אני מניח שרבים מכירים את הפיוט הזה שחיבר [[ישראל נג'ארה]], וביחוד את ביצועם המצויין והמרגש של [[ברי סחרוף]] ואחרים. האם מישהו יודע מהם הכלים בהם השתמשו בהקלטת השיר, ומי המנגנים בהם ? שאלתי מתייחסת בפרט לכלי המוביל - כנראה חצוצרה. תודה ושנה טובה, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:29, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
אני מניח שרבים מכירים את הפיוט הזה שחיבר [[ישראל נג'ארה]], וביחוד את ביצועם המצויין והמרגש של [[ברי סחרוף]] ואחרים. האם מישהו יודע מהם הכלים בהם השתמשו בהקלטת השיר, ומי המנגנים בהם ? שאלתי מתייחסת בפרט לכלי המוביל - כנראה חצוצרה. תודה ושנה טובה, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:29, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
== שעון חורף ==
מתי נכנס השנה שעון חורף (המחשב שלי אומר שהיום בלילה!). איפה ניתן למצוא הודע ה רשמית? [[מיוחד:תרומות/79.182.117.136|79.182.117.136]] 11:19, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
גרסה מ־11:19, 7 בספטמבר 2013
לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים:
החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:
אם מדובר בWORDים החדשים יותר (אלה עם הRIBBON): בחר הפניות. ליד כותרת הקבוצה "הערות שוליים" יש אייקון קטן מהסוג שפותח חלון עם אפשרויות נוספות. בחר "הערות סיום" ואז בחר מהתפריט "תבנית מספר" מה שבא לך. לגרסאות ישנות יותר של WORD, ר' [1]. [kotz] [שיחה] 23:22, 31 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]
טיפים להעברת שיעור מול כיתה
אני צריך לפתור תרגיל מול קבוצה קטנה (רמת תיכון). אני רוצה לפתור שאלה בגאומטריה אוקלידית.
מה עדיף- לפתור קודם את כל הסעיף מול שרטוט ורק אז לרשום אותו הצורה מסודרת של "טענה/נימוק" או שלהתחיל בהוכחה פורמלית ולהראות כל פעם איפה האובייקטים שאני מדבר עליהם? או שאולי להראות כל פעם על השרטוט ולרשום כל טענה מיד אחרי שאמרתי אותה? יש פה מורים אני מאמין. 109.65.126.9112:02, 31 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]
אני לא מורה אבל אני סטודנט ואני חושב שזה תלוי תרגיל. יש שאלות שהחלק השרטוטי שלהם לא קריטי לפתרון התרגיל ולפעמים עלול אפילו לבלבל, ויש תרגילים שהמחשה גרפית חשובה מאוד. Uziel302 - שיחה09:08, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
הציון בפסיכומטרי הוא יחסי- ביחס לכל האנשים שניגשו איתך לבחינה. תמיד בפסיכומטרי כ-50% יקבלו בין 500 ל600, כ-25% בין 600 ל700, כ-5% יקבלו מעל 700, וכו'. לכן אי אפשר לדעת כמה תקבל, אבל אני מניח שתקבל ציון מאוד נמוך, כי אתה עושה רק קצת יותר משליש מהבחינה. סביר להניח שרוב מי שניגש לפסיכומטרי למד אפילו קצת, ולכן יעשה נכונה יותר מחצי מהבחינה. (בהתחשב בזה שגם מי שעונה על כל השאלות "1" אמור לעשות בערך 25% נכון). אני מעריך שתקבל בין 250 ל300. (כאשר מ200 זה הציון הכי נמוך). בלנק - שיחה23:34, 31 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]
קבלת מלוא הנקודות בפרק המילולי ביחד עם הניקוד הנמוך ביותר האפשרי בשאר הפרקים, תביא לציון שיעמוד על 440-450. הציון לא אמור להיות תלוי בשאר הנבחנים מכיוון שהציון על כל אחד משלושת מרכיבי הבחינה הוא קבוע במקרי הקיצון (כלומר, אדם שענה על כל השאלות נכונה בפרקים המילוליים יקבל את הציון הגבוה ביותר האפשרי ללא תלות בממוצע הציונים של שאר הנבחנים בפרק הנ"ל). --85.250.2.323:49, 31 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]
אני די בטוח שאתה טועה, גם בהערכת הציון שלך וגם לגבי זה שהציון הכולל לא אמור להיות מושפע משאר הנבחנים. אפשר אולי לשאול באתר של אחת מחברות הפסיכומטרי. בלנק - שיחה23:56, 31 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]
הציון יחסי ולא קבוע - אם אף אדם לא ענה על כל השאלות נכונה אז הקרוב ביותר לכך באותה שנה יקבל 800 - בתיאוריה - בפועל מכיוון ומשווים גם לשנים קודמות חובה לענות על הכל נכון כדי לקבל 800. לדעתי אדם שענה נכונה על מלוא הפרק המילולי וסימן תשובה אקראית בשאר השאלות יקבל אפילו 500 (להזכירכם מילולי שווה 40 אחוז ובשיטה החדשה תלוי איזה מהציונים - עשרים עבור הגרסה עם הנטיה הכמותית ועד שישים עבור הגרסה עם הנטיה המילולית). אם תענה על כל הסעיפים בבחינה א', לדוגמא, תקבל כ325. הציון הממוצע בבחינה הוא כ540.
עכשיו נחבר את כל המידע שיש לנו - מקבלים כרבע מהניקוד עבור תשובה אקראית ב40 אחוז מהבחינה (כלומר 10 אחוז נכון) ועוד שישים אחוז (הכל עבור הנטיה המילולית) עבור החלק המילולי כלומר 70 אחוז מהבחינה נכון - רק 30 אחוז מהאנשים מקבלים מעל 600 לכן היינו יכולים להסיק שתקבל 600 אבל כמות התשובות הנכונות מתפלגות כנראה פעמון סביב יותר מ50 אחוז תשובות נכונות, לכן ננחש לבסוף שתקבל בקירוב לא רע בכלל את הציון הממוצע 540 וכנראה מעל 500 בכל מקרה (ומבדיקה באתר אקראי שמציע לבדוק ציון פסיכומטרי בהינתן כמות התשובות הנכונות כ530 - עבור המקרה שבו המילולי שווה רק 40 אחוז), בברכה, Nurick - שיחה00:16, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
נוריק, קודם כל, המשפט הראשון שכתבת שגוי, ראה כאן- "על אף יחסיות הבחינה, ניתן לומר כי הציון 200 מושג תמיד רק כאשר אין מענה ולו על שאלה נכונה אחת במבחן. הציון 800 מושג תמיד רק כאשר יש מענה נכון על כל השאלות שהופיעו בבחינה.".
