גל הירש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־07:35, 29 בספטמבר 2013

תבנית:חייל גל הירש (נולד ב-1964), תת אלוף בצה"ל. התפטר מתפקידו כמפקד עוצבת הגליל בעקבות מסקנות ועדת אלמוג, שחקרה את אירוע חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, שהביאה לתחילתה של מלחמת לבנון השנייה.

ביוגרפיה

הירש גדל בערד, בן לאחת ממשפחות המתיישבים הראשונים ביישוב. כנער בחר ללמוד בפנימייה צבאית בעקבות מותו של דודו הטייס באסון הנ"ד, למד בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד הגמנסיה העברית הרצליה בתל אביב. בעל תואר ראשון במזרחנות מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

נשוי לדונה ואב לשלוש.

שירות צבאי

הירש למד בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד הגמנסיה העברית הרצליה בתל אביב, אותה סיים בהצטיינות. בשנת 1982 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. הירש עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לסיירת הצנחנים. בצנחנים הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר^[1], אותו סיים כחניך מצטיין. עם סיום הקורס שירת כמפקד צוות בבה"ד 1 לפני שחזר לחטיבת הצנחנים, לתפקיד מפקד צוות בסיירת הצנחנים^[2]. כמפקד צוות פעל עם חייליו בגזרת איו"ש ודרום לבנון. באחד המבצעים בלבנון, בסמוך לכפרים יעטר וכפרא, התגלה הכוח שבפיקודו על ידי מחבלים. הירש וצוותו לחמו במחבלים תחת אש מרגמות ובסיוע מסוקי קרב ולעת ערב ניתקו מגע ושבו לשטח ישראל^[3]. בהמשך שימש כמפקד פלוגה בגדוד 202 של הצנחנים ובבה"ד 1. במאי 1988, כשעמד להתמנות למפקד הפלחה"ן בחטיבה, וכבר היה בחפיפה עם המ"פ הקודם, רוני אלשייך, השתתף במבצע חוק וסדר^[4] כמפקד כוח עצמאי, והוביל את חייליו בלחימה בתעלות הקשר וכנגד העמדות המבוצרות שבנו המחבלים בכפר^[5]. במבצע הרגו הצנחנים עשרות אנשי חזבאללה בעוד שלצה"ל היו שלושה הרוגים, ובהם אחד מחבריו הקרובים של הירש^[6].

ב-1990 שימש כסגנו של מפקד יחידת שלדג, בני גנץ. בהמשך פיקד על גדוד 202 של הצנחנים, וב-1994 הפך למפקד שלדג. באחד המבצעים עליהם פיקד, הוביל הירש כוח של לוחמי שלדג במבצע עומק בלבנון, מבצע שכמעט והסתיים בהדחתו מצה"ל^[7]. הוא פעל עם כוח קטן שחדר לבסיס חזבאללה, ומשהתגלה איחור בלוח הזמנים סירב לסגת מבלי לבצע את המשימה כפי שדרשו ממנו מפקדיו. הירש אף ניתק את מכשיר הקשר, כדי להשלים את המשימה מבלי שיוכלו לתת לו פקודה מפורשת לסגת. הכוח הצליח לבצע את המשימה וחולץ בעור שינו מלבנון מבלי שהתגלה. על הירש נמתחה ביקורת קשה מצד הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק, אך הלה גם חלק לו שבחים על אומץ הלב שגילה‏^[8]. במהלך פיקודו על היחידה קיבלה שלדג שני פרסי רמטכ"ל, וכן צל"ש יחידתי על תעוזה במבצעים עלומים, בין היתר במבצע ענבי זעם.

בשנת 1997 מונה לתפקיד קצין אג"ם של אוגדת איו"ש. במסגרת שירותו נפצע קשה בידו וכתפו מזריקת אבן על מכוניתו, ועבר תהליך שיקום ארוך שנמשך כשנה.

ב-1999 שימש כמפקד חטיבת בנימין. בתקופה זו זכתה החטיבה בשני פרסי רמטכ"ל.כמח"ט בנימין החליט במהלך הקרבות של האינתיפאדה השניה על סגירת כביש 443 לתנועת פלסטינים והגדירו כנתיב קריטי-מאובטח לירושלים. החלטתו בוטלה בהנחיית בג"ץ כעבור מספר שנים. לאחר מבצע חומת מגן מילא תפקיד מרכזי בדחיפה להקמת גדר ההפרדה, שימש כמתכנן הראשי שלה והוציא את הפרויקט מן הכוח אל הפועל בשנתו הראשונה. בנוסף הוביל פרויקט רחב היקף להגנת הישובים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן בתחומי אבטחה ותשתיות הגנה.

