל כבד יותר. כמו שאמרתי, ההסבר הזה הוא חלקי, נדמה לי שיש גם איזה שהוא עניין סביב ההבדל בין שריר משורטט לשריר חלק. מקווה שמישהו ישלים בהמשך. בלנק - שיחה 01:01, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

שאלה חשובה שכדאי לנסות לענות עליה קודם לכן היא: מהו שריר עייף? למה שריר "מתעייף"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בגרויות מתמטיקה 5 יח"ל עם פתרון

אני צריך להעביר שיעור פרונטלי שבו אני אפתור מול הלוח 2 שאלות בגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות (לא חושב מאיזה שאלון. זה סוג של "רעיון עבודה"). אתם מכירים אתרים מומלצים למורים(כלומר שיש שם לא רק תשובות, אלא פיתרון עם שלבים) שבם אפשר למצוא בגרויות פתורות? 109.65.126.91 17:32, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

כן. חפש בגוגל. זה, למשל. בלנק - שיחה 20:54, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

מה זה 'כרתי' ו'סילקא' בסימנים של ראש השנה

אני מדבר על סימנים של סדר ראש השנה. תודה מראש

כרתי - כרישה, סילקא - סלק. ככלל יש מנהגים שונים בסימני ראש השנה (סדר ליל ראש השנה). --‏Meni181818 ✡ שיחה • כ"ד באלול ה'תשע"ג 22:28, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

ליבות מערכות הפעלה

כמה כאלה יש חוץ מהקרנל של Windows ולינוקס? --95.86.98.64 01:58, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

History of kernel development

     Early operating system kernels
  Time-sharing operating systems
    Amiga
    Unix
  Mac OS
  Microsoft Windows
   Development of microkernels

מהערך באנגלית.

כמה עשרות.ראה רשימה השוואתית בערך הזה. מתניה • שיחה 11:32, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

סקריפט 44?

איפה מדווחים על בעיות עם סקריפט 44 (מה שזה לא יהיה) ? ‏ בהמשך לדיון בויקיפדיה:עורך חזותי/משוב#פסקה חדשה חן חן ‏[kotz]‏ [שיחה] 15:12, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

ויקיפדיה:סקריפטים/תקלות. חזרתי • ∞ • שיחה 00:06, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

תודה ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:16, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

האם הדבר בכלל אפשרי? (Word)

לגרום להערות סיום להופיע במספור רגיל במקום במספור לטיני?. לא מצאתי דרך לעשות זאת בסרגל הכלים. תודה רבה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 11:47, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

אם מדובר בWORDים החדשים יותר (אלה עם הRIBBON): בחר הפניות. ליד כותרת הקבוצה "הערות שוליים" יש אייקון קטן מהסוג שפותח חלון עם אפשרויות נוספות. בחר "הערות סיום" ואז בחר מהתפריט "תבנית מספר" מה שבא לך. לגרסאות ישנות יותר של WORD, ר' [4]. ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:22, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

טיפים להעברת שיעור מול כיתה

אני צריך לפתור תרגיל מול קבוצה קטנה (רמת תיכון). אני רוצה לפתור שאלה בגאומטריה אוקלידית.

מה עדיף- לפתור קודם את כל הסעיף מול שרטוט ורק אז לרשום אותו הצורה מסודרת של "טענה/נימוק" או שלהתחיל בהוכחה פורמלית ולהראות כל פעם איפה האובייקטים שאני מדבר עליהם? או שאולי להראות כל פעם על השרטוט ולרשום כל טענה מיד אחרי שאמרתי אותה? יש פה מורים אני מאמין. 109.65.126.91 12:02, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

אני לא מורה אבל אני סטודנט ואני חושב שזה תלוי תרגיל. יש שאלות שהחלק השרטוטי שלהם לא קריטי לפתרון התרגיל ולפעמים עלול אפילו לבלבל, ויש תרגילים שהמחשה גרפית חשובה מאוד. Uziel302 - שיחה 09:08, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

מהו הציון שמקבלים בפסיכומטרי בחלק של העברית?