שנית, לא הבנתי את החישוב שלך- מצד אחד הסכמת שהציון יחסי, ומצד שני כתבת ש"אם 70 מהבחינה נכון היינו יכולים להסיק שתקבל 600" (כי 30% מהנבחנים מקבלים מעל 600). אני טוען שהרוב המוחלט של הנבחנים ישיגו מעל 50% נכונות, ורוב הנבחנים גם ישיגו מעל 70% מהתשובות. זה כי רוב האנשים לומדים לפני שהם ניגשים. בכל מקרה, אם הבחינה היא בדגש כמותי, אז המילולי יהווה רק 20% מהציון, ולכן עוד יותר לא הגיוני שהבן אדם ישיג את הציון הממוצע. בלנק - שיחה00:44, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
רוב החישוב שלי התבסס על הנחה של דגש מילולי, מן הסתם בדגש כמותי הציון יהיה מגוחך. 25% תשובות נכונות ממקם אותך באחוזון ה 20 (325) לכן סביר ש70% תשבות נכונות ימקמו אותך גבוה משמעותית (גם אם לא מדי). ואני לא בהכרח מסכים ש'הרוב המוחלט של הנבחנים ישיגו מעל 50% נכונות' פשוט כי לא נראה לי ש'רוב האנשים לומדים לפני שהם ניגשים' , בטח לא במכון - אתה כנראה מכיר ציבור מאוד מסויים (ואל תשכח אנשים שניגשו יותר מפעם אחת) - שים לב שלדוגמא אצל דוברי העברית הציון הממוצע הוא מעל 600. כמו כן שים לב למה שכתבתי בשורה הראשונה אחרי המקף 'בתיאוריה - בפועל ...' שם אני מסכים איתך. הצבתי את כל המספרים שלנו במחשבון אינטרנטי וקיבלתי 530 עובור המקרה בו מסתכלים על הציון במתכונת הישנה (40:40:20) ושוב ניתן להניח קפיצה עבור 60 אחוז במקום 40 - משמע ציון באזור ה540 - 550, בברכה, Nurick - שיחה01:00, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
איך יכול להיות ש25% ימקם אותך באחוזון ה20? הרי אפילו הנבחנים הכי גרועים (שמנחשים הכל) לא יקבלו פחות מכך. אתה אומר לי שחמישית מהנבחנים שניגשים למבחן מנחשים את כל התשובות, וגם יש להם מזל ממש ממש גרוע אז הם מוציאים פחות מ25% נכון? בלנק - שיחה01:16, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
אחד המכונים בדק פעם והציון עבור ניחוש אחת התשובות היה כ 325 בממוצע (אם אני זוכר נכון) וקצת מעל 350 עבור התוצאה הטובה מארבע הנסיונות (א/ב/ג/ד). העובדה שה'גרוע הממוצע ינחש רבע מהתשובות נכון' ממש לא גוררת שהגרוע הממוצע יקבל 200, אין כאן סתירה כלל: 0 תשובות = 200, 25% מהתשובות = 325. שים לב גם שהעליה אינה לינארית וטעות בודדת בבחינה תוריד לך מהציון בין 6 ל10 נקודות (כלומר כ 790-794) לכן ניתן להניח שגם תשובה נכונה בודדת שווה בסביבת 200 כשש עד 10 נקודות. אחוזון 20 של הציונים (200-800) ולא של הנבחנים, בברכה, Nurick - שיחה01:23, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
מבין מה אתה אומר וגם לי אין תשובה מעבר לכך שלפי מחשבון אקראי באינטרנט יצא 530 עבור הגרסה הרגילה (40:40:20) ושכתובים כאן דברים רבים ללא קשר לשאלה, ההסברים שלי כרגע לא משהו, כנראה זו השעה, לילה טוב, בברכה, Nurick - שיחה01:38, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
לא ירדתי לסוף דעתכם עם ההסברים השונים שהעליתם, אבל שימו לב שהשאלה המקורית הייתה פשוטה הרבה יותר ממה שעליו עניתם: הוא שאל מה יהיה הציון במידה ועונים רק על החלק המילולי, כלומר על שאר הפרקים בכלל לא עונים. במקרה כזה, כמו שציינתי, אפשר לחשב את הציון מכיוון שציוני קיצון בכל אחד מחלקי הבחינה לא מושפעים מציוני שאר הנבחנים.
הציון הכולל בבחינה מורכב משקלול קבוע של שלושה ציונים בסולם אחיד עבור כל אחד משלושת חלקי הבחינה - כמותי, מילולי ואנגלית. ציון בסולם האחיד הוא ערך הנע בתחום 50-150, ומחושב בהתאם לציון הגלם של הנבחן בכל אחד מהנושאים (ציון גלם - מספר התשובות הנכונות המצטברות בנושא מסויים). הדבר היחיד שאותו ניתן לקבוע באופן אבסולוטי, הוא שציון 50 יתקבל עבור ציון גלם 0 (אפס תשובות נכונות בנושא הספציפי), וציון 150 יתקבל רק בהינתן ציון גלם מקסימאלי (כל התשובות באותו הנושא נכונות). פועל יוצא מכך הוא שציוני הקיצון הכלליים, 200 ו-800, יתקבלו אם ורק אם כל התשובות בכל פרקי הבחינה היו שגויות ונכונות, בהתאמה. בכל אופן, נבחן שיענה על המבחן כמו המקרה שהוצג בשאלה יקבל ציון 150 על הפרק המילולי וציונים 50 על הפרקים כמותי ואנגלית, ללא תלות בציוני שאר הנבחנים באותו המועד. לכן ניתן גם לחשב פחות או יותר את הציון הכללי שלו, שהוא כפי שציינתי בתשובה הראשונה (ובחישוב הזה אני מניח שכוונת השואל הייתה לציון "רגיל", שבו המשקל של נושאי הבחינה הוא 40:40:20, ולא לציון בדגש מילולי/כמותי שהשימוש בהם פחות נפוץ).
את ציון הבחינה הכללי במקרה בו נבחן עונה נכונה על כל השאלות בפרק המילולי, ובשאר הפרקים מנחש את התשובות (ומקבל כ-25% תשובות נכונות) לא ניתן לקבוע באופן מוחלט, כפי שאמרתם, בגלל יחסיות הבחינה. ההתאמה בין ציוני הגלם של הנבחנים בנושאים השונים ובין הציונים בסולם האחיד, עבור כל הערכים שבין 50 ל-150 (לא כולל את ערכי הקיצון), היא לא קבועה בין מועד למועד, ומשתנה בהתאם לתוצאות הנבחנים. דרך הקביעה והחישוב המדוייקת לא פורסמה מעולם למיטב ידיעתי, אבל באופן כללי הקביעה תלויה בהצלחת הנבחנים באותו מועד בפרקי הפיילוט (ממנה ניתן להסיק על רמת הנבחנים ביחס לנבחנים במועדים קודמים), והשוואתה לציונים בפרקי הבחינה האחרים (השוואה שיכולה לתת אינדיקציה על בחינה ברמה חריגה מהממוצע במקרה ויש פער בין ההצלחה בפרקי הפיילוט וההצלחה בשאר הפרקים). על סמך התפלגות ציוני הנבחנים והשוואתם להצלחת נבחנים במועדים קודמים נקבעת טבלת ההמרה בין ציוני הגלם לציונים בסולם האחיד, שמשתנה ממועד למועד. מסיבה זו לא ניתן לקבוע ציון מוחלט לנבחן שמנחש את התשובות, כי במועד אחד 25% תשובות נכונות יביא לציון אחד, ומבועד שני אותו מספר תשובות נכונות יביא לציון אחר. למרות זאת ניתן לחשב שבהערכה גסה נבחן כזה (שעונה נכונה על כל הפרק המילולי ומנחש את שאר הפרקים) יקבל ציון בטווח 510-530, על בסיס טבלאות החישוב שפורסמו עבור בחינות המתכונת החדשה באתר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מי שרוצה יכול להיכנס ולראות כיצד הציון עבור 25% תשובות נכונות משתנה בין המועדים). כמובן שאין קשר בין אחוז התשובות הנכונות לאחוזון של ציון הנבחן ביחס לשאר הנבחנים כמו שעלה פה. אדם שנמצא באחוזון ה-70 (70% מהנבחנים קיבלו ציון נמוך ממנו), ושציונו 600, לאו-דווקא ענה נכונה על 70% מהשאלות - ייתכן שצדק ב-90%, ייתכן שב-50% וייתכן שבכל מספר אחר. לכן לא ניתן להסיק ש-70% תשובות נכונות בכל הבחינה יביאו לציון כזה או אחר.
