עיצורים לועיים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
עיצורים לועיים (Pharyngeal) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין ה[[ענבל]] ל[[מכסה הגרון]]. העיצורים האלה קיימים בשפות מעטות בלבד, אם כי הם נפוצים באחת השפות המדוברות ביותר בעולם - [[ערבית]]. העיצורים הלועיים היו נפוצים בעבר ב[[שפות שמיות]] רבות אחרות, אולם רובן איבדו אותם במשך הזמן.
עיצורים לועיים (Pharyngeal) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין ה[[ענבל]] ל[[מכסה הגרון]]. העיצורים האלה קיימים בשפות מעטות בלבד, אם כי הם נפוצים באחת השפות המדוברות ביותר בעולם - [[ערבית]]. העיצורים הלועיים היו נפוצים בעבר ב[[שפות שמיות]] רבות אחרות, אולם רובן איבדו אותם במשך הזמן.


לעיצורים הלועיים השפעה ניכרת על סביבתם. בשל המאמץ הנדרש כדי להגות אותם, הם גורמים לשינויים בתנועות הבאות לפניהם ואחריהם. התופעה הזאת ניכרת עדיין ב[[עברית]], גם אצל דוברים שכבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. כך למשל, במילה "אורח" נוספה תנועת a לפני העיצור ח' (תופעה המכונה "פתח גנובה"), ובצורת הנקבה "אורחת" שתי תנועות e הפכו לתנועות a (תופעה המכונה "הנמכת תנועה"). התופעות האלה ניכרות גם ב[[מלטית]], אף שגם בה רוב הדוברים כבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. בערבית, שבה העיצורים הלועיים נשמעים היטב, תופעות כאלה נפוצות מאוד, אם כי לא תמיד הן באות לידי ביטוי בכתיב. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור הימני קולי והשמאלי אטום.
לעיצורים הלועיים השפעה ניכרת על סביבתם. בשל המאמץ הנדרש כדי להגות אותם, הם גורמים לשינויים בתנועות הבאות לפניהם ואחריהם. התופעה הזאת ניכרת עדיין ב[[עברית]], גם אצל דוברים שכבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. כך למשל, במילה "אורח" נוספה תנועת a לפני העיצור ח' (תופעה המכונה "פתח גנובה"), ובצורת הנקבה "אורחת" שתי תנועות e הפכו לתנועות a (תופעה המכונה "הנמכת תנועה"). התופעות האלה ניכרות גם ב[[מלטית]], אף שגם בה רוב הדוברים כבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. בערבית, שבה העיצורים הלועיים נשמעים היטב, תופעות כאלה נפוצות מאוד, אם כי לא תמיד הן באות לידי ביטוי בכתיב. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.


{| border=1 cellspacing=0 cellpadding=3 style="text-align:center; font-size:larger;"
{| border=1 cellspacing=0 cellpadding=3 style="text-align:center; font-size:larger;"
שורה 12: שורה 12:
|-
|-
! style="font-size:x-small" | [[עיצורים חוככים|חוכך]]
! style="font-size:x-small" | [[עיצורים חוככים|חוכך]]
| ħ ʕ
| ħ   ʕ
|-
|-
! style="font-size:x-small" | [[עיצורים מקורבים|מקורב]]
! style="font-size:x-small" | [[עיצורים מקורבים|מקורב]]
שורה 19: שורה 19:
|}
|}


