אגד

שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
פרמטרים [ מס' אוטובוסים, לוגו, דף הבית, שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אגד - אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע”מ

נתונים כלליים
סוג	קואופרטיב
תקופת הפעילות	1933–הווה (כ־91 שנים)
חברות בנות	אגד תעבורה
מיקום המטה	תל אביב-יפו
משרד ראשי	רחוב הירדן 4, פארק איירפורט סיטי
ענפי תעשייה	תחבורה ציבורית על בסיס אוטובוסים
מוצרים עיקריים	תחבורה ציבורית
הכנסות	2 מיליארד ו-451 מיליון ש"ח (2010)
עובדים	6244 (2010)
www.egged.co.il

"אגד" היא אגודה שיתופית – קואופרטיב – המפעילה תחבורה ציבורית בישראל, בייחוד אוטובוסים. אגד היא מפעילת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל, ואחת מחברות התחבורה הציבורית הגדולות בעולם. בישראל היא מספקת כ-55% מכלל שירותי התחבורה הציבורית במדינה.

בקואופרטיב מועסקים 6,233 איש בסך הכל, מתוכם 2,202 חברי-אגודה, המפעילים 3,033 אוטובוסים ב-945 קווי שירות ו-3,199 חלופות ברחבי הארץ. אגד מבצעת מדי יום כ-45,000 נסיעות, שבהן נוסעים כמיליון נוסעים, לאורך 810,500 ק"מ.

היסטוריה

לאחר מלחמת העולם הראשונה רכשו מספר צעירים יהודים מבני היישוב היהודי בארץ ישראל משאיות מעודפי הצבא הבריטי. בארגזי המשאיות התקינו ספסלי ישיבה, שהסבו אותן לאוטובוסים מאולתרים להסעת נוסעים בתשלום. הדרכים באותה תקופה היו משובשות, והנסיעה הייתה מסוכנת בשל ריבוי כנופיות ערביות שהתנכלו לנוסעים בדרכים. חלוצי האוטובוסים החליטו להתאגד לשיתוף פעולה שיסייע להם להתמודד במאורגן עם הקשיים. בתחילה התאגדו מפעילי האוטובוסים בקבוצות קטנות, אשר בהמשך התאגדו לקבוצות גדולות.

"אגד" נוסדה כקואופרטיב ב -1 בינואר 1933 כתוצאת מיזוג של ארבע חברות תחבורה ציבורית קטנות במרכז הארץ: (המהיר, הגה, קדימה והתאחדות הנהגים). את השם "אגד" הציע המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. באותה תקופה מנתה אגד 963 חברים ו-20 שכירים אשר הפעילו 338 אוטובוסים בקווים קבועים בין ירושלים, תל אביב וחיפה וכמו כן קווים אל סוריה, לבנון, עבר הירדן, מצרים ועיראק.

נהגי אגד המשיכו בעבודתם הסדירה בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, על אף קשיי ההתמודדות עם מארבי הערבים וסכנת החיים שנסיעה בין-עירונית הייתה כרוכה בה. בתקופת מלחמת העצמאות שולבו נהגי אגד בשיירות שהעבירו אספקה ותגבורת לירושלים הנצורה דרך שער הגיא.

כרטיס לנסיעה בקו אגד בין חיפה ועפולה (החותמת על הכרטיס מציינת "יגור") משנת 1945

מכונאי ב"אגד", 1947

סמלים היסטוריים של אגד

ב-9 במאי 1939 מוזג לתוך אגד שרות תחבורה בשם "הצפון" שמנה 7 נהגים והפעיל קו מחיפה לטבריה דרך עפולה. בשנת 1940 מוזג לתוך אגד שרות אוטובוסים בשם "אקספרס הגליל" שהפעיל קווים מצפת לטבריה ולחיפה. ב-27 במרץ 1941 מוזג לתוך אגד שרות תחבורה " שירות עמק הירדן" שמנה 5 נהגים והפעיל קווים מעמק הירדן לטבריה ולחיפה. ב-1942 מוזג לתוך אגד שרות התחבורה של יוסף רשל שהפעיל קווים מטבריה ליבנאל ולאל חמה. ב-1 ביולי 1947 מוזג לתוך אגד "שירות החולה" שהפעיל קווי תחבורה בין מטולה, צפת וטבריה.