לפי הערך נושאת מטוסים, יש הבדל בין נושאת מטוסים למשחתת. ומשחתות היו בעבר לישראל לפי הערך משחתת, אך כיום לא. בעולם יש 20 נושאות מטוסים, כש-50% מנושאות המטוסים שייכות לארה"ב. כלומר לארה"ב יש 10 נושאות מטוסים. לאיטליה 2, צרפת 1, ספרד 1, בריטניה 1, להודו 1, ברזיל 1, תאילנד 1, סין 1, רוסיה 1. (לפי זה יוצא שאין לאיראן נושאת מטוסים וכן לשום מדינה ערבית בעולם. לכל היותר מדינות אלה מחזיקות משחתות). בישראל הכלי המשמעותי בים לאחר נושאת מטוסים הוא הצוללת לאחמ"כ הסטי"ל שעליו יש יכולת לשאת מסוק. מסוק יורוקופטר HH-65 דולפין בנחיתה על סטי"ל של השייטת. הרחבת יכולת השייטת במימד השלישי תרמה למבצעים משותפים עם חיל האוויר בשנים 1984 ו1985 (לקוח מתוך ערך שייטת ספינות הטילים)95.35.248.16319:28, 31 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]
במדע המודרני לפטריות יש ממלכה משלהן, גילו עליהן תכונות רבות שמבדילות אותן מבעלי חיים כמו גם מצמחים לכן הן באמת פשוט 'פטריות' כמו שכלב הוא פשוט 'בעל חיים', בברכה, Nurick - שיחה01:34, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
יש כזה דבר גוף שהוא יותר מתלת מימד? (לדוגמה גוף ארבע מימד)
Nurick, לא כל כך הבנתי את התשובה... אבל לפי מה שקראתי בערך שם ניתן לומר שהתשובה לשאלתי היא שאין במציאות גוף מוחשי שהוא יותר מתלת מימד, הכל בתיאוריה. 95.35.214.14101:21, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
מכיוון ואנו חיים בעולם ארבעה מימדי (שלושה מרחביים וזמן) אתה לעולם לא תוכל 'לראות' גוף מוחשי ביותר מימדים ואפילו לא לדמיין אותו אבל בוא נניח שאני לוקח מסך ומציג עליו מספרים אזי יש לי גוף ב4 מימדים המסך - שלושה, והמספר עליו - 4. כלומר אני אוכל לומר המסך כשהופיע עליו חמש ושנינו נדע שהתכוונתי בדיוק לאותה נקודה במרחב-זמן, עד כאן 4 מימדים. מעל 4 מימדים אנו לא מסוגלים 'לחוש' אבל אפשר לנחש שיש אופציה כזו פיזיקלית ולו רק בגלל שיש אופציה כזו מתמטית (כמו הכדור הרב מימדי בדוגמה בו עולם לא תוכל לגעת), בברכה, Nurick - שיחה01:31, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
אתה אומנם מסביר שיש גוף ארבע מימדי, האם ניתן לחוש אותו? האם ניתן לצייר אותו? גוף תלת מימדי של אורך רוחב ועומק ניתן לצייר, אבל איך ניתן להוסיף לציור כזה זמן? 95.35.214.14102:50, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
מרכוס דו סוטוי טוען שמי שמתעסק בגאומטריה רב ממדית מגיע עם הזמן להבנה אינטואיטיבית, שהיא כנראה ה"ראייה" שאתה מכוון אליה, של מימד רביעי ואילך. הוא מוסיף שככל שמדובר ביותר מימדים, הראייה מטושטשת ופשטנית יותר, ושזה נכון גם ל 2 ו 3 מימדים - על אף שכל אדם יכול לראות 2 ו 3 מימדים, הרבה בעיות שקלות מאד לפתירה בשני מימדים קשות יותר ב 3, למרות שרואים זאת. לדבריו זה עניין של אימון ונסיון יותר מכל דבר אחר, ואין שום מחסום הבנתי מיוחד במינו בין 3 ל 4- זה פשוט עניין של התנסות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה13:48, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
אני אמשיך בהסבר עם הזמן דווקא ואומר שאתה חי בעולם ארבע מימדי ולכן כל עצם תלת מימדי שאתה רואה הוא בפועל 4 מימדי; אם היית יכול לזוז בזמן זה היה שקול בדיוק להזזת חפץ לאורך ציר מסוים - ציר הזמן. ניתן להתייחס לזמן כאל ציר ככל הצירים (ואני מסכים לחלוטין עם מה שנכתב מעלי), בברכה, Nurick - שיחה22:52, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
מה זה "עריכת קוד מקור"?
עד לפני זמן היה כתוב בויקיפדיה "עריכה". לפני זמן מה הכל השתנה ובמקום עריכה כתוב "עריכת קוד מקור". האם יש הבדל? ואם לא, אז למה נצרך השינוי הלשוני הזה? 95.35.214.14100:59, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
קוד מקור זה האופן שבו נשמר הטקסט במאגר הנתונים של ויקיפדיה. אם תלחץ על זה תראה את כל הסימונים. העורך החזותי לעומת זאת, זה מעטפת שמעבדת את הקוד מקור מאחורי הקלעים. באופן שמשתמש הקצה לא רואה את המקור. ירח אפל - שיחה10:32, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
לא רק כאן. לאף דף בויקיפדיה אין רישום על צפיות ב23 ליולי. (כנראה שהשואל ראה את זה לפני ששאל). אני מניח שהייתה איזה שהיא קריסה או תקלה טכנית, או בויקיפדיה, או בgrok שמתפעל את זה. בלנק - שיחה01:13, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
איך קוראים לתופעה שיש לסופרים לפעמים כשהם כותבים איזה סיפור בהמשכים: מסיימים פרק באישזהו אירוע משמעותי, ואז אחרי זה בהמשך "מבטלים אותו" וממשיכים כאילו שהפרק הקודם אפילו לא היה? 109.65.126.9112:34, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
בעיקר השני. שתיינים מנוסים שותים את הוויסקי שלהם בלי קרח, וה"חדשים" מתחילים עם קרח כדי להתרגל בהדרגה. (יש כאלה שאף פעם לא מוותרים על הקרח). בלנק - שיחה00:17, 2 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
גם קולה שותים עם קרח, אני לא רואה צורך בהסבר פרטני לויסקי. אולי יש שכיחות יותר גבוהה אבל זה יכול לנבוע מהרגלים ונורמות ללא סיבה ייחודית. Uziel302 - שיחה02:03, 2 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
יש כאלו האוהבים את הוויסקי שלהם קר ו\או מדולל ויש כאלה האוהבים אותו בטמפרטורת החדר, כדי שהאחרונים יוכלו להנות מהמשקה נוהגים לשמור אותו בטמפרטורת החדר ולהוסיף קרח לטובת הראשונים. בברכה, --איש המרק - שיחה12:16, 2 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
תפקיד הקרח הוא לשמור על הוויסקי קר בתוך הכוס לאורך יותר זמן. אני אישית גם אוהב את המשחק של הבדלי הטמפרטורות כאשר מוזגים ויסקי לא מצונן לכוס עם אבני קרח. בהנאה, שפם אדום - שיחה19:11, 2 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
פירוש קריקטורה (אסון המסוקים)
אני מצרף קישור לקריקטורה של זאב (הארץ) משנת 1997.
מדובר בקריקטורה שהופיעה יום לאחר אסון המסוקים.
בנוסף אציין כי זאב שכל את בנו 20 שנים קודם לכן, באסון מחניים.
מישהו יכול להסביר לי מה ניסה לומר זאב, ואיזה אלמנטים בקריקטורה זה מתבטא. DoronWise - שיחה
שלום. שאלתי היא מבחינת תצוגה בלבד: מה ההבדל בין LCD לבין LED?? מבחינה ויזואלית, האם רואים אותו דבר בערך? אני מדבר על מסך טלוויזיה בסביבות גודל 42 אינץ'. מה ההבדל אם אקנה טלויזיה 42 אינץ' של חברת LG עם מסך LCD לבין אם אקנה טלויזיה 42 אינץ' של חברת LG עם מסך LED?? תודה מראש לעונים!
א. יש הרבה מקומות באינטרנט בהם נדון הדבר בהרחבה. ב. השינוי המשמעותי ביותר הוא שב-LCD אין שחור אמיתי (פיקסל כבוי) אלא רק פיקסל אפור-מאד-כהה וב-LED יש שחור אמיתי. זה נותן תמונה חדה יותר בסופו של דבר. ג. דומני כי כבר כמעט לא משווקים LCD והשוק עבר בגדול ל-LED. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן15:17, 2 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
Keira Knightley spielt eine Nebenrolle als Sabé, Sofia Coppola als Saché, beides Dienerinnen von Königin Amidala. Dabei wurde das Auftreten Knightleys anfangs geheim gehalten, um den Eindruck zu erwecken, Natalie Portman habe tatsächlich die gedoubelte Königin gespielt.-כך הוויקי הגרמנית. נטלי שיחקה את שני התפקידים. Nachum - שיחה16:16, 2 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
לא נכון. ראה גם כאן וכאן בפילמוגרפיה שלה. אני חושב שלא הבנת נכון את הגרמנית- התרגום לאנגלית יוצא ":: Keira Knightley plays a supporting role as Sabé, Sofia Coppola Sache, both servants of Queen Amidala. Here, the occurrence Knightley was initially kept secret in order to give the impression that Natalie Portman had actually played the Queen gedoubelte" בלנק - שיחה16:20, 2 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
אתה צודק. התכוונתי ששתיהן מופיעות בתפקיד המלכה (נטלי בתפקיד האמיתית וקירה בתפקיד הכפילה), והנחתי שכמו נטלי, גם קירה מופיעה כאחת מעוזרות המלכה. מסתבר שזו טעות. לסיכום: נטלי - גם המלכה וגם אחת העוזרות, קירה - רק כפילת המלכה. Virant (שיחה) 04:45, 3 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
מה בין "לכה" לבין "לק לציפורניים" + מריחת לכה על קרש חיתוך
שלום,
האם המילים "לכה" ו"לק" מגיעות מאותו המקום? למה זה עם כ' וזה עם ק'?