משנת 2001 מונה לתפקיד קצין אג"ם של פיקוד המרכז. הירש, כקצין האג"ם הפיקודי ועוד קודם לכן כמפקד החטיבה המרחבית בנימין, יחד עם קבוצת מפקדים נוספים מיחידות השדה, ובהם  מח"ט הנח"ל יאיר גולן, מח"ט גולני משה תמיר, מח"ט הצנחנים אביב כוכבי ומפקד החטיבה המרחבית יהודה נעם תיבון, היה מהדוחפים לפעול כנגד מקורות הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה, בקסבות ובמחנות הפליטים, למרות היותם מרחבים אורבנים צפופים ומסובכים ללחימה, וזאת למרות היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל^[9]. בתפקיד זה תכנן את "מבצע חומת מגן" ואף הגה את שם המבצע.

בשנת 2003 מונה למפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1) והעביר אליו את כלל הכשרות הקצונה בצה"ל (למעט חובלים וטייסים). כחלק משילוב הנשים הוביל את "השילוב הראוי", פקודות המפרטות את הנהלים בשילוב גברים ונשים באותה היחידה. במהלך תקופת פיקודו על הבה"ד הרחיב את הידע הנדרש מצוערים בבוחן הכניסה, בעיקר בתחומי החינוך, מורשת הקרב וידיעת הארץ. בתקופה זו זכה בית הספר בשני פרסי רמטכ"ל.

כמצטיין קורס הקומ"ם (קורס מערכתי מתקדם) תמך בהכנסת דוקטרינות ותפיסות מבצעיות חדשות לצה"ל.

מלחמת לבנון השנייה

ב-2005 מונה למפקד עוצבת הגליל וקודם לדרגת תת אלוף. בתקופה שקדמה למלחמת לבנון השנייה פעל הירש במרץ כנגד האיום מצד חזבאללה לחטוף חיילים ויזם תפיסה מבצעית חדשה לאיום החטיפה^[10]. בתקופת פיקודו על אוגדת הגליל אירעו מספר ימי לחימה בהם הצליחה האוגדה שבפיקודו למנוע ארבעה ניסיונות חטיפה קודמים, ובהם ניסיון החטיפה בע'ג'ר (2005), אשר התפתח ליום קרב עם ארגון חזבאללה. זאת לאחר שכוח צנחנים מגדוד 202 נערך בכפר רג'ר בהתאם לאיום, ביצע הונאה טקטית^[11] והרג ארבעה מחבלים^[12] מהכוח המיוחד של החזבאללה שניסו לחטוף חיילים. לאוגדה היה תפקיד מרכזי במלחמת לבנון השנייה. ב-2006, בעקבות מסקנות ועדת אלמוג, הביקורת הציבורית על תפקודו במלחמה והדעות השנויות במחלוקת על כך בצמרת צה"ל, התפטר הירש מתפקידו ומצה"ל.

חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, שהובילה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה, התרחשה בגזרה (המערבית) שהייתה באחריותו של הירש. בעיצומה של המלחמה גברה הביקורת על הירש לאחר שערוץ 10 שידר כתבה שבה הופיע מפקד חטיבה 7 אמנון אשל, ששירת תחת פיקודו, ובה מתח ביקורת על תפקודו של הירש. הירש ספג ביקורת גם מפני שאמר שכוחות צה"ל שולטים על בינת ג'בייל, ערב לפני הקרב הקשה בעיירה בו נהרגו שמונה מחיילי חטיבת גולני‏‏^[13]. במהלך המלחמה כבשה אוגדתו את אזור מרון א-ראס^[14] ובהמשך לחמה בבינת ג'בייל, כבשה את ג'בל עמל ופעלה באזור החוף (ראס ביאדה^[15]) דרומית לצור ובאזור העיר תבנין.