אם עונים בפסיכומטרי רק על החלק המילולי- עברי בלבד, מה הציון שמקבלים בהנחה שבחלק זה כל התשובות מולאו נכונה? 95.35.230.1 14:05, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

הציון בפסיכומטרי הוא יחסי- ביחס לכל האנשים שניגשו איתך לבחינה. תמיד בפסיכומטרי כ-50% יקבלו בין 500 ל600, כ-25% בין 600 ל700, כ-5% יקבלו מעל 700, וכו'. לכן אי אפשר לדעת כמה תקבל, אבל אני מניח שתקבל ציון מאוד נמוך, כי אתה עושה רק קצת יותר משליש מהבחינה. סביר להניח שרוב מי שניגש לפסיכומטרי למד אפילו קצת, ולכן יעשה נכונה יותר מחצי מהבחינה. (בהתחשב בזה שגם מי שעונה על כל השאלות "1" אמור לעשות בערך 25% נכון). אני מעריך שתקבל בין 250 ל300. (כאשר מ200 זה הציון הכי נמוך). בלנק - שיחה 23:34, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

קבלת מלוא הנקודות בפרק המילולי ביחד עם הניקוד הנמוך ביותר האפשרי בשאר הפרקים, תביא לציון שיעמוד על 440-450. הציון לא אמור להיות תלוי בשאר הנבחנים מכיוון שהציון על כל אחד משלושת מרכיבי הבחינה הוא קבוע במקרי הקיצון (כלומר, אדם שענה על כל השאלות נכונה בפרקים המילוליים יקבל את הציון הגבוה ביותר האפשרי ללא תלות בממוצע הציונים של שאר הנבחנים בפרק הנ"ל). --85.250.2.3 23:49, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

אני די בטוח שאתה טועה, גם בהערכת הציון שלך וגם לגבי זה שהציון הכולל לא אמור להיות מושפע משאר הנבחנים. אפשר אולי לשאול באתר של אחת מחברות הפסיכומטרי. בלנק - שיחה 23:56, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

הציון יחסי ולא קבוע - אם אף אדם לא ענה על כל השאלות נכונה אז הקרוב ביותר לכך באותה שנה יקבל 800 - בתיאוריה - בפועל מכיוון ומשווים גם לשנים קודמות חובה לענות על הכל נכון כדי לקבל 800. לדעתי אדם שענה נכונה על מלוא הפרק המילולי וסימן תשובה אקראית בשאר השאלות יקבל אפילו 500 (להזכירכם מילולי שווה 40 אחוז ובשיטה החדשה תלוי איזה מהציונים - עשרים עבור הגרסה עם הנטיה הכמותית ועד שישים עבור הגרסה עם הנטיה המילולית). אם תענה על כל הסעיפים בבחינה א', לדוגמא, תקבל כ325. הציון הממוצע בבחינה הוא כ540.

עכשיו נחבר את כל המידע שיש לנו - מקבלים כרבע מהניקוד עבור תשובה אקראית ב40 אחוז מהבחינה (כלומר 10 אחוז נכון) ועוד שישים אחוז (הכל עבור הנטיה המילולית) עבור החלק המילולי כלומר 70 אחוז מהבחינה נכון - רק 30 אחוז מהאנשים מקבלים מעל 600 לכן היינו יכולים להסיק שתקבל 600 אבל כמות התשובות הנכונות מתפלגות כנראה פעמון סביב יותר מ50 אחוז תשובות נכונות, לכן ננחש לבסוף שתקבל בקירוב לא רע בכלל את הציון הממוצע 540 וכנראה מעל 500 בכל מקרה (ומבדיקה באתר אקראי שמציע לבדוק ציון פסיכומטרי בהינתן כמות התשובות הנכונות כ530 - עבור המקרה שבו המילולי שווה רק 40 אחוז), בברכה, Nurick - שיחה 00:16, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

נוריק, קודם כל, המשפט הראשון שכתבת שגוי, ראה כאן- "על אף יחסיות הבחינה, ניתן לומר כי הציון 200 מושג תמיד רק כאשר אין מענה ולו על שאלה נכונה אחת במבחן. הציון 800 מושג תמיד רק כאשר יש מענה נכון על כל השאלות שהופיעו בבחינה.".