אני רוצה לעשות קרש חיתוך מעץ, האם למרוח עליו לכה? או שזה מסוכן (כי עלול להיכנס לאוכל) - אם לא לכה, מה למרוח עליו על מנת שיישמר?
1Das Wort "Lack" im Sinne von "Farbe" kommt ursprünglich aus dem Altindischen "laksa", und ist über persisch "lak", arabisch "lakk", italienisch "lacca" und mlat. "laca" zu und gekommen. " המלה מקורה בהודו ומשם לפרסית וערבית. מקור הלכה לציפורן ולמכונית הוא אותו מקור. Nachum - שיחה15:53, 2 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
בכל מקום אני רואה את ראשי התיבות הזה: "ט.ל.ח", כלומר טעות לעולם חוזרת/חוזר. השאלה שלי היא למה כל כך מקפידים לכתוב את זה במיוחד במסמכים רשמיים, קבלות, ועוד. היום ראיתי את זה למשל בידיעון של אוניברסיטת תל אביב. האם יש לזה משמעות משפטית או שסתם מקפידים לכתוב את זה? 95.35.210.7519:38, 2 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
דפית תרשים ש"ת שדה-דב אני לא משפטן, אבל מהבנתי את המשפט הישראלי כפי שהוא כיום - חשיבותה של התיבה הנ"ל היא שולית עד זניחה. שים לב שהדבר מופיע בכל חשבונית מגוף גדול (למשל חברות סלולר, אינטרנט). בנוסף הם נוהגים להוסיף גם ש"אין המדובר בחשבונית הסופית, אלא רק בטיוטה שלה" או משהו בסגנון. עם-זאת, לדידו של האזרח, המדובר בחשבונית החודשית שלו, ולא ב"טיוטא". כל הטל"חים שבעולם, לא מאפשרים לך להתחמק מאחריות למה שכתבת. בפסיקה העכשיוית (עשור+), נוהגים בתי-משפט יותר-יותר לבחון את מהות הדבר, ולא את השם או המלל המוצמד לו. כך למשל, אם חברת התקשורת שלך תצפה כי תעביר לה את הסכומים שהיא דורשת בחשבונית החודשית, הרי שהיא עצמה מייחסת אמינות לנתון זה (בהתעלם מהטל"ח המוצמד). מכאן שגם אתה כלקוח/אזרח תתייחס לחשבוניות שלך כנתון הקובע. הטל"ח לא מזכה לא אותך, ולא אותם. סביר להניח שאם או בלי קשר לטל"ח שתצמיד למסמך כלשהו, בבוא השעה, יבחן בית המשפט מה היתה ההתייחסות למידע המסופק (הן ההתייחסות של ספק המידע, והן של צרכן המידע). סביר להניח כי במידה ויוכח כי שני הצדדים עבדו משל היה מדובר במידע מוגמר, הרי שהטל"ח לא יזכה את ספק המידע מאחריות. לעומת זאת, אם יובהר (למשל) כי ספק המידע טרח קשות על-מנת להדגיש את הסכנה הגלומה בהסתמכות על המידע, הרי שסביר שבית המשפט יראה בכל נקודות לזכותו של ספק המידע (גם לו לא היה מצמיד סטיקר "טלח" למידע המסופק). לדוגמא, הבט במפת "הטיוטא" של שדה דוב. "תיאורטית" ניתן היה להסתפק באיזה טלחונצ'יק קטן בפינה, ולתת לאנשים לנחות באמצע דרך רוקח, או על הארובה של רדינג. עם-זאת, ספק המידע (רשות התעופה האזרחית) יודע שאף טלח לא יזכה אותו, ולכן הוא דואג שלמשתמש באמת יהיה ברור שהמדובר במידע זמני ולא בהכרח נכון. DoronWise - שיחה00:32, 3 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
האם יש טעם באמרה כי גוגל נותן Penalties לאתרים שאין להם דף צור קשר ומדיניות פרטיות?
Penalties בהקשר הורדת הדירוג האורגני של אתרים אלה. לי באופן אישי האמרה הזאת נשמעת מאד בעייתית ולא נכונה, ולמרות זאת אודה על עמדות ברורות בנושא... Ben-Natan • שיחה02:14, 3 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
זה נראה שהמקור למילה האנגלית היא בחיוניות הכבד לחיים. באנגלית קדומה נקרא lifer. אמנם יש עוד איברים חיוניים, כנראה שכשנוצרה המילה התרשמו מחיוניותו של הכבד. לגבי המילה העברית היא מופיעה בתנך אז אולי בפרשני התנך יהיו פירושים על זה. נראה לי ההסבר הפשוט הוא שהאיבר הזה פשוט כבד. בזמנים קדומים היה מקובל שאנשים שוחטים ומנתחים בעלי חיים והם שמו לב שהאיבר הזה כבד יחסית. Uziel302 - שיחה17:50, 3 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
פרשני התנך שאני קראתי מציינים את המנהג לנבא את גורל השליט על ידי בדיקת כבד חיה שהוא בחר להקריב ומכאן קשר אפשרי למלה כבוד. Nachum - שיחה12:09, 4 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
עזרה בזיהוי החרג'וק
שלום,
גולן ואני שואלים - מה זה היצור הזה? (אמאל'ה!)
help me identify this bug. pictured Haifa, Aug 2013
אני לא מבין את ישעיהו ליבוביץ(אני מנסה להבין את דעתו). לפי הערך הדת=קיום מצוות, ללא קשר להשקפות עולם, קיום האל, או כל אמונה מיסטית. בנוסף אין שום טעם פקרטי בדת- אלוהים לא הולך לעזור למתפללים ואלוהים אינו מתערב במתרחש בעולם לטובת או לרעת האדם (כלומר שליללת רעיון הגמול). אז אני פשוט לא מבין- למה כן להיות דתי? מה זה "עבודת ה' לשמה"? אני פשוט לא מצליח להבין את הרעיון של קיום מצוות לשם קיום מצוות מבלי לחשוב שבסוף זה ישתלם לך. אז למה לקיים אם אפשר לא לקיים? Corvus,(שיחה) 18:41, 3 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
התשובה היחידה שליבוביץ היה עונה לך (וענה להמוני אנשים ששאלו אותו את השאלה הזאת) היא "כי הוא רוצה בכך", כלומר, כי הוא רואה בעבודת ה' ערך ודבר ראוי לעשות. המשמעות של אמונה לשמה הוא שאדם מקיים דבר מה (בהקשר הזה, מצוות) כי הוא רוצה בכך ורואה בכך הדבר הראוי, ולא מתקוות שכר כלשהי. לדוגמה, יכול להיות אדם שרואה בהגינות ערך, ואם הוא יתקל בסיטואציה כלשהי בה הוא יוכל לנהוג בהגינות או לא לנהוג בהגינות, אפילו אם הוא יודע שאף אחד לעולם לא ידע מה הוא בחר, הוא יבחר לנהוג בהגינות, גם אם הוא ישלם מחיר בכך, כיוון שלדעתו זה הדבר הראוי לעשות. אגב, ליבוביץ לא בדיוק שלל את רעיון הגמול. הוא שלל את הרעיון שאלוהים נותן פרס לצדיקים\מעניש את הרשעים שזו הפרשנות הפופולרית לגמול, אבל אימץ את תפישת הרמב"ם לפיה "השגחה" פירושו ההשגחה שהאדם "משגיח" על אלוהים (רוצה בקרבתו) ולא ההשגחה שה' משגיח על העולם. כפי שהוא כתב במורה נבוכים בהקשר לספר איוב: "כדי שלא תטעה ותבקש בדמיונך שידיעתו תהיה כידיעתנו, או כוונתו, השגחתו והנהגתו ככוונתנו, השגחתנו והנהגתנו. כאשר האדם יודע זאת יקל עליו כל פגע, והפגעים לא יוסיפו לו ספקות באשר לאלוה, והאם הוא יודע או אינו יודע, משגיח או מזניח" (תרגום פרופ' שוורץ). 94.159.153.12919:07, 3 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: :רעיון קיום המצוות של ליבוביץ' דומה במידת מה לרעיון האלטרואיזם במובנו הפשוט יותר. אתה לא תורם לאחר כדי לקבל שכר, ואפילו לא כדי להרגיש טוב עם עצמך, אלא רק בשביל האחר. על אותו משקל- אתה לא מקיים מצוות למענך, אלא מקיים מצוות כדי לקיים מצוות. (כפי שכתוב בערך על ליבוביץ', שכתוב בחז"ל: "שכר מצווה- מצווה") ליבוביץ' גם הדגיש שהתורה שבכתב "מתקדשת" בעקבות התורה שבעל פה, שנוצרה על ידי העם. כלומר- ההלכה היא לא "הוראות הפעלה" שנחתו על העולם מלמעלה, אלא מערכת מסורות שנבנתה על ידי העם ולמענו. בלנק - שיחה19:12, 3 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
נורא קשה לי לתפוס את זה. אם אני נותן כסף לקבצן בלי שום תמורה (מה שנקרא אלטרואיזם) אז אני מרגיש יותר טוב עם עצמי. אני חושב שהכסף הזה יעניק לאחר משהו וזה הגמול שלי- תחושה טובה (כלומר אני "קונה" תחושות טובות). אבל פה הוא (לפחות לפי הערך) מדגיש שאין מדבור בתחושת סיפוק. זאת הקרבה למען הקרבה? מה ההבדל בין זה לבין הקרבה למען כלום? Corvus,(שיחה) 22:04, 3 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
אנשים הרבה פעמים עושים גם מעשים שלא גורמים להם בהכרח להרגיש טוב עם עצמם, כיוון שהם חושבים שזה מעשה ראוי. לדוגמה, יכול להיות שאדם רואה קבצן מוזנח וחש בהתחלה גועל ורתיעה כלפיו, ובכל זאת מתגבר על התחושה הזאת ונותן לו צדקה מתוך הכרעה רצונית לעזור לו. מתן צדקה לעני שמלווה בהרגשה טובה היא בלי ספק מעשה ראוי, אבל אפשר לומר שזה לא מעשה שנעשה לגמרי "לשמה", כיוון שבמידה מסוימת אתה תורם לעצמך (=הרגשה טובה) ולא רק לעני. אם אתה תורם מתוך הכרעה רצונית שלא מלווה בהכרח בתחושה טובה, אתה מקיים את המעשה לשמו, מתוך הכרה בחשיבותו. באופן אנלוגי, אם אדם עובד את ה' מתוך תקוות שכר, או אפילו מתוך הנאה רוחנית שיש לו, אפשר לומר שהוא עובד את עצמו, ולא את האל. דוגמה נוספת היא המנעות ממעשה שיכול להביא לך רווח, ואין בו סיכון, כיוון שלדעתך מעשה זה אינו ראוי מוסרית. זו לא "הקרבה למען כלום" אלא הקרבה שנובעת מהכרעה רצונית שזהו הדבר הראוי. 94.159.153.12900:07, 4 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
כנראה שתפיסות העולם שלי ושל ליבוביץ' כה שונות שאני לא אוכל להבין לרדת לסוף דעתו. אני רואה באלטרואיזם ובמוסר טעם פרקטי מאוד (אני אהיה הנפגע המרכזי אם אתחיל להיות אגואיסט חסר רגש כלפי הזולות ומחפש תועלת מיידית בכל מעשה). מבחינתי "ראוי" זהה ל"בעל משמעות". והוא (כמוני) לא רואה שום טעם פרקטי בדת. אבל המסקנות שלנו הפוכות- אני אומר "אם אין כל טעם פקרטי במצוות, אין צורך לקיים אותם" והוא אומר "אם אין כל טעם פקרטי במצוות, יש צורך לקיים אותם". אני מניח שההבדל הוא מה שהוא מגדיר כראוי(למה קיום המצוות זה דבר ראוי?), ולכן אין שום דרך שאצליח להבין את גישתו. Corvus,(שיחה) 11:18, 4 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
אבל שים לב מה חובה ומה בחירה. יוצא שתלמיד ישראלי יכול לסיים תיכון בלי שום ישע בפיזיקה, כימיה, גאוגרפיה ואינפורמטיקה. חוץ מתנ"ך, איזה ידע יש לתמיד ישראלי שאין לתלמיד רוסי? 79.182.117.13623:17, 4 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
האם 9 השנים שלפני התיכון אינן שוות דבר? ומה לגביי המקצועות הפנימיים הנלמדים בכיתה י'? (אני למדתי כמה מקצועות פנימיים, ערבית, כימיה וביולוגיה זכורים לי בוודאות אולי היו גם אחרים) בברכה, --איש המרק - שיחה14:12, 5 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
הרשימה העברית כוללת רק את הכיתות האחרונות. בכל אופן, אין לי מושג אם זה מייצג, אבל בשנותיי במערכת החינוך למדתי (בין השאר), גאוגרפיה, "טבע" (מה שהכיל פיזיקה, כימיה אסטרונומיה וביולוגיה), וכימיה מבלי ללמוד אותם לבגרות. כך שנדמה שלפחות "ידע כלשהוא" כן רכשתי בנושאים האלה במערכת החינוך. אבל בכל מקרה הרשימה פחות מעניינת, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, כמה שעות לומדים, מה מספיקים ללמוד בשעות האלה, ומה התלמידים קולטים. בברכה, --איש המרק - שיחה15:55, 5 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
איך עובד מד הסטורציה?
מד סטורציה זה מד שמודד את רמת החמצן בדם. יש מד כזה קטן (המון חברות מיצרות אותו) שמתלבש על האצבע ובתוך שניות הוא אומר מה רמת החמצן בדם. השאלה שלי איך הוא מצליח לפענח את רמת החמצן בדם מבחוץ בלי שום דקירה? (ניסיתי ככה לחפש עם האנגלית שלי... והגעתי לדף הזה [[5]] אבל כנראה ששילוב רמת האנגלית שלי ביחד עם ההבנה הטכנולוגית שלי לא כל כך איפשרו לי להבין איך המכשיר הזה עובד. אשמח לקבל הסבר פשוט אך מקיף). ושאלה נוספת: מהו פיענוח של ראשי התיבות של SpO2 . תודה ושנה טובה 95.35.210.3918:00, 4 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
תאים מחומצנים ולא מחומצנים קולטים אור באורך גל שונה. (660 ו940 בהתאמה) למכשיר שני חלקים- החלק הראשון הוא זוג דיודות שפולטות אור באורכי הגל האלו, והחלק השני הוא קולטני אור שבודקים איזה אור הגיע. מזה אפשר להסיק את כמות החמצן. לגבי "איך בלי דקירה"- אם תצמיד את האצבע לפנס,למשל, תראה שהיא נצבעת בצבע אדום. זה כי האור מצליח לעבור גם דרך האצבע. (לא כולו). spo2 זה [[Saturation of Peripherial [[O2. בלנק - שיחה18:48, 4 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
What is Oxygen Saturation (SpO2)
Oxygen saturation is defined as the ratio of oxyhemoglobin to the total concentration of hemoglobin present in the blood (ie Oxyhemoglobin + reduced hemoglobin).
איך קשור הצבע האדום לחמצן?
הדם שיוצא מהוריד בבדיקות דם הוא ממש כהה לעומת הדם שיוצא מהעורק שהוא אדום עז. אומרים שהסיבה לדם הכהה בוריד זה בגלל חוסר החמצן שם. מי מוכן להסביר לי בבקשה בשפה פשוטה איך חוסר הצבע האדום קשור לחוסר החמצן? 95.35.210.3918:10, 4 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
תאי דם אדומים הם אלו שמקנים לדם את צבעו האדום. תפקידם של תאים אלו להעביר חמצן לתאי הגוף. החמצן נקשר לחלבון ההמוגלובין שבתאי הדם האדומים. קשר זה משנה את המצב של התא ומשפיע על צבעו. לגבי הטענה שקדמה לשאלה, אני לא בטוח שזה מדויק שיש כזה הבדל ושהוא אכן נובע מהבדל ברמת החמצן. Uziel302 - שיחה22:41, 4 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
ההבדל בצבע אכן מדוייק, אבל ממה שאני יודע (מבוסס על מה שלמדתי בקורס חובשים) הוא באמת לא נובע מעניין החמצן, אלא מפסולת שמועברת בורידים, המטוהרת לאחר מכן בכבד ובכליות. ראה גם כאן בפסקה הראשונה. בלנק - שיחה23:07, 4 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
מהערך האנגלי (דם) נראה שיש קשר בין החמצן לבין הצבע של הדם:
"Hemoglobin is the principal determinant of the color of blood in vertebrates. Each molecule has four heme groups, and their interaction with various molecules alters the exact color. In vertebrates and other hemoglobin-using creatures, arterial blood and capillary blood are bright red, as oxygen imparts a strong red color to the heme group. Deoxygenated blood is a darker shade of red; this is present in veins, and can be seen during blood donation and when venous blood samples are takenn."
א. קיים קשר, וההסבר המצוטט אינו מלא, שכן הסיבה לתיאור המובא בו היא היותו של ספקטרום הפליטה של המוגלובין מחומצן שונה מזה של המוגלובין מחומצן פחות. תשובתו של בלנק לעיל אינה מדוייקת, משום שהיא נשענת על הקשר ספציפי אחד. ניתן להיווכח בקשר לא רק מתוך מדידות אופטיות אלא גם מתסמונת תינוקות כחולים, או מדם עורקי בטמפ' נמוכות.
קראתי את הערך ריק ולא ממש הבנתי איך מייצרים ריק במבחנות ואקום (זה מוסבר שם בעזרת מושגים שאין לי מושג למה הכוונה). שנית, אני לא בטוח שהבנתי בכלל מה זה ריק. האם ריק זה מקום שריק מחמצן ומכל חומר אחר, וזאת אומרת שבתוך המבחנה אין אטומים של גז כלשהוא? איך ניתן לנקות חלל מסוים מהימצאות של אטומים בו? העסק הזה לא ברור לי, ואשמח לקבל עליו הסבר בשפה פשוטה. 95.35.210.3923:10, 4 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
אכן, ריק כמו שזה נשמע- מקום ריק, ללא אטומים. האמת שלא כלכך בעייה ליצור ריק- תחזיק מזרק, ותמשוך למעלה את הידית (בזמן שהפקק סגור) מה שיש בפנים עכשיו, (בהנחה שהמזרק אטום ולכן שום אוויר לא יכול להיכנס) הוא ריק. כמו שתרגיש, החלק שמשכת "רוצה לחזור למטה". זה בגלל שההבדל בין הלחץ של אוויר ללחץ של ריק (שהוא אפס) גורם לטבע לרצות לאזן לחצים. כלומר- הריק "מושך" את המזרק חזרה פנימה, או שהאוויר שבחוץ "דוחף" אותו, תלוי איך מסתכלים על זה. עכשיו תתאר לך שהיית יכול, בלי לעזוב את הידית, לשים פקק על המזרק. (נניח-אם היה לך פקק אוטם שנכנס מהצד). היית יכול להשאיר את המזרק ריק לחלוטין. כך הייתה לך מבחנת ריק. בלנק - שיחה00:33, 5 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
גם אם נלך לשיטתך, אני שואל על איך מכונה הכמעט ריק הזה. אני כמובן מסכים שלכתוב את מידת הריק האמיתית (לפחות לכאורה, ועל פי הניסוח המקובל) זה דבר מדויק. Ben-Natan • שיחה05:00, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
זהו בדיוק העניין: בין 'כמעט ריק' לבין 'ריק' ההבדל אינו רק כמותי, ולכן אין הצדקה לשימוש במונח 'ריק' - המצבים אינם מצבים קרובים. אינני רואה כל בעיה בשימוש במושג 'כמעט ריק', למרות שאין בנמצא ריק מוחלט. המושג שגוי מבחינה פיזיקלית-תיאורטית ולכן אין לו מקום. בנצי - שיחה05:05, 7 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
מטר= מרחק שהאור גומא ב-1/299,792,458 שניות
קראתי בספר "כימיה" לדר' עמנואל מנזורולה (ואחר כך השוויתי גם עם ויקיפדיה בערך מטר) שהמטר נמדד לפי המרחק שהאור גומא בריק בזמן של- 1/299,792,458 שניות. השאלה העיקרית שלי על כך היא איך ניתן למדוד אור בכזה דיוק, איך בדיוק מבצעים מדידה כזו שהיא למעלה מהשגת השכל כמעט... מדובר כאן על חלק אחד מכמעט 300 מליארדית השניה! והשאלה שלי השניה היא על צורת הכתיבה של המספרים: האם ניתן לכתוב את זה כך "מטר הוא המרחק שהאור גומה בריק בזמן של כ- בקיצור אני רוצה להכיר את הדרכים שאפשר לכתוב את זה בכתב חזקות (גם אם צורת הכתיבה הזאת במקרה הזה לא עדיפה מן הסתם. זה בשביל הלימוד והידע). 95.35.210.3917:57, 5 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
לא מודדים את מהירות האור על פי מטר אחד אלא מודדים את הזמן שלוקח לאור לעבור מיליוני מטרים.
לגבי הצגת שברים בכתב חזקות, הדרך הכי קלה היא לעשות שימוש במחשבון, למשל את התשובה לשאלתך קיבלתי במחשבון גוגל (התוצאה הראשונה בחיפוש שאלה חישובית פשוטה):3.33564095e-9
Uziel302 - שיחה 23:35, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
כעת אני רואה שלא הבנתי נכון בכלל את ההגדרה הזאת. אולי אפשר לקבל הסבר פשוט מה אומרת ההגדרה הזאת? ("מטר נמדד לפי המרחק שהאור גומה בריק בזמן של- 1/299,792,458 שניות.") המספר העצום הזה פשוט בלבל אותי, אבל אני חייב להבין את זה באמת פעם אחת ולתמיד. 95.35.210.3923:57, 5 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
היסטורית, המטר הוגדר כחלק מסוים מהיקף כדור הארץ ואחר כך כאורך של מוט מתכת מסוים ששימש כתקן. השנייה הוגדרה לפי פעילות מחזורית (מעבר רמות אנרגיה באטוםצסיום). לפי זה מדדו את מהירות האור בריק וגילו שהיא שווה ל-299,792,458 מטר בשנייה. זה היה היסטורית. בא אלברט איינשטיין ואמר שמהירות האור בריק היא הגודל היסודי ולא המטר או השנייה. לכן היה צריך להפוך את היוצרות. מאחר שהשנייה הוגדרה באופן טוב ובעלת היסטוריה ארוכה של שימוש, הגודל שהכי נוח לשנות היה המטר. אבל לא רצו לשנות את האורך של המטר ולכן הגדירו אותו כך שיתאים להגדרות הקודמות, שבהן יצא שמהירות האור בריק היא 299,792,458 מטר לשנייה. לכן המטר מוגדר כמרחק שעובר האור בריק ב-1/299,792,458 שנייה. לא נראה לי שניסו למדוד מטר על ידי הקרנת פרק אור בפרק זמן קצר כזה. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 00:07, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
״לא נראה לי שניסו למדוד מטר על ידי הקרנת פרק אור בפרק זמן קצר כזה.״ המילה פרק כנראה טעות ואתייחס למשפט כאילו לא נכתבה. אני לעיל טענתי שלא מדדו את מהירות האור במרחק מטר או בזמן שהוזכר. אלא שמדדו את מהירות האור על פי מהירותו במרחקים גדולים ולפי זה חישבו אותו. ואכן בערך על מהירות האור מתוארות מדידות שכאלה. במידה ואנחנו יכולים לחשב את היחס בין המרחק שהאור עבר לבין המטר ולחשב את הזמן נוכל לחשב את הזמן שלוקח לאור לעבור מטר ולהגדיר את המטר, כדבריך, על פי יחידות של זמן ומהירות אור. Uziel302 - שיחה00:20, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
אני מתנצל, אבל זה נושא שממש מסקרן אותי ולכן אני מוכרח לשאול עוד כמה שאלות עד שהוא יובן אצלי בשכל. השאלות שלי קצת אוויליות בגלל הרמה שלי בנושא, אז אשמח אם תגלו הבנה וסבלנות. כתבת: "לפי זה {לפי מה?} מדדו את מהירות האור בריק וגילו שהיא שווה ל-299,792,458 מטר בשנייה. זה היה היסטורית." על המשפט הזה יש לי מספר שאלות: 1. כשאתה אומר שאור גומה מרחק מסויים (לא חשוב המרחק, קל וחומר מרחק כזה גדול), הרי צריך להתייחס לעוצמת האור שאיתו מודדים. בכל זאת, לא כל אור מסוגל לגמוה מרחק של כמעט שלוש מאוד מליארד מטר! ועוד בשניה! 2. האם יש כיול בין המטר הישן למטר החדש (במילים אחרות האם הם שווים), אם כן, השאלה שלי איך בדיוק עשו את הכיול הזה, או ליתר בהירות איך הגיעו למסקנה שאחד חלקי 299,792,458 של גמיהת האור שווה למרחק של המטר הישן בנוסף לכך, בערך מהירות האור כתוב המשפט הבא: "מודל של תנועת האור מכדור הארץ לירח (מסע שנמשך כ-1.25 שנייה)" איך יתכן שהאור מגיע לארץ מהירח רק לאחר 1.25 שנייה, הרי בשניה אחת האור גומה כ-300 מיליארד מטרים! וזה פי מליונים מהמרחק של הירח מכדור הארץ. (אלא אם כן נאמר שמהירח לכדור הארץ אין ריק ולכן לוקח לו יותר זמן) 95.35.210.3900:28, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
לאט לאט. קודם כל, "עוצמת" האור לא קשורה לעניין, אם תשגר קרן אור בריק, היא יכולה לעבור מרחק אינסופי במהירות האור, לא משנה מה גודלה. אור "חזק" זה פשוט אומר "הרבה אור", וזה לא קשור למהירות שלו. ראה גם החוק הראשון של ניוטון (לא קשור במאה אחוז לעניין). דבר שני, המטר החדש והישן הם כמעט כמעט כמעט זהים. העניין הוא שפעם הייתה הגדרה כלשהי למטר (אורך של מקל מסויים ששמרו בכספת). אם חייזר היה מגיע לכדור הארץ ושואל "מה זה מטר" היו אומרים לו "תסתכל על המקל". אחרי זה מדדו את מהירות האור (עוד שנייה נגיד גם איך), והרבה זמן מהירות האור הוגדרה כ299,792,458 מטר לשנייה. בסופו של דבר (מסיבות שלא ניכנס אליהם) החליטו להפוך את ההגדרה. במקום להגיד "מהירות האור היא 299,792,458 מטר לשנייה, אומרים "המטר הוא המרחק שהאור עובר ב1/299,792,458 שניות. אם חייזר ישאל עכשיו "מה זה מטר" יגידו לו "תבדוק כמה האור עובר ב1/299,792,458." המטר החדש והישן כמעט כמעט כמעט זהים, אבל אם יום אחד יגלו שמהירות האור שונה ממה שחשבו עד עכשיו, אז גם האורך "מטר" ישתנה, כי ההגדרה שלו תלויה במהירות האור. דבר שלישי: החישוב שלך לא נכון. המספר הוא כ-300 מיליוןמטר, כלומר כ-300 אלףקילומטר. המרחק מהירח הוא 384,403 קילומטר, כלומר 384403000 מטר. דבר רביעי: איך מדדו את מהירות האור- איך גילו שהאור עובר 299,792,458 מטרים בשנייה- יש כמה דרכים, אתה יכול לראות כאן את שורת הדרכים שבהן מדדו את מהירות האור במשך השנים. בלנק - שיחה01:51, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
קראתי את כל המאמר המאוד מעניין שצירפת (מבלדד השוחי) שבסוף הקטע הוא כותב כך: "ב-1983 החליטה ועדה מיוחדת שהמטר שווה למרחק שהאור עובר בחלק ה-299,792,458 של השניה, ומי שרוצה - שימדוד. אז אם ישאלו אותך, מהירות האור היא 299,792,458 מטרים לשניה בדיוק. זה כבר לא עניין של מדידה מדויקת, זה ענין של הגדרה". אני מעוניין להבין על סמך איזה חישוב הגיעו למסקנה שאורכו של המטר הוא המרחק שהאור עובר באחד חלקי 299,792,458 של השניה? האם מידע זה לא גלוי לציבור או שזו קביעה שרירותית (מה שלא נראה כל כך)?! 95.35.210.3911:40, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
בקיצור: האור לא גומה, אלא גומא, ובסך הכל עשו כאן סוג של הנדסה לאחור: קבעו שאורכו הוא חלק ה-10,000,000 מחצי מרידיאן העובר דרך פריז, קיבעו אותו במוט, ובסוף מדדו את מהירות האור, ומה שיצא שהאור עובר 299,792,458 "מטר" בשנייה, ואז הגדירו מחדש, הפוך, את המטר. חזרתי • ∞ • שיחה12:04, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
החישוב שאתה מדבר עליו הוא חישוב מהירות האור (מתואר במאמר בהרחבה). ברגע שאתה יודע מה מהירות האור קל מאוד לדעת כמה זמן ייקח לו לעבור מטר. העניין הוא שאחרי זה קבעו (אפשר לומר- קביעה שרירותית) יחידה חדשה "מטר" שמבוססת על המטר הישן. השתמשו באותו יחס (299,792,458 מטר בשנייה או מטר ב1/299,792,458 שניות זו אותה הגדרה), אבל הפכו את הסדר. זה כמו למשל, שאני אגלה פתאום אבןששוקלת בדיוק2.2 קילוגרם. אחרי שמדדנו אותה, אפשר להפוך את ההגדרה, ולהגיד מעכשיו "קילוגרם הוא 1/2.2 ממשקל האבן הזאת). זה אומר שאם משקל האבן ישתנה, גם הגדרת הקילוגרם תשתנה.(אם עכשיו משקל האבן יהפוך להיות 25 קילוגרמים "ישנים" אז הקילוגרם ה"חדש" יהפוך להיות גדול יותר מהקילוגרם הישן, כי הוא עדיין יהיה 1/22 ממשקל האבן.) אבל זה נוח יותר בגלל שמהירות האור לא תשתנה אף פעם (רוב הסיכויים) ולכן יש לנו הגדרה קבועה. בלנק - שיחה12:15, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
סוף סוף הבנתי; נפל לי האסימון ש"299,792,458 מטר בשנייה או מטר ב1/299,792,458 שניות זו אותה הגדרה" (בלנק). תודה לכל המסבירים על הסבלנות כלפיי. 95.35.210.3913:30, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
אם לדייק, נעשו במשך השנים ניסויים רבים כדי למדוד את ערכה המדויק של מהירות האור (זה חשוב כשרוצים לראות השפעות של אפקטים יחסותיים חלשים מאוד), בדיוק טוב יותר מ-1 מטר בשנייה (שגיאות יחסיות של פחות מאחד למיליארד). בסוף, במקום לחיות בעולם שבו ערכה המדויק של מהירות האור הוא עניין חמקמק ששוב ושוב מודדים אותו בדיוק כזה או אחר, החליטו להיפטר מהעניין ולהגדיר את המטר כך שאור עובר 299,792,458 מטרים בשנייה, בדיוק. לא ידוע לי על קשר למרידיאן כלשהו, זה פשוט המספר השלם הקרוב ביותר למספרים שנמדדו קודם. 77.126.163.16015:38, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
זכור לי שבעבר קראתי ערך כאן בוויקיפדיה העוסק במושג ספרותי שמציין עצם שמהותו אינה חשובה, אלא קיים רק ככלי להעברת מסר לקורא.
למשל, דמות אחת המבקשת מדמות אחרת עיפרון לצורך כתיבת פתק, אך העיקר בסצינה הזו הוא המבטים שיחליפו שתי הדמויות, והעיפרון אינו חשוב כלל וגם לא הפתק (ובאותה המידה הדמות הראשונה הייתה יכול לבקש את הפתק, או בננה או בקבוק).
אני זוכר במעומעם שהשם של המושג ניתן ע"י אייזק אסימוב או אולי בעקבות שימוש שעשה בו קורט וונגוט, אך בחיפוש בערכיהם לא מצאתי שום דבר מועיל.
זה דומה, אבל לא בדיוק. לנייר שבדוגמה יש משמעות ואם היה מוחלף בחפץ אחר אז המשמעות היית אחרת, ואילו במושג שאני מדבר עליו לחפץ אין משמעות בפני עצמו. אני גם זוכר שהמושג היה מעולם הספרות ולא התיאטרון, אך מעיון בהיסטוריית הערך נראה שהוא תמיד עסק בתיאטרון.
על כל מיני מוצרי מזון כתובה האזהרה הבאה באופן בולט: "מכיל פנילאלנין. לא לבישול ולא לאפייה". גם כשניסיתי לחפש בגוגל מידע על האזהרה הזאת (ולא מצאתי) נתקלתי במוצרים רבים כאלה. מה פשר האזהרה הזאת? 95.35.210.3914:18, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
הסיבה לאיסור כתובה בתוך הערך אספרטם "חומצת האמינו החיונית פנילאלנין באספרטם מהווה סיכון בריאותי לסובלים מהמחלה התורשתית פנילקטונוריה, בה לא נוצר כראוי האנזים הדרוש להמרת פנילאלנין לטירוזין. הסובלים מפנילקטונוריה נדרשים להימנע ממזונות עשירים בפנילאלנין. מסיבה זו היצרנים נדרשים להדפיס אזהרה על גבי אריזות מוצרים המכילים אספרטם."