זמן קצר לאחר המלחמה החליט הרמטכ"ל דן חלוץ על מינויו של הירש לתפקיד ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון. אך לאחר זמן קצר, ערב פרסום תחקיר ועדת אלמוג בראשות אלוף במיל דורון אלמוג, החליט הירש להתפטר מתפקידו^[16]. אלמוג המליץ להדיח את הירש מתפקידו בעקבות אירוע החטיפה, והאשימו שלא נערך כראוי לאפשרות החטיפה^[17]. בשימוע שנערך לו לאחר מכן, "ניקה" אותו הרמטכ"ל מ"האשמה" זו אך החליט למנוע ממנו להתמנות לתפקיד פיקודי.

חברי וועדת וינוגרד קבעו כי "תא"ל גל הירש ראה לנכון ליזום תפיסה מבצעית מעודכנת לאיום החטיפה וזו מצאה ביטויה בפקודה מפורטת שמהותה מניעה ושיבוש של חטיפה". חלק מהפרשנים, כגון אמנון אברמוביץ^[^{דרוש מקור]}, פירשו דברים אלו כ"זיכוי" מלא. ^[18] בהרצאה שנשא בנובמבר 2007 אמר "במלחמת לבנון השנייה ולאחריה, הדרג הצבאי הבכיר הסתתר מאחורי דרג הלוחמים בשדה, נטש אותם, הפקיר מפקדים לבדם ולא לקח על עצמו כל אחריות", והוסיף "גם אירוע החטיפה לא נחקר כראוי. התחקיר היה חסר ומוטעה, חיפש ראשים ולא התמודד עם המציאות המסובכת".

ב-2009 פרסם את ספרו "סיפור מלחמה סיפור אהבה", העוסק בשירותו בצה"ל, מגיוסו לפנימיה הצבאית ובאירועי המלחמה מנקודת מבטו.

לאחר שירותו בצה"ל

לאחר סיום שירותו בצה"ל בשנת 2006 הקים את חברת "דפנסיב-שילד" (Defensive - Shield)‏^[19], המתמחה בייזום פרויקטים, באינטגרציה בין ידע וטכנולוגיה ומספקת שירותי ייעוץ ותכנון אסטרטגי וביטחוני לממשלות ולחברות גדולות.

באפריל 2007 הצטרף להנהלה ולסגל האקדמי של המכון למנהיגות העתיד. כמו כן משמש הירש מדריך ומרצה במילואים בקורס מפקדי חטיבות בצה"ל^[20]

הירש משמש כיו"ר עמותת "נועם", המנציחה את זכרו של רס"ן איתן בלחסן; העמותה מקדמת חינוך למנהיגות, מעניקה מלגות ומקיימת כנס מנהיגות שנתי בתל חי. בנוסף, הירש הוא חבר בפורום האסטרטגי למנהיגות ישראל-בריטניה-אוסטרליה.

בפברואר 2012 נקרא לחזור לתפקיד מבצעי-פיקודי בצה"ל ומונה לסגן המפקד (במיל') במפקדת העומק החדשה שהקים הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ^[21].

לקריאה נוספת

גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009
עמוס הראל ואבי יששכרוף, "המלחמה השביעית", הוצאת ידיעות ספרים, 2004.
עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008.
עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005.
עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007.
יועז הנדל ויעקב כץ, "ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים", כנרת זמורה-ביתן, 2011.

קישורים חיצוניים

מכתב ההתפטרות של גל הירש בכתב ידו, באתר ynet
עמוס הראל, סופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2006
נאום הפרידה של תא"ל גל הירש
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אמירה לם, סוגר חשבון, באתר ynet, 4 ביוני 2009 - לרגל צאת ספרו של הירש
עמוס הראל, בנק מטרות: גרסת גל הירש למלחמת לבנון השנייה, באתר הארץ, 15 ביולי 2009
טלי ליפקין-שחק, ריאיון לסיכום הקריירה הצבאית של הירש, בתוכנית "על אזרחי", גלי צה"ל, 11 ביולי 2009
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חן קוטסבר, מחנך הדור, באתר nrg‏, 21 בפברואר 2003 - ראיון לפני כניסתו לתפקיד מפקד בה"ד 1
"תחבולות, רעיונות וחשיבה יצירתית עובדים גם במלחמה", אתר "ישראל דיפנס", ‏ 11.07.2011.
יואב לימור, רעיון עומק, באתר ישראל היום, 22 במרץ 2013.