מיד לאחר קום המדינה הציע שר התחבורה הראשון דוד רמז לאחד את כל מפעילי התחבורה הציבורית בארץ לקואופרטיב אחד. פרט לאגד פעלו בארץ עוד מספר קואופרטיבים. הגדולים בהם קואופרטיב "דרום יהודה", שנוסד בשנת 1931 מאיחוד של קואופרטיב "דרום" וקואופרטיב "יהודה", ושח"ר (שירותי חיפה רבתי), תאגיד שנוצר בדצמבר 1947 מאיחוד של קואופרטיב "חבר" וקואופרטיב "משמר המפרץ" שפעלו באזור חיפה. לאחר דיונים רבים וישיבות סוערות של הממשלה הוחלט ב-1 בנובמבר 1951 לאחד את הקואופרטיבים לתחבורה "שחר" (צפון הארץ), אגד (מרכז הארץ) ו-"דרום יהודה" (דרום הארץ) לקואופרטיב בשם א.ש.ד. (א- אגד, ש- שחר ד- דרום יהודה). מספר חודשים לאחר האיחוד החליטה ההנהלה של אש"ד לשוב לשם המקורי אותו הציע ביאליק, הלא הוא אגד.

בתחילת שנת 1967 אוחד אל תוך אגד גם קואופרטיב התחבורה הירושלמי המקשר.

בשנות ה-90 החליטה הממשלה להגביר את התחרות בתחבורה הציבורית, ולשם כך הוציאה למכרז רבים מקווי התחבורה הציבורית, ובמכרזים זכו חברות שונות, בהן כאלה שקודם לכן לא פעלו בישראל. עקב כך הצטמצמה הפעילות של "אגד", והוא נאלץ לפטר נהגים ועובדים נוספים ולצמצם הוצאות בדרכים שונות. כדי לפצות על בעייתיות המעבר למצב החדש, משתדלת חברת אגד להגדיל את נתח השוק שלה בהסעות הפרטיות, וכן בתחומים בהם יש לה ניסיון ומוניטין רב, כגון: שירותי מוסך לאוטובוסים, הפעלת תחנות מרכזיות, הוראת נהיגה באוטובוסים ועוד. כך משמשת אגד קבלן משנה של חלק מחברות האוטובוסים האחרות המתחרות בה במכרזים ובהסעות פרטיות.

בשנת 2006 רכש הקואופרטיב 51 אחוזים ממניות חברת התחבורה הבולגרית "טראנסטריומף", והפך לבעל השליטה בחברה.

בשנת 2010 החלה חברת אגד בשירות חדש ליישובי הגליל- "שירות לפי קריאה".

יבוא אוטובוסים

החל משנות ה 50-60 של המאה הקודמת, יבאה חברת אגד אוטובוסים מחברת ליילנד הבריטית, רובם מדגמי טייגר השונים, שהורכבו בישראל על ידי חברות הארגז ומרכבים בגרסאות שונות:

• אוטובוסים לנסיעות עירוניות בעלי 3 פתחים, 2 אנשי צוות: נהג מקדימה וכרטיסן מאחור.
• אוטובוסים לנסיעות עירוניות ובין עירוניות בעלי 2 פתחים כאשר הנהג משמש ככרטיסן בעצמו.
• אוטובוסים לטיולים בעלי חלונות פנורמיים בגג ודלת שלישית לפתיחה ידנית במרכז החלק השמאלי של האוטובוס.

לקראת אמצע שנות ה-60 יובאו לישראל אוטובוסי ליילנד בגרסה התיירותית הכוללים מושבים בעלי יכולת הטיה, תא מטען בעל 2 דלתות העמסה מאחור, לצד מנשא גג ומזגן עילי אחורי מתוצרת יוונית.יבוא נוסף של אוטובוסים לתיירות נערך לקראת סוף שנות ה- 60 עת יובאו לראשונה אוטובוסים מתוצרת ליילנד בהרכבה של מפעל ואנהול הבלגי (קיים עד היום). האוטובוסים היו בעלי מרכב גבוה, חלונות גדולים במיוחד, מושבי תיירות ללא אפשרות הטייה, מיזוג אויר תחתי אחורי, תא מטען אחורי לצד מנשא גג וכיסא מדריך. אוטובוסים אלו יובאו גם עבור החברות הפרטיות: יונייטד טורס (חלק מדן של היום) ותור נוף מתל אביב. אוטובוסים אלו שימשו לתיירות עד יבוא האוטובוסים מדגמי סקאניה, בהמשך עברו לשרת בקווי הדרום וסיני, בסוף שנות ה- 70 פעלו בנסיעות מקומיות, חלקם באזור חיפה והצפון ולקראת אמצע שנות ה- 80 הוצאו מהשירות. בחברות הפרטיות הייתה לדלת האמצעית של האוטובוס סגירה ידנית, בניגוד לדלת הקדמית ולכל דלתות האוטובוסים של אגד שפתיחתן וסגירתן הייתה ועודנה על ידי אויר דחוס. יבוא קטן של מידיבוסים היה מחברת פיאט האיטלקית. מידיבוסים אלו נבחרו לשרת בירושלים בקו העובר בסימטאות העיר העתיקה, ברחובות הצרים.

