וסילי קצ'לוב

ואסילי קצ2לוב בשנת 1912

ואסילי קצ'לוב (ברוסית: Василий Качалов;‏ 30 בינואר (11 בפברואר) 1875, וילנה – 30 בספטמבר 1948 מוסקבה) היה שחקן תיאטרון רוסי וסובייטי. הוא היה בין הראשונים שזכו בתואר האמן העממי של ברית המועצות בשנת 1935, חתן פרס סטלין (1941, עיטור לנין ועיטורים נוספים.

ביוגרפיה

ואסילי שברובוביץ' (קצ'לוב) נולד בוילנה (אז בתחומי האימפריה הרוסית, היום בירת ליטא) למשפחת ממוצא בלארוסי. אביו היה כומר. הוא למד בגימנסיה בוילנה לצד פליקס דזרז'ינסקי. כבר באותה תקופה ואסילי השתתף בהופעות חובבים והיה קריין. בשנת 1894 הוא החל את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת סנקט פטרבורג. בשנת 1896 הוא עזב את הלימודים והחל להתפרנס ממשחק. התיאטרון העירוני בעיר קאזאן נקרא על שמו.

קריירת המשחק

עם תחילת הקריירה המקצועית כשחקן הוא לקח שם-במה "קצ'לוב". תחילה הוא השתתף בהצגות תיאטרון של של תיאטראות שונות בקאזאן וסרטוב. בשנת 1900 הוא התקבל לתיאטרון האמנותי של מוסקבה של קונסטנטין סטניסלבסקי וולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו. הוא זכה להצלחה כבר בהופעתו הראשונה ועם הזמן היה בין השחקני המובילים של התיאטרון.

לאחר מהפכת אוקטובר קצ'לוב היה בראש קבוצת שחקנים שסיירה באירופה עם סבב הופעות. רוב שחקני הקבוצה חזרו עם קצ'לוב למוסקבה בשנת 1921.

קצ'לוב היה בין השחקנים המוביליםשל התיאטרון ובשנת 1935 הוא היה בין ראושני מקבלי תואר האמן העממי.

בנוסף להופעות תיארטון קצ'לוב היה ידוע כקריין והוא היה מופיע בהופעות וברדיו עם שירי סרגיי יסנין אדוארד בגריצקי ומשוררים נוספים. חלק מהופעותיו הוקלטו בתקליט.

חיים אישיים

קצ'לוב היה נשוי לנינה ליטובצבה, גם היא שחקנית לצידו. הם הכירו במהלך עבודתם המשותפת בתיאטרון בקאזאן. הוא היה ידוע בפרשיות עם נשים, בין היתר עם אשתו של קונסטנטין סטניסלבסקי אשתו של אלכסנדר טאירוב ורבות נוספות. הוא אהב את החיים הטובים של בילויים. לחחיו במוסקבה של תחילת המאה ה-20 הוקדשו שירי סרגיי יסנין וסיפורי איוואן בונין. למרות הכל אשתו לא עזבה אותו, היא יצאה מדעתה לאחר פטירתו.

בנו היה חוקר תיאטראון. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא נפל לשבי גרמני, נמלט ולחם בשורות הפרטיזנים באיטליה. לאחר חזרתו לברית המועצות הוא נעצר אך שוחרר תוך זמן קצר.

מדיה וקבצים בנושא ואסילי קצ'לוב בוויקישיתוף