שנית, לא הבנתי את החישוב שלך- מצד אחד הסכמת שהציון יחסי, ומצד שני כתבת ש"אם 70 מהבחינה נכון היינו יכולים להסיק שתקבל 600" (כי 30% מהנבחנים מקבלים מעל 600). אני טוען שהרוב המוחלט של הנבחנים ישיגו מעל 50% נכונות, ורוב הנבחנים גם ישיגו מעל 70% מהתשובות. זה כי רוב האנשים לומדים לפני שהם ניגשים. בכל מקרה, אם הבחינה היא בדגש כמותי, אז המילולי יהווה רק 20% מהציון, ולכן עוד יותר לא הגיוני שהבן אדם ישיג את הציון הממוצע. בלנק - שיחה 00:44, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

רוב החישוב שלי התבסס על הנחה של דגש מילולי, מן הסתם בדגש כמותי הציון יהיה מגוחך. 25% תשובות נכונות ממקם אותך באחוזון ה 20 (325) לכן סביר ש70% תשבות נכונות ימקמו אותך גבוה משמעותית (גם אם לא מדי). ואני לא בהכרח מסכים ש'הרוב המוחלט של הנבחנים ישיגו מעל 50% נכונות' פשוט כי לא נראה לי ש'רוב האנשים לומדים לפני שהם ניגשים' , בטח לא במכון - אתה כנראה מכיר ציבור מאוד מסויים (ואל תשכח אנשים שניגשו יותר מפעם אחת) - שים לב שלדוגמא אצל דוברי העברית הציון הממוצע הוא מעל 600. כמו כן שים לב למה שכתבתי בשורה הראשונה אחרי המקף 'בתיאוריה - בפועל ...' שם אני מסכים איתך. הצבתי את כל המספרים שלנו במחשבון אינטרנטי וקיבלתי 530 עובור המקרה בו מסתכלים על הציון במתכונת הישנה (40:40:20) ושוב ניתן להניח קפיצה עבור 60 אחוז במקום 40 - משמע ציון באזור ה540 - 550, בברכה, Nurick - שיחה 01:00, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

איך יכול להיות ש25% ימקם אותך באחוזון ה20? הרי אפילו הנבחנים הכי גרועים (שמנחשים הכל) לא יקבלו פחות מכך. אתה אומר לי שחמישית מהנבחנים שניגשים למבחן מנחשים את כל התשובות, וגם יש להם מזל ממש ממש גרוע אז הם מוציאים פחות מ25% נכון? בלנק - שיחה 01:16, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

אחד המכונים בדק פעם והציון עבור ניחוש אחת התשובות היה כ 325 בממוצע (אם אני זוכר נכון) וקצת מעל 350 עבור התוצאה הטובה מארבע הנסיונות (א/ב/ג/ד). העובדה שה'גרוע הממוצע ינחש רבע מהתשובות נכון' ממש לא גוררת שהגרוע הממוצע יקבל 200, אין כאן סתירה כלל: 0 תשובות = 200, 25% מהתשובות = 325. שים לב גם שהעליה אינה לינארית וטעות בודדת בבחינה תוריד לך מהציון בין 6 ל10 נקודות (כלומר כ 790-794) לכן ניתן להניח שגם תשובה נכונה בודדת שווה בסביבת 200 כשש עד 10 נקודות. אחוזון 20 של הציונים (200-800) ולא של הנבחנים, בברכה, Nurick - שיחה 01:23, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

6 אחוז מהנבחנים יקבלו עד [5]350, בברכה, Nurick - שיחה 01:25, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

טוב, אני כבר לא עוקב, כנראה זו השעה המאוחרת. נקווה שהשואל יצליח להסיק משהו מכל הדיון הזה . לילה טוב. בלנק - שיחה 01:33, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

מבין מה אתה אומר וגם לי אין תשובה מעבר לכך שלפי מחשבון אקראי באינטרנט יצא 530 עבור הגרסה הרגילה (40:40:20) ושכתובים כאן דברים רבים ללא קשר לשאלה, ההסברים שלי כרגע לא משהו, כנראה זו השעה, לילה טוב, בברכה, Nurick - שיחה 01:38, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

לא ירדתי לסוף דעתכם עם ההסברים השונים שהעליתם, אבל שימו לב שהשאלה המקורית הייתה פשוטה הרבה יותר ממה שעליו עניתם: הוא שאל מה יהיה הציון במידה ועונים רק על החלק המילולי, כלומר על שאר הפרקים בכלל לא עונים. במקרה כזה, כמו שציינתי, אפשר לחשב את הציון מכיוון שציוני קיצון בכל אחד מחלקי הבחינה לא מושפעים מציוני שאר הנבחנים.

הציון הכולל בבחינה מורכב משקלול קבוע של שלושה ציונים בסולם אחיד עבור כל אחד משלושת חלקי הבחינה - כמותי, מילולי ואנגלית. ציון בסולם האחיד הוא ערך הנע בתחום 50-150, ומחושב בהתאם לציון הגלם של הנבחן בכל אחד מהנושאים (ציון גלם - מספר התשובות הנכונות המצטברות בנושא מסויים). הדבר היחיד שאותו ניתן לקבוע באופן אבסולוטי, הוא שציון 50 יתקבל עבור ציון גלם 0 (אפס תשובות נכונות בנושא הספציפי), וציון 150 יתקבל רק בהינתן ציון גלם מקסימאלי (כל התשובות באותו הנושא נכונות). פועל יוצא מכך הוא שציוני הקיצון הכלליים, 200 ו-800, יתקבלו אם ורק אם כל התשובות בכל פרקי הבחינה היו שגויות ונכונות, בהתאמה. בכל אופן, נבחן שיענה על המבחן כמו המקרה שהוצג בשאלה יקבל ציון 150 על הפרק המילולי וציונים 50 על הפרקים כמותי ואנגלית, ללא תלות בציוני שאר הנבחנים באותו המועד. לכן ניתן גם לחשב פחות או יותר את הציון הכללי שלו, שהוא כפי שציינתי בתשובה הראשונה (ובחישוב הזה אני מניח שכוונת השואל הייתה לציון "רגיל", שבו המשקל של נושאי הבחינה הוא 40:40:20, ולא לציון בדגש מילולי/כמותי שהשימוש בהם פחות נפוץ).

את ציון הבחינה הכללי במקרה בו נבחן עונה נכונה על כל השאלות בפרק המילולי, ובשאר הפרקים מנחש את התשובות (ומקבל כ-25% תשובות נכונות) לא ניתן לקבוע באופן מוחלט, כפי שאמרתם, בגלל יחסיות הבחינה. ההתאמה בין ציוני הגלם של הנבחנים בנושאים השונים ובין הציונים בסולם האחיד, עבור כל הערכים שבין 50 ל-150 (לא כולל את ערכי הקיצון), היא לא קבועה בין מועד למועד, ומשתנה בהתאם לתוצאות הנבחנים. דרך הקביעה והחישוב המדוייקת לא פורסמה מעולם למיטב ידיעתי, אבל באופן כללי הקביעה תלויה בהצלחת הנבחנים באותו מועד בפרקי הפיילוט (ממנה ניתן להסיק על רמת הנבחנים ביחס לנבחנים במועדים קודמים), והשוואתה לציונים בפרקי הבחינה האחרים (השוואה שיכולה לתת אינדיקציה על בחינה ברמה חריגה מהממוצע במקרה ויש פער בין ההצלחה בפרקי הפיילוט וההצלחה בשאר הפרקים). על סמך התפלגות ציוני הנבחנים והשוואתם להצלחת נבחנים במועדים קודמים נקבעת טבלת ההמרה בין ציוני הגלם לציונים בסולם האחיד, שמשתנה ממועד למועד. מסיבה זו לא ניתן לקבוע ציון מוחלט לנבחן שמנחש את התשובות, כי במועד אחד 25% תשובות נכונות יביא לציון אחד, ומבועד שני אותו מספר תשובות נכונות יביא לציון אחר. למרות זאת ניתן לחשב שבהערכה גסה נבחן כזה (שעונה נכונה על כל הפרק המילולי ומנחש את שאר הפרקים) יקבל ציון בטווח 510-530, על בסיס טבלאות החישוב שפורסמו עבור בחינות המתכונת החדשה באתר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מי שרוצה יכול להיכנס ולראות כיצד הציון עבור 25% תשובות נכונות משתנה בין המועדים). כמובן שאין קשר בין אחוז התשובות הנכונות לאחוזון של ציון הנבחן ביחס לשאר הנבחנים כמו שעלה פה. אדם שנמצא באחוזון ה-70 (70% מהנבחנים קיבלו ציון נמוך ממנו), ושציונו 600, לאו-דווקא ענה נכונה על 70% מהשאלות - ייתכן שצדק ב-90%, ייתכן שב-50% וייתכן שבכל מספר אחר. לכן לא ניתן להסיק ש-70% תשובות נכונות בכל הבחינה יביאו לציון כזה או אחר.

