לואיג'י פיראנדלו – הבדלי גרסאות
שורה 58: | שורה 58: | ||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
{{מיזמים|ויקיציטוט=לואיג'י פיראנדלו|ויקישיתוף=Category:Luigi Pirandello}} |
{{מיזמים|ויקיציטוט=לואיג'י פיראנדלו|ויקישיתוף=Category:Luigi Pirandello}} |
||
* [http://www.gutenberg.org/browse/authors/p#a8041 עבודותיו של לואיג'י פיראנדלו], ב[[פרויקט גוטנברג]] |
|||
* [[דן לחמן]], [http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-911.htm על פירנדלו], באתר "אימגו" |
* [[דן לחמן]], [http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-911.htm על פירנדלו], באתר "אימגו" |
||
*[[אריאנה מלמד]], [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2979762,00.html על פירנדלו], באתר [[ynet]] |
*[[אריאנה מלמד]], [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2979762,00.html על פירנדלו], באתר [[ynet]] |
גרסה מ־20:44, 26 בספטמבר 2013
לואיג'י פּירַאנְדֶלּוֹ (איטלקית: Luigi Pirandello; 28 ביוני 1867 - 10 בדצמבר 1936), סופר ומחזאי איטלקי.
פיראנדלו נולד באַגְרִיגֶ'נְטוֹ (Agrigento) שבסיציליה. אביו היה קבלן אמיד ושלח אותו ללימודים תיכוניים בבית ספר קלאסי. לאחר מכן פיראנדלו התמחה בבלשנות רומית באיטליה ובאוניברסיטת בון, בה הוכתר בתואר דוקטור בשנת 1888. זמן קצר שימש כמרצה באוניברסיטה הזו. בשנת 1890, הוא חזר לאיטליה ועסק זמן מה בעסקי אביו.
בשנת 1893 נשא אישה. ב-1904 חל משבר גדול בחייו: אביו פשט רגל ולא יכול היה לתמוך בו יותר ואשתו חלתה במחלה קשה. הוא התחיל לעסוק בהוראה בסמינר למורות.
בשנת 1934 הוענק לו פרס נובל לספרות. בנימוקים נכתב שהפרס מוענק לו "על חידוש נועז ומזהיר של הדרמה ושל הבימה".
הוא היה חבר באקדמיה האיטלקית מיום היווסדה ועד מותו.
פיראנדלו נפטר ברומא בשנת 1936.
יצירתו
בהתחלה כתב שירים ולאחר מכן הרחיב את תחומי כתיבתו גם לרומנים, נובלות ומחזות. בספריו השתדל לתת תיאור של החיים הבורגניים. כתיבתו טבולה בלא מעט מרירות המשמשת אותו להצגת החיים באור ריאליסטי. הוא השתדל להבליט את ההישגים האישיים ואת האופי של הטיפוסים שתיאר. יצירותיו סבבו את נושא הפרובלמטיקה הפסיכולוגית של האדם, אחדות האישיות והתפוררותה, הגבולות בין הזיה למציאות. בשנת 1904 יצא לאור הידוע ברומנים שלו, מתיא פסקל המנוח, שתורגם לשפות רבות מאוד.
פיראנדלו כתב מחזות שהוצגו על במות אירופה ואמריקה (גם על ידי להקת שחקנים שייסד בעצמו בשנת 1925). מחזותיו עשו רושם רב והיו מוקד לוויכוחים סוערים. מחזותיו יצאו ב-31 כרכים בין השנים 1922 - 1936. המחזה שש נפשות מחפשות מחבר תורגם והוצג בישראל בשנת 1957.
מחזותיו מצטיינים בהמצאות מוזרות, הן בתחום הנושא והן בתחום הטכניקה של הכתיבה. בהרבה מקרים חורג המחזאי מהמסגרת המקובלת, דבר המכביד על קהל שאינו מוכן לכך. ניכרת במחזותיו השפעה של ג'ורג' ברנארד שו.