הערות שוליים

^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 24, "המסע שלנו במסלול הסיירת החל. שמחתי גם שמרק לי, מי שקיבל אותי לצנחנים, מונה למפקד הצוות שלנו. בתוך זמן קצר מצאנו את עצמנו בלבנון, סמוך לביירות. צעירים מאוד וכבר בפעילות מבצעית שם. פעלנו בביירות, בהרי השוף, בג'בל ברוך, בדאמור ובמונטה ורדה, ובמקומות רבים נוספים. מרק ידע להיות אדם ומפקד. לימים, כשהודיע לי בנמל התעופה של ביירות בשיחה לבבית ליד הברזייה, כי הוא עוזב אותנו, הצטערתי צער גדול. מחליפו שי היה קפדן נוקשה ומקצועי, אך אני חב לו רבים מן הערכים שאותם אני נושא עד היום. הסיירת הייתה גורם משמעותי מאוד בתהליך הפיכתי למפקד, וממנה לקחתי את הגישה הספרטנית, 'יש ספק- אין ספק', את המקצוענות, את הנחישות והקשיחות ללא גבולות, ואת הידיעה שאין משימה שלא אוכל לבצעה, כי הדברים תלויים בעיקר בי. עברנו במסלול הסיירת משימות כה קשות ומחשלות, עד שיצאתי משם אל קורס הקצינים בבה"ד 1 כשניסיוני רב והביטחון העצמי שלי גבוה".‏
^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 25, "באולם 206 המפורסם שבבה"ד 1 כונסו לשיחת פתיחה עשרות אנשי סגל הבסיס. מופז הרצה על פעולת סיירת הצנחנים בסוריה במהלך מלחמת יום הכיפורים, ולהפתעתי פנה אלי באופן אישי לפני כולם: 'גל הירש, אל תהיה מדוכדך. אתה תהיה מפקד צוות בסיירת הצנחנים.' לאחר הכינוס הזמין אותי למשרדו. עמדו דמעות בעיני. אבל הוא התעקש שאהיה מפקד צוות בבה"ד 1, אכשיר קצונה ואחר כך אחזור לסיירת. מופז גם רמז לי בחיוך שאחזור לחטיבת הצנחנים יחד איתו".‏
^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 26-27, "במבצע הראשון טיפסנו לילה שלם על מצוק הצלחני בשקט, ובלוח זמנים מהיר הגענו אל מרחב המשימה. בשעות הבוקר המאוחרות התגלה הכוח, אינני יודע כיצד. במשך יום שלם תקפנו, בסיוע מסוקי 'קוברה', מחבלים שהתקרבו אל האזור שבו שהינו. אש תותחי המסוקים הייתה כה קרוב אלינו עד שצרורות עברו ממש בין לוחמי. האויב הוסיף להתקרב, המשכנו להסתייע במסוקים, וכשהחלה לרדת אש מרגמות בסביבתנו ניתקנו מגע והחלפנו מיקום. כך עד שעות החשיכה, אז שבנו ארצה".‏
^ ‏עמיר רפפורט, "מחקו את הכפר", nrg, ‏ 19/07/2008.‏
^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 38-59.‏
^ עמוס הראל, סופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה, באתר הארץ, 13.11.06
^ עמוס הראל, סופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה, באתר הארץ, 13.11.06
^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 84-106.‏
^ עמוס הראל, יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2009, "הצלחת "חומת מגן", השלב הראשון בבלימת גל טרור המתאבדים הנורא של אותן שנים, נולדה עקב לחץ מלמטה: היו אלה המג"דים והמח"טים שגברו על היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל ושיכנעו את האלופים במה שכיום נראה מובן מאליו, שהדרך היחידה לטפל בטרור המתאבדים היא לפשוט על מקורותיו, בקסבות ובמחנות הפליטים הצפופים."
^ ועדת וינוגרד, דו"ח ועדת וינגורד הסופי, פרק שמיני עמוד 285.‏
^ ‏תא"ל גל הירש, צל"ש מפקד האוגדה שהוענק לסגן אלעד יעקובסון, אתר הגבורה.‏
^ חנן גרינברג, הרב"ט שחיסל 4 מחבלים: "אולי קרה נס", ynet, ‏ 22.11.05.‏
^ ‏עמוס הראל, גרסת תא"ל הירש: הביקורת מתעלמת מהישגי אוגדה 91,‏ 2 בנובמבר 2006, אתר הארץ‏
^ עמיר רפפורט, הלילה בו נשלפו הסכינים, nrg, ‏ 16/10/2007.
^ ‏נחום ברנע, יומן מלחמה, ynet, ‏ 09.12.09.‏
^ עפר שלח, פוסט טראומה: מה למדנו ממלחמת לבנון השנייה?, nrg, ‏ 09/07/2011.
^ אמיר אורן, רמטכ"ל ליום אחד, הארץ, ‏ 17/11/06.
^ אמנון אברמוביץ, חדשות ערוץ 2
^ מוריה בן-יוסף, הרמטכ"ל שהתפטר, האלוף שהמשיך הלאה והקמ"ן שהתאבד, "ישראל דיפנס", ‏ 11.07.2011.
^ חנן גרינברג, המג"דים של מלחמת לבנון משתדרגים, ynet, ‏ 18.04.11, "הם נפגשו עם גנרלים שהשתתפו במלחמת יום כיפור, וגם מקצינים בכירים שפרשו מצה"ל רק לאחרונה כמו תא"ל גל הירש (שפרש מצה"ל אחרי שפיקד על אוגדת הגליל במלחמת לבנון השנייה) ותא"ל צ'יקו תמיר (שנאלץ לפרוש בעקבות פרשת הטרקטורון אחרי שירות מוצלח כמפקד אוגדת עזה)".
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יואב זיתון, 6 שנים ללבנון: גל הירש חוזר כסגן מפקד במיל', באתר ynet, 09.02.2012.

