זקפה

זקפה היא מצב שבו הפין מתקשה, היקפו ואורכו גדלים והוא מתרומם לזווית שיכולה להשתנות אצל אנשים שונים בין זווית אופקית לזווית כמעט אנכית (ביחס לגוף).

אצל הנשים, הדגדגן מכיל רקמות ספוגיות שמתקשחות במהלך גירוי מיני. זקפה זו פחות גלויה לעין.

זקפה גברית

זקפה דרושה לקיום יחסי מין וגינליים ואנאלים. זקפת הפין נגרמת בדרך כלל מגירוי מיני או מהתעוררות מינית, ויכולה להתרחש גם במהלך חלומות ארוטיים. זקפה עשויה להיגרם גם על ידי גירוי פיזי, או על ידי הלחץ של שלפוחית שתן מלאה.

זקפה מופיעה גם אצל ילדים קטנים וגם אצל עוברים ברחם. גברים רבים מתעוררים מהשינה עם זקפה, המכונה "זקפת בוקר". הסיבה לכך היא, ככל הנראה, לחץ שמפעילה שלפוחית השתן על בלוטת הערמונית, דבר הגורם לזקפה. בנוסף לכך, גבר חווה בממוצע 3–7 זקפות בלילה, שמשך כל אחת מהן כחצי שעה, במהלך שנת ריצודי עיניים מהירים, ככל הנראה עקב חלומות ארוטיים. גבר שמתעורר בעת תקופה כזאת, עשוי להבחין בזקפה עם יקיצתו. בנוסף, ניתן למצוא לזקפת בוקר יתרון והוא מניעת הרטבת המיטה כאשר מתעוררים עם שלפוחית שתן מלאה, משום שהזקפה מונעת את מעבר השתן.

אופן פעולת המנגנון

תמונה של פין לא נימול פין לא נימול במצב של זקפה (מימין) ובמצב רפוי (משמאל) class=notpageimage|הצגה

תמונה של פין נימול פין נימול במצב של זקפה (מימין) ובמצב רפוי (משמאל) class=notpageimage|הצגה

הזקפה מושגת על ידי שני מנגנונים שפועלים יחד: זרימה מוגברת של דם אל כלי הדם ברקמה המתקשחת, וזרימה מואטת של הדם היוצא מהפין. הזקפה מתרחשת כאשר שני מבנים דמויי צינור העוברים לאורכו של הפין (שמם הלועזי הוא corpora cavernosa) מתמלאים בדם ורידי. מבנה צינורי, corpus spongiosum, נמצא ממש מתחת למבנה corpora cavernosa שמכיל את השופכה, ודרכו עוברים השתן או נוזל הזרע במהלך מתן שתן או שפיכה, בהתאמה. גם מבנה זה יכול להתמלא בדם, אבל פחות מהמבנה corpora cavernosa.

השרירים באזור מתרפים ומאפשרים לדם רב יותר לזרום אל הרקמות הללו, דמויות הספוג. התכווצות של שרירים אחרים מחלישה את זרימת הדם היוצא מהפין. המבנה המוארך מפעיל לחץ על עורקי היציאה, וכך מחליש עוד יותר את זרימת הדם החוצה. כשהדם זורם פנימה מתקשח הפין, היקפו ואורכו גדלים והוא מתרומם לזווית שעשויה להשתנות אצל אנשים שונים בין זווית אופקית לזווית כמעט אנכית (ביחס לגוף).

מצבים שונים, לדוגמה מחלת הסוכרת, גורמים לאין-אונות (אימפוטנציה), בעיה שבה אין זקפת הפין מספיקה לקיום מגע מיני תקין. בשנים האחרונות פותחו מספר תרופות כדי לטפל במצב זה.

כאשר נוצרת זקפה נסוגה העורלה אחורה וחושפת את העטרה. העור שעל כיס האשכים מתהדק, ומושך את האשכים לעבר בסיס הפין.

הזקפה נוצרת על ידי אותות ממערכת העצבים הפאראסימפתטית; היא מגיבה למערכת העצבים הסימפתטית שאחראית בעיקר ל"תגובת הילחם או ברח". הדבר מסביר מדוע במצבי לחץ קשה או בלתי אפשרי להשיג זקפה. מערכת העצבים הסימפתטית אחראית גם לגרימת השפיכה, והדבר מסביר מדוע רוב הגברים מאבדים את הזקפה לאחר השפיכה.

