ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

מניעת מלחמה בדיפלומטיה

שלום לכולם. תוכלו בבקשה לציין מקרים שבהם הצליחה דיפלומטיה למנוע מלחמה בחמישים השנים האחרונות? תודה, Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"א בתשרי ה'תשע"ד • 02:28, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

(אני מציין רק מקרים שבהם היא מנעה מלחמה- לא מקרים שבהם היא הפסיקה אותה באמצע)- משבר הטילים בקובה, המשבר בין אינדונזיה להולנד ב1962 לגבי איריאן המערבית, יש האומרים גם שביקור ניקסון בסין מנע מלחמה, בגינאה נמנעה מלחמת אזרחים ב2009. בלנק - שיחה 03:08, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

בשבוע האחרון לא פרצה מלחמה בין בלגיה להולנד. עוזי ו. - שיחה 10:19, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

לא פרצה מלחמה (בינתיים...) בין ספרד לבריטניה סביב הריבונות על גיברלטר. לא פרצה מלחמה בין יפן לרוסיה בשאלת הריבונות על האיים הצפוניים. אפשרא להמשיך עוד הרבה- ישנם הרבה סכסוכים בעולם, והעובדה שהם לא מביאים למלחמה בה יפתח החזק על מנת לכפות את רצונו על החלש, היא בהכרח תוצאה של ריסון שאינו כוחני - קרי, דיפלומטיה ופציפיזם במובנו החלש. Zarnivop - שיחה 11:24, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

הולך ומסתמן שדיפלומטיה מנעה תקיפה אמריקאנית בסוריה בשבוע שעבר. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 17:10, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

"מנעה מלחמה בסוריה"? בסוריה נמשכת מלחמת אזרחים, בה נהרגו עד כה מעל 100 אלף אנשים - רבים מהם אזרחים שנרצחו באכזריות, כולל בנשק כימי. תקיפה צבאית של המערב בסוריה אמורה לפגוע בצבא אסד, שרוצח המוני אזרחים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סליחה, תיקנתי לתקיפה אמריקנית. לזה התכוונתי. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 14:22, 16 בספטמבר 2013 (IDT)

סיבים תזונתיים

כתוב בערך שסיבים תזנותיים מקלים על טחורים (לא יעוץ רפואי). איך הם עושים את זה?

האם יש מספיק סיבים בלחם? האם אפשר לקבל את כמות הסיבים הדרושה מ2-3 פרוסות לחם ביום? האם בפירות טריים יש באמת כמות משמעותית של סיבים? 79.177.137.135 11:51, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

בלחם רגיל אין די סיבים. בלחם מלא - לא בטוח. מקורות טובים לסיבים המקלים על טחורים הם אבטיחים ובננות, בהם יש סיבים מסיסים בשפע. ההשפעה המיטיבה של הסיבים היא ביצירת צואה רכה אך לא מימית, שגוררת יציאות קלות אך לא תכופות מדי. בתאוריה ייתכן שגם כדוריות קל-קר תעזורנה (זה לא נאמר ברצינות. אל תנסה).

Zarnivop - שיחה 13:06, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

האם אפשרי לזייף מד האוץ (מד הקילומטראז') במד דיגיטלי?

שלום. מד דיגיטלי של רכב המודד כמה קילומטר הוא עבר עד כה -האם ניתן לזייפו?? למשל דגם של פורד פוקוס 2005. תודה מראש לעונים

http://www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/CdaViewOpenTalkBack/0,11382,L-3663823,00.html

כן. אם אתה מתכנן לקנות רכב, אל תדלג על בדיקה במכון בדיקה אמין. המלצות על מכונים תמצא בפורומים מתאימים, כמו קארפורום. Zarnivop - שיחה 16:51, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

תוחלת חיים

מי הוא בן האדם המבוגר ביותר בישראל ובן כמה הוא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בערך יואב מרדכי כתוב: ״מרדכי הוא נכדו של האיש המבוגר בישראל, מאיר דוד פור״. לא יודע עד כמה עדכני, בכתבה בnrg מ2010 היה חי. Uziel302 - שיחה 15:48, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

שינוי המספר הסידורי

של הדיסק הקשיח (לא של הנפח אלא של החומרה). אפשרי? 84.229.81.123 17:15, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

כן, אפשר. לא כדאי. מתניה • שיחה 23:35, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

טיפול 15000

מה קורה אם לא עושים אותו? ―109.186.142.207 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ישנה משוואה 'מתימטית' המתארת היטב את התשובה לשאלתך: תחזוקה = בטיחות. להסביר ? בנצי - שיחה 23:28, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

אני אחדד את השאלה. האם יש חובה חוקית לעשות טיפול 15000?

הרי גם ככה עוברים על הכל לפני הטסט, האם זה לא מספיק?

יש לציין שמדובר באוטו חדש- שנת 2012 יד ראשונה.--217.132.203.7 00:08, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

לשאלתך השניה: אוטו חדש יחסית, ומטופל כראוי - לא צריך לקחת אותו למוסך לפני הטסט. נוסעים למכון רישוי, עושים סיבוב, מקבלים לרוב איזה "הערה" כמו - יש להליף לוחית רישוי או לנקות את הפנסים (תלוי מה יש במכון), וחוזרים לשגרה. כמו כן, סביר להניח שאם לא תבצע טיפולים בזמן, אחריות היצרן תיפגע. ואולי הכי חשוב: אם לא ביצעת הטיפול בזמן, עדיף לעשות באיחור מאשר כלל לא. ‏[kotz]‏ [שיחה] 00:32, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

טיפול 15000 כולל בד"כ ניקוי פילטרים, החלפת שמן מנוע ובדיקה (והחלפה אם יש צורך) של רפידות הבלמים. אם לא עושים אותו, אני מניח שהשמן והדלק עלולים (עם הזמן והצטברות הלכלוך) לזרום פחות טוב, עד למצב שהמנוע משתעל או נהרס. לגבי אי החלפת רפידות בלמים - נחשו לבד מה עלול לקרות. יואלפ - שיחה 08:22, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

תלוי מה כולל הטיפול. בגדול יש למשווקי הרכבים נטייה להגדיל את מרווח הטיפולים כדי להקל על השיווק. קונים יעדיפו רכב שדורש טיפול כל 20000 מאשר רכב שצריך טיפול כל 5000. טיפול 5000 וטיפול 10000 היו מרווחי טיפול מאד מקובלים עד לפני מספר שנים. המעבר למרווחים גדולים נובע בחלקו משיפור בטכנולוגיה וחלקו מתעדוף רצון הלקוחות על חשבון הצורך של המנוע. בחשבון של היצרן, במקרה הכי גרוע, אורך החיים של המנוע יתקצר. אבל מה אכפת לו? כל עוד הרכב מחזיק 5-10 שנים וחי את תקופת האחריות. יותר מזה, היצרן מעדיף רכב עם אורך חיים לא גדול מדי שישמור על דרישה גדולה יותר לרכבים חדשים. אין יצרן שמדגיש שהרכב שהוא מוכר מחזיק 20 שנה, אלא שהרכב שהוא מוכר לא צריך טיפולים (לכמה זמן?). תעשה ת'שיקולים שלך. יוסי • שיחה 16:58, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

זה מה שיקרה: 1. איכות השמן מתדרדרת בזמן השימוש, ונגרם בלאי מואץ למנוע. אם כמו ישראלי ממוצע הרכב אצלך ל5-6 שנים, זה רעיון רע. 2. פילטר האויר והדלק נסתמים לאיטם, והמנוע יתחיל לקרטע. 3. בכל טיפול במוסך טוב נבדקים עשרות פריטים שונים: רצועות, צינורות וחיבורים. ישנם עשרות סעיפי Check, replace as needed בכל ספר מוסך של כל מודל. אם לא מטפלים, או אם הטיפול מתבצע במוסך רשלן או לא מקצועי (אלה רוב המוסכים!), תוך שנה-שנתיים לכל היותר האוטו יתקע עם רצועה שהתייבשה ונקרעה, צינור שנסדק או השתחרר וכיוצא באלה.

אז הכל שאלה עד כמה חשוב לך לא להתקע בדרך, ולהאריך את חיי הרכב. הנסיון שלי ושל חברי הוא ש"חסכון" בטיפולים עולה הון בהמשך: גרירות, תיקוני נזק שנגרם כתוצאה מחלק חיוני שלא תפקד כראוי. המסקנה שלנו היא שטיפול זול זה דבר יקר מאד (אחד מאיתנו כעס על מוסך היצרן היקרן, אז הוא טיפל במוסך מורשה של חברה אחרת. עד שנאלץ לשפץ מערכת הזרקה ב 14,000 שקל), ולא לטפל זה מעשי רק אם אתה מחליף אוטו כל שנה וחצי. סע בבטחה. Zarnivop - שיחה 22:26, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

done:)

האם יש קשר משפחתי

א. בין אלוף אלי זעירא לבין המלחין מרדכי זעירא ?

ב. בין תא"ל דוד לסקוב לבין הרמטכ"ל ה-5 חיים לסקוב ? תודה, בנצי - שיחה 23:37, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

א. לא. מורדכי זעירא עברת את שמו מ"גְרֶ‏בֶ‏ן" ואילו אלי זעירא, או הוריו, עברתו מ"גרוס" (אם זכרוני אינו מטעה אותי). וכן, זה עברות שכולל היפוך משמעות. עִדּוֹ - שיחה 18:42, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

ב. לגבי הלסקובים, יותר קשה לדעת. הם וכנראה גם הוריהם נולדו עם אותו שם ואמנם אחד מהם נולד בבלארוס והשני במערב סיביר, אבל, עדיין הם נחשבים מאותה עדה. עִדּוֹ - שיחה 18:45, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

ב. כנראה שהלסקובים כן קרובי משפחה. ויקיפדיה העברית מכירה מעט מאוד לַסקובים (להבדיל מלֶסקובים) והם כולם יהודים. ויקיפדיה האנגלית מכירה אפילו פחות, וגם שם כולם יהודים. אפשרי בהחלט שכול הלסקובים בעולם הם קרובי משפחה. עִדּוֹ - שיחה 19:08, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

ב. גם ויקיפדיה הצרפתית, הגרמנית והיידשאית מקירות מעט מאוד לסקובים. למעשה, הן מכירות רק את חיים לסקוב. עִדּוֹ - שיחה 19:30, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

למה קפה משלשל?

והאם יש דרך לפתור את זה שבבוקר צריך להתעורר, אבל אין זמן לשבת בשירותים עם שילשול? 79.179.122.7 10:22, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

זה יותר טוב מההוא שהתלונן אצל הרופא שיש לו יציאה כל יום בשעה שש בבוקר, הרופא הגיב: יציאות סדירות זה דבר טוף (מבטא יקי), וענה הפצינט: הבעיה היא שאני מתעורר בשבע. שנילי - שיחה 10:28, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

http://biology.stackexchange.com/questions/1655/why-is-coffee-a-laxative Uziel302 - שיחה 11:04, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

מלוכה באנגליה

איך קוראים ל"בעלה של מלכת אנגליה"? האם זה "מלך אנגליה"? כנ"ל שאלה הפוכה: אישתו של מלך אנגליה היא מלכת אנגליה? 79.179.122.7 12:06, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

אליזבת, המלכה האם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על איזה חלק בשאלה אתה עונה ? בנצי - שיחה 00:50, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

מתוך הערך אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת:

היא נישאה בשנת 1947 לנסיך פיליפ, הנושא מאז נישואיהם בתואר "הדוכס מאדינבורו", שכן במקרה שהמלכה מכהנת בתפקיד המונרך, בעלה אינו נקרא מלך.

שנילי - שיחה 12:45, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

השכלה ללא מקצוע

כמה אחוז מאנשים שקיבלו השכלה גבוהה (תואר ראשון) בארץ לא עובדים לפי ההשכלה שלהם? 79.179.122.7 16:55, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

השאלה לא מוגדרת היטב ולכן קשה לענות עליה. לא ברור מה פירוש הביטוי לפי ההשכלה שלהם. יש רמות שונות של קשר בין ההשכלה לעיסוק. יש מקצועות בהם השכלה אקדמית היא תנאי הכרחי לפי חוקי המדינה (למשל רפואה), יש מקצועות בהם השכלה אקדמית היא תנאי המקובל באופן גורף על מעסיקים ויש מקצועות שאפשר להתקבל אליהם ללא השכלה אקדמית.

יש גם מקצועות שמשלבים תחומים שונים, כגון הוראת מדעים, ביוכימיה, ביואינפורמטיקה- שילוב מסוים של ביולוגיה ומחשבים, האם אדם שלמד אחד מהתחומים נחשב שעוסק בתחום שלמד? ומה אם הלימודים הם כלליים כגון כלכלה ומנהל עסקים? צריך להיות בתקן כלכלן או מנהל כדי להיחשב עוסק במקצוע?

אחד שסיים תואר במנהל עסקים, אבל עובד כעוזר עו"ד לא עובד לפי ההשכלה שרכש. בוגר תואר בפיזיקה שעובד כשוליה של מהנדס חשמל לא עובד לפי השכלה שהוא רכש. איש מחשבים או ביולוג העוסק בביואינפורמטיקה דווקא כן. לפי ההשכלה שלהם פירושו- עד כמה הוא מנצל את הידע והיכולות שהוא רכש במהלך לימודיו האקדמאים. 79.179.122.7 13:43, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

השאלה ״כמה הוא מנצל את הידע והיכולות מהאקדמיה״ היא שאלה רציפה כמעט, יש אינסוף רמות של שימוש בידע. אתה רוצה להפוך את השאלה לשאלה דו ערכית. שלכל עובד בעל תואר יוגדר אחד מהשניים: מנצל, לא מנצל. כדי להפוך שאלה רציפה לשאלה בוליאנית (דו ערכית) עליך להציב גבול ברור וחד משמעי. להגיד שפיזיקאי שעובד בהנדסת חשמל לא מנצל את הידע שלו ואילו ביולוג שמתכנת מערכות ביואינפורמטיביות כן זו חלוקה לא מוגדרת על פי אמת מידה ברורה ואחידה. אפשר להגדיר שהגבול הוא תחושה אישית, כלומר לעשות סקר ולשאול אנשים האם הם מרגישים שהם מנצלים את התואר כן או לא. אפשר להגדיר שרק משרה המכילה את שם התואר בדרישות הקבלה אליה נחשבת ניצול של התואר. בכל מקרה כל עוד לא הוגדר גבול ברור וחד משמעי אי אפשר לחקור את הנושא. Uziel302 - שיחה 19:51, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

Fizeau–Foucault apparatus

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מה ההבדל בין תאית לסיבים תזונתיים?

האם תאית היא אחד מסוגים של סיבים? 79.179.122.7 22:36, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

כן.

זה די ברור מפסקת הפתיחה של הערך סיבים תזונתיים. ״סיבים תזונתיים הם רב סוכרים לא-עמילניים (מלבד הליגנין) שמקורם בצומח. הסיבים התזונתיים אינם מפורקים על ידי אנזימי העיכול של האדם, אך הם מתפרקים מעט במעי הגס על ידי חיידקי המעי הגס (מלבד הליגנין שאינו מפורק כלל והתאית שמפורקת במידה מזערית ביותר).״Uziel302 - שיחה 12:39, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

מה הפיתרון של ר"ת S=VT במתמטיקה?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

האם ממתיקים מלאכותיים מפצים על ירידת סוכר?