[1] גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 24, "המסע שלנו במסלול הסיירת החל. שמחתי גם שמרק לי, מי שקיבל אותי לצנחנים, מונה למפקד הצוות שלנו. בתוך זמן קצר מצאנו את עצמנו בלבנון, סמוך לביירות. צעירים מאוד וכבר בפעילות מבצעית שם. פעלנו בביירות, בהרי השוף, בג'בל ברוך, בדאמור ובמונטה ורדה, ובמקומות רבים נוספים. מרק ידע להיות אדם ומפקד. לימים, כשהודיע לי בנמל התעופה של ביירות בשיחה לבבית ליד הברזייה, כי הוא עוזב אותנו, הצטערתי צער גדול. מחליפו שי היה קפדן נוקשה ומקצועי, אך אני חב לו רבים מן הערכים שאותם אני נושא עד היום. הסיירת הייתה גורם משמעותי מאוד בתהליך הפיכתי למפקד, וממנה לקחתי את הגישה הספרטנית, 'יש ספק- אין ספק', את המקצוענות, את הנחישות והקשיחות ללא גבולות, ואת הידיעה שאין משימה שלא אוכל לבצעה, כי הדברים תלויים בעיקר בי. עברנו במסלול הסיירת משימות כה קשות ומחשלות, עד שיצאתי משם אל קורס הקצינים בבה"ד 1 כשניסיוני רב והביטחון העצמי שלי גבוה".‏

[2] גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 25, "באולם 206 המפורסם שבבה"ד 1 כונסו לשיחת פתיחה עשרות אנשי סגל הבסיס. מופז הרצה על פעולת סיירת הצנחנים בסוריה במהלך מלחמת יום הכיפורים, ולהפתעתי פנה אלי באופן אישי לפני כולם: 'גל הירש, אל תהיה מדוכדך. אתה תהיה מפקד צוות בסיירת הצנחנים.' לאחר הכינוס הזמין אותי למשרדו. עמדו דמעות בעיני. אבל הוא התעקש שאהיה מפקד צוות בבה"ד 1, אכשיר קצונה ואחר כך אחזור לסיירת. מופז גם רמז לי בחיוך שאחזור לחטיבת הצנחנים יחד איתו".‏

[3] גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 26-27, "במבצע הראשון טיפסנו לילה שלם על מצוק הצלחני בשקט, ובלוח זמנים מהיר הגענו אל מרחב המשימה. בשעות הבוקר המאוחרות התגלה הכוח, אינני יודע כיצד. במשך יום שלם תקפנו, בסיוע מסוקי 'קוברה', מחבלים שהתקרבו אל האזור שבו שהינו. אש תותחי המסוקים הייתה כה קרוב אלינו עד שצרורות עברו ממש בין לוחמי. האויב הוסיף להתקרב, המשכנו להסתייע במסוקים, וכשהחלה לרדת אש מרגמות בסביבתנו ניתקנו מגע והחלפנו מיקום. כך עד שעות החשיכה, אז שבנו ארצה".‏

[4] ‏עמיר רפפורט, "מחקו את הכפר", nrg, ‏ 19/07/2008.‏

[5] גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 38-59.‏

[6] עמוס הראל, סופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה, באתר הארץ, 13.11.06

[7] עמוס הראל, סופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה, באתר הארץ, 13.11.06

[8] גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 84-106.‏

[9] עמוס הראל, יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2009, "הצלחת "חומת מגן", השלב הראשון בבלימת גל טרור המתאבדים הנורא של אותן שנים, נולדה עקב לחץ מלמטה: היו אלה המג"דים והמח"טים שגברו על היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל ושיכנעו את האלופים במה שכיום נראה מובן מאליו, שהדרך היחידה לטפל בטרור המתאבדים היא לפשוט על מקורותיו, בקסבות ובמחנות הפליטים הצפופים."

[10] ועדת וינוגרד, דו"ח ועדת וינגורד הסופי, פרק שמיני עמוד 285.‏

[11] ‏תא"ל גל הירש, צל"ש מפקד האוגדה שהוענק לסגן אלעד יעקובסון, אתר הגבורה.‏

[12] חנן גרינברג, הרב"ט שחיסל 4 מחבלים: "אולי קרה נס", ynet, ‏ 22.11.05.‏

[13] ‏עמוס הראל, גרסת תא"ל הירש: הביקורת מתעלמת מהישגי אוגדה 91,‏ 2 בנובמבר 2006, אתר הארץ‏

[14] עמיר רפפורט, הלילה בו נשלפו הסכינים, nrg, ‏ 16/10/2007.

[15] ‏נחום ברנע, יומן מלחמה, ynet, ‏ 09.12.09.‏

[16] עפר שלח, פוסט טראומה: מה למדנו ממלחמת לבנון השנייה?, nrg, ‏ 09/07/2011.

[17] אמיר אורן, רמטכ"ל ליום אחד, הארץ, ‏ 17/11/06.

[18] אמנון אברמוביץ, חדשות ערוץ 2

[19] מוריה בן-יוסף, הרמטכ"ל שהתפטר, האלוף שהמשיך הלאה והקמ"ן שהתאבד, "ישראל דיפנס", ‏ 11.07.2011.

[20] חנן גרינברג, המג"דים של מלחמת לבנון משתדרגים, ynet, ‏ 18.04.11, "הם נפגשו עם גנרלים שהשתתפו במלחמת יום כיפור, וגם מקצינים בכירים שפרשו מצה"ל רק לאחרונה כמו תא"ל גל הירש (שפרש מצה"ל אחרי שפיקד על אוגדת הגליל במלחמת לבנון השנייה) ותא"ל צ'יקו תמיר (שנאלץ לפרוש בעקבות פרשת הטרקטורון אחרי שירות מוצלח כמפקד אוגדת עזה)".