בין מחזותיו הנודעים:
- אנריקו הרביעי (היינריך הרביעי)
- שש נפשות מחפשות מחבר
- הערב אימפרוביזציה
- איש, איש לפי דרכו
- שמחת היושר
- הלבישו את הערומים
- סופו טוב כולו טוב
על פי חלק מסיפוריו הוסרטו סרטים (כאוס).
ספריו ומחזותיו של פיראנדלו בעברית
- שש נפשות מחפשות מחבר, מחזה, עברית - עדה בן-נחום, בית צבי, רמת גן 1990.
- שש נפשות מחפשות מחבר, מחזה בשלוש מערכות, עברית - מנשה לוין, מרכז ישראלי לדרמה מיסודו של מרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות.
- הערב אימפרוביזציה, מחזה, עברית - עדה בן-נחום, בית צבי, רמת גן, תשמ"ג 1983.
- מצנפת פעמונים , מחזה, תרגום - נורית לוינסון, בית צבי, רמת גן 1990.
- המסכה שנשתכחה, תרגום מאיטלקית גאיו שילוני, הוצאת כרמל, ירושלים תשנ"א 1991.
- להלביש עירומים, מחזה, נוסח עברי - רנה ליטוין, ירון גולן תל אביב, תשנ"ה 1995.
- אהבות ללא אהבה, רומן אחד ושבע נובלות על חיי נישואים, בחרה ותרגמה מאיטלקית אורה איל, אחוזת בית, תל אביב, תשס"ו 2006.
- אחד, אף-אחד ומאה אלף, מאיטלקית - גאיו שילוני, הוצאת מסדה, גבעתיים, 1988.
- יסורי אדם תורגם על ידי מנחם הרטום והופיע בשנת 1952 בהוצאת הספרייה הישראלית. מהדורה נוספת הופיעה בהוצאת משרד הביטחון.
- מתיא פסקל המנוח תורגם על ידי מרים רודה והופיע בשנת 1966 בהוצאת עם עובד.
- סיפורי מסכה, מאיטלקית - גאיו שילוני מבוא - יעקב משען-מונטיפיורי, כרמל, ירושלים, תשמ"ט 1989.
- סיפורי מסכות, תרגום מאיטלקית - גאיו שילוני, אחרית דבר - אריאל רטהאוז, עריכת תרגום - ענת שפיצן, כרמל, ירושלים 2004.
- אנריקו : מחזה בשלוש מערכות, נוסח עברי: פ. טל. תל אביב : מרכז ישראלי לדרמה, -196?.
- הרי זה כך (אם כך אתם סבורים), מחזה בשלש מערכות, עברית - לאה גולדברג, הבימה, תל אביב, 1940.
מחזותיו שהוצגו בארץ
- אנריקו, ביים גרשון פלוטקין, הוצג בתיאטרון הקאמרי באוגוסט 1968.
- הערב אימפרוביזציה, הוצג בתיאטרון הקאמרי.
- שש נפשות מחפשות מחבר, הוצג בתיאטרון "האוהל", בשנות החמישים.
- שש נפשות מחפשות מחבר, ביים אטיין דבל, הוצג בהבימה, בשנת 1963.
- שש נפשות מחפשות מחבר, תרגום ובימוי פרופסור דוד זינדר, הוצג בתיאטרון אוניברסיטת תל אביב, 2003.
- שש נפשות מחפשות מחבר, בימוי רינה ירושלמי, הוצג בתיאטרון חיפה.
- שש דמויות מחפשות מחבר, בימוי יבגני אריה, מוצג מינואר 2010 בתיאטרון גשר.
קישורים חיצוניים
- עבודותיו של לואיג'י פיראנדלו, בפרויקט גוטנברג
- דן לחמן, על פירנדלו, באתר "אימגו"
- אריאנה מלמד, על פירנדלו, באתר ynet
- על פירנדלו וספרו "אהבות ללא אהבה", באתר טקסט
- לואיג'י פיראנדלו באתר פרס נובל
- מרת פרולה ומר פונצה, חתנה , ספור קצר של לואיג'י פיראנדלו בתרגום לעברית
זוכי פרס נובל לספרות | ||
---|---|---|
1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | |
1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) |