סתם שאלה שמעניינת אותי, נניח שאני רואה אדם שחווה ירידת סוכר, אם אני אתן לו מאכל שמכיל ממתיק מלאכותי (לדוגמה חלווה ללא סוכר) כגון אספרטם, האם זה יעלה את רמת הסוכר בדם או שצריך לתת דווקא סוכר אמיתי ולא מלאכותי? ליתר הבהרה אין כאן בקשה ליעוץ רפואי אלא בקשת להבין את התהליך המנגנוני של שני סוגי הממתיקים (האמיתי והמלאכותי). 95.35.88.182 11:50, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

צריך לתת מה שאתה קורא לו "סוכר אמיתי". גילגמש • שיחה 12:00, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

לא. ממתיקים מלאכותיים רק מדמים את תחושת הטעם המתוק באמצעות הקולטנים בפה. הם לא מעורבים בתהליכים התאיים בהם מעורב (מאוד) סוכר. בנצי - שיחה 12:09, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

גילגמש, תודה, אבל למען האמת פחות התכוונתי להוראות מעשיות אלא יותר להבנת המנגנון. בנצי, לפי מה שזכור לי, יש דברים רבים המכילים גלוקוז מסוג לא מתוק. כלומר יש הרבה סוגים של גלוקוז (חד סוכר, ודו סוכר, גלוקוז פשוט וכו') ורק אחדים מהם יוצרים את הטעם המתוק בפה. לפי זה, אם אתן למישהו שחווה ירידת סוכר גלוקוז מהסוג הלא מתוק, זה יעלה את רמת הגלוקוז שלו בדם? או במילים אחרות האם המתיקות (בלבד) של הגלוקוז מהווה מדד להעלאת הסוכר בדם או שהפרמטר החשוב הוא האם יש גלוקוז או לא? 95.35.88.182 13:04, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

אני מציע שתקרא קצת ערכים בביוכימיה. קצת קשה להסביר לך את המנגנון בלי שיש לך רקע בתחום. בגדול, אם תחשוב על גלוקוז כעל קוביות לגו, אז הגלוקוז כשהוא בודד הוא מתוק. כשהוא מתחבר לדברים נוספים הוא יכול לאבד ממתיקותו. הגלוקוז הוא מולקולה ממשפחת הפחממות, הידועות גם בשם "סוכרים". כשמדברים על "סוכר בדם" מתייחסים לרמת הגלוקוז בדם. גלוקוז כיחידה בודדת ולא כשהוא קשור לעוד דברים. לכן, כשרמתו נופלת, צריך לתת לאדם דבר מה שמכיל גלוקוז, כלומר, משהו מתוק. גילגמש • שיחה 13:17, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

לגבי המשפט האחרון, למה רבי סוכרים כגון עמילן לא יכולים לעזור במצב של חוסר בסוכרים בדם? הרי מערכת העיכול מפרקת עמילנים ומעבירה גלוקוז לדם, לא? לפי הידוע לי לעמילנים אין טעם מתוק. Uziel302 - שיחה 00:48, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

עמילן אכן מורכב מיחידות חוזרות של גלוקוז. יחד עם זאת, לוקח זמן לעכל את העמילן. כלומר, לחתוך את הקשרים בשרשרת ולנתק את יחידות הגלוקוז אחת מהשנייה. תהליך זה לוקח זמן רב (תלוי בגודל השרשרת ותלוי בתוספות שהיו לארוחה כמו שומן וכו). במצב של ירידה דרסטית בגלוקוז בדם צריך לתת סוכר מיד כי הגוף פועל על גלוקוז. אם אין גלוקוז במערכת, הלב לא יתכווץ, המוח לא יתפקד ומוות צפוי תוך זמן קצר. לכן, חייבים לתת גלוקוז מיד ולא ניתן לחכות לעיכול העמילן. גילגמש • שיחה 07:59, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

האומנם, מספר סוגי הדם סותרים את תורת הגנטיקה?

ראיתי בעבר קטע ביו טיוב של מחזיר בתשובה (לא זוכר בדיוק מי זה) שאומר שמספר סוגי הדם סותר את תורת הגנטיקה. מה הטענה שלו? הוא טוען שכיון שההנחה היא שכולם יצאו ממקום אחד, אז לפי חוקי הגנטיקה לא ייתכן שיצאו ארבעה סוגי דם, אלא לכולם צריך לצאת סוג דם אחד. קודם כל לכאורה יש כאן סתירה על התיאוריה הבריאתנית, כי היא זו שטוענת שכל בני האדם יצאו מאדם אחד (ולכן זה לא ייתכן שיצאו ארבעה סוגי דמים מאדם אחד), בעוד שבשאר התיאוריות אני לא יודע מהי ההנחה. אבל יש לי תשובה שתמנע את שתי הסתירות לשני הכיוונים והיא שיכולות להיות מוטציות ואז זה לא סותר כלום. אשמח לדעת את התייחסות המדע לטענות הנ"ל 95.35.88.182 13:15, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

אמנון יצחק דיבר בעבר על סוגי דם והיו מספר תגובות ביוטיוב לזה. אני חושב שחבל להתעסק בטענתו. במבט ביולוגי-נטורליסטי סוגי דם הם תוצר של אבולוציה. יתרה מזאת, לפי הידוע לי יש יותר מ-4 סוגי דם, וה-4 שעליהם אנו שומעים שוב ושוב הם פשוט הנפוצים ביותר בכלל האוכלוסיה. לצערי מעבר לכך אין לי עוד מידע בנושא. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:53, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

לא עוד 'סוגים', אלא עוד סיווגים. הבסיס לחלוקה ל-4 סוגים אצל האדם הוא נוכחותם של 2 חלבוני סימון הנמצאים על מעטפת התא. מתקבלים 4 סוגים, לפי: סוג A, סוג B, שניהם, אף אחד. ישנן חלוקות גם לפי סוגי חלבונים נוספים, שהידוע שבהם הוא רזוס. אגב, אצל חתוליים ישנם 3 מופעים ולא 4, והתגובה אצלם לעירוי שגוי חריפה עוד יותר מאשר אצל האדם. בנצי - שיחה 14:50, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

ממה שאני הבנתי מההרצאה פה, הטענה טיפה אחרת- ראה ב3:00, אבל אולי מדובר בשתי טענות נפרדות. בכל מקרה ככה או ככה אין בהן הרבה היגיון. בלנק - שיחה 14:35, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

בנצי, מי זה שניהם ומי זה אף אחד? (ביחס ל: O+ או O-). ‏46.210.200.65 19:45, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

שניהם זה כמובן AB. אף אחד זה O. ראה סוג דם. Uziel302 - שיחה 19:55, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

דעותיהם של מחזירים בתשובה על ביולוגיה מעניינות אותי בערך כמו פסקי הלכה של ביולוגים. עִדּוֹ - שיחה 18:36, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

ציפיות שכר בראיון עבודה

למה שואלים מה ציפיות השכר? אם מישהו לא יודע כמה באמת מקבלים במשרה הזאת ועונה משמעותית פחות- האם מורידים לו מהשכר? אם האומר שכר גבוהה מדי- פסולים אותו? איך עונים על השאלה בלי להסתכן? 79.179.105.252 13:20, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

לא כמומחה אלא בתור מראיין ןגם כמתראיין. בכל מקום עבודה סביר משלמים לאדם בטווח שכר שייעדו לתפקיד. אם ציפיות השכר נמוכות מידי (נדיר), ברוב המקרים יקבל המועמד שהתקבל שכר בטווח שציינתי אף אם הוא גבוה מהשכר המבוקש (אם כי לעיתים יתנו את השכר שבתחתית הטווח) . אם דרישות השכר מוגזמות ייתכן אף שלא יקבלו את המועמד לעבודה מחשש שגם אם יסכים לשכר נמוך יותר הרי במרוצת הזמן הוא או היא ירגישו שקופחו. אני ממליץ לברר מה רמת השכר בתפקידים ובוותק מקבילים (חברים, באינטרנט) ולבקש בתחום העליון מבלי להגזים. שנילי - שיחה 13:51, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

אם יש 0 ניסיון והשכלה מהסוג שכמעט שאין אף אחד שעובד בתחום (פיזיקה עם תואר ראשון)? מה עושים אם פשוט לא יודעים מה תווך השכר של זה בשוק כי השוק קטן מדי בשביל לעשות סטטיסטיקה? 109.64.254.71 14:23, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

כעובד מתחיל אתה זכאי לענות שציפיות השכר שלך אינן מגובשות, ושתשמח לקבל הצעה לשכר הוגן, שישקף את ההשכלה הייחודית שלך. דוד שי - שיחה 14:57, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

דוד, זה לא תמיד עוזר, יש שמתעקשים, אני ביניהם. אפשר לראות לדוגמא [ http://www.alljobs.co.il/SalarySurvey.aspx כאן]. בטבלה של מדעים מדויקים. אם כי לי נראה שכר מוגזם לבעל תואר ראשון מתחיל. שנילי - שיחה 15:15, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

1. השאלה היא מאיזו עמדה מגיעים לראיון העבודה. מומחה ידוע שם, שמקום עבודה מחזר אחריו, שואל גם שואל כמה ישלמו לו ואפילו מתמקח ממושכות על הנקודה הזו. אצל כוח אדם בכיר, יש גם ויכוחים על תנאי העבודה האחרים (ולפעמים גם ויכוח על הצורך של המעסיק למצוא עבודה גם לבן זוגו של העובד הבכיר, אם הבכיר עובר עיר או מדינה בשביל המשרה).
2. במחשבה שנייה, לא רק מנכ"לים דנים בשכר בעת ראיון העבודה. גם מנקות דנות בזה. מי מכם, שיענה למודעה שפרסמה מנקה, יעבור אצלה ראיון טלפוני, אם הוא ראוי שהיא תעבוד אצלו בכלל. הכול עניין של ביקוש והצע.
3. ישנן מודעות דרושים, שבהן כן כתוב בכמה כסף מדובר וישנם מראיינים, שכן מסבירים למרואיין למה המשרה שלו התפנתה ולמה קודמו התפטר. עִדּוֹ - שיחה 18:33, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

המספר הרשום בטבלה הוא כמובן טעות. אפילו מהנדס מתחיל לא מרוויח ככה. כנראה שמתכוונים שם לבעלי תארים מתקדמים. אין משרות בנויות לבעלי תואר ראשון בפיזיקה. זה תמיד איזשהו מקרה שבו מנסים לחסוך מהנדס ויודעים שגם בעל תואר בפיזיקה יסכים לעבוד בחברה שלהם. ככה שזה לא באמת "שוק עבודה". ואין מודעות דרושים שדורשות בעל תואר ראשון בפיזיקה. בכולם הדרישה היא תואר שני ומעלה. 109.64.254.71 14:08, 21 בספטמבר 2013 (IDT)

צבע שיער

אני מבין שזה שכיח שצבע השיער אצל ילדים משתנה מבהיר לכהה עם השנים(גם שיער הגוף). למה זה קורה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין לי תשובה, אבל אני מחזק את השאלה. במשפחה שלי, כבר שלושה דורות, כמעט כולנו בלונדינים בינקותנו ושחורים בבחרותנו. גיל החלפת צבע השער וממשך תהליך ההחלפה משתנה מפרט לפרט במשפחתנו. המקדימים כבר השחירו בגיל שנתיים והמאחרים לקראת גיל עשרים. עִדּוֹ - שיחה 18:26, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

נ.ב. שאלתי כאן את השאלה הזו לפני כמה שנים וגם אני לא קיבלתי תשובה אלא חיזוק שאלה כזה מאת משתמש נוסף, שגם במשפחתו שלו זה כך. עִדּוֹ - שיחה 18:27, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

לפי זה הדבר קשור לצורך בתרגום בפועל של הגנים מהדנ״א לחלבונים על מנת שהגנים יבואו לידי ביטוי. לדבריו עדיין לא ידוע למדע מדוע זה קורה באיחור בגנים של צבע עיניים ושיער אבל הוא מסביר על רגישות ללקטוז. Uziel302 - שיחה 21:36, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

תודה לך.

ביצי תרנגולת כפולות חלמון

ניתן למצוא באי אילו מקומות ביצים כאלה המוצעות למכירה. מן הסתם מקורן במגדלים המתמחים בכך. איך גורמים בצורה מכוונת לתרנגולת להטיל ביצים כאלה ? מעניין. בנצי - שיחה 15:46, 21 בספטמבר 2013 (IDT)

קראת את הפיסקה הרלוונטית בויקיאנגלית? למשל המשפט הבא: Some hybrid breeds of hens also produce double-yolk eggs by default. Such eggs are produced in India. Uziel302 - שיחה 18:50, 21 בספטמבר 2013 (IDT)

לא קראתי שם. לא 'חשדתי' שתהיה שם התייחסות. מעניין איך זה קורה מבחינה פיזיולוגית, ובפרט, איך הכלאה קשורה בכך. בעקבות הדיון הזה, ואחרי למידת ההיבט הפיזיולוגי של התופעה, אוסיף וארחיב על כך בערך העברי. תודה וחג שמח, בנצי - שיחה 20:09, 21 בספטמבר 2013 (IDT)

ממה שהבנתי בעקבות חיפוש בגוגל, כל תרנגולת עלולה מדי פעם להטיל ביצים כפולות-חלבון, ויש תרנגולות שעושות זאת כל הזמן. השיטה המקובלת היא לקנות במחיר מופקע כל תרנגולת שמופיעה איפשהו מטילה כפולות, ולהכליא ביניהן. בלנק - שיחה 18:59, 21 בספטמבר 2013 (IDT)

לפי התשובה של עוזיאל, יתכן שהמקור הוא בהודו. בכל אופן, לא יחסתי חשיבות למופעים המזדמנים, ולפי דבריך, מתבססים דווקא עליהם. תודה וחג שמח גם לך, בנצי - שיחה 20:09, 21 בספטמבר 2013 (IDT)

1. קילפתי ביצה קשה והיו בתוכה כמה בועות אוויר צמודות לקליפה. האם זהו פגם? האם זה מעיד על בעיות בריאות של המטילה? האם אכילת ביצה כזאת היא פחות מועילה מאשר אכילת ביצה שאין בה בועות?

2. אם יש דם בחלמון, ומבשלים את הביצה, האם הדם נמצא בצד שהיה מופנה כלפי מעלה בזמן הבישול? איך נראה דם בביצה מבושלת?

3. האם הביצה "נושמת"? יש לי ביצה קטנה שחורה של חרק כלשהו. האם אפשר לשמור אותה בקופסת פלסטיק סגורה, או שעלי ליצור חור שיאפשר כניסת אוויר? 77.125.236.187 01:54, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

לגבי (1) ו-(2), אכן ביצה 'נושמת', וקליפתה חדירה לאויר. תצפית פשוטה תוכל להראות לך זאת. חמם מים בסיר, ולאחר שהם חמים דיים, הכנס לתוכו ביצה. תוכל להבחין בבירור בסילון של בועות אויר העושה דרכו מעלה. בנצי - שיחה 23:21, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

4. האם ניתן לשמור ביצה של חרק במקרר? האם העובר שורד קור של מקרר? האם זה מעכב את הבקיעה מהביצה? 77.125.236.187 12:41, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

אצל מטילות צעירות מתרחש לפעמים ביוץ כפול ואז שני החלמונים המשייטים יחדיו בצנרת יקבלו חלבון אחד וקליפה אחת. לולי הטלה מקבלים מהמדגרות קבוצות של תרנגולות צעירות המצטופפות יחד. לכן, אם ביצה אחת בקרטון הגיעה מטירונית הטלה, סביר שגם האחרות מקורן בבנות מחזור שלה ולכן יש סיכוי גבוה לחלמון כפול מקרטון בו כבר מצאת תאומים. יורם שורק - שיחה 13:23, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

הסעה וריצה על מסלול המראה

מטוס ספיטפייר

השאלה מיועדת למבינים בהטסה או שהתנסו בכך. בשל מבנה המטוסים בעבר, מצא הטייס את עצמו עם שדה ראיה המופנה בזווית כלפי מעלה (גלגל אחורי נמוך, כפי שניתן לראות בתמונת הספיטפייר הבריטי המצורפת). במילים אחרות, הטייס לא יכול היה לראות לאן הוא מסיע, אלא אם כן הוא מזגזג בתנועה מפותלת. הבעיה חמורה בהרבה בחלקה הראשון של ריצה לקראת המראה (המטוס מתיישר בחלקה השני, בשל העילוי המתפתח), או בחלקה השני של תנועתו אחרי נחיתה. כיצד אם כן, ביצעו אז הסעה מתקבלת על הדעת, שלא לדבר על בטוחה, וביחוד, ריצה לקראת המראה ? רוב תודות, בנצי - שיחה 14:46, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

פייפר סופר קאב

מטוסים עם שדה ראיה בעייתי על הקרקע יש גם בימינו. השיטה בהסעה היא אכן זיגזגים. בריצה הבעיה נעלמת די מהר כי המטוס משנה זווית (הזנב עולה לאוויר הרבה לפני שהעילוי מעלה את המטוס לאוויר, מן הסתם בזכות הכוח שהמדחף יוצר על הגוף) ונפתח שדה ראיה הגיוני יותר של מסלול ההמראה. יוסי • שיחה 16:33, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

א. נכון, בעיה דומה קיימת גם במטוסים קלים בני זמננו, אבל מניסיון, הבעיה היא חלקית - יש שדה ראיה, מוגבל אבל ישנו, וההגבלה מתבטאת ב'שטח מת' קדמי גדול יחסית. לכן הדגשתי מטוסים בעבר - שם הבעיה מלאה. כולם מעריצים טייסי קרב, אבל מבחינת המיומנות הנדרשת להסיע מטוס גדול כמו מפציץ או אף מטוס נוסעים מאותם ימים האתגר והאומץ גדולים בהתאם (עם זאת, לחלק מהמטוסים הגדולים אז היה שדה ראיה סביר, ראה למשל, דקוטה או קונסטליישן).

ב. לגבי הזנב, מה שאתה אומר אכן נותן מענה מסויים לבעיית הריצה, אבל הרגעים הראשונים עדיין מטרידים - כשפותחים מצערת מלאה המטוס רץ מהר מאוד, ואין זמן לתיקונים שלא בזמן אמיתי. לגבי עליית הזנב, מבחינה פיזיקלית - צריך עיון; אין זה פשוט כל כך, ואחזור אחרי שאדע יותר. חג שמח, בנצי - שיחה 17:16, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

א. הערה: המדחף אינו יוצר כוח על הגוף, אלא על האויר דרכו הוא מתברג. האויר הוא זה הפועל על גוף המטוס, ב'תגובה'.

ב. מסתבר שההשפעה על הזנב היא כנראה, בכל זאת תוצאה של העילוי, והמבנה שלו מעוצב בהתאם, ע"מ להבטיח זאת. בנצי - שיחה 22:45, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

תודה על ההסבר. למעשה קצת פקפקתי בעצמי בחלק הזה של תשובתי ומשום מה לא ציינתי את הספקות שלי בעניין. בחלק של ההסעה בסללום אני בטוח גם ממרחק הזמן לתקריות הטיסה הקלה שלי. יוסי מחוץ לחשבון 11:22, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

ביטוח לאומי

מה עושים למי שלא מרוויח, ונגמר לו הכסף לשלם על ביטוח לאומי? 109.67.250.204 19:44, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

יש סיבה שזה יהיה שונה מתשלום אחר? כלומר צבירת חוב ולאחר זמן הוצאה לפועל. Uziel302 - שיחה 21:22, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

הביטוח הלאומי הוא הבעיה? מה עושים אם מישהו לא מרוויח ונגמר לו הכסף - והוא צריך לישון איפה שהוא (כלומר לשלם שכר דירה כל חודש), ולהתקלח, ולשלם על מים וחשמל, וגם לקנות אוכל לכל יום, ובגדים ותחתונים? כל אלה הוצאות הרבה יותר גדולות מהתשלום לביטוח לאומי. לא? (התשובה בגוף השאלה). בברכה, דני. Danny-w • שיחה 22:08, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

את הוצאות הללו יכולים לממן אנשים אחרים (לדוגמה הורים). וביטוח לאומי לוקח מהחשבון ישר ואין דרך לברוח. 109.67.250.204 09:54, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

כשהבנק מפסיק לאפשר להם למשוך הם ממשיכים את הרישום של החוב אצלם מן הסתם. Uziel302 - שיחה 15:53, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

תלוי למה האיש מפסיק להרוויח. אם הוא הופך למובטל או לנכה, הביטוח הלאומי מתחיל לשלם לו. עִדּוֹ - שיחה 22:51, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אתרי גלישת

מצוקים - האם ישנם אתרים מורשים לפעילות זו במצוק הארבל ובסביבת אילת ? פרטים ? (אגב, גוגל הפעם לא הניב מי יודע מה). תודה, בנצי - שיחה 03:13, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

מה הכוונה אתרים מורשים? אני הלכתי לסנפלינג עם דוד שלי, שעשה קורס סנפלינג, קושרים את החבלים בצורה מסוימת במקום עם טופוגרפיה מתאימה ועושים סנפלינג. זה לא שיש איזו חקיקה לגבי איפה מותר ואיפה אסור. Uziel302 - שיחה 09:11, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

א. לא שאלתי על היבט חוקי דווקא, אלא על מקומות ספציפיים מוסדרים, עם עגינות או עמדות טבעיות ידועות וכיוב', ועל חברות הפועלות במקומות אלה. אני יודע, פחות או יותר, מה עושים שם, אבל בהעדר הסמכה בעצמי או של זולתי, אני נוהג להשתמש בשירותי הדרכה מוסמכים.

ב. לגבי ההיבט החוקי אני חושב שאתה טועה, בודאי לגבי אתרים היושבים בשמורות טבע.

ג. הייתי גם נוקט זהירות במתן תשובה חופשית כל כך. נזהרים בתשובות רפואיות ובתשובות משפטיות כאן, ואני סבור שראוי לנהוג כך גם בתשובות הנוגעות בבטיחות. בנצי - שיחה 11:51, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

מצטער, זו הייתה תגובה ספונטנית מדי. מצאתי עכשיו את זה: ״ תחום חשוב נוסף שעליו מפקחת הרשות הוא גלישת מצוקים (סנפלינג). פעילות זו אסורה בהחלט בארבל, מחשש לפגיעה בערכי הטבע הייחודיים למצוק.״ כאן. Uziel302 - שיחה 15:47, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

"מודה ועוזב, ירוחם". צריך לגלול מטה את חלון המידע בדף אליו הפנית. בנצי - שיחה 18:39, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

לגבי הגלילה, אם הייתי יודע על זה הייתי מציין את זה, אני פשוט עשיתי חיפוש של המילה סנפלינג בדף לאחר שהצירוף סנפלינג ארבל בגוגל הפנה אותי לקישור.Uziel302 - שיחה 20:29, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

א. כנראה שהקישור מגוגל הוביל אותך לפיסקה המבוקשת בתוך חלון הגלילה. אבל מי שמנסה לגשת לדף השמורה לפי הקישור שלך, צריך לגלול לשורות המבוקשות.

ב. אעשה חיפוש דומה לגבי הרי אילת. בנצי - שיחה 20:47, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

קישור בגוגל לא מפנה לפסקאות מתוך הטקסט, כאמור עשיתי חיפוש בתוך הדף ובלי גלילה הגעתי לפסקה האמורה. וחשבתי שזה גם מה שיעשה מי שיחפש את הפסקה (בפרט כשיש לפניו את לשון הפסקה). אמנם זה כבר רחוק מהדיון המקורי אבל יכולות חיפוש מידע זה נושא חשוב בעיני. Uziel302 - שיחה 23:59, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

א. זה ענייני, וזה בסדר גמור.

ב. באזור הרי אילת יש אתר בנחל יהושפט. בנצי - שיחה 01:51, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אני מכריז על קריית שמונה כמדינה עצמאית

מה צריך לעשות בשביל שאזור מאוכלס כלשהו יהפוך למדינה עצמאית? איפה מכריזים על כך? האם יש לישראל מנגנון שימנע מקריית שמנה (סתם דוגמה) להכריז על עצמה כמדינה עצמאית? 109.67.145.7 14:59, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

להכריז אתה יכול תמיד, השאלה אם אתה מקבל הכרה. הכרה במדינה נעשית על ידי המדינות האחרות ועל ידי האו״ם. יש מדינות שמוכרות על ידי חלק מהמדינות בלבד. כך בערך הכרזת העצמאות מופיע: ״עוד באותו לילה הכירה ארצות הברית במדינה החדשה (הכרה "דה פקטו"), ושלושה ימים לאחר מכן הכירה בה גם ברית המועצות (הכרה "דה יורה").״ Uziel302 - שיחה 15:56, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

מלבד עניין ההכרה, יש גם את עניין הריבונות- איזור קריית שמונה נמצאת תחת שליטת מדינת ישראל. שוטרי ישראל ימשיכו לאכוף שם את הסדר וכו'. זה המצב בשטחי יהודה ושומרון, למשל- פלסטין כבר הכריזה עמאות ב1988, וההכרזה הוכרה על ידי 131 מדינות באו"ם, אבל אין להכרה הזאת שום משמעות כל עוד אין למדינה שליטה בשטח שעליו היא תובעת בעלות. אני מניח שלגבי רוב (כל?) המדינות הבלתי מוכרות, זו הבעיה העיקרית. אם קטלוניה והבאסקים יפרדו בהסכמה מספרד, או אם סהרה המערבית תקבל אישור לעצמאות מהמרוקאים וכו' וכו', לאו"ם לא תהיה שום בעייה להכיר בהם. בלנק - שיחה 17:58, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

אני לא בטוח שאלי אביבי מבקר כאן, אבל במקומך, הייתי מתייעץ איתו, עם תקדים מדינת אכזיב שלו. שני המשיבים שקדמו לי כנראה צעירים מדי מכדי לזכור אותו ואת עניינו. בנצי - שיחה 18:16, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

אני לא חושב שיש "תקדים" כלשהו ב""מדינת אכזיב"".
המדובר באטרקציה פנים-תירותית לא שונה מהמימדיון או הסופרלנד (לא יודע למה קפצו לי לראש רק לונה-פארקים).
זו היתה מדינה בדיוק באותה מדינה שמעלה החמישה היתה מדינה, או שהמימדיון הוא מדינה.
אז אלי אביבי אמר.
אז היה לו כוח לשלוט על המים הטריטוריאלים הסמוכים? היה לו כוח למנוע ממשטרה להכנס למקום במקרה של דיווח על תגרה?
היה לו כח להמנע מעיקול של ההוצאה לפועל?
היו לו יחסי חוץ? שר חוץ? הכרה בינלאומית?
לסיכום, לטעמי, אין כל "תקדים" ב"מדינת אכזיב". פשוט גימיק שיווקי של אדם שככל הנראה השתלט על חוף בבריונות, ובניגוד לחוק (בדומה להרבה "חופניקים" אחרים, בעיקר בכינרת). DoronWise - שיחה 01:36, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

ברור שזה לא רציני - זו היתה כוונת התשובה. התכוונתי ל'תקדים' ולא לתקדים. בנצי - שיחה 01:49, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

לפני עשור או שניים הייתה עיירה באיטליה שהכריזה על עצמה כנסיכות ועשתה בחירות בין התושבים ל"נסיך". זה לא עזר לה. ואם איני טועה, השלטון המרכזי של איטליה לא הפעיל שם שום כוח. פשוט התעלם מההכרזה והמשיך לאכוף שם את החוקים הרגילים, כולל גביית מסים. עִדּוֹ - שיחה 22:43, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אל תפספסו את נסיכות סילנד שנילי - שיחה 22:10, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

ויזת עבודה לבת זוג של ישראלי

ערב טוב. יש לי אזרחות ישראלית מלידה, ולפני כשנה התחלתי לצאת עם אזרחית מקסיקו. האם זה אפשרי שהיא תגיע איתי לישראל ותקבל ויזת שהייה ואישור עבודה גם אם אנחנו לא נשואים (פשוט בני זוג), אפילו לתקופה זמנית? תודה רבה!

ישנם מקרים, בהם מדור "הכה את המומחה" של ויקיפדיה אינו יכול להחליף מומחים, כמו רופאים או עורכי דין. מן הסתם אתה יכול, בעזרת העורך הדין המתאים, להסדיר את הוויזה (אישור העבודה) לחברתך ממקסיקו. כפי הנראה - לא תוכל לעשות זאת בלי עזרת עורך דין. להזכירך - אישור עבודה בישראל הוא נושא כאוב מאוד, ומשרד הפנים אינו שש לאפשר ויזות עבודה אפילו לפליטים. פנה לעורך דין. (למשל זה שמצאתי בחיפוש מהיר בגוגל, יש עוד אחרים). אך זכור שלצורך העניין עליך לטעון שמדובר בידועה בציבור, בבת זוג לחיים. לא רק בחברה. בהצלחה! דני. Danny-w • שיחה 21:10, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

הערה נוספת: הכניסה לישראל כתיירת ו/או כמתנדבת היא קלה יותר - באופן משמעותי. שקול האם דווקא אישור העבודה הוא קריטי כאן. בהצלחה! דני. Danny-w • שיחה 21:13, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

יש אפשרות לקבל אשרת שהייה + עבודה במקרה כזה, והיא כרוכה בנוהל בירוקרטי סבוך בו אתם נדרשים להוכיח שאתם זוג ממשי ולא זוג פיקטיבי. ייתכן שותק בזוגיות של חצי שנה אינו מספיק. ממליץ בחום להתייעץ עם עורך דין המומחה בנושא. איתמר ק. - שיחה 10:55, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

יום בחירות מוניציפליות

האם יום זה נחשב לשבתון ? דומני שלא, אבל אינני בטוח בכך. הפעם בחירות אלה מתקיימות ב-22.10.13. בנצי - שיחה 22:43, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

לא, אין שבתון. הפעם משרד הפנים החליט שֶחבל על יום העבודה. התלמידים בבתי הספר שבהן יוצבו קלפיות - יצאו לטיולים. ההורים יתבקשו לעבוד, או שייקחו יום חופש על חשבונם. להלן כתבה בעניין. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 00:58, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

שאלה לגבי כימיה אורגנית

קחו לדוגמה שמן זית, מוצר טריוויאלי יחסית, הנחשב למזין מאד. האם כימאים אורגנים כבר חשפו את כל הנוטריאנטים שיש למשל בכף שמן זית?, כלומר האם הם הצליחו למפות את חומצות השומן השונות, הויטמינים, המינרלים, ושאר החומרים המזינים שיש בכל או רוב שמני הזית (כלומר שמופקים ממינים שונים של עץ הזית) ? תודה לכם. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 05:58, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אני חושב שזה פשוט בלתי אפשרי. מדובר במוצר שמופק מצמח. טבעי שהמינון המדויק של המרכיבים השונים בתערובת ישתנה בין יבול ליבול. באופן כללי אני חושב שחשפו את רוב הדברים. גילגמש • שיחה 17:49, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

האם זה מוסרי להביא ילדים לעולם?