סליחה על האורך, מקווה שעניתי על שאלתך. --85.250.2.3 11:36, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

למה קו 2 של מטרונית לא פועל בשבת?

מדוע יש קו 1 וקו 3 בשבת ואין את קו 2? 109.65.126.91 16:59, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

לפי זה, גם קו 3 לא פועל בשבת. חזרתי • ∞ • שיחה 17:51, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

למה קו 1 פועל בשבת וקווים 3 ו2 לא? 109.65.126.91 17:54, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

כל התחבורה הציבורית בחיפה פועלת על מתכונת מצומצמת בשבת, וקווים רבים אינם פועלים. למה? שבת. . . בלנק - שיחה 23:35, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

האם לישראל יש נושאת מטוסים / משחתת?

176.13.143.203 18:26, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

לא, וכנראה שלא תהיה בעתיד, שכן מדובר בצריכת משאבים רצינית. ‏Lionster‏ • שיחה 18:28, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

לפי הערך נושאת מטוסים, יש הבדל בין נושאת מטוסים למשחתת. ומשחתות היו בעבר לישראל לפי הערך משחתת, אך כיום לא. בעולם יש 20 נושאות מטוסים, כש-50% מנושאות המטוסים שייכות לארה"ב. כלומר לארה"ב יש 10 נושאות מטוסים. לאיטליה 2, צרפת 1, ספרד 1, בריטניה 1, להודו 1, ברזיל 1, תאילנד 1, סין 1, רוסיה 1. (לפי זה יוצא שאין לאיראן נושאת מטוסים וכן לשום מדינה ערבית בעולם. לכל היותר מדינות אלה מחזיקות משחתות). בישראל הכלי המשמעותי בים לאחר נושאת מטוסים הוא הצוללת לאחמ"כ הסטי"ל שעליו יש יכולת לשאת מסוק.

מסוק יורוקופטר HH-65 דולפין בנחיתה על סטי"ל של השייטת. הרחבת יכולת השייטת במימד השלישי תרמה למבצעים משותפים עם חיל האוויר בשנים 1984 ו1985 (לקוח מתוך ערך שייטת ספינות הטילים)

95.35.248.163 19:28, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

פטרת זה חידק או וירוס או לא זה ולא זה?