[21] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יואב זיתון, 6 שנים ללבנון: גל הירש חוזר כסגן מפקד במיל', באתר ynet, 09.02.2012.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 בשנת [[1997]] מונה לתפקיד קצין [[אג"ם]] של [[אוגדת איו"ש]]. במסגרת שירותו נפצע קשה בידו וכתפו מזריקת אבן על מכוניתו, ועבר תהליך שיקום ארוך שנמשך כשנה.
-ב-[[1999]] שימש כמפקד [[חטיבת בנימין]]. בתקופה זו זכתה החטיבה בשני פרסי רמטכ"ל. משנת [[2001]] מונה לתפקיד [[קצין אג"ם]] של [[פיקוד המרכז]]. הירש, כקצין האג"ם הפיקודי ועוד קודם לכן כמפקד החטיבה המרחבית בנימין, יחד עם קבוצת מפקדים נוספים מיחידות השדה, ובהם  מח"ט ה[[חטיבת הנח"ל|נח"ל]] [[יאיר גולן]], מח"ט [[חטיבת גולני|גולני]] [[משה תמיר]], מח"ט ה[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] [[אביב כוכבי]] ומפקד החטיבה המרחבית יהודה [[נעם תיבון]], היה מהדוחפים לפעול כנגד מקורות [[טרור פלסטיני|הטרור הפלסטיני]] ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]], ב[[קסבה|קסבות]] ובמחנות הפליטים, למרות היותם מרחבים אורבנים צפופים ומסובכים ללחימה, וזאת למרות היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל<ref>{{הארץ|עמוס הראל|יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010|1121292|16 באוקטובר 2009, "הצלחת "חומת מגן", השלב הראשון בבלימת גל טרור המתאבדים הנורא של אותן שנים, נולדה עקב לחץ מלמטה: היו אלה המג"דים והמח"טים שגברו על היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל ושיכנעו את האלופים במה שכיום נראה מובן מאליו, שהדרך היחידה לטפל בטרור המתאבדים היא לפשוט על מקורותיו, בקסבות ובמחנות הפליטים הצפופים."}}</ref>. בתפקיד זה תכנן את "[[מבצע חומת מגן]]" ואף הגה את שם המבצע.
+ב-[[1999]] שימש כמפקד [[חטיבת בנימין]]. בתקופה זו זכתה החטיבה בשני פרסי רמטכ"ל.כמח"ט בנימין החליט במהלך הקרבות של האינתיפאדה השניה על סגירת כביש 443 לתנועת פלסטינים והגדירו כנתיב קריטי-מאובטח לירושלים. החלטתו בוטלה בהנחיית בג"ץ כעבור מספר שנים. לאחר מבצע חומת מגן מילא תפקיד מרכזי בדחיפה להקמת גדר ההפרדה, שימש כמתכנן הראשי שלה והוציא את הפרויקט מן הכוח אל הפועל בשנתו הראשונה. בנוסף הוביל פרויקט רחב היקף להגנת הישובים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן בתחומי אבטחה ותשתיות הגנה.
+ משנת [[2001]] מונה לתפקיד [[קצין אג"ם]] של [[פיקוד המרכז]]. הירש, כקצין האג"ם הפיקודי ועוד קודם לכן כמפקד החטיבה המרחבית בנימין, יחד עם קבוצת מפקדים נוספים מיחידות השדה, ובהם  מח"ט ה[[חטיבת הנח"ל|נח"ל]] [[יאיר גולן]], מח"ט [[חטיבת גולני|גולני]] [[משה תמיר]], מח"ט ה[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] [[אביב כוכבי]] ומפקד החטיבה המרחבית יהודה [[נעם תיבון]], היה מהדוחפים לפעול כנגד מקורות [[טרור פלסטיני|הטרור הפלסטיני]] ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]], ב[[קסבה|קסבות]] ובמחנות הפליטים, למרות היותם מרחבים אורבנים צפופים ומסובכים ללחימה, וזאת למרות היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל<ref>{{הארץ|עמוס הראל|יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010|1121292|16 באוקטובר 2009, "הצלחת "חומת מגן", השלב הראשון בבלימת גל טרור המתאבדים הנורא של אותן שנים, נולדה עקב לחץ מלמטה: היו אלה המג"דים והמח"טים שגברו על היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל ושיכנעו את האלופים במה שכיום נראה מובן מאליו, שהדרך היחידה לטפל בטרור המתאבדים היא לפשוט על מקורותיו, בקסבות ובמחנות הפליטים הצפופים."}}</ref>. בתפקיד זה תכנן את "[[מבצע חומת מגן]]" ואף הגה את שם המבצע.
 בשנת [[2003]] מונה למפקד [[בית הספר לקצינים]] (בה"ד 1) והעביר אליו את כלל הכשרות הקצונה בצה"ל (למעט חובלים וטייסים). כחלק משילוב הנשים הוביל את "[[השילוב הראוי]]", פקודות המפרטות את הנהלים בשילוב גברים ונשים באותה היחידה. במהלך תקופת פיקודו על הבה"ד הרחיב את הידע הנדרש מצוערים בבוחן הכניסה, בעיקר בתחומי החינוך, מורשת הקרב וידיעת הארץ. בתקופה זו זכה בית הספר בשני פרסי רמטכ"ל.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: גל הירש
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גל הירש