אני תוהה לי האם זה מוסרי לגרום למישהו לחיות. לדעת שבגן הוא יריב עם ילדים ויפגע, בבית ספר יהיו לו תקופות קשות של בחינות ויחסים עם הסביבה, לפחד עליו כהוא יהיה בצבא ולראות עד כמה הוא סובל ונשמבר תחת לחץ אם יעשה תואר... לדעת שכעבור 20-25 שנה מיום לידתו הוא יאלץ לקבל החלטות ערכיות שאולי יתבררו כשגויות ולדעת שאת הסבל הזה יכולת למנוע מראש. האם יש הצדקה מוסרית לגרום לאדם יקר סבל, אם יכולת להימנע מלידתו מלחתחילה? 109.67.110.11 14:19, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

תלוי ביסודות התפיסה המוסרית שלך. נסה לענות על השאלה מדוע לא מוסרי בעיניך לרצוח אדם, והאם זה תקף גם במקרה שזה חוסך לו סבל. אולי הערך מוסר והערך המקביל לו באנגלית יכולים להוות נקודת פתיחה כלשהי בנושא. Uziel302 - שיחה 14:34, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

זו שאלה פילוסופית משכמה ומעלה. לדעתי אפשר שאנשים שונים יסיקו שלפחות בשלב מסוים בחייהם הדבר אינו מוסרי. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:13, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

ראה גם: התנועה להיכחדות מרצון של האנושות. בלנק - שיחה 16:26, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

מה עם שמחת החיים שנמנעת ממי שלא הולד? הלא ראוי להתחשב גם בה? Zarnivop - שיחה 17:39, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

בהיבטים חברתי/מוסרי/דתי/אחר אני נזהר. אבל אתרום היבט סטטיסטי (ללא מחקר וללא קישורים). הרוב הגדול של אוכלוסיית העולם נולד לתוך, וחי בתוך מציאות עגומה. עוני, רעב, ניצול, עבדות, עריצות, כפייה, עושק, הונאה, גזל, סחיטה, חולי, אלימות, צער, שחיתות, בוּרות, פחד, ענישה, מאסר, עינויים, גזענות, אנטישמיות, אונס, התעללות עוולות וייאוש (רשימה חלקית).

המסקנה? Mr.Shoval - שיחה 22:10, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אם חצי ממה שאתה כותב היה נכון, רוב אוכלוסיית העולם הייתה מתאבדת. בפועל, דכאון והתאבדויות נוער הן מחלה של העולם המפותח דווקא, זה שלא נולד לתוך "מציאות עגומה. עוני, רעב, ניצול, עבדות, עריצות, כפייה, עושק, הונאה, גזל, סחיטה, חולי, אלימות, צער, שחיתות, בוּרות, פחד, ענישה, מאסר, עינויים, גזענות, אנטישמיות, אונס, התעללות עוולות וייאוש (רשימה חלקית). "

יש בעולם הרבה עוול, אכזריות ורשע. יש בו גם המון נדיבות, יופי ושמחה. אתה בוחר להביט בצד אחד, אבל השני קיים גם קיים, ויהיה תמיד. ויקטור פרנקל סיפר שגם בתוך זוועת מחנה הריכוז הוא היה מביט בשקיעה מרהיבה ומתפעם. יש בנפש האדם גרעין של שמחת חיים בריאה וצומחת, שגם אם ניתן להביס אותו - זה ממש, ממש קשה. הנוירולוג אוליבר זקס מתייחס לזה בכתביו - הוא מתאר כיצד אנשים שבעיותיהם הנוירולוגיות כה עמוקות ומקיפות, שעולה ספק אם עדיין מדובר באדם- אבל גם אצלם, לרוב, קיימת מציאות עמוקה יותר מהתבונה, יסודית יותר מכל זכרון, רובד עמוק מכל באישיות שמדרבן אותם להאבק ולקיים נפש אנוש על אף הכל.

חולי דכאון (אני מכיר זאת גם מנסיון אישי) נופלים קורבן לתרמית הערמומית שהיא לב לבה של מחלתם - השכנוע העמוק (כביכול) שאין תקווה, אין טעם. אבל במרחק כמה מיקרוגרמים של נוירוטרנסמיטורים מהם נמצא מוח שמשוחרר מהיאוש הביוכימי הזה. כל הדברים שציינת קיימים, אבל אין בכוחם להצמית את שמחת החיים, לא בלי בחירה שלך. Zarnivop - שיחה 22:47, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני לא חושב שהניתוח הזה נכון בכלל. המציאות של רוב העולם עגומה יחסית לשלנו, אבל לא עגומה יחסית לאיזה שהוא מדד אובייקטיבי. אי אפשר לכמת דברים כאלה- מה יותר גדול- הסבל שבחוויה גזענית, או ההנאה שבאכילת פיתה עם לאבנה? ההנאה בצפייה בחיוך של ילד קטן או הסבל שבדלקת עיניים? אם אני רואה את הזריחה כל בוקר, האם זה מתאזן עם זה שאני עובד 15 שעות ביום? אישית, אם היית נותן לי לבחור- למות או להתחלף עם מישהו אחר בעולם, אז אני חושב שלגבי 99% מהאנשים הייתי בוחר להתחלף. בלנק - שיחה 22:49, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

משאבי אנוש HR

מה זה BEE Consulting ?

"Black Economic Empowerment (BEE) Consulting

" כאן. אני לא מכיר אז אני לא יכול להסביר אבל פירוש ראשי התיבות ורקע ראשוני אולי יעזור. Uziel302 - שיחה 17:41, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

משכורת גלובלית פחותה ממינימום

האם חוקית מותר לשלם לעובד (לא לפי שעות) 4000 לחודש, כלומר פחות ממינימום? נניח שהוא לא מנוסה ומתלמד ויש הסכמה בין שני הצדדים (העובד והמעסיק). 109.67.110.11 17:06, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

זה תלוי כמה שעות הוא עובד. אם הוא עובד 150 שעות בחודש זה מותר, אם הוא עובד 250 שעות בחודש זה אסור. ‏Gridge ۩ שיחה 17:11, 24 בספטמבר 2013 (IDT).

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא. אין כזה דבר. כל הרעיון של חוק שכר מינימום הוא שהעובד אינו יכול להסכים לקבל פחות משכר מינימום, כדי שהמעביד לא יכפה עליו תנאים מנצלים ("אתה לא חייב להסכים לתקופת התלמדות, אבל אם אתה לא מסכים אז אני לא רוצה להעסיק אותך"). ראה כאן. הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אם השאלה היא ספציפית לגבי 4000 אז אני לא יודע- אם השאלה היא לגבי "פחות משכר מינימום" אז התשובה היא כמו שכתבתי. בלנק - שיחה 17:15, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

גם אם העובד מתחנן שישלמו לו פחות משכר המינימום, אסור להיענות לבקשתו. דוד שי - שיחה 00:49, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

החוק זה מה זה לא בעיה. רושמים לעובד שהוא "ב75% משרה" כשבפועל הוא עובד 8-9 שעות כל יום, ומשלמים לו פחות מהמינימום. תגידו "פרייר" כמה שאתם רוצים, אבל כשהאפשרויות הם פחות ממה שמגיע לפי החוק או כלום: בוחרים פחות מהמינימום. מלא אנשים בארץ עובדים משרה מלאה ומקבלים פחות מהמינימום. 79.183.102.37 09:58, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

הציטוט היומי המיוחס לנפוליאון: "עם ללא עבר אין לו עתיד"

הועבר לשיחת ויקיפדיה:ציטוט יומי/קריטריונים לקביעת ציטוט יומי. דוד שי - שיחה 00:48, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

הוויקיפדיה העברית צריכה להיבנות על המודל של הוויקיפדיה האנגלית

מספר פעמים נתקלתי בתבנית המשתמש הזו ולאחר חיפוש לא מצאתי את משמעותה. אבקש אסבר, תודה. MEuliĉo - שיחה 18:28, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

יש שורה של הבדלים מהותיים בין ויקיפדיה האנגלית לעברית, מבחינת ה"מודל"- בויקיפדיה האנגלית כמעט אין הצבעות, למשל. למפעילי המערכת יש הרבה יותר "say" לגבי מה קורה, המדיניות מבחינת ערכים הרבה יותר מכלילנית, ועוד ועוד. מניחי תבנית זו חושבים שויקיפדיה צריכה להידמות לאנגלית במובנים מסויימים. איזה? תלוי מי שם את התבנית. בלנק - שיחה 20:42, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

תספורת של witcher

איך קוראים לתסרוקת של גרלט מwitcher2? תמונה כאן (הזה מצד שמאל מן הסתם...). 109.67.110.11 19:08, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

"קוקו"? "זנב סוס"? דרור - שיחה 20:15, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אבל שים לב שחצי מהשיער הוא בחוץ (לא חלק מה"זנב סוס". יש לזה שם בעברית? 109.67.110.11 20:24, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אני מכיר את זה כקוקו שקר. Uziel302 - שיחה 21:40, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

קוקו בלוף. יוסי • שיחה 22:10, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

עוד משהו (דעת קהל!): האם אתם חושבים שזה נראה נשי? על ראשו של גבר כמובן. 109.67.110.11 11:37, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

כשזה בולט כמו בתמונה לא כל כך, כשזה בצורה טבעית מונח על גבי שאר השיער זה כבר לא תסרוקת ייחודית וגם לא קוקו או פזור שמקובלים אצל בנים ולכן זה נראה לי מראה נשי. כמעט כמו צמה. כמובן שהכל עניין של טעם ונורמות וזו דעתי האישית בלבד. Uziel302 - שיחה 16:01, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

מעניין

איך יכול להיות שהערך כ הוא מקום 6 בדירוג הצפיה של ויקיפדיה וצפו בו 40 אלף איש בחודש ספטמבר ?

http://stats.grok.se/he/201309/%D7%9B

--Maccabi34 - שיחה 10:43, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

באמת מעניין, ממבט זריז בסטטיסטיקות מסתבר שהחל ממאי 2012 (אחרות בשלב יותר מאוחר) התחילו חלק מהאותיות לקבל מאות צפיות יומיות יותר ממה שהיה קודם לכן. אכן מעניין מה המקור לכך. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:37, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

עם הכלים שיש כרגע ( לי לפחות ) אני מתרץ זאת כבאג--חתימה - שיחה 11:52, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

אולי מישהו (כיתה? כיתות?) ברחבי הגלובוס לומד על האותיות האלה... (למרות ש- 1800 צפיות בממוצע זה הרבה). בברכה, דני. Danny-w • שיחה 20:24, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

פטליזם ודטרמיניזם

מה ההבדל בין דטרמיניזם לבין פטליזם? לפי הבנת הנקרא שלי זה יוצא אותו דבר- הכל נקבע מראש. 109.67.110.11 12:50, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

על פי הידוע לי, בפטאליזם אתה מתכוון למערכת שאין בה מקריות כלל והכל ידוע מראש באופן מוחלט. בדרטמיניזם, אפשר שתתכוון למערכת שיש בה דטרמיניזם באופן מובהק, אך תתכן גם מקריות שתטה את חלק מהעניינים. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:53, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

השאלה הייתה על הדטרמיניזם ולא על גישות שמקבלות קיום דטרמיניזם במערכות מסוימות. מתוך הערך דטרמיניזם: ״בניגוד לפאטאליזם (אמונה בגורל), שעל-פיו "הסוף ידוע מראש", בדטרמיניזם לא רק "הסוף" ידוע מראש, אלא גם כל שלב ושלב בדרך. בעוד שהפאטליסטים מאמינים שהתוצאה הסופית היא זהה, ללא תלות בדרך, הדטרמיניסטים טוענים שלא ניתן כלל לבחור בדרך אחרת - חייבים לבחור בדרך מסוימת, כי מכלול הסיבות גורמות לבחור כך. אם נדמה שנבחר מסלול אחר, זוהי רק תחושה, אך בחירה זו הייתה מתחייבת.״Uziel302 - שיחה 17:55, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

Urnfield culture

במהלך כתיבת הערך "ההיסטוריה של סלובניה" (משתמש:Yoav Nachtailer/היסטוריה של סלובניה) נתקלתי בתרבות הנ"ל (הנה ערך בויקיפדיה האנגלית-[1]). האם התרגום הנכון הוא "תרבות אורנפילד", האם ערך מסוים בויקיפדיה מדבר על התרבות הזו?... יהיה נחמד אם מישהו יכתוב על זה ערך. Yoav Nachtailer - שיחה 14:45, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

מצאתי את זה:

״תחילת ההגירה ההודו - אירופית (גרמאנית, סלאבית ואיטלו-קלטית) למערב אירופה החלה כנראה בסביבות -1500 2000 לפנה"ס (תרבויות אונטיץ, הלשטאט ואורנפילד).״ כאן. Uziel302 - שיחה 16:40, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

תודה. Yoav Nachtailer - שיחה 20:10, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

כושי בתור קללה

האם רק בעברית (כושי) ובאנגלית (ניגרו) המילה המקובלת לאדם כהה עור נהייתה קללה? אני יודע שברוסית (נייגר) זאת לא קללה בכלל, אלא מילה מקובלת. איך זה בספות אחרות? 109.67.110.11 09:53, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

קללה? לאו דווקא, תלוי בהקשר ותלוי בעיתוי. כתבתי בשעתו מסמך תחת הכותרת "פּוֹלִיטִיקָלִי קוֹרֶקְט", להלן כמה מובאות מתוכו.

• פעם קראו לו כושי, אחר כך שחור, או צבעוני. כיום אפרו-אמריקאי, מחר...
• יוֹסיִ: אִמָּא, הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת כּוּשִׁי. // אִמָּא: מָדּוּעַ חֲבִיִבי? // יוֹסִי: כִּי אָז... לֹא אֶצְטָרֵךְ אַף פַּעַם לִרְחוֹץ אֶת פָּנַי... - מתוך "סֵפֶר הַבְּדִיחָה לִילָדִים" מאת א' אֶבֶן-שׁוֹשָׁן וג' אֲמִתַּי, הוצאת דביר 1934.
• בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית // חֲתוּלָה כּוּשִׁית [...] // אֵיךְ אֵשֵׁב אֲנִי חֲזִיר // לָבָן בֶּן לְבָנִים מִיּמֵי בְּרֵאשִׁית // בִּכְפִיפָה אָחָת עִם חֲתוּלָה כּוּשִׁית! // לֹא נָאֶה לִי וְלֹא יָאֶה לִי. - מתוך הספר "דִּירָה לְהָשְׂכִּיר", לֵאָה גוֹלְדְבֶּרְג, הוצאת ספרית הפועלים 1959.

Mr.Shoval - שיחה 11:52, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

א. נכון, שאלה של הקשר ושל נורמה מקובלת, והייתי מוסיף גם שאלה של פרשנות. זאת, בניגוד לכינויים אחרים שנוצרו מלכתחילה לשם לעג והשפלה.