זקפה יכולה להופיע באופן ספונטני בהיעדר גירוי מיני כלשהו, במיוחד אצל נערים מתבגרים. אצל כל הגברים שמסוגלים לזקפה מבחינה פיזיולוגית, היא מופיעה במהלך השינה, לרוב מספר פעמים בכל לילה. זקפה כזו נקראת "תפיחת פין לילית", והיא מתרחשת במהלך שנת רע"מ (REM). אצל גבר ממוצע תופיע בלילה זקפה במשך 100 דקות בסך הכל. מטפלים מיניים מנצלים זאת כדי לוודא אם הגורמים לאין-אונות הם פסיכולוגיים או פיזיולוגיים. חולים הסובלים מאין-אונות מקבלים מתקן אלסטי המולבש סביב הפין ומסוגל למדוד שינויים בהיקף הפין. המתקן משדר את המידע למחשב לניתוח מאוחר יותר. גברים שמופיעה אצלם זקפה ספונטנית במהלך השינה, אבל לא בזמן ערות, נחשבים כתוצאה מכך לסובלים מהפרעה נפשית, למשל הפרעת חרדה מינית (SAD – Sexual Anxiety Disorder), שמונעת מהם לתפקד מינית.

לאוננות אין השפעה על זקפה, מלבד ירידה זמנית בדחף המיני שבאה לאחר האורגזמה והשפיכה - השפעה זהה לזו של מגע מיני.

זקפת מוות היא זקפה המתרחשת לעתים לאחר המוות, בעיקר לאחר תלייה ונצפתה בקרב בני אדם אשר הוצאו להורג בעזרת תלייה, הסיבה העיקרית לכך היא שלאחר התלייה נמשך הדם בגוף למטה, כתוצאה מכוח המשיכה. הדם ממלא את הרגליים וממשיך להצטבר בחצי הגוף התחתון. עקב היות הפין בעל רקמת דם ספוגית מתמלא גם הוא וכל עוד הגופה נשארת במצב לחץ הדם על פלג הגוף התחתון יגרום לזקפה מלאכותית זו. היווצרות גזים של ריקבון יכולה גם לגרום לתופעה.

חוסר תפקוד

כישלון במנגנון הזקפה ידוע כאין-אונות. אין-אונות אצל בני אדם שמקורה פיזיולוגי מטופלת על ידי התקנים תותבים ועל ידי תרופות המצריכות מרשם. כמה תרופות מוזרקות היישר למבנה corpus cavernosum או מועברות בדרכי השתן, וגורמות ישירות לזקפה אפילו בהיעדר גירוי מיני, בעוד שתרופות אחרות, כמו ויאגרה, סיאליס או לויטרה נלקחות באופן דרך הפה ועוזרות לקבל זקפה שמושגת על ידי גירוי מיני.

לעתים נדירות יכולה העורלה שעל הפין הזקוף להיות מתוחה מאוד ובלתי ניתנת להזזה על גוף הפין, ולכן מפריעה לקבלת זקפה תקינה. מצב זה נקרא היצרות העורלה, ובדרך כלל קל מאוד לטפל בו.

ורדנפיל (שם מסחרי: לויטרה) היא תרופה המיועדת לטיפול באין אונות והפרעות זקפה (Erectile dysfunction) אצל גברים. המרכיב הפעיל בלויטרה, ורדנפיל, גורם להרחבת כלי הדם בפין וכתוצאה מכך מוגברת זרימת הדם לאיבר המין ומתרחשת זיקפה. לויטרה שייכת למשפחת מעכבי האנזים פוספודיאסטראז PDE-5 המיועדות לטיפול בגברים הסובלים מבעיות של אין אונות ומקושי להגיע לזיקפה. לויטרה משווקת בישראל ובאירופה על ידי חברת התרופות הגרמנית באייר (Bayer) כתרופה לטיפול בגברים הסובלים מבעיות של אין-אונות ומקושי להגיע לזקפה. התרופה ניתנת דרך הפה באמצעות טבליה מצופה (Levitra) או טבליה מסיסה (Levitra ODT). מהירות השפעה ומשך השפעה: לויטרה משפיעה בתוך 15-25 דקות מרגע נטילתה. משך השפעתה עד 12 שעות. לויטרה מאפשרת זיקפה רק כתוצאה מגירוי מיני. כאשר לויטרה ואלכוהול נלקחו יחד לא השתנו רמות לויטרה בדם עקב כך. כמו כן, אין השפעה של ארוחה שומנית על רמות לויטרה מסיסה בדם. לויטרה מסיסה אין לקחת עם מים.

זקפה נשית

אצל נשים מכיל הדגדגן רקמות ספוגיות שמתקשחות במהלך גירוי מיני. השפתיים החיצוניות של הפות מתמלאות בדם, והדבר גורם להן להתקשח בבירור ולהאדים. זקפת הדגדגן מקבילה לזקפה של העטרה, אך היא גלויה פחות לעין בשל המיקום האנטומי המוסתר יחסית של הדגדגן. זקפת שפתי הפות מקבילה לזקפת גוף הפין.