מירה אברך – הבדלי גרסאות
מ הגהה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה|אישה}} |
{{אין תמונה|אישה}} |
||
'''מירה אברך''' ([[6 ביוני]] [[1925]] |
'''מירה אברך''' ([[6 ביוני]] [[1925]] – [[17 בספטמבר]] [[2013]]) הייתה [[עיתונאי]]ת [[ישראלי]]ת. |
||
מירה אברך נולדה בעיר [[קיל]] שב[[גרמניה]]. בשנת [[1933]] עלתה לישראל במסגרת [[העלייה החמישית]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] שירתה בצבא הבריטי ולאחר המלחמה הצטרפה ל[[אצ"ל]] והשתתפה ב[[התקפת האצ"ל על יפו]]. |
מירה אברך נולדה בעיר [[קיל]] שב[[גרמניה]]. בשנת [[1933]] עלתה לישראל במסגרת [[העלייה החמישית]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] שירתה בצבא הבריטי ולאחר המלחמה הצטרפה ל[[אצ"ל]] והשתתפה ב[[התקפת האצ"ל על יפו]]. |
גרסה מ־21:16, 19 בספטמבר 2013
מירה אברך (6 ביוני 1925 – 17 בספטמבר 2013) הייתה עיתונאית ישראלית.
מירה אברך נולדה בעיר קיל שבגרמניה. בשנת 1933 עלתה לישראל במסגרת העלייה החמישית. במלחמת העולם השנייה שירתה בצבא הבריטי ולאחר המלחמה הצטרפה לאצ"ל והשתתפה בהתקפת האצ"ל על יפו.
בשנת 1950 החלה לעסוק בעיתונות, תחילה כציירת אופנה בעיתון "חרות". ביוזמתו של דב יודקובסקי החלה, בתחילת שנות ה-50, לכתוב טור בנושאי חברה בעיתון "ידיעות אחרונות", והתמידה בכך במשך שנים רבות.
פרסמה מספר ספרים, בהם "פולה" על אשת ראש הממשלה דוד בן-גוריון, "עולמם הקטן של גדולי עולם" והרומן "שש שעות-שנה". מחזה שכתבה בשם "תקרית גבול" הועלה בלונדון. בביוגרפיה של המחזאי סמואל בקט (חתן פרס נובל לספרות) מוזכר רומן קצרצר שהיה לו עם אברך.
אברך נישאה בשנת 1996 לד"ר מקס רייס. נפטרה ב-17 בספטמבר 2013 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ עינת
לקריאה נוספת
- מירה אברך: דברים שלא כתבתי, הוצאת ידיעות אחרונות, 2011
קישורים חיצוניים
- מרדכי נאור, האשה שידעה הכל, באתר העין השביעית, 23 בפברואר 2012
- מירה אברך, קשה להיות עתונאית..., באתר ynet, 9 בדצמבר 2009
- העיתונאית מירה אברך הלכה לעולמה, באתר ynet, 18 בספטמבר 2013
- מידע על מירה אברך בקטלוג הספרייה הלאומית
על כתביה:
- מרים גורן, כזאת היא פולה, דבר, 12 ביולי 1965