אלה שתי הערות ללא קשר בינהן. דוד הסביר מדוע אספרטם לא מתאים לבישול. תוצרי הפירוק של אספרטם אינם מסוכנים למאכל אנשים שאינם לוקים בפנילקטונוריה, וממילא אספרטם מתפרק בגוף. האנונימי מעלי הסביר מדוע צריך להזהיר שהמוצר מכיל פנילאלנין. לא משנה לחולי פנילקטונוריה אם יאכלו אספרטם שבושל או לא, שניהם מסוכנים להם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
האם יתושים יכולים להעביר מחלות נגיפיות?
האם יתושים יכולים להעביר מחלות נגיפיות כמו איידס וצהבת C? ני יודע שיתושים יכולים להעביר מחלות חיידקיות כמו מלריה, אבל לגבי וירוסים לא יודע. אם יתושים אכן יכולים להעביר מחלות נגיפיות, אז זה מסוכן לשהות בסביבה של נשאים, כי אולי הייתוש שעקץ אותו יעקוץ גם אדם שהוא לא נשא. הסיכויים גדלים במיוחד באזורי טיולים ונחלים ששם שורצים יתושים, אך גם במרכז תל אביב למשל. האם זה נכון? 95.35.210.3914:31, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
בערך איידס מוסבר שיתוש אינו יכול להעביר את המחלה בין בני אדם. סביר, שההסבר שם תקף גם למרבית סוגי הוירוסים והחיידקים. "מלריה" אינה מחלה חיידקית אלא טפילית. בוויקיפדיה באנגלית יש קטגוריה של מחלות שמועברות על ידי יתושים, נראה שמדובר במעט מחלות יחסית. [6] בברכה, --איש המרק - שיחה15:05, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
בארכיון הכה את המומחה [[7]] מישהו שאל על המרכיבים של המים המינרלים, ואחד המגיבים אמר לו שהחנקות זה הפרמטר שמראה על עכירות המים ואף הפנה את השואל לכתבה של ד"ר יורם שורק באתר הידען ששם הוא כותב: "8 חומרים מפורטים באותיות הקטנות: סידן, מגנזיום, דו-פחמות, נתרן, אשלגן, חנקות , גפרות וכלוריד. בנוסף מצויין גם "ערך ההגבה" של המים. באופן מוזר ומטריד רק לפריט מידע אחד – ריכוז החנקות (ניטראטים) יש קשר למה שמעניין את הצרכן: עד כמה המים נקיים.".
ואילו בערך חנקות כתוב כך: "לחנקות יש חשיבות בתהליכים ביוכימיים שונים המתרחשים בגוף, אך במקרים מסוימים הם עשויים להגיב וליצור חומרים קרצינוגניים. אחד השימושים של חנקה הוא בתור חומר חיטוי בשירותים כימיים.". השאלה שלי היא האם חנקות הוא חומר מכעיר שקיומו במים אמור להוריד את איכות המים או שהוא גורם משבח או נייטרלי שלא משפיע על איכות המים. 95.35.210.3920:35, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
כמו הרבה דברים בטבע השאלה היא הכמות. אין סתירה בין חיוניותו של חומר לתהליכים מסוימים ובין היותו חומר מזיק ואף מסוכן בכמויות גדולות. כמות גדולה של חנקות נחשבת מזיקה. מאמר מפורט בנושא איכות מים המסביר גם לגבי חנקות כאן. Uziel302 - שיחה07:43, 7 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
אירופה
עד ללפני כמה מאות שנים (פרק זמן קצר ביחס להיסטוריה האנושית), באירופה שלטה תרבות אלימה ואכזרית, ששעבדה אנשים (ובמיוחד נשים), עודדה מעשי אונס, עינויים, השפלות, דיכוי נשים, סחר עבדים, הוצאות להורג של חפים מפשע בדרכים מפלצתיות- ובקיצור, רמיסה גסה של זכויות אדם על ימין ועל שמאל. והנה היום, אירופה היא מופת של שוויון, זכויות אדם וכבוד לכל אדם באשר הוא. איך ומתי התרבות האירופית עברה מהפך קיצוני כזה מקצה לקצה?--217.132.225.23022:24, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
שנה טובה. לפחות עבורי מדובר בחידוש שאירופה היא מופת של שוויון וזכויות אדם, בוודאי לא בהכללה בה נכתבו הדברים. תוכל לעיין בערך זכויות האדם בכדי ללמוד על התפתחות המושג. מדובר בסוגייה רחבה שקשורה גם להתפתחות מדינת הלאום המודרנית, יחס למיעוטים ועוד. בברכה Assayas • שיחה • 22:21, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
יש לציין את הרנסנס והמהפכה המדעית, שעברו על אירופה לפני כמה מאות שנים. שתי מהפכות אלו סימנו התנערות מהממסד הדתי, וקידוש של הרציונליזם. בשלב מאוחר יותר החלו להתפתח תורות ליברליות-הומניסטיות, והחל ו שינויי משטר וכו'. ראהגם עידן הנאורות. יש לציין שכל התהליך היה איטי מאוד, קרה במדינות שונות ובקצב שונה. לציין שלפני מאה שנה עדיין ברבות ממדינות אירופה השלטון היה מלוכני או דיקטטורי, לזכור שרק לפני 70 שנה הייתה מלחמת העולם השנייה, לזכור שרק לפני שלושים שנה נפל הגוש הסובייטי, על כל הםרות זכויות האדם שכרוכות בכך, ולזכור שרק לפני 40 שנה הנשים בשוויץ קיבלו זכות הצבעה. בלנק - שיחה02:03, 7 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
על חלבונים ותא חי
האם כל תא חי בהכרח מורכב מחלבון, כלומר האם זה אחד מהסימנים ההכרחיים של תאי חי? כי אם כן, כל פרי שאנחנו אוכלים (למשל אפרסק) מכיל חלבון ולמעשה אפשר לחיות רק מפירות ומים. האומנם? אגב, האם חייבים לצרוך חלבונים בשביל להתקיים או שאפשר להסתפק בפחמימות בלבד? 95.35.210.3923:30, 6 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
א. כן, וממגוון גדול עד מאוד של חלבונים, בהם חלבוני מבנה, חלבונים תפקודיים וחלבוני תקשורת. בלעדיהם לא תתכן בנייתו של תא עפ"י הצופן הגנטי, ולא יתכן תפקודו. מכאן אתה למד שחלבונים אינם עוד תוצרים ביולוגיים אופציונליים, אלא מהותיים לחלוטין.
ב. מרבית התאים מתחדשים כל הזמן (התבונן בגופך היטב במראת המקלחת - מה שאתה רואה אינו מה שראית לפני 7 שנים), ומכאן שהם זקוקים לחומרי גלם - חומצות אמינו הדרושות לבניית החלבונים והתאים המתחדשים ולתחזוקתם. בנצי - שיחה00:29, 7 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
לגבי הסתפקות בפירות להשגת חלבון, כמות החלבונים ברוב הפירות והירקות מועטה וקשה להגיע עם פירות כמו אפרסק לצריכת הכמות המומלצת על ידי ארגוני הבריאות. בקטניות ובאגוזים יש כמות גבוהה של חלבונים ואפשר בהחלט להגיע לכמות החלבונים המומלצת על ידי אכילת סויה ומוצריה, שעועית וכדומה. אפשר עקרונית להתקיים מצריכת פירות ומים. אפשר גם להתקיים עם מים בלבד למשך תקופה של עשרות ימים. אכילת ירקות מסוימים לא מוסיפה אנרגיה לגוף, או מוסיפה מעט מאוד ולכן אפשר להתקיים עליהם למשך תקופה מוגבלת. ככל שאוכלים בצורה שמותאמת יותר לצרכי הגוף הסיכוי לשרוד לאורך זמן גדל.
לגבי פחמימות, קמח חיטה לדוגמא מכיל אחוז נכבד של חלבונים (נראה לי כעשרה אחוז) כך שרבים מהמזונות הפחמימתיים מכילים כמויות משמעותיות של חלבון. Uziel302 - שיחה07:28, 7 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
אני מניח שרבים מכירים את הפיוט הזה שחיבר ישראל נג'ארה, וביחוד את ביצועם המצויין והמרגש של ברי סחרוף ואחרים. האם מישהו יודע מהם הכלים בהם השתמשו בהקלטת השיר, ומי המנגנים בהם ? שאלתי מתייחסת בפרט לכלי המוביל - כנראה חצוצרה. תודה ושנה טובה, בנצי - שיחה00:29, 7 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
. לילה טוב. בלנק - שיחה 01:33, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