בשנת 1973 חתמה חברת אגד עם חברת סקאניה השבדית על יבוא שלדות אוטובוסים מתוצרתה להרכבה מקומית בישראל. סה"כ יובאו כמה מאות מרכבים רובם למערך הבין עירוני והתיירותי. סה"כ הורכבו בישראל 3 דגמי אוטובוסים מתוצרת סקאניה:

• אוטובוס בין עירוני בעל 51 מושבים בעלי משענת גב 1/2 גבוהה, תאי מטען (לראשונה מתחת למושבי הנוסעים) שלרוב לא נפתחו, ללא מנשא גג למזוודות, מערכת איוורור מאולץ (לראשונה באוטובוסים בישראל) עם פתח אישי לכל נוסע ומנוע אחורי מה שגרם למדרגת עלייה לשורת המושבים מאחור. אוטובוסים אלו שירותו בעיקר בקווי השירות הבין עירוניים ולטיולים (ליד הנהג הייתה אפשרות להוספת כיסא מדריך).
• אוטובוס עירוני בעל 51 מושבים בעלי משענת גב גבוהה, בעל 2 דלתות: אחת מקדימה והשנייה מאחור, לראשונה באגד. מדגם זה היו 3 אוטובוסים בסה"כ שפעלו באזור חיפה ונודעו בזכות צורתם המלבנית.
• אוטובוס תיירותי בעל 51 מושבים בעלי משענת גב גבוהה שאינה ניתנת להטיה, תאי מטען בתחתית האוטובוס ובחלק מהדגמים גם מינשא גג, מיזוג אויר אחורי מתוצרת החברה השבדית SUMAK (סימאק) עם פתחים אישיים לכל נוסע ואפשרות לכיסא מדריך. אוטובוסים אלו שימשו בעיקר לתיירות, בקווי הדרום ומאוחר יותר גם בנסיעות בין עירוניות.

מנועי האוטובוסים סבלו קשות מבעיית התחממות וכתוצאה מכך, נאלצו בחברת אגד להחליף חלק ניכר מהם למנועי דאף שיובאו לישראל ובמיוחד באוטובוסים הבין עירוניים. במהלך שנות ה- 70 יובאו לישראל מנועים מתוצרת חברת דאף ההולנדית שהורכבו בארץ על דגם חדש של אוטובוס בהרכבה מקומית של מפעל הארגז (דומה לאוטובוסים של חברת ליילנד מאותה התקופה) שבדומה לסקאניה כלל מערכת איוורור מאולץ ושימש בעיקר בנסיעות הבין עירוניות הקצרות ובמיוחד בקווי חיפה. בשנות ה- 70 החלה חברת אגד את התקשרותה עם חברת מרצדס הגרמנית.

בתחילה יובאו 3 דגמי אוטובוסים:

• אוטובוסים נמוכי רצפה (לראשונה באגד), בעלי דלתות רחבות הן מקדימה והן מאחור לנסיעות עירוניות שפעלו בקווי ירושלים.
• אוטובוסים תיירותיים מדגם 302 שפעלו בקווים לאילת וכללו מיזוג אוויר אישי לכל נוסע ותאי מטען תחתיים.
• לקראת סוף שנות ה- 70 יובאו שלדות מאורכות של אוטובוסים נמוכי רצפה שהורכבו בישראל ושימשו בעיקר בקווי המרכז לחולון ובת ים.

חזית של אוטובוס אגד תוצרת מרצדס משולבת בבנין אגד בחניון חולון

אוטובוס של חברת אגד בעפולה

אוטובוסים של חברת אגד

קו תיור מיוחד של אגד הפועל בירושלים

ב-1978 יבאה אגד אוטובