ויליאם הנרי הריסון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 61: שורה 61:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אנציקלופדיה ynet|ויליאם הנרי הריסון|11676|MTE2NzZfMTI2MzYyMzQ2XzE0ODY4NzIwMAeqeq}}
*{{אנציקלופדיה ynet|ויליאם הנרי הריסון|11676|MTE2NzZfMTI2MzYyMzQ2XzE0ODY4NzIwMAeqeq}}


{{נשיאי ארצות הברית}}
{{נשיאי ארצות הברית}}


{{מיון רגיל:הריסון, ויליאם הנרי}}
{{מיון רגיל:הריסון, ויליאם הנרי}}

[[קטגוריה:גנרלים אמריקאים]]
[[קטגוריה:גנרלים אמריקאים]]
[[קטגוריה:נשיאי ארצות הברית]]
[[קטגוריה:נשיאי ארצות הברית]]

גרסה מ־19:25, 4 באוקטובר 2013

תבנית:מנהיג1 ויליאם הנרי הריסוןאנגלית: William Henry Harrison‏; 9 בפברואר 1773 - 4 באפריל 1841) היה נשיאה התשיעי של ארצות הברית. הנשיא הראשון שמת בעת כהונתו והנשיא שכיהן הזמן הקצר ביותר, 31 יום בלבד.

הריסון היה חבר באליטה התרבותית והכלכלית של בעלי אחוזות במדינת וירג'יניה. הוריו היו בנג'מין הריסון החמישי (מחותמי הכרזת העצמאות) ואליזבת באסט.

כשהיה הריסון בן 18, התגייס לצבא, עלה במהירות בסולם הדרגות והיה למושלה הצבאי הראשון של אינדיאנה (לפני שזו הפכה למדינה). בתפקידו זה הביס מרד אינדיאנים בהנהגתו של צ'יף טקומסה בקרב טיפקאנו ב-1811. בעקבות הישג זה קודם לדרגת גנרל ונלחם בהצטיינות במלחמת 1812 (נגד הבריטים). על השגיו אלו זכה ב-1818 למדליית הזהב של הקונגרס העיטור הגבוה ביותר לאזרחים אמריקאים באותה עת.

לאחר מכן מילא שורת תפקידים פוליטיים, ובהם חברות בסנאט. ב-1836 התמודד למשרת הנשיאות, אך הפסיד למרטין ואן ביורן.

משבר במפלגתו, המפלגה הדמוקרטית, הוביל לשבר בשורותיה ולייסוד מפלגה חדשה, "המפלגה הוויגית" (שאינה קשורה למפלגה הויגית שפעלה בתקופה זו בבריטניה). אל המפלגה הצטרפו כמה נציגים בולטים ממדינות הדרום, ביניהם הנואם הידוע דניאל ובסטר, והסנטור המפורסם הנרי קליי. קליי הוביל במירוץ לתפקיד המועמד הויגי, אך זיהויו עם הבונים החופשיים היה לו לרועץ. הריסון, שכונה "טיפקאנו קשישא" (Ol' Tippecanoe) זכה במועמדות. הוא מינה את ג'ון טיילר, סנטור ממדינת וירג'יניה, לתפקיד הסגן.

מערכת הבחירות הייתה בין הסוערות בתולדות ארצות הברית, והייתה הראשונה שלוותה בשירים, סיסמאות ותעמולה נוסח ימינו. סיסמתו של הריסון (ובדיעבד - תרומתו הגדולה ביותר להיסטוריה הפוליטית של ארצו) הייתה "טיפקאנו וטיילר גם" - "Tippecanoe and Tyler Too". הסיסמה רמזה אל עברו הצבאי של הריסון כמנצח בקרב טיפקאנו, ואל טיילר - איש הדרום - כערך המוסף שיקבל המצביע. הסיסמה נחלה הצלחה מרשימה, ולבוחר באותם הימים השתמע ממנה קול חצוצרות הקרב, וניחוחה של בקתת עץ באזורי הדרום (ואכן - סיסמה מובילה נוספת באותה מערכת בחירות חלוצית הייתה "ביקתת עץ וסיידר חזק" "Log Cabin and Hard Cider").

בסופו של דבר, בזכות השפל הכלכלי שהיה אז בארצות הברית, כמו גם בזכות עברו הצבאי המזהיר, נבחר הריסון לתפקיד.

מותו

ב-1840 נבחר האריסון לתפקיד נשיא ארצות הברית, יחד עם סגנו ג'ון טיילר, לאחר שרץ לנשיאות בסיסמת הבחירות טיפקאנו וטיילר גם. הוא היה הנשיא המבוגר ביותר שנבחר לתפקיד עד לימיו. יום השבעתו לתפקיד, 4 במרץ 1841, היה יום קר וגשום במיוחד. אף על פי כן, התייצב הריסון על הבמה, ללא מעיל, ונאם במשך כשעתיים את נאום ההשבעה הארוך בהיסטוריה שכלל יותר מ-8,400 מילים. זמן קצר אחר כך חלה בדלקת ריאות, וכעבור חודש נפטר בגיל 68. סגנו ג'ון טיילר החליף אותו בתפקידו. הריסון היה הנשיא האמריקאי הראשון שמת במהלך כהונתו כנשיא, ותקופת שלטונו היא הקצרה ביותר מבין כל הנשיאים האמריקאים.

קללת טיפקאנו

ערך מורחב – קללת טיפקאנו

האגדה מספרת כי לאחר שהביס את צ'יף טקומסה (Tecumseh) בקרב טיפקאנו ב-6 בנובמבר 1811, אחיו למחצה של טקומסה ושותפו למרד, טנסקאוואטאווה (Tenskawatawa), שנודע כנביא שבט השוני, הטיל קללה על האריסון ונשיאי ארצות הברית העתידיים שייבחרו בשנים עגולות.

שנים רבות לאחר מותו, זכתה שרשרת רצופה של שבעה נשיאים, שנבחרו בשנים עגולות ומתו במהלך כהונתם, לכינוי "קללת טיפקאנו" על שם הריסון.

נכדו של הריסון, בנג'מין הריסון, היה ב-1889 לנשיאה ה-23 של ארצות הברית.

ראו גם

קישורים חיצוניים


תבנית:Link FA