95.35.214.141 00:49, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

לא זה ולא זה. הפטרת היא פטריה. בניגוד למשתמע מהערך העברי, הפטריות הן לא רק הצמחים האלה שאתה רואה מחוץ לבית, אלא גם מגוון רב של אורגניזמים. גם שמרים הם פטריות, למשל, וגם מגוון של פטריות פתוגניות הגורמות למחלות. בלנק - שיחה 01:01, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

השאלה היא מה היא פטריה. כ-מה היא מוגדרת? חידק, וירוס או משהו אחר. אי אפשר לומר שפטריה היא פטריה. 95.35.214.141 01:14, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

במדע המודרני לפטריות יש ממלכה משלהן, גילו עליהן תכונות רבות שמבדילות אותן מבעלי חיים כמו גם מצמחים לכן הן באמת פשוט 'פטריות' כמו שכלב הוא פשוט 'בעל חיים', בברכה, Nurick - שיחה 01:34, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

יש כזה דבר גוף שהוא יותר מתלת מימד? (לדוגמה גוף ארבע מימד)

95.35.214.141 00:57, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

לא משהו שאפשר לראות, אבל כמו שאפשר לקרוא בערך ממד, יש כל מיני תאוריות על פיהן בעולם יש יותר משלושה מימדים. ראה גם בערך תורת המיתרים. בלנק - שיחה 01:04, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: בוודאי, באופן מתמטי ישנם גופים בכל מספר מימדים שתרצה - ראה לדוגמא כדור (גאומטריה)#הכללה ל-n ממדים. גם בפיזיקה משתמשים בצורות בעלות יותר מ3 מימדים, דוגמא פשוטה לצורה בארבעה מימדים שניתן לתפוס בקלות היא צורה המשתנה לאורך הזמן וכאן בעצם הזמן משחק כמימד הרביעי, בברכה, Nurick - שיחה 01:07, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

Nurick, לא כל כך הבנתי את התשובה... אבל לפי מה שקראתי בערך שם ניתן לומר שהתשובה לשאלתי היא שאין במציאות גוף מוחשי שהוא יותר מתלת מימד, הכל בתיאוריה. 95.35.214.141 01:21, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

הנה דוגמה אפשרית שגם ניתן לראותה: גוף בשלושה מימדים והמימד הרביעי הוא זמן. ממדי הגוף וצורתו משתנים עם הזמן. Mr.Shoval - שיחה 01:26, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

מכיוון ואנו חיים בעולם ארבעה מימדי (שלושה מרחביים וזמן) אתה לעולם לא תוכל 'לראות' גוף מוחשי ביותר מימדים ואפילו לא לדמיין אותו אבל בוא נניח שאני לוקח מסך ומציג עליו מספרים אזי יש לי גוף ב4 מימדים המסך - שלושה, והמספר עליו - 4. כלומר אני אוכל לומר המסך כשהופיע עליו חמש ושנינו נדע שהתכוונתי בדיוק לאותה נקודה במרחב-זמן, עד כאן 4 מימדים. מעל 4 מימדים אנו לא מסוגלים 'לחוש' אבל אפשר לנחש שיש אופציה כזו פיזיקלית ולו רק בגלל שיש אופציה כזו מתמטית (כמו הכדור הרב מימדי בדוגמה בו עולם לא תוכל לגעת), בברכה, Nurick - שיחה 01:31, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

אתה אומנם מסביר שיש גוף ארבע מימדי, האם ניתן לחוש אותו? האם ניתן לצייר אותו? גוף תלת מימדי של אורך רוחב ועומק ניתן לצייר, אבל איך ניתן להוסיף לציור כזה זמן? 95.35.214.141 02:50, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

הממד הרביעי הוא לאו דווקא זמן. מבנה ארבע-ממדי ניתן לעתים להמחיש בתלת-ממד (או בדו-ממד בו מומחש תלת-ממד) ולקוות שהצופה יבין את החריגה הארבע-ממדית. ראה מרחב ארבע-ממדי להגדרה, וטסרקט ובקבוק קליין להמחשה. ‏Virant‏ (שיחה) 07:12, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

מרכוס דו סוטוי טוען שמי שמתעסק בגאומטריה רב ממדית מגיע עם הזמן להבנה אינטואיטיבית, שהיא כנראה ה"ראייה" שאתה מכוון אליה, של מימד רביעי ואילך. הוא מוסיף שככל שמדובר ביותר מימדים, הראייה מטושטשת ופשטנית יותר, ושזה נכון גם ל 2 ו 3 מימדים - על אף שכל אדם יכול לראות 2 ו 3 מימדים, הרבה בעיות שקלות מאד לפתירה בשני מימדים קשות יותר ב 3, למרות שרואים זאת. לדבריו זה עניין של אימון ונסיון יותר מכל דבר אחר, ואין שום מחסום הבנתי מיוחד במינו בין 3 ל 4- זה פשוט עניין של התנסות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:48, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

