פריג'א זוארץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:29, 18 בספטמבר 2013

הרב פריג'א זוארץ (7 בדצמבר 1907 - 30 באפריל 1993), היה חבר כנסת מטעם המפד"ל בכנסת השלישית, הרביעית, החמישית והשישית.

לוב

נולד בטריפולי שבלוב. בן ראשון לאחר שלוש בנות ומכאן שמו שפירושו: "באה הישועה". בשנותיו הראשונות למד ב-"צלא" שזהו תלמוד התורה של יהודי לוב. בגיל 17 העבירו אביו לביה"ס של חברת "יגדל תורה" בה המשיך ללמוד בעיקר גמרא ושולחן ערוך באגודת "תורה שבעל-פה" , נחשב לתלמידו של הרב כמוס נחאיסי. הוא קנה ידע רב בתורה שבכתב, בתורה שבעל-פה, ובספרות ימי-הביניים, וידע לצטט מקורות שלמים מתוך ספרים. אנשי לשון למדו ממנו על לשון קהילת לוב ואנתרופולוגים שמעו ממנו על חיי הקהילה שם.

בגיל 21 נשלח מטעם הרבנות בטריפולי לשרת את הקהילה בעיר אל-ח'ומס. שירותים אלו כללו חזנות, בדיקה ושחיטה, דרשנות ופסיקה, הוראת עברית, דאגה לנזקקים וכדומה. עסק רבות בחינוך נערים ואף שלח מתוכם לקהילות הסמוכות שתחת ניהולו.

היה פעיל בתנועה הציונית, יסד וערך את השבועון הציוני הדתי "חיינו". זוארץ היה סופר ומשורר, ובתור ציוני נלהב חיבר שירים רבים המבטאים את כמיהתו, געגוגעיו ואהבתו לציון ודאג להשריש זאת לתלמידיו. בין שיריו: "קול אלוקים לנו קורא-מצוין מזרחה השומרים לבוקר, שמשכם מזרחה", "שא ברכה חייל עברי, יוצאת מלב נאמן". הוא אף ערך וחיבר ספרים רבים, ביניהם "יהדות לוב", "אנשי אמונה", "שאו זמרה" ועוד. רוב עבודתו הספרותית עסקה בחיי בני העדה, מנהגיהם ומורשתם. בשל קשריו ההדוקים עם יושבי ארץ ישראל שנמצאו תחת שלטון בריטניה, שעמדה במלחמה עם השלטון האיטלקי שבלוב, הואשם בריגול ונשלח למחנה הסגר במדבר הלובי בין השנים 1940-1943.

זוארץ נהג להיות אוזן קשבת ומקור למענה לשאילתות הלכתיות לבני העדה בארץ ובגולה. דאג להשריש את השפה העברית התקינה עוד בח'ומס, כך שכשאשר חיילים ישראלים הגיעו ללוב הופתעו לגלות מועדון יהודי בשם "בן יהודה", בו דיברו ושרו בעברית בלבד. סייע בעליית יהודים ארצה בשיתוף עם הסוכנות.

ישראל

עלה לארץ בשנת 1949 והתגורר עם אחיו במעברת שבות עם. החל ללמד בביה"ס המקומי, כמחנך ומאוחר יותר כמנהל ביה"ס^[1]. במסגרת תפקידים אלו עמל להעביר לדורות הבאים את מסורת עדות הספרדים. לימד עברית וספרות עברית, וערך הצגות להנחלת השפה העברית ותולדות הציונות. כמורה לעברית, חזן, דרשן וסופר הקפיד עם תלמידיו על לשון עברית צחה ומדויקת.

זוארץ היה פעיל בתנועת הפועל המזרחי ולקראת הבחירות לכנסת השלישית הוצב במקום משוריין ברשימה כנציג עדות המזרח^[2]. ב-1955 נבחר כחבר כנסת בכנסת השלישית מטעם סיעת חזית דתית לאומית. יסד עם חברים נוספים יוצאי לוב את "ועד קהילות יוצאי לוב", שהפך לאחד מהגופים במוסדות המפד"ל. הוועד סייע לבני העדה.

בכנסת השלישית, הרביעית והחמישית כיהן כחבר בועדת החינוך והתרבות, ובועדת השירותים הציבוריים. בכנסת השישית, כיהן בנוסף כחבר בועדת חוקה, חוק ומשפט, בועדת הכנסת וכן בוועדה מיוחדת לבדיקת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל. במהלך תפקידיו בכנסת תרם מידיעתו בחינוך והוראה ורקם יחסים טובים עם כל הקשת הפוליטית. כן פעל למען תושבי המעברות להעלאת יהודי צפון אפריקה לישראל^[3]. זוארץ היה ידוע כמקורב ליצחק רפאל בתוך המפד"ל^[4].

במקביל הקים ישיבה הנקראת ע"ש הרב אברהם חיים אדאדי שהיה מגדולי רבני לוב. ישיבה זו שימשה כישיבת המשך ל"ישיבת אדאדי" שבטריפולי.

בגיל 83 הוענק לו תואר "יקיר התנועה הדתית לאומית", על פועלו למען הציונות הדתית בארץ ובגולה. עוד לפני כן הוענקו לו תואר "יקיר העיר" נתניה ו"תואר החינוך הדתי לשנת תשמ"ה".

לאחר מותו הוקם תלמוד תורה על שמו בשיכון ותיקים בנתניה הנושא את שמו, "אדני פ"ז" (פריג'א זוארץ) ואף נקרא על שמו רחוב בשיכון ותיקים בנתניה.

פרסומיו

ספרים וחוברות

חכמות נשים-לדמותה של האישה העבריה בלוב. 1961
אחת מני רבות-קורות עליית משפחה אחת. 1970
שאו זמרה. 1979
יהדות לוב. 1982
שנתיים ועוד. 1984

שירים וסיפורים

"הדור החדש".^[5]
"מעשיה בחרוזים". ^[6]
"קול אלוקים". ^[7]

הערות שוליים

^ שבטים בהתמזגותם, הצופה, 21 ביוני 1955
^ עדת הבוכרים לימין הפועל המזרחי, הצופה, 19 ביוני 1955
^ הרב פריג'ה זוארץ, יהדות צפון אפריקה משוועת להצלה, הצופה, 5 בספטמבר 1955
^ יהושע ביצור, מחמיר הקרע בין רפאל והנהגת הדתיים, מעריב, 8 בדצמבר 1960
^ הדור החדש
^ מעשייה בחרוזים
^ קול אלוקים

לקריאה נוספת

ברוך זוארץ, כתר פז, ועד קהילות לוב בישראל, 1998

קישורים חיצוניים

תבנית:חבר כנסת
מצריף במעברה לאולם הכנסת, הצופה, 11 בספטמבר 1955

[1] שבטים בהתמזגותם, הצופה, 21 ביוני 1955

[2] עדת הבוכרים לימין הפועל המזרחי, הצופה, 19 ביוני 1955

[3] הרב פריג'ה זוארץ, יהדות צפון אפריקה משוועת להצלה, הצופה, 5 בספטמבר 1955

[4] יהושע ביצור, מחמיר הקרע בין רפאל והנהגת הדתיים, מעריב, 8 בדצמבר 1960

[5] הדור החדש

[6] מעשייה בחרוזים

[7] קול אלוקים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 בגיל 21 נשלח מטעם הרבנות בטריפולי לשרת את הקהילה בעיר [[אל-ח'ומס]]. שירותים אלו כללו חזנות, בדיקה ו[[שחיטה]], [[דרשנות]] ופסיקה, הוראת [[עברית]], דאגה לנזקקים וכדומה. עסק רבות בחינוך נערים ואף שלח מתוכם לקהילות הסמוכות שתחת ניהולו.
-היה פעיל ב[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]], יסד וערך את השבועון הציוני הדתי "חיינו".זוארץ היה [[סופר]] ו[[משורר]], ובתור ציוני נלהב חיבר שירים רבים המבטאים את כמיהתו, געגוגעיו ואהבתו לציון ודאג להשריש זאת לתלמידיו. בין שיריו: "קול אלוקים לנו קורא-מצוין מזרחה השומרים לבוקר, שמשכם מזרחה", "שא ברכה חייל עברי, יוצאת מלב נאמן". הוא אף ערך וחיבר ספרים רבים, ביניהם "יהדות לוב", "אנשי אמונה", "שאו זמרה" ועוד. רוב עבודתו הספרותית עסקה בחיי בני העדה, מינהגיהם ומורשתם. בשל קשריו ההדוקים עם יושבי ארץ ישראל שנמצאו תחת שלטון בריטניה, שעמדה במלחמה עם השלטון האיטלקי שבלוב, הואשם בריגול ונשלח למחנה הסגר במדבר הלובי בין השנים [[1940]]-[[1943]].
+היה פעיל ב[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]], יסד וערך את השבועון הציוני הדתי "חיינו". זוארץ היה [[סופר]] ו[[משורר]], ובתור ציוני נלהב חיבר שירים רבים המבטאים את כמיהתו, געגוגעיו ואהבתו לציון ודאג להשריש זאת לתלמידיו. בין שיריו: "קול אלוקים לנו קורא-מצוין מזרחה השומרים לבוקר, שמשכם מזרחה", "שא ברכה חייל עברי, יוצאת מלב נאמן". הוא אף ערך וחיבר ספרים רבים, ביניהם "יהדות לוב", "אנשי אמונה", "שאו זמרה" ועוד. רוב עבודתו הספרותית עסקה בחיי בני העדה, מנהגיהם ומורשתם. בשל קשריו ההדוקים עם יושבי ארץ ישראל שנמצאו תחת שלטון בריטניה, שעמדה במלחמה עם השלטון האיטלקי שבלוב, הואשם בריגול ונשלח למחנה הסגר במדבר הלובי בין השנים [[1940]]-[[1943]].
 זוארץ נהג להיות אוזן קשבת ומקור למענה לשאילתות הלכתיות לבני העדה בארץ ובגולה. דאג להשריש את השפה העברית התקינה עוד בח'ומס, כך שכשאשר חיילים ישראלים הגיעו ללוב הופתעו לגלות מועדון יהודי בשם "בן יהודה", בו דיברו ושרו בעברית בלבד. סייע בעליית יהודים ארצה בשיתוף עם הסוכנות.