ב. תמהתי על שנצרכת ליצירות עכשוויות, כה מאוחרות, כאשר כבר בתקופות לאומיות קדומות שימש המונח בהקשרים לגיטימיים לגמרי. ראה, למשל, "על אודות האשה הכושית אשר לקח", בשיחה בין מרים לבין אהרון על אשת משה אחיהם (במדבר, י"ב, א'), וכן אצל ירמיהו: "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו" (שם, י"ג, כ"ג). בנצי - שיחה 13:46, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

בנצי, מסכים. אדרבא, טקסטים משנות ה-30 וה-50 מראים שהביטוי היה תקין אלפיים שנה, עד ימינו, ולפתע סר חִנּו. Mr.Shoval - שיחה 13:57, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

כל מה שאמרת נורא מעניין, אבל בכלל לא מתייחס למה ששאלתי. בעברית מודרנית המילה (הלגיטימית בעבר הלא רחוק) "כושי" נחשבת למילת גנאי, כמו המילה "ניגרו" באנגלית. השאלה שלי לגבי שפות נוספות. 109.67.110.11 14:38, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

אני חושב שהמענה שאתה יכול לקבל פה הוא מצומצם. יש לך קישורי שפות מצד ימין - נסה לשאול בכמה מהוויקיפדיות האלה את השאלות שלך וכך תקבל תשובה טובה יותר. גילגמש • שיחה 14:59, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

בגרמנית מתקיים עכשיו וויכוח אם להוציא את המילה-Neger מסיפרי ילדים פופלרים. Nachum - שיחה 15:09, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

אין במקורן של המילים "כושי" ו"ניגרו" גזענות או גנאי. "ניגרו" הפכה למילת גנאי כחלק מהרגישות האמריקנית להיסטוריה שלה שכללה עבדות וקיפוח השחורים. בישראל אין כתם היסטורי כזה, וההתייחסות ל"כושי" כמילת גנאי היא יבוא וחיקוי אמריקני. עוד אחת מההשפעות התרבותיות הרבות (בעיקר דרך הטלויזיה והקולנוע) של ארה"ב על ישראל, שלפעמים יוצרת עיוותים בגלל אי ההתאמה לרקע המקומי. לדוגמא, יש אנשים בישראל שנזהרים לא להגיד "ערבי" מחשש לגנאי כמו במקרה של "כושי". אך בניגוד לשחורים בארה"ב, שהמאבק שלהם הוא על אינטגרציה ושוויון זכויות, הערבים בארץ גאים בערביותם. אין לי תשובה לשאלה המקורית, כיצד מתייחסים למקבילות של "כושי" בארצות אחרות, אך אני משער שלפי מידת ההשפעה התרבותית האמריקנית במדינה מסויימת כך ניתן לצפות להתייחסות למלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני חושבת שיש כאן בלבול בין negro שהיא המילה המקבילה ל"כושי" ובמשך שנים רבות לא נחשבה לכינוי מעליב, לבין nigger, שמקבילה ל"כושון" והיא ללא ספק מילת גנאי מעליבה. כיום עושים שמיניות באוויר כדי למצוא ביטויים שיהיו פוליטקלי קורקט, לא רק לגבי אפרו-אמריקאים אלא גם לגבי נשים - chair person ולא chairman או chairwoman, ‏ Ms ולא miss או Mrs, ועוד. לא שזה בהכרח רע, אבל לפעמים מאבדים קצת את הצפון מרוב התפתלויות בנסיון שלא לפגוע באיש.שלומית קדם - שיחה 22:06, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

איך צריך לומר לערבב? הבית הראשונה צריכה להיות דגושה או יכולה גם להיות רפה?

סליחה על השאלה אבל אני בחו"ל כרגע ואין ספר לידי שאני יכול לבדוק. גם גוגל לא אומר דבר. ―117.241.216.20 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

http://www.byki.com/lists/hebrew/verbs-all-02.html ‏ ―Nachum (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתוך הדף אליו קישר נחום: לְעַרְבֵּב. ‏Virant‏ (שיחה) 17:38, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

פליטי מלחמת העצמאות

כתוב כי היישוב בני עטרות הוקם על ידי פליטי מלחמת העצמאות. בתודעה שלי פליטי מלחמת העצמאות הם ערבים. האמנם כאן פליטים זה הביטוי הנכון? Mr.Shoval - שיחה 19:17, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

היו כמה ישובים שנכשבו על ידי הערבים. כנראה הכוונה לפליטי הישובים האלה. גילגמש • שיחה 21:59, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

על פי הזמן הקצר שתושבי הישובים היהודיים שהו במקום יישובם הקודם (לפני בני עטרות), קשה לי לקבל את הכללתם כ'פליטים'. הם אולי 'עוזבי' או 'ממקימי' המושב עטרות, אך לא פליטים, הרי הם לא הקימו משפחות שם. אוריה אורן - שיחה 20:45, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

מעניין, יש לך סימוכין לכך ש"פליט" הוא רק מי שהקים משפחה? על פניו זה נשמע לי מופרך, אבל אני מוכן לשנות עמדה אם יובאו סימוכין. Zarnivop - שיחה 22:48, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

במהלך המאורעות שכלה עטרות חמישה חברים, במושב שמנה אז 24 משפחות.

על פי מפקד התושבים של 1931, היו בעטרות 112 נפשות שהתגוררו ב-23 בתים. בשנת 1946 נוספו ליישוב 15 משפחות חדשות שנקראו בשם הקולקטיבי "ההתיישבות החדשה". בשנת 1948 הגיע המושב לשיאו - 48 משפחות. ודאי שכן הוקמו שם משפחות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה! נראה שלטענה כי לא מדובר בפליטים אין רגלים בשום מקרה. Zarnivop - שיחה 20:33, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

מקור הביטוי "סוף העולם שמאלה"

לאחרונה שמעתי כי מקור הביטוי "סוף העולם שמאלה" הוא מסרט תיעודי על המושב מרגליות שבמהלכו ילדה צעירה טבעה את הביטוי. לא מצאתי שום תיעוד לסיפור, אך שמעתי מהרבה אנשים שהם מכירים אותו. האם זה סיפור אמיתי או מיתוס? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי אנשים מכירים את הביטוי מהסרט סוף העולם שמאלה? Uziel302 - שיחה 00:41, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

לדעתי הביטוי הוטבע עם הקמתו של הישוב עזוז, במקור מדובר בהוראות הגעה. בכל מקרה, הוא (הביטוי) בטח ותיק יותר מסרטו של נשר. הוא גם ותיק יותר מערוץ 8 (ובכלל מהעידן הרב ערוצי בישראל), מה שאולי שולל את השערת הסרט התעודי. יוסי • שיחה 14:16, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

לורד

למה לטוש עבה קוראי בעברית "לורד"? 109.67.110.11 09:48, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

זה שם של מותג שהשתרש. שנילי - שיחה 11:31, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

לא מדוייק. אא"ט, טוש בא מגרמנית ולורד מאנגלית, וכך השתרשו השתיים מסיבות מסחריות. מכאן גם שאין זה קשור לעבה או דק. בנצי - שיחה 12:20, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

טוש אכן הגיע מגרמנית אבל לא מצאתי מקור למילה לורד בהקשר זה באנגלית או כשם מותג. לפחות חיפוש קצר בויקיפדיה האנגלית ובגוגל לא מצא תוצאות. Uziel302 - שיחה 13:12, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

אצלי בבית העבה נקרא "טוש" (טוש ללוח, למשל), והדקים נקראים "לורדים". בלנק - שיחה 16:57, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

הנה תאוריה מהאינטרנט [2] ‏[kotz]‏ [שיחה] 17:20, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

בצעירותי, בתנועת נוער שלא נציין את שמה, ניטש פולמוס מתמשך, מי מביין השניים- לורד, טוש- הוא העבה, ומי הוא הדק.

המעניין הוא, שהירושלמים ברובם גרסו שטוש הוא העבה ולורד הוא הדק, לעומת הרוב מבין תושבי שאר הארץ, שגרסו שלורד הוא העבה וטוש הוא הדק. האקדמיה העברית ללשון, דבקה בגרסת הירושלמים, אך האקדמיה היא ירושלמית בעצמה ולכן רוב התנועה לא קיבלה את גרסתה. מדובר בויכוח ארוך שנים שכלל תעמולה עם כרזות, סטיקרים וסלוגנים שהתדרדר לטונים גבוהים ועימותים מילוליים (-: אוריה אורן - שיחה 20:39, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

אז מי המציא את נורת הלהט - אדיסון או סוואן?

לפי מה שכתוב באתר הזה תומס אדיסון כלל לא המציא את נורת החשמל, מי שהמציא אותה היה הַאמְפְרִי דֵייְבִי (Humphry Davy)בשנת 1800. (הרבה לפני שתומס אדיסון נולד...) מאוחר יותר בשנת 1860 הפיסיקאי האנגלי סר ג'וֹזֵף ווִילְסוֹן סְווַאן (Sir Joseph Wilson Swan) מצא כי תיל-להט העשוי מנייר פחם מפיק אור היטב, אך הוא גם נשרף די מהר. הייתה זו נורת הלהט הראשונה שפעלה לפי העיקרון הבא: זרם חשמלי זורם דרך תיל דק בעל התנגדות חשמלית גבוהה. עקב ההתנגדות הגבוהה התחמם התיל מאוד עד כדי להט. התיל הלוהט מפיץ אור. מאוחר יותר בשנת 1879 תוֹמַאס אַלְווָה אֵדִיסוֹן (Thomas Alva Edison) אחרי אלפי ניסיונות שונים מצא כי תיל פחם בסביבה נטולת חמצן מחזיק מעמד כ- 40 שעות שימוש. התפנית הגיע כאשר אדיסון החל להשתמש בסיבי במבוק מצופים בפחם כחומר הבעירה בנורה החשמלית בסביבה נטולת חמצן. נורות כאלו החזיקו מעמד כ- 1,200 שעות שימוש לפני שנשרפו. בסופו של דבר הוא ייצר נורות להט שמחזיקות מעמד גם מעבר ל- 1,500 שעות הפעלה. מנקודת פריצת דרך זו כבר ניתן היה לייצר נורות להט באופן מסחרי. אדיסון תבע פטנט על החומרים בהם השתמש כדי לייצר נורה חשמלית שתהא טובה מספיק מבחינה כלכלית ומעשית לשימוש מסחרי. סוואן האנגלי הגיש נגדו תביעה על הפרת הפטנט שלו על נורה חשמלית המורכבת מתיל. למעשה, סוואן הגיע באותה שנה כמו אדיסון לייצור נורה חשמלית דומה מאוד לזו של אדיסון. בית המשפט האנגלי קיבל את טענתו של סוואן. כחלק מההסדר אליו הגיעו הצדדים כפשרה הוקמה חברה משותפת לאדיסון ולסוואן שנקרא "אדיסון וסוואן חברה חשמלית מאוחדת" ומאוחר יותר בשם "אדיסוואן". א"כ לסיכום, אדיסון בסך הכל היה מפתח נורת הלהט הוא לא זה שהמציא אותה כפי שנהוג לחשוב. ולמעשה, סוואן באותה מידה המציא גם הוא את המנורה המסחרית, שכן שניהם הגיעו לאותן תוצאות במקביל. השאלה שלי מדוע כולם מייחסים את המצאת המנורה לתומס אדיסון? והשאלה הנוספת היא איך זה ייתכן שגם אדיסון וגם סוואן הגיעו לאותן תוצאות באותו זמן, האם גם סוואן מצא בדיוק באותו זמן שסיבי הבמבוק מצופים בפחם יכולים לבעור זמן רב יותר, זה תמוה מאוד כי מבחינה סטטיסטית זה כמעט בלתי אפשרי, ומעניין איך בית המשפט קיבל את דברו. 95.35.246.240 14:03, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

frederick de Moleyns of England was granted the first patent for an incandescent lamp in 1841; he used powdered charcoal heated between two platinum wires. Commercial development of an incandescent...

אדיסון שיפר את הנורה והפך אותה למכשיר שימושי. Nachum - שיחה 14:21, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

זה בדיוק מה שעשה גם סוואן. קרא בבקשה את קטע השאלה.95.35.246.240 17:42, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

בלי לדעת שום דבר על הנושא, מה שסביר הוא שלאדיסון היו עורכי דין טובים יותר ו/או הוא היה איש עסקים מוצלח יותר. ישנם הרבה מקרים מצערים כאלה. Zarnivop - שיחה 20:37, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

כמו שנאמר: כדי שמשהו יקרא על שמך אתה צריך לגלות אותו אחרון (יש המון מקרים כאלו), בברכה, Nurick - שיחה 22:41, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

לגבי השאלה השנייה- מבחינה סטטיסטית זה לכאורה כמעט בלתי אפשרי, אבל למעשה זה קורה כל הזמן, עם המון המצאות- הטלפון והרדיו הומצאו שניהם בכמה מקומות בערך באותו זמן, החשבון האינפינטיסמלי התגלה על ידי ניוטון ולייבניץ בערך באותו הזמן, האינטרנט גם,ועוד ועוד. בלנק - שיחה 00:16, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

החשבון האינפיניטסימלי לא התגלה, אלא הומצא. לא מדובר בתופעת טבע. בנצי - שיחה 00:54, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

למי קשה יותר להבין את מי, לאנגלים או לאמריקאים (ארה"ב)?

למי יותר קשה או קל להבין את מי, לאנגלים או לאמריקאים שבארה"ב? כלומר, אם ניקח אנגלי ואמריקאי ונשים את שניהם ביחד, מי יבין את השני יותר ומי פחות? (מבחינת הדיאלקטים). 95.35.246.240 15:42, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

אם אחד ידבר the Queen's English והשני General American לשניהם לא יהיו בעיות. Nachum - שיחה 16:21, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

הם ישתדלו לדבר בנוכחותו של אירי או סקוטי, ואז ההבדלים ביניהם פשוט ייעלמו. . בנצי - שיחה 16:39, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

אם אחד יהיה עם המבטא של טקסס והשני עם מבטא קוקני, הם בכלל לא יתפשו, שהם מדברים באותה השפה. ואם הם כן יתפשו, יש להחליף את הטקסני בדובר אנגלית מהקריבים. אם הם עדיין יזהו שהם מדברים באותה שפה, אפשר לעבור לצרפתית. אתם תתגעגעו למבטאים הקריביים של האנגלית, כשתשמעו את המבטאים הקריביים של הצרפתית. עִדּוֹ - שיחה 17:05, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

לא כל כך הצלחתי להבין מה התשובה לשאלה... בכל אופן ברור לי דבר אחד שאמריקאי ואנגלי יבינו זה את זה, אבל השאלה הייתה למי יותר קל או קשה להבין את השני. (אני חושב שלבריטי יהיה יותר קל להבין את האמריקאי, כי האנגלית הבריטית היא כבדה יותר ו'בולעת מילים', בעוד האמריקאית ברורה ובוטה יותר. כלומר הסיכוי שאמריקאי לא יבין בריטי גדול מהסיכוי שבריטי לא יבין אמריקאי)95.35.246.240 17:40, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

בפועל אני מניח שלאנגלי יהיה קל יותר, כי האנגלית ה"אמריקאית" נפוצה יותר ברחבי העולם, ונשמעת יותר. (לכן גם לנו קל יותר להבין אמריקאים). מבחינת השפות עצמן, אני לא בטוח שאתה צודק. אני דווקא הייתי אומר שהאנגלית הבריטית איטית יותר, ונוהגים לבטא בה כל הברה והברה, ולכן היא אולי תהיה קלה יותר, אבל כמו שאמרו בתשובות להלן- יש עשרות סוגים של אנגלית בריטית ועשרות סוגים של אמריקאית, ולכן קשה לענות על השאלה באמת. בלנק - שיחה 00:09, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

שתי שאלות

דם דליל יותר מבשר לחץ דם גבוה יותר? כמה זה 100 מיקרו-גרם יוד ב-ppm? תודה ! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי השאלה הראשונה - מה כוונתך ב"דליל יותר" ? לרוב, כשאומרים [דם דליל] מתכוונים לדם שאינו נקרש בקלות. זה לא כל כך קשור ללחץ דם. אם כי זה עלול דווקא להוביל ללחץ דם נמוך יותר, כי הדם זורם יותר בקלות. לעיתים כשאומרים "דם דליל" מתכוונים דווקא לדם עם מעט המוגלובין או ברזל. זה עשוי גם כן להוביל ללחץ דם נמוך יותר - ראה כאן. בקיצור, לא. בלנק - שיחה 00:35, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

אני חושב שבשאלה השניה יש טעות. ppm - חלקיקים למליון, היא מידה לריכוז, ואילו (מיקרו)גרם היא מידה של משקל. Zarnivop - שיחה 22:14, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

א. מיקרו-גרם, כמו כל נגזרת של גרם איננה יחידת משקל, שהוא כוח מבחינה פיזיקלית, אלא יחידת מסה, שהיא גודל פיזיקלי אחר לגמרי.

ב. לעצם העניין, ppm הוא אכן גודל המבטא חלק יחסי. בנצי - שיחה 21:56, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

תודה למתקן. Zarnivop - שיחה 16:58, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

יומני הנסיכה

מוטיב חוזר בספרות הוא של הנער המסכן/פשוט שיום אחד מגלה שהוא היורש של משפחה כלשהי והוא בעצם נסיך, קוסם, "נבחר" מסוג כלשהו וכו' וכו'. האם ידוע מקרה היסטורי דומה לזה, בו יורש עצר כלשהו וכיו"ב התגלה לאחר שנים של הסתר? (בין אם הוא עצמו ידע על מוצאו ובין אם לא)

דוד היה נער מסכן שיום אחד בא אל ביתו הנביא ומשח אותו למלך.

יואש (מלך יהודה) היה יורש עצר שהוסתר מפני המלכה עד שהגיע לגיל שבע והוכתר למלך.Uziel302 - שיחה 08:38, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

נחמד. האם ידוע למישהו על סיפור כזה גם באירופה, ימי הביניים וכדו'?

חיי משפחה בטבע

האם יש עוד יצורים חיים מלבד בני האדם שיש להם מסגרות משפחתיות מורכבות? לא רק זוגיות+צאצאים שתרם הגיעו לבגרות. אלא מצב שיש קשרי אחים, ישנה תקשורת קבועה בין הורים לצאצאים בוגרים או יותר מכך- תקשורת בין דרגות קרבה כמו סבים, דודים וכדו'. האם זה ייחודי לאדם? 109.67.110.11 10:03, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

שמעת על עדר?Uziel302 - שיחה 10:36, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

האם בעדר יש קשרים חברתיים מבוססי קירבה גנטית (קרי משפחתית)? 109.67.110.11 11:11, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

ראה ברירת שארים#כלל המילטון

אני כותב ב"שלוף", כך שכדאי לבדוק אם אני צודק:

• פילים:עדר נקבות מבוגרות וצעירים – יש קשרי דודה וסבתא כלפי הצעיר.
• סוריקטות, זאבים, צבועים, עדרי פרסתנים (כמו גנו, תאו, ביזון, סוס, צבי וכו'), זאבים טלואים, פרימטים – יש קשרים דומים, אך יותר פשוטים ("בייביסיטר" בזמן שמבוגרים אחרים הולכים לחפש אוכל)
• דבורים – מושבה שלמה מטפלת בצעירים
• בנוסף יש חיות מונוגמיות (קשר של "נישואין"). --‏Manedwolf‏ • שיחה 23:34, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

טעויות בערכים של ערים בצפון אמריקה

לפי כל ערך שטח הערים: יוהנסבורג: 1,644 קמ"ר , לוס אנג'לס: 1,290.6 קמ"ר , ניו יורק: 1,214.4 קמ"ר , מקסיקו סיטי: 1,499 קמ"ר.

• בערך יוהנסבורג רשום ששטח העיר הוא 1,644 קמ"ר - בערך Johannesburg רשום שזה שטח המטרופולין בעוד שטח העיר הנקוב הינו 334.81 קמ"ר.
• בערך New York City מצוין שטח העיר ניו יורק ושטח המטרופולין - בערך ניו יורק לא מצוין שטח המטרופולין.
• בערך לוס אנג'לס רשום שהעיר היא השנייה בגודלה בארצות הברית כולה, לאחר העיר ניו יורק - לפי הערכים הנ"ל לוס אנג'לס גדולה מניו יורק.
• בערך לוס אנג'לס רשום שהעיר היא השנייה בגודלה בארצות הברית כולה, לאחר העיר ניו יורק.

בערך ניו יורק רשום שהעיר היא השנייה בגודלה בצפון אמריקה (אחרי מקסיקו סיטי).

בערך מקסיקו סיטי רשום שהיא העיר הגדולה והמאוכלסת ביותר במדינה ובכל צפון אמריקה.

הבעיה: בערך List of United States cities by area, לוס אנג'לס ממוקמת במקום ה 12 וניו יורק במקום ה 24 (כש 9 ערים גדולות יותר ממקסיקו סיטי).

MonsterMath - שיחה 16:37, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

לא בדיוק ברורה לי הבעיה, ומה קשורה יוהנסבורג.

לגבי לוס אנג'לס, הכוונה שם היא שלוס אנג'לס היא השנייה במניין אוכלוסייתה בארה"ב, אחרי ניו-יורק, לא בשטחה. אני אבהיר זאת בערך. דב ט. - שיחה 12:32, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

האם כל אחד יכול לנהוג?

כמה אחוז האנשים הבריאים נפשית ופיזית מסוגלים ללמוד לנהוג ברכב? האם כל אחד אפשר ללמד לנהוג? 79.179.35.176 17:46, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

תגדיר "בריאים פיזית ונפשית". . . אני מוכן להמר שכל מי שלא מסוגל ללמוד נהיגה, ניתן לאבחן לו איזו שהיא בעייה, או אם מוטוריקה, או עם למידה, או עם משהו. בלנק - שיחה 22:06, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

אני מסתייג מדבריו של בלנק. את כל התיאוריות (אוטו, אופנוע כבד, אופנוע ים, משאית) עברתי ראשונות, מלבד אופנוע קל בגיל 16, אותה עברתי בפעם השנייה. את כל הטסטים עברתי ראשונים (מלבד אוטו שאותו עברתי שני), ולמרות זאת אני חושב שלעתים הבעיה היא ממש לא באדם, ולא צריך לרוץ לאבחן כל מיני "אבחנות" שאולי שנה או 20 שנה מאוחר יותר יוכרו כאבחנות כוזבות. לעתים הבעיה היא בכלל ברכב, ולעתים אין כל בעיה מוגדרת או משמעותית. בעיה ברכב תהיה למשל שהאדם גבוה והרכב קטן מדי, או שלאדם מבנה גוף שלא נותן לו להעביר הילוכים בנוחות (ואין לו שום בעיה מוטורית). לעתים ההילוכים ברכב הולכים קשה מדי ולאדם אין מספיק כוח יד להזיז אותם בנחת. לפעמים המורה לנהיגה ממרר את חיי התלמיד או מסיח את דעתו בצורות שונות, בין אם אלו שיחות טלפון חוזרות ונשנות ובין אם פינטוז על העוברות והשבות. יש אנשים שגם מעט מתרגשים מהקטע, ולכן נדרשים להם יותר שיעורים. בקיצור, זה ממש לא בהכרח קשור לשום בעיה מוטורית, קשבית, או זכרונית, וייתכן שמדובר בכלל במבנה המכוניות ביחס לאוכלוסיות שונות, באישיות המורה, באיכות ההוראה שלו, בתנאי הדרך באזור הלמידה, ואף בגורמים אחרים. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 23:30, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

שים לב, לא אמרתי "מי שלוקח לו הרבה זמן ללמוד נהיגה אפשר לאבחן אצלו בעייה", אלא "מי שלא מסוגל ללמוד נהיגה". אני חושב שגם כל הקשיים שציינת (שקיימים, כמובן) לא יכולים למנוע מבן אדם ללמוד נהיגה. אולי הוא יעבור טסט חמישי ויהיה נהג גרוע (כמוני), אבל הוא יוכל לנהוג. . . בלנק - שיחה 19:24, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

אכן שמתי לב רק זו פשוט שאלה מאד טובה איפה עובר הגבול בין מי שלוקח לו הרבה זמן ללא מסוגל, אדם יכול להיות משוכנע שהוא לא כשיר ללמוד נהיגה על אוטו רק בגלל שהוא נכשל במספר טסטים למרות שבפועל כל הבעיה היא שהוא, גבוה מדי בשביל הרכב של המורה, בעל אחוזי שומן גבוהים מדי מכדי לשבת בנחת ברכב הספציפי, נגרר על ידי ה"מורה" להתעסקות בדברים שוליים, או מעט מופרע מאור שמש (בלי להבין קוגנטיבית שאולי הוא צריך משקפי שמש) וכל מה שהוא עבר יגרום לו לחשוב חלילה שהוא "לא כשיר" לעבור טסט (עד שיתפכח), בעוד שאם היה מתחיל את הלמידה בנסיבות אחרות היה נהג מן המניין. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 23:56, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

הלוגיסטיקה של הטרור

איך ארגוני הטרור, ובראשם אל קעידה, מפיצים את עצמם במדינות שונות (אפגניסטן, פקיסטן, עיראק, סוריה)? אני מתכוון, איך הם עוברים את הגבולות? האם הגבולות פרוצים וכל אחד יכול לעבור ממדינה למדינה? וממה הם חיים? מה הם אוכלים? איפה הם ישנים? כל הפעילות שלהם דורשת לוגיסטיקה מטורפת. מי מנהל ומממן את כל זה? ואיך הם מצליחים להעביר כמות ענקית כזאת של אנשים, נשק, תחמושת וציוד ממדינה למדינה מתחת לאף של כל השלטונות???

ועוד שאלה- האם אל קעידה הגיעו לעיראק בעקבות הפלישה האמריקאית, או שהם היו שם כל הזמן ופשוט חיכו להזדמנות להתפרץ?--85.64.116.162 22:22, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

אין גבול שיכול לחסום רעיון שפם אדום - שיחה 23:00, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

מעבר לזה, לפחות בשעתו נתמכה אל קעידה על ידי סעודים עשירים למיניהם. אוסמה בן לאדן עצמו היה מליונר אם לא מיליארדר. יש גם רשת ענפה של התרמות באמצעות ארגוני הסוואה למיניהם וכן סחיטה ומעשים פליליים אחרים שמביאים להם כסף רב. באפגניסטן למשל, חלק גדול מתמורות שוק הסמים מגיע כנראה לטליבן ולאל קעידה. עמירם פאל - שיחה 10:09, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

מעבר גבולות: את רוב הגבולות של המדינות שהזכרת אפשר לעבור אם רוצים, ללא בקרה. הגבולות ארוכים, חלקם בתוואי קשה כמו הרי אפגניסטן, ורוב הממשלות המדוברות (וגם לא לוב, למשל) אינן מסוגלות לשליטה הדוקה על הגבולות. קיצונים שמעוניינים להצטרף ללחימה יכולים גם לעבור גבולות בצורה לגיטימית, למשל לטוס לעירק בטיסה רגילה תוך הסתרת כוונותיהם.

המימון מגיע מכמה מקורות. בחלקו הוא מגיע ישירות מתומכים עשירים, בעיקר מסעודיה ומדינות המפרץ, כמו אוסמה בין-לאדן עצמו שהוזכר כאן; בחלקו מתרומות של מוסלמים מהשורה, דרך ארגוני צדקה לגיטימיים לכאורה ומבלי שהתורם יידע בהכרח לאן הולך כספו; בחלקו מפשיעה (כגון סחר בסמים), בחלקו מתמיכה של מדינות שונות, כל אחת והארגון החביב עליה; ובחלקו, באיזורים שבהם הקיצונים ממש שולטים בשטח מסוים כמו בסוריה, מכספם ורכושם של המקומיים שנלקח מהם מרצון או שלא מרצון. ממשלות שונות גם מספקות תמיכה לוגיסטית והכשרה, למשל - סוריה ואירן תמכו בעבר בחמאס, ממשלת הטליבאן באפגניסטן וכנראה גם גורמים בממשלת פקיסטן תמכו באל-קעידה.

לשאלה השנייה, היו טענות שסדאם מסייע לאל-קעידה אבל למיטב ידיעתי אין להן הוכחה רצינית, והם התבססו בעיראק בכאוס שנוצר לאחר נפילת משטרו. דב ט. - שיחה 12:17, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

אתה יכול להרחיב את השאלה למדינות המערב, משום שגם בהן יש תאים של אל-קאעידה. 'שפם אדום' כתב "אין גבול שיכול לחסום רעיון". דעתי בנושא זה כדעתו, ואוסיף כי מאפייניה של אוכלוסיה משפיעים על מידת קליטתם של רעיונות אלה ואחרים. במקרה של אל-קאעידה מדובר באסלאמיזם סוני, שבאופן הגיוני מוצא יותר תומכים בקרב אוכלוסיות מוסלמיות-סוניות. ‏Virant‏ (שיחה) 12:57, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

תודה רבה על התשובות שלכם, שפכתם קצת אור על הנושא, אבל עדיין יש הרבה נקודות לא ברורות.

שאלות המשך:

1. אם ארגוני הטרור עוברים ממדינה למדינה דרך מקומות כ"כ קשים שאפילו הצבאות של אותן מדינות לא טורחים להימצא בהם, איך המחבלים מצליחים לעבור שם, ועוד עם כל הנשק והתחמושת עליהם? מאיפה יש להם ציוד והכשרה לעשות מסעות כאלה? ואיך משם הם בסוף מגיעים לריכוזי אוכלוסייה? ואז, איפה הם ישנים?

2. איך בכלל ארגוני הטרור מגייסים אנשים? רק באמצעות תעמולה, או שיש גם אמצעי גיוס יותר ישירים?

3. נניח שמוחמד, שגר בכפר נידח בעיראק או בסוריה, החליט להתגייס למלחמת הקודש. איך הוא יודע לאן להגיע ולמי לפנות? האם יש לאל קעידה לשכות גיוס? בקום? פקידות שרושמות את מי שמתגייס? אתר אינטרנט, דף בפייסבוק, או מספר טלפון שאפשר להתקשר אליו ולקבל הוראות הגעה? זה נשמע מגוחך, אבל תחשבו על זה!

4. סימן השאלה מהסעיף הקודם גדל עוד יותר, כאשר מדובר במתנדבים ממדינות אחרות, ובמיוחד ממדינות שאין להן גבול עם המדינה שבה הם מתנדבים. לדוגמא: מוחמד, שגר באפגניסטן, רוצה להתגייס למלחמת הקודש בעיראק. אין גבול בין שתי המדינות האלה. איך הוא יוצר קשר עם האנשים הרלוונטיים ואיך הוא מגיע ליעדו??

5. בנוגע לטיסות ממדינה מוסלמית אחת לאחרת- נו באמת. הרי כל מדינות האסלאם נמצאות בסכסוכים קשים אחת עם השנייה. בפרט אפגניסטן ועיראק- לא רק שהן אויבות אחת של השנייה, שתיהן גם שרויות בכאוס פנימי. האמנם מתקיימות טיסות אזרחיות בין שתי המדינות המרוסקות אלה???

6. סביר להניח שהמחבלים לא יכולים לגדל משפחות בתנאים האלה. האם זה אומר שהם נוטשים את המשפחות שלהם? האם יש מישהו שמממן את המשפחות שלהם בהיעדרם (בדומה למימון משפחות המתאבדים הפלסטינים ע"י סדאם בזמנו)? או שמלכתחילה רובם צעירים שלא הספיקו להתחתן?

7. האם הם נודדים עם אוהלים לאורך כל השנים האלה או שיש להם גם בסיסים ממש, עם מבנים מאבן? ואם כן, מאיפה?

מוזר שהתקשורת לא עוסקת בכל השאלות המהותיות והמתבקשות האלה. תודה מראש לכל העונים, ובוודאי תסכימו איתי שמי שמצליח להתגבר על כל המכשולים האלה (קרי: הנהלת אל קעידה), הוא חתיכת גאון לוגיסטי!--85.64.116.162 17:40, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

התשובות לשאלות שלך מסובכות מאוד, כי יש להן המון תשובות שונות. באופן כללי אל קעידה, למשל, מורכב מהמון תאים שקמו בכוחות עצמם (מאוגדים דרך האינטרנט וכד') ואין ביניהם כמעט קשר חוץ מהערכים המשותפים. לעיתים יש הברחות נשק או מעבר של לוחמים, אבל אין איזה "בוס לוגיסטי" ענקי שמעביר את כולם. וכנ"ל לגבי שאר השאלות, חלקם צעירים, חלקם נוטשים את המשפחות, חלקם עובדים בביתם, חלקם עוברים עם המשפחות, חלקם ישנים בשטח, חלקם ישנים אצל קרובי משפחה, חלקם מוצאים מקום עבודה ושוכרים דירה, וכו' וכו' וכו'. אה, וכאן הצלחתי להזמין טיסה מקאבול שבאפגניסטן לעיר ארביל שבעיראק. בלנק - שיחה 18:16, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

בנוגע לטיסה לעיראק יש לי מלה אחת להגיד- creepy!