==העיצורים הלועיים==
ישנם רק שני עיצורים לועיים, ושניהם חוככים:
ישנם רק שני עיצורים לועיים, ושניהם חוככים:
* עיצור '''לועי''', חוכך, קולי [[http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/c/cd/Voiced_pharyngeal_fricative.ogg {{יפא|ʕ}}]]
* עיצור '''לועי''', חוכך, קולי [[http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/c/cd/Voiced_pharyngeal_fricative.ogg {{יפא|ʕ}}]]. עיצור זה מיוצג ל ידי ה[[אלפבית|אות]] '''ع''' בערבית. כך נהגית האות '''ע''' במבטא מזרחי של העברית וכך נהגה צירוף האותיות '''għ''' במלטית הקדומה.
:עיצור זה מיוצג ל ידי ה[[אלפבית|אות]] '''ع''' בערבית. כך נהגית האות '''ע''' במבטא מזרחי של העברית וכך נהגה צירוף האותיות '''''' במלטית הקדומה.
* עיצור '''לועי''', חוכך, אטום [[http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/b/b2/Voiceless_pharyngeal_fricative.ogg {{יפא|ħ}}]]. עיצור זה מיוצג על ידי האות '''ح''' בערבית. כך נהגית האות '''ח''' במבטא מזרחי של העברית וכך נהגית האות '''ħ''' במלטית אצל חלק מהדוברים.
* עיצור '''לועי''', חוכך, אטום [[http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/b/b2/Voiceless_pharyngeal_fricative.ogg {{יפא|ħ}}]]
:עיצור זה מיוצג על ידי האות '''ح''' בערבית. כך נהגית האות '''ח''' במבטא מזרחי של העברית וכך נהגית האות '''ħ''' במלטית אצל חלק מהדוברים.
* עיצור '''לועי''', סותם, אטום [[http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/7/79/Pharyngeal_stop.ogg {{יפא|Q}}]]
* עיצור '''לועי''', סותם, אטום [[http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/7/79/Pharyngeal_stop.ogg {{יפא|Q}}]]
* עיצור '''לועי''', סותם, קולי [[http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/9e/Voiced_pharyngeal_stop.ogg להקשבה]]
* עיצור '''לועי''', סותם, קולי [[http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/9e/Voiced_pharyngeal_stop.ogg להקשבה]]

גרסה מ־15:41, 7 באוקטובר 2013

עיצורים לועיים (Pharyngeal) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון. העיצורים האלה קיימים בשפות מעטות בלבד, אם כי הם נפוצים באחת השפות המדוברות ביותר בעולם - ערבית. העיצורים הלועיים היו נפוצים בעבר בשפות שמיות רבות אחרות, אולם רובן איבדו אותם במשך הזמן.

לעיצורים הלועיים השפעה ניכרת על סביבתם. בשל המאמץ הנדרש כדי להגות אותם, הם גורמים לשינויים בתנועות הבאות לפניהם ואחריהם. התופעה הזאת ניכרת עדיין בעברית, גם אצל דוברים שכבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. כך למשל, במילה "אורח" נוספה תנועת a לפני העיצור ח' (תופעה המכונה "פתח גנובה"), ובצורת הנקבה "אורחת" שתי תנועות e הפכו לתנועות a (תופעה המכונה "הנמכת תנועה"). התופעות האלה ניכרות גם במלטית, אף שגם בה רוב הדוברים כבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. בערבית, שבה העיצורים הלועיים נשמעים היטב, תופעות כאלה נפוצות מאוד, אם כי לא תמיד הן באות לידי ביטוי בכתיב. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

קיצוניים
לועי
חוכך ħ   ʕ
מקורב (ʕ)

ישנם רק שני עיצורים לועיים, ושניהם חוככים:

  • עיצור לועי, חוכך, קולי [ʕ]. עיצור זה מיוצג ל ידי האות ع בערבית. כך נהגית האות ע במבטא מזרחי של העברית וכך נהגה צירוף האותיות במלטית הקדומה.
  • עיצור לועי, חוכך, אטום [ħ]. עיצור זה מיוצג על ידי האות ح בערבית. כך נהגית האות ח במבטא מזרחי של העברית וכך נהגית האות ħ במלטית אצל חלק מהדוברים.
  • עיצור לועי, סותם, אטום [Q]
  • עיצור לועי, סותם, קולי [להקשבה]

ראו גם

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי החיתוך אופני החיתוך
דו־שפתיים - שפתיים־שיניים - שיניים־שפתיים - לשוניים־שפתיים
שיניים - מכתשיים - בתר־מכתשיים - מכתשיים־חיכיים - כפופים
חיכיים - וילוניים - ענבליים - סדקיים - כיסוי־גרוניים - לועיים
בסיס חיתוך משני: מלועלעים - מוולנים - מחונככים - משופתתים
ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים
מקישים - רוטטים - צידיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
מיקום התנועות גובה התנועות
אחוריות - כמעט־אחוריות - מרכזיות - כמעט־קדמיות - קדמיות סגורות - כמעט־סגורות - חצי־סגורות - אמצעיות
חצי־פתוחות - כמעט־פתוחות - פתוחות
ראו גם: אלפבית פונטי בין־לאומי - פורמנט
אלפבית פונטי בין-לאומי