ז'אן-ז'אק אנו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
ב-[[1986]] ביים את הסרט "[[שם הוורד (סרט)|שם הוורד]]", [[עיבוד קולנועי]] ל[[רומן]] המפורסם בעל אותו השם של [[אומברטו אקו]]. הסרט זכה בשני [[פרס באפט"א|פרסי באפט"א]] וכן בפרס סזאר לסרט הזר הטוב ביותר (הסרט היה בהפקה [[גרמניה|גרמנית]]-[[איטליה|איטלקית]]). אנו התכונן לצילומי הסרט במשך ארבע שנים, במהלכן חיפש ברחבי [[ארצות הברית]] ו[[אירופה]] את צוות השחקנים ואת אתרי הצילום המתאימים ביותר. הוא מצא עניין אישי רב בפרויקט זה, בשל התעניינותו רבת השנים ב[[כנסייה|כנסיות]] מ[[ימי הביניים]], וכן בשל ידיעתו את השפות [[יוונית]] ו[[לטינית]]. |
ב-[[1986]] ביים את הסרט "[[שם הוורד (סרט)|שם הוורד]]", [[עיבוד קולנועי]] ל[[רומן]] המפורסם בעל אותו השם של [[אומברטו אקו]]. הסרט זכה בשני [[פרס באפט"א|פרסי באפט"א]] וכן בפרס סזאר לסרט הזר הטוב ביותר (הסרט היה בהפקה [[גרמניה|גרמנית]]-[[איטליה|איטלקית]]). אנו התכונן לצילומי הסרט במשך ארבע שנים, במהלכן חיפש ברחבי [[ארצות הברית]] ו[[אירופה]] את צוות השחקנים ואת אתרי הצילום המתאימים ביותר. הוא מצא עניין אישי רב בפרויקט זה, בשל התעניינותו רבת השנים ב[[כנסייה|כנסיות]] מ[[ימי הביניים]], וכן בשל ידיעתו את השפות [[יוונית]] ו[[לטינית]]. |
||
ב-[[ |
ב-[[1988]] ביים את הסרט "[[הדוב]]", בהפקתו של [[קלוד ברי]]. הסרט זיכה אותו בפרס סזאר שני עבור הבמאי הטוב ביותר. |
||
ב-[[1992]] ביים את הסרט "[[המאהב (סרט קולנוע צרפתי)|המאהב]]", גם הפעם בהפקתו של קלוד ברי. הסרט התבסס על רומן באותו השם של [[מרגריט דיראס]], והכיל סצינות מין נועזות. |
ב-[[1992]] ביים את הסרט "[[המאהב (סרט קולנוע צרפתי)|המאהב]]", גם הפעם בהפקתו של קלוד ברי. הסרט התבסס על רומן באותו השם של [[מרגריט דיראס]], והכיל סצינות מין נועזות. |
גרסה מ־15:13, 16 בספטמבר 2013
ז'אן ז'אק אנו (בצרפתית: Jean-Jacques Annaud; נולד ב-1 באוקטובר 1943) הוא במאי קולנוע צרפתי, זוכה פרס סזאר.
ביוגרפיה
הוא החל את הקריירה שלו בבימוי סרטוני פרסומת בטלוויזיה בסוף שנות השישים של המאה העשרים וראשית שנות השבעים של המאה העשרים. בסרט הקולנוע הראשון שביים בשנת 1976, "שחור לבן בצבעים", הוא השתמש בניסיון האישי שצבר במהלך שירותו הצבאי בקמרון. הסרט זכה בפרס האוסקר עבור הסרט הזר הטוב ביותר.
סרטו השלישי, "חיפוש האש", זכה בשני פרסי סזאר, עבור הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר.
ב-1986 ביים את הסרט "שם הוורד", עיבוד קולנועי לרומן המפורסם בעל אותו השם של אומברטו אקו. הסרט זכה בשני פרסי באפט"א וכן בפרס סזאר לסרט הזר הטוב ביותר (הסרט היה בהפקה גרמנית-איטלקית). אנו התכונן לצילומי הסרט במשך ארבע שנים, במהלכן חיפש ברחבי ארצות הברית ואירופה את צוות השחקנים ואת אתרי הצילום המתאימים ביותר. הוא מצא עניין אישי רב בפרויקט זה, בשל התעניינותו רבת השנים בכנסיות מימי הביניים, וכן בשל ידיעתו את השפות יוונית ולטינית.
ב-1988 ביים את הסרט "הדוב", בהפקתו של קלוד ברי. הסרט זיכה אותו בפרס סזאר שני עבור הבמאי הטוב ביותר.
ב-1992 ביים את הסרט "המאהב", גם הפעם בהפקתו של קלוד ברי. הסרט התבסס על רומן באותו השם של מרגריט דיראס, והכיל סצינות מין נועזות.
לאחר שביים את הסרט "שבע שנים בטיבט", שהתבסס על ספרו של מטפס ההרים האוסטרי היינריך הארר, נאסר עליו לצמיתות להיכנס לסין, כמו גם על כוכבי הסרט בראד פיט ודיוויד ת'וליס.
סרטו האחרון, "Sa majesté Minor", צולם בשנת 2006 ויצא לאקרנים ב-2007. לאחר הפסקה של כמעט 30 שנים, חזר אנו לצלם סרט הדובר צרפתית בלבד. למרות מקוריותו, הסרט זכה לביקורות צוננות ונכשל בקופות, ככל הנראה בשל העובדה שהוא קשה להבנה ומכיל סצינות מין בוטות במיוחד.
פילמוגרפיה
- שחור לבן בצבעים (Black and White in Color; Noirs et Blancs en couleurs) (1976)
- Hot Head (Coup de tête) (1978)
- חיפוש האש (Quest for Fire; La Guerre du feu) (1981)
- שם הוורד (The Name of the Rose; Le Nom de la Rose) (1986)
- הדוב (The Bear; L'Ours) (1988)
- המאהב (The Lover; L'Amant) (1992)
- Wings of Courage (Les Ailes du courage) (1995)
- שבע שנים בטיבט (Seven Years in Tibet; Sept ans au Tibet) (1997)
- אויב בשער (Enemy at the Gates; Stalingrad) (2001)
- שני אחים (Two Brothers; Deux Frères) (2004)
- His Majesty Minor (Sa majesté Minor) (2007)