למה ממשלת עיראק מאפשרת את זה? הם באמת חושבים שם שבן אדם שפוי יטוס לעיראק בשביל לראות דקלים???--85.64.116.162 18:52, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

ראה כאן את סיפורו של ישראלי שיצא לסייע למורדים בסוריה [3]. זה יכול לשפוך מעט אור על איך דברים עובדים.

לשאלת הנשק והגבולות, מחבלים לא בהכרח עוברים ממקום למקום עם נשקם. בכל המדינות הרלוונטיות אין בעייה להשיג נשק, לאחר שהגעת. גם מעבר גבול בגניבה עם נשק בהחלט אפשרי, אפילו מדינות מתפקדות היטב מתקשות לשמור הרמטית על גבולותיהן הארוכים. ישראל נדרשה למחסום פיזי בעלות עתק כדי לבלום הסתננות של רבבות (וכן הברחות מכל הסוגים) מגבול לא ארוך במיוחד עם מצרים. דב ט. - שיחה 10:08, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

כתבה מרתקת, תודה!

אגב, בכתבה מוזכר שיש הרבה מתנדבים מארצות אחרות- אפגניסטן, פקיסטן... מה שמעלה עוד שאלה- באיזו שפה המחבלים מהמדינות השונות מתקשרים אחד עם השני? האם יש להם בכלל איזושהי שפה משותפת?--85.64.116.162 11:09, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

הרבה מוסלמים דוברים ערבית, גם כאלו שזו לא שפת האם שלהם, די סביר שמי שלא דובר ערבית לא ימהר להתנדב בגלל קשיי תקשורת. Uziel302 - שיחה 11:24, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

הם לומדים ערבית בביה"ס? ואם כן אז למה? האם יש טקסטים דתיים שחייבים לקרוא בערבית (בדומה לתפילות היהודיות, שנאמרות בעברית בלבד)?--85.64.116.162 11:46, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

כן, הקוראן נכתב בערבית, ומקובל לקרוא אותו (וגם את התפילות, שמגיעות משם) בשפת המקור, כדי להימנע מתרגמת. בלנק - שיחה 17:47, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

האם מתגייר יכול להיות רב?

האם לפי היהדות, גר יכול להפוך להיות רב? Corvus,(שיחה) 12:06, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

לפי הרמב"ם לא קיים הבדל הלכתי בין גר למי שנולד יהודי, מזה אני מבין שגר יכול להיות רב. דב ט. - שיחה 12:24, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

האם קיים מקרה היסטורי או עכשווי של רב שנולד כ"גוי"? Corvus,(שיחה) 12:49, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

עובדיה, לפי דעה אחת במסכת סנהדרין (לט' ע"ב), היה גר אדומי.

אונקלוס היה גר רומאי.Uziel302 - שיחה 13:13, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

בוודאי, אין שום מניעה לכך. יש גם להבדיל בין רב היסטורי [קרי, לפני ביטול הסמיכה] ו'רב' לאחר ביטול הסמיכה. כדאי לעיין בקטגוריה:גרים שם נמצא למשל הרב אהרן שאר-ישוב.

מתגייר לא יכול להיות כהן. רב הוא יכול להיות אבל תמיד ילווה בחשדנות.

גם חלק מהיהודים לא יכולים להיות כהנים. 77.125.236.187 05:39, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

יצחק גראנבום היה רב רפורמי. אני די בטוח שיש עוד רבים. דב ט. - שיחה 09:31, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

אין מניעה הלכתית שיהודי כתוצאה מגיור יהיה רב. לגבי הדיעות הקדומות של החברה, אם קיימות, זו אינה בעיה הלכתית אלא חברתית. ולהבדיל אלפי הבדלות, ריש לקיש שהיה עבריין בכיר (מנהיג כנופיית שודדים) חזר בתשובה והפך לרב גדול בתורה. Danny-w • שיחה 23:54, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

הבהרה: אינני משווה גרים לעבריינים. ואגב, עבריינים שחזרו בתשובה והפכו לרבנים - יש גם כיום. לדוגמה כאן. Danny-w • שיחה 23:56, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

האם יש ריכוז של רשימת כל הרבנים ממרוקו מתקופת המאה ה-16 ועד היום

שלום רב. אני מחפש רשימה של כל הרבנים שחיו במרוקו מאז שיהודים הגיעו למרוקו ועד היום. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לך את קטגוריה:רבנים מרוקאים. בלנק - שיחה 18:50, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

התשובה שלך מטעה, ומפתחת ציפיות לא מבוססות. הבקשה של השואל היא בלתי אפשרית - גם במונחים של התקופה של מאות השנים האחרונות, מאז גרוש ספרד, המתועדות יותר, המאגר הוא עצום. מה שיש בויקיפדיה בקטיגוריה הנ"ל הוא מעט מזעיר. רצוי להיעזר ב'פנקס הקהילות' של מרוקו. אפשר גם להיעזר באנציקלופדיה של רפאל הלפרין. אבל, היקפה של השאלה יכול לקבל מענה מלא יותר בפניה לאקדמיה - לאחת המחלקות העוסקות בהיסטוריה של עם ישראל, בתקווה שישיב פרופסור עם סבלנות מספקת. בנצי - שיחה 19:22, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

שאלה אודות תוכנית רדיו לכבודו של

יאיר רוזנבלום ששודרה באחת הרשתות באחד מימי סופה"ש שעבר. אשמח אם מישהו יודע באיזה ערוץ היא שודרה, באיזו שעה, ומי הנחה אותה. תודה, בנצי - שיחה 19:22, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

תמיד עולה המנגינה, רשת ב', 19.9.13, 12.00. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה. יתכן ואני מדבר על שידור חוזר. בנצי - שיחה 23:31, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

האנדרטה לזכר הצניחה במיתלה

האם למישהו יש מידע על האנדרטה לזכר הצניחה במיתלה ש(אמורה להיות) קיימת בסיני? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסכם השלום עם מצרים אמור להסדיר גם את העניין הזה - האנדרטאות שם אמורות להישאר ללא פגע. יהיה נכון לפנות בעניין זה לאגף ההנצחה במשרד הבטחון. בנצי - שיחה 21:50, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

כדאי להכניס אזכור על זה בערך הסכם השלום עם מצרים. 62.0.34.134 07:42, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

לא ידוע לי על אנדרטה כזאת. האם יש למישהו אזכור מוקדם לגבי אנדרטה שכזו? הייתה במבואות המזרחיים של מעבר המיתלה "מצבת פרקר" לציון זכרו של מושל סיני הבריטי. בסמוך אליה התבצעה הצניחה המבצעית ב-1956. מצבת פרקר נהרסה מזמן (בזמן שהשטח היה בשליטה מצרית). אם חיילי צה"ל הקימו אי-שם ציון לזכר הנופלים בקרב המיתלה, הרי שכנראה הוא נהרס אחרי הנסיגה ב-1957. לי לא ידוע על אנדרטה שהוקמה אחרי 1967 באזור המיתלה. אבל אולי קיים משהו כזה.אודי - שיחה 09:44, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

ניתוח תחבירי

הי לכולם, אשמח אם תוכלו לומר לי מה הנשוא במשפט הבא: "החפצים האלו הם של הילד זה"

• החפצים הם הנושא.

תודה מראש, --132.64.31.173 01:28, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

החפצים הם הנושא, החידוש לנושא מגיע בילד, לכן הילד הוא הנשוא :) אלירן d שיחה 05:32, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

ראו גם ויקיספר:לשון/תחביר ושחבור/ מציאת נושא ונשוא בארבעה סוגי משפטים ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:31, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

אוכל טבעוני ולא טבעוני

תהייה שעלתה: מגוון האוכל בעולם, מכיל אוכל טבעוני (מהצומח בלבד) או שמא אוכל לא טבעוני? (מאכלים הכוללים בשר, עוף, דגים, חלב, ביצים או דבש) במילים אחרות, למי יהיה מגוון מאכלים רחב יותר, לטבעוני או לזה שאוכל רק מוצרים מן החי? אלירן d שיחה 05:37, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

התשובה תלויה בהגדרת "מאכל". נניח, האם "סלט חסה" נחשב למאכל בפני עצמו או שהוא נכלל במסגרת "סלט", האם "ריזוטו" נחשב למאכל נפרד או נכלל תחת "אורז" וכן הלאה. דב ט. - שיחה 09:23, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

אני לא מתאר לעצמי מצב שאדם אוכל רק מן החי. אפילו שניצל עוף שנחשב בעיני רבים ל"בשר" למעשה מכיל שמן צמחי(עליו הוא מבושל), פירורי לחם, ולפעמים פפריקה. כל תבלין בא מן הצומח, והתפריט של אדם "אוכל בשר" מכיל לא מעט תבלינים. אני לא חושב שהמצב של אדם שאינו אוכל רכיבים מן הצומח בכלל אפשרי. Corvus,(שיחה) 09:35, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

בערך אינואיטים מופיע המשפט הבא: ״כיצד לא חלו האינואיטים בצפדינה, למרות שאכלו רק בשר ודגים״. אני לא יודע עד כמה זה מדויק אבל זה מתאר מצב בו אדם לא אוכל כלל מהצומח. Uziel302 - שיחה 11:02, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

מקרה של אינואיטים הוא קיצוני. בדרך כלל אוכלים תזונה מאוזנת שכוללת מזון מהחי והמצומח. לרב, זאת גם התזונה המומלצת לאוכלוסיה. גילגמש • שיחה 07:15, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

כמה מסיימים תואר בפיזיקה בשנה?

כמה אנשים מסיימים תואר ראשון בפיזיקה בישראל בשנה? כמה מתקבלים לתואר שני בפיזיקה בשנה? 79.177.104.150 11:57, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

מקור הנתונים מדד ג'יני של ערים בישראל המפורסם באתר ויקיפדיה

שלום רב,

ברצוני לברר מהו המקור שממנו נלקחו הנתונים של מדדי ג'יני של ערים בישראל המפורסם באתר ויקיפדיה בערך של ערים שונות. אודה לתשובתכם בהקדם בברכה, --132.74.77.109 13:16, 1 באוקטובר 2013 (IDT)מיקה

מקור: סקר שכר של המוסד לביטוח לאומי‏‏, פרסום אחרון - נכון לשנת 2009

2$

שטר של 2$ רגיל שווה משהו מיוחד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה United States two-dollar bill. תחת הכותרת Rarity. ‏Corvus,(שיחה) 17:34, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

האם ג'וקים חיים כמשפחה

למה נראה לי שיש פה מאחורי הארון ג'וק אבא ג'וקה אמא ושנים או שלשה ילדים קטנים יותר שבאים וחוזרים לאותו מקום כל פעם? האם ידוע בספרות המדעית על היותם חיים במבנה משפחתי ? מי-נהר - שיחה 21:07, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

אינך זוכר את השורה "כאן משפחת החרג'וקים גרה" מתוך התוכנית "החרצופים"? 77.125.236.187 21:15, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

לא יודע למה נדמה לך, אבל אותי לימדו, שבאופן כללי, אמהות יש רק אצל בעלי דם חם ואבהות או טיפול בנכדים היא אפילו נדירה בהרבה. עִדּוֹ - שיחה 21:21, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

פעם ראיתי סרט טבע על תנינים. התנינה שמרה על הביצים עד הבקיעה, ואחרי הבקיעה היא לקחה את התנינים בעדינות בשינייה. לפי מה שנאמר בסרט, בעלי חיים אחרים מטילים את הביצים שלהם באותו מקום, כדי שיהיו מוגנות על ידי התנינה. 77.125.236.187 00:45, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

האם נקודת פיתול היא שיווי משקל לא יציב?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

האם העצים עושים את הרוח?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מי מסתובב סביב מי

לא ברור אם זו שאלה פיזיקאלית קוסמולוגית או פילוסופית. אמנם ידוע שכדור הארץ מסתובב סביב השמש. אבל האם השמש לא מסתובב סביב הייקים ? מי-נהר - שיחה 14:58, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

אי אפשר להסתובב סביב היקום, כי ליקום אין מרכז. השמש נעה במסלול מעגלי סביב מרכז הגלקסיה שביל החלב. Corvus,(שיחה) 15:09, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

א. שאלתך פיזיקלית. קוסמולוגיה עוסקת בחקר מבנה היקום ובשלבי ההתפתחות שלו ושל מרכיביו. שלבים אלה הם תוצאה של תהליכים וגורמים פיזיקליים.

ב. תשובה יסודית יותר לשאלתך קשורה במבנה היקום בכלל, ובמבנה של גלקסיה בפרט. גלקסיה מורכבת מכוכבים, שהם בעצם שמשות. רבים מהם מלווים בכוכבי-לכת, מה שיוצר מערכות-שמש. מכאן שהשמש, כמו מאות מילארדי כוכבים או שמשות אחרות, היא מרכיב של גלקסיה, ולא משהו מחוץ לה או ליקום, אשר כאמור, מורכב מגלקסיות. בנצי - שיחה 17:37, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

תודה נשמה אבל לא שאלתי על היקום, שאלתי על הייקים. מי-נהר - שיחה 17:39, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

אתה מתכוון "תודה, נשמות". אם כך, נותר לבדוק אם רק השמש נעה סביבם. אגב, מאיפה נולד ההיתול או ההקשר שלו ? . בנצי - שיחה 17:45, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

אכן, תודה לנשמות. אמנם יש מאפיין היתולי בשאלה אולם היא נשאלת ברצינות. (איני אחראי לכך שמעבירים אותה לכאן). ובחזרה לענייננו, בסוכות נדברנו אודות כמה דמויות במשפחתנו שהן כמו יקה (אם כי אף אחד אצלנו לא מגרמניה...). למשל סבי, יבדל"א, שהוא תמיד מעורר השחר. כלומר, מקדים את עלות השחר בהשכמתו. אתה בוודאי מכיר את אותם אנשים שכל דבר אצלם ממש מדוד ומדויק. לא יקדימו או יאחרו את התחלת התפילה בציבור, אלא בדיוק. שאלת "מי מסתובב סביב מי" היא מסוג השאלות של מי המרכז, מי העיקר שסביבו הכל מתנהל. לכן נשאלה השאלה אודות הייקים. מבחינה זו, קיימת טרמינולוגיה, שבוחנת את ההתרחשויות, לא לפי עצמיותן בערך מוחלט, אלא לפי האופן בו קולטים אותן ומושפעים מהן הגורמים, המודדים אותן במקומן וזמנן המסוים. כלומר הרלוונטיות שלהן במידת השפעתן היא ענין יחסי. כמו כן, אנו מכירים את ההגות על הפסוק "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי". ודי לחכימא ברמיזא. מי-נהר - שיחה 18:03, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

אני העברתי את השאלה, בצדק. באופן טבעי, שאלות העוסקות ביקום, כפי שזה הובן (שנינו חשבנו ש"ייקים" היתה תקלדה), מקומן כאן. לכן ההבהרה שלך הינה במקומה. אחזיר אותה למדור הראשי כדי שהיא תוכל לקבל את תשומת הלב בהקשר האנושי-חברתי שלה. בנצי - שיחה 18:12, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

הערות לשואל

א. היגבתי (שם) וציינתי שאחזיר את הדיון המקורי לכאן. אין צורך במלאכה כפולה, שהיא גם מיותרת - הרי אין מקום להשאיר שם את הדיון המקורי, ומי שיטפל בהעברתו חזרה לכאן, ממילא יעלה את שאלתך מחדש.