אני אמשיך בהסבר עם הזמן דווקא ואומר שאתה חי בעולם ארבע מימדי ולכן כל עצם תלת מימדי שאתה רואה הוא בפועל 4 מימדי; אם היית יכול לזוז בזמן זה היה שקול בדיוק להזזת חפץ לאורך ציר מסוים - ציר הזמן. ניתן להתייחס לזמן כאל ציר ככל הצירים (ואני מסכים לחלוטין עם מה שנכתב מעלי), בברכה, Nurick - שיחה 22:52, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

מה זה "עריכת קוד מקור"?

עד לפני זמן היה כתוב בויקיפדיה "עריכה". לפני זמן מה הכל השתנה ובמקום עריכה כתוב "עריכת קוד מקור". האם יש הבדל? ואם לא, אז למה נצרך השינוי הלשוני הזה? 95.35.214.141 00:59, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

לפני כמה זמן הכניסו לויקיפדיה את ויקיפדיה:העורך החזותי, שזמין רק במרחב הראשי. במרחב הערכים אפשר לבחור בין "עריכה" (בעורך החזותי) לבין עריכת קוד מקור. כאן עדיין אפשר רק לערוך את קוד המקור. בלנק - שיחה 01:05, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

אבל מה זה "עריכת קוד מקור"?95.35.214.141 01:16, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

עריכה רגילה, כמו פעם, לא כמו העורך החזותי. בלנק - שיחה 01:27, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

כן, אבל מה זה קוד או מקור. מה זה המושגים האלה שצצו עלינו פתאום בויקיפדיה. סתם בשביל הידע. 95.35.214.141 02:40, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

בדומה לקוד מקור של תוכנית מחשב גם כאן יש טקסט עם סימונים שונים שמנחים את המחשב איך לעבד את המידע והתוצר הסופי מגיע לאחר עיבוד ממוחשב של הקוד. Uziel302 - שיחה 09:16, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

קוד מקור זה האופן שבו נשמר הטקסט במאגר הנתונים של ויקיפדיה. אם תלחץ על זה תראה את כל הסימונים. העורך החזותי לעומת זאת, זה מעטפת שמעבדת את הקוד מקור מאחורי הקלעים. באופן שמשתמש הקצה לא רואה את המקור. ירח אפל - שיחה 10:32, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

בניסוח קצר: אמנם מדיה-ויקי איננה שפת תכנות אך היא נחשבת שפת מחשב. Uziel302 - שיחה 01:59, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

סטטיסטיקת צפייה

כמה אנשים צפו בדף "הכה את המומחה" בתאריך 23 ביולי? 80.230.25.232 00:59, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

ראה בגרסאות קודמות תחת סטטיסטיקות צפיה, בברכה, Nurick - שיחה 01:08, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

באופן משעשע דווקא ביום זה מופיע הנתון 0, תמוה, בברכה, Nurick - שיחה 01:10, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

לא רק כאן. לאף דף בויקיפדיה אין רישום על צפיות ב23 ליולי. (כנראה שהשואל ראה את זה לפני ששאל). אני מניח שהייתה איזה שהיא קריסה או תקלה טכנית, או בויקיפדיה, או בgrok שמתפעל את זה. בלנק - שיחה 01:13, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

(השואל אכן ראה את זה לפני ששאל.) יש לי עוד שאלה: למה ממוצע הצפיות אחרי 25 ביולי קטן בהרבה מממוצע הצפיות לפני 22 ביולי? 80.230.25.232 07:27, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

תופעה בספרות

איך קוראים לתופעה שיש לסופרים לפעמים כשהם כותבים איזה סיפור בהמשכים: מסיימים פרק באישזהו אירוע משמעותי, ואז אחרי זה בהמשך "מבטלים אותו" וממשיכים כאילו שהפרק הקודם אפילו לא היה? 109.65.126.91 12:34, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

ויקיפדיה באנגלית מספרת על זה, בטלוויזיה: Reset button technique. ‏[kotz]‏ [שיחה] 13:20, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

ויסקי עם קרח

מה הקטע של לשתות ויסקי עם קרח במקום לשים בקבוק ויסקי במקרר ולשתות ויסקי קר? 109.65.126.91 13:18, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

שקשוק קוביות הקרח בכוס, אולי. או דילול הוויסקי במים קרים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:40, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

בעיקר השני. שתיינים מנוסים שותים את הוויסקי שלהם בלי קרח, וה"חדשים" מתחילים עם קרח כדי להתרגל בהדרגה. (יש כאלה שאף פעם לא מוותרים על הקרח). בלנק - שיחה 00:17, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

יש גם אבני קרח לוויסקי שלא מתמוססים במים ונותנים את הקור הרצוי שפם אדום - שיחה 00:22, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

גם קולה שותים עם קרח, אני לא רואה צורך בהסבר פרטני לויסקי. אולי יש שכיחות יותר גבוהה אבל זה יכול לנבוע מהרגלים ונורמות ללא סיבה ייחודית. Uziel302 - שיחה 02:03, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

נשמע לי כמו פוזה של סרטים אמריקאיים. Corvus,(שיחה) 11:26, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

יש כאלו האוהבים את הוויסקי שלהם קר ו\או מדולל ויש כאלה האוהבים אותו בטמפרטורת החדר, כדי שהאחרונים יוכלו להנות מהמשקה נוהגים לשמור אותו בטמפרטורת החדר ולהוסיף קרח לטובת הראשונים. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:16, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

וקיים גם האפקט של כוס הנראית יותר מלאה. Mr.Shoval - שיחה 12:22, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

פירוש קריקטורה (אסון המסוקים)

אני מצרף קישור לקריקטורה של זאב (הארץ) משנת 1997.
מדובר בקריקטורה שהופיעה יום לאחר אסון המסוקים.
בנוסף אציין כי זאב שכל את בנו 20 שנים קודם לכן, באסון מחניים.
מישהו יכול להסביר לי מה ניסה לומר זאב, ואיזה אלמנטים בקריקטורה זה מתבטא.
DoronWise - שיחה

שכולי אסון מסוקים 74 חובקים בהשתתפות את שכולי אסון המסוקים 77. ככה זה נראה לי, לפחות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:42, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

LCD Vs. LED

שלום. שאלתי היא מבחינת תצוגה בלבד: מה ההבדל בין LCD לבין LED?? מבחינה ויזואלית, האם רואים אותו דבר בערך? אני מדבר על מסך טלוויזיה בסביבות גודל 42 אינץ'. מה ההבדל אם אקנה טלויזיה 42 אינץ' של חברת LG עם מסך LCD לבין אם אקנה טלויזיה 42 אינץ' של חברת LG עם מסך LED?? תודה מראש לעונים!

השחתה

מישהו מחק [6] [7] כמה שורות מהדף "הכה את המומחה". בהסטוריית הגרסאות כתוב שסיבת המחיקה היא "שח טרול". 80.230.25.232 16:02, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

שח טרול זה קיצור של שחזור טרול. זו מדיניות ידועה לשחזר את כל העריכות של מי שהוכרז כטרול. בלנק - שיחה 00:18, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

כטב"מים

שמתי לב כי ברובם הצורה האופיינית כוללת 3 "מוטיבים חוזרים" (כולם או חלקם), השונים מן המקובל בכלי טייס מאויישים:

1. הגה גובה בצורת V הפוך (כנפיים אחוריות מוטות כלפי מטה)
2. חסרון של הגה כיוון (אנכי)
3. הנעת מדחף הממוקם מאחור ולא מלפנים

אשמח לקבל הסבר, והכי עדיף להוסיף אותו בערך.--כ.אלון - שיחה 22:27, 1 בספטמבר 2013 (IDT)