ב. גם מחקת את הודעת ההעברה ל'מדעים מדוייקים' שהיתה כאן, מבלי לדאוג לפתרון של אי-ההבנה בראיה כוללת.

ג. הדיון שהתקיים שם כולל הבהרה הכרחית שהיתה מונעת מלכתחילה את אי-ההבנה (כפל משמעות), והיה מקום להוסיפה לשאלה המקורית. בנצי - שיחה 18:35, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

למה לא מופיע קישור מהצורה "השאלה הועברה מהדף"? בבקשה, שימו קישור לדף שבו מופיעה השאלה. תודה. 77.125.236.187 20:26, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

סימון (מתמטי או אחר) לאחרון בסדרה

האם יש סימון למספר אחרון בסדרה. למשל סדרה של 1-4, "מספר אחרון,1,2,3" או בסדרה של אלף מספרים "מספר אחרון...1,2,3" תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בסדרה סופית a בת n איברים מסמנים $a_{n}$.Uziel302 - שיחה 18:34, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

יש סימון מיוחד שיבהיר שכוונתי למספר האחרון בסדרה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפחות בכל המקרים שבהם אני נתקלתי (והיו עשרות כאלה) הסימון $a_{1},a_{2},\dots ,a_{n}$ משמעו ש-$a_{n}$ הוא האיבר האחרון (כלומר, הסדרה היא $\{a_{i}\}_{i=1}^{n}$), ו-$a_{1},a_{2},\dots ,a_{n},\dots$ אומר שהסדרה נמשכת לעד (היא $\{a_{i}\}_{i=1}^{\infty }$). במקרה השני בד"כ משתמשים ב-$a_{n}$ כדי להציג את הנוסחה הכללית של האיברים, ושאר האיברים מוצגים כמספרים: למשל, $1,4,9,\dots ,n^{2},\dots$. אפשר לעשות משהו דומה בסדרה סופית: $1,4,9,\dots ,n^{2},\dots ,10000$ - זו הסדרה $\{i^{2}\}_{i=1}^{100}$. שים לב ש-i מבטא אינדקס ולא את היחידה המדומה. יכול להיות שמדובר בסך הכול במוסכמה מקובלת אך לא מוחלטת, כך שאם המרצה/מורה שלך משתמש בסימון אחר - עדיף שתשתמש בו. נו, טוב • שיחה 15:46, 4 באוקטובר 2013 (IDT)

כמה מ"ג ב-1-CC?

כמה מ"ג יש ב-1 CC? תודה. 95.35.254.178 19:01, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

אין אפשרות לענות על שאלתך. זה גדלים שלא ניתן להשוות. זה בערך כמו לשאול מה אורכה של מעלת צלזיוס אחת. גילגמש • שיחה 19:13, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

cc זה מיליליטר. אמנם המשקל הסגולי משתנה אך כאשר המשקל הסגולי מתקרב לזה של מים ניתן לומר כי מספר המיליליטרים מתקרב למספר המיליגרמים (ולהפך).Uziel302 - שיחה 19:24, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

אני לא חושב שאפשר לתת תשובה כזאת. מה יקרה עם המים האלה כשיוציאו אותם מכדור הארץ ויקפיאו? נפח תלוי בהרבה גורמים. אפשר גם לדבר על מיליליטר של גז, מוצק וכו'. אין סיבה להתייחס דווקא למים. בהשאלה ניתן גם לענות "מה אורכה של מעלת צלזיוס" - כאשר בודקים בכמה התרחבה קוביה של חומר מוצק כאשר הטמפ' עלתה במעלה אחת. גילגמש • שיחה 19:38, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

עקרונית אתה צודק אבל לדעת סדר גודל יכול להיות שימושי ולעומת זאת לדעת את האורך של התרחבות קוביה שמעלתה השתנתה לא ממש שימושי ביומיום. כמו כן הוצאת המים מכדור הארץ לא ממש רלוונטית ליום יום. אני לא התכוונתי לתת הגדרה פורמלית. רציתי לתת כלל אצבע שיכול לתת סדר גודל שעוזר להערכת נפחים ומשקלים של נוזלים בהינתן אחד מהם. Uziel302 - שיחה 19:49, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

שימושי זה עניין של הגדרה. התרחבות מתכות הייתה אחת הגורמים החשובים בעיצוב כלי הירי. הירי גורם להתרחבות הקנה ועל ידי כך פוגע בדיוק הירי. במקרים קיצוניים הקנה יכול לעבור דיפורמציה או לגרום למעצורים רבים בנשק. זאת אחת הסיבות שכלי ירי המיועדים לירי רציף כמו מקלעים מיוצרים עם קנה עבה יותר לעומת רובים בעלי קוטר דומה בגלל השפעת החום על המתכת. גילגמש • שיחה 19:52, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

א. המשמעות של cc באנגלית היא Centimeter Cube, כלומר, בעברית סמ"ק (או סנטימטר-מעוקב), שהיא יחידת נפח. מ"ג (או מיליגרם) לעומת זאת, נגזרת מגרם שהיא יחידת מסה. לכן, כפי שציינו קודם, לא ניתן לקבוע יחס ביניהם, וכשעושים זאת, אין מדברים על יחס או המרה ביניהם, אלא על נפחו של חומר נתון בתנאים נתונים. מאחר והחומר והתנאים בהם הוא נתון אינם בהכרח קבועים, הרי שנפחו של חומר עם מסה נתונה אינו קבוע.

ב. מעבר לאמור בסעיף הקודם, מדובר בשני גדלים פיזיקליים השונים מהותית זה מזה: מסה מתייחסת לתכונה של החומר עצמו, ואילו נפח הוא המקום או המרחב אותו תופס החומר. בנצי - שיחה 00:02, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

למה אין הארד רוק קפה בישראל?

זה די מתבקש שיהיה סניף בירושלים או תל אביב, במיוחד כשהם פותחים סניפים בכל חור קטן כמו קוזומל שבמקסיקו..

השאלה למה דבר מסוים לא קיים לא ממש קשה. בדרך כלל התשובה היא שפשוט לא עשו את זה עדיין. זה דומה לשאלה למה חסרים ערכים מסוימים בויקיפדיה. בדרך כלל התשובה היא שעדיין אף אחד לא כתב ואתה מוזמן לכתוב.

ספציפית במקרה הזה אני בספק אם הטענה שבכותרת בכלל נכונה.Uziel302 - שיחה 19:28, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

בערך הארד-רוק קפה כתוב: "בעבר היה סניף אחד במדינת ישראל – בדיזנגוף סנטר שבתל אביב. הסניף נפתח בשנת 1993, אך נסגר בשנת 1997, לאחר שהזכיין צבר חובות בסך של כ-5 מיליון שקל" Uziel302 - שיחה 19:38, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

מין אנאלי

האם מין אנאלי לאורך תקופה ארוכה, כמו אצל קהילת ההומוסקסואלים, עלול לגרום לבעיות בריאות ייחודיות שאינן קורות במין וגינאלי? הרי הרקטום לא מיועד לעניינים האלו (הוא אמור להיות חד כיווני). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה מין אנאלי בפיסקה סיכונים בריאותיים. Uziel302 - שיחה 19:42, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

למה שירותי מיקום של אפל לא עובדים בישראל?

הרי אפליקציית המפות של אפל עובדת בישראל, אז למה שירותים אחרים כמו סירי לא פועלים עם שירותי מיקום בישראל? תודה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הטיסה הכי ארוכה

מהי הטיסה הישירה הכי ארוכה שקיימת? ומהו הפרש הזמן המקסימלי בין שני מקומות מבחינת השעה המקומית (אולי אוסטרליה ולוס אנג'לס?). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תנסה פה Uziel302 - שיחה 19:34, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

(הטיסה הכי ארוכה שם היא הטיסה מנמל התעופה ניוארק לסינגפור). הפרש הזמן המקסימלי הוא 13 שעות- 12 שעות מבחינת איזור הזמן ההוריזונטלי (שני מקומות שנמצאים אחד מול השני מבחינת מזרח-מערב) ועוד שעה אחת שנובעת מכך שאחד נמצא בשעון קיץ ואחד בשעון חורף. למשל: בגרינלנד השעה עכשיו חמש וארבעים בערב יום רביעי, ובניו זילנד השעה עכשיו שש וארבעים בבוקר יום חמישי. בלנק - שיחה 20:41, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

לפי ויקיפדיה האנגלית, הטיסה הישירה הארוכה ביותר בעולם כיום היא טיסה 21 של סינגפור איירליינס מניוארק לסינגפור. אורכה כ-19 שעות, למרחק 15,345 ק"מ. היא פועלת בשנים 2004-2013, במטוס איירבוס A340-500. היא זכתה שם גם לערך נפרד. הטיסה הישירה הארוכה ביותר של אל על (וה-26 באורכה בעולם) היא טיסה מת"א ללוס אנג'לס. אורכה 15.5 שעות, למרחק 12,189 ק"מ. היא פועלת משנת 2006, במטוס בואינג 777-200. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי הפרש הזמן המקסימאלי, הוא יתקבל בין שני מקומות שנמצאים סמוך לגבול התאריך הבינלאומי משני צידיו (קו הגבול בין אזורי הזמן שנמצאים "בתחילת" יום חדש לבין אלו שנמצאים כיממה אחר-כך). מדינת סמואה באוקיינוס השקט, למשל, נמצאת באזור זמן UTC+13 ובקיץ כשמופעל שם שעון קיץ, ב- UTC+14, שהוא אזור הזמן "הראשון". ניואה, גם כן מדינת איים באוקיינוס השקט אבל ממזרח לה, נמצאת כבר באזור זמן UTC-11, מעבר לקו התאריך, כלומר 24 שעות אחריה (בשעון קיץ אפילו 25!), זאת אומרת שבשתיהן השעה זהה אבל התאריך שונה ביום אחד. אגב ארה"ב מחזיקה בשני איים בלתי-מיושבים שנמצאים באזור זמן UTC-12, כלומר בזמן אפילו מאוחר יותר. 93.172.90.162 11:24, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

ולסקרנים - זה הערך באנגלית על Singapore Airlines Flight 21. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 08:47, 4 באוקטובר 2013 (IDT)

האם השרירים של הצבי ננעלים זמן קצר אחרי שהורגים אותו?

באתר הזה [4] יש כתבה על שוטר במנגנוני הביטחון הערבים, שצד צבי בצורה בלתי חוקית. יש שם שתי תמונות של הצבי. באחת מהן מצולם צד ימין של הצבי, ובשנייה צד שמאל שלו. התנוחה של שרירי הצבי לא השתנתה בזמן שהפכו אותו מצד לצד. האם השרירים של הצבי ננעלים זמן קצר אחרי שהורגים אותו? 77.125.236.187 12:31, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

ראה צפידת מוות‎ גילגמש • שיחה 12:43, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

למה ניתוחים זה דבר כל כך יקר?

למה ניתוחים פרטיים עולים מאות אלפי דולרים? נניח 10 שעות עבודה של צוות רפואי? באזור 10 אלפים שקל. תרופות והרדמה? נניח עוד איזה 5 אלפים. הפעלה של מיכשור רפואי, שכר של אדמיניסטרציה וכדו' עוד איזה אלפיים. ועוד אולי איזה אלפיים על ביורוקרטיה, דמי ישיבה על כיסא וכדו'. איך מגיעים לניתוח שעולה חצי מיליון? 79.177.104.150 15:33, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

זה עניין פשוט של היצע וביקוש - כשמדובר בבריאות בני אדם מבקשים לרכוש את המיומנות הטובה ביותר, את המכשור המתקדם ביותר ואת התרופות הטובות ביותר וכמובן הדברים הטובים ביותר עולים הרבה מאוד כסף. מי שמוכן להתפשר ולקבל רפואה סוג ב' או ג' יוכל לשלם פחות, אבל מי מוכן להתפשר על בריאותו או בריאותם של יקיריו? רק מי שאין לו... אם מישהו רוצה לערוך מסיבה עם הזמר האופנתי, עם הנגנים המבוקשים ביותר, עם אפקטים אור-קוליים, עם זיקוקי די נור מרהיבים ולהגיש בה מטעמים משובחים, גם זה יעלה כמו ניתוח פרטי וגם את זה אפשר להחליף במסיבה עם בירות, ופלים, קפה ותה וזמרתה של זרובבלה, בת הדודה של חתן השמחה... בברכה. ליש - שיחה 15:46, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

אני חושב שאתה טועה. לפי מה שאתה מתאר, לכל אדם שאוסף תרומות לניתוח ענק יש אופציה זולה יותר הוא לא בוחר בה. אני לא חושב שאם היתה אופציה כזאת הוא לא היה בוחר בה, אלא מעדיף להמשיך לסכן את חייו בכך שהוא ממתין לטוב ליבם של תורמים.

ועדיין זה לא עונה על מה הולך הכסף הענק הזה. מה יכול לגרום לניתוח להפוך לכזה יקר? לפי התיאור שלך זה "פוזות". 79.177.104.150 16:10, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

בואו נעשה חשבון בלי מספרים, רק סעיפי תמחיר.

הקמת חדר ניתוח עולה מיליונים, צריך לפזר את העלות הזאת ואת ריבית המימון בין המנותחים. יש לתחזק את חדרי הנתוח - אחזקה מונעת ובדיקות ועמידה בתקנים רפואיים ותקני בטיחות - הכל ביוקר. ביטוח אחריות/רשלנות לצוות ולבית החולים - עולה הון. חדרי התאוששות, חדרי טיפול נמרץ סביב השעון אחרי הניתוח. אישפוז עד החלמה, שיקום. שעות הצוות הרפואי - זה לא יום עבודה, יש ימי הכנה ובדיקות מקדימות. זה גם לא עשר שעות צוות, 10 שעות 10 אנשי צוות. מנתח מומחה שמגיע מעיר אחרת - ימי עבודה וטיסות. גם הטיסות של המנותח עם ליווי רפואי. בסוף צריך גם לנקות את הרצפה ולתחזק את הגינה ואת המכבסה. בניתוח מורכב הצוות חייב ללמוד ולהשתלם. ויש לתמחר בלת"מים וסיבוכים וניתוח נוסף. וגם יש לכסות את עלות יחסי ציבור של המוסד. ורק אז רוצים גם להרוויח (על שכר של רופא כוכב כבר נאמר לעיל).

תעשה לך ביטוח (: Mr.Shoval - שיחה 20:39, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

מושב גיאה

ממה התושבים מתפרנסים ־

http://www.homee.co.il/%D7%92%D7%99%D7%90%D7%94/%D7%AA%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%94/

חלק מהתושבים במושב גיאה עוסקים בחקלאות בענפים שונים וחלקם בעלי עסקים פרטיים כגון: מסעדת "בחצר", משתלה, שרברב, מסגרייה, מינימרקט, אספקה לחקלאות, תיקונים לתעשייה ועוד. חלק גדול מהתושבים עוסקים במקצועות חופשיים מחוץ לישוב במוקדי התעסוקה הקרובים בניהם: אזור התעשייה גבעת ציון, אזורי התעשייה באשקלון, אזור תעשייה שדרות, אזורי התעשייה, קרית גת, אזור התעשייה עד הלום, אזור התעשייה קרית מלאכי, אזור התעשייה גן יבנה, אזור התעשייה באר טוביה. מוקדי תעסוקה נוספים נמצאים בערים אשקלון, שדרות, קרית גת במשרדים, מבני הציבור, מוסדות החינוך, מרכזים מסחריים, עסקים, חברות ועוד.

NiD123 - שיחה 18:43, 3 באוקטובר 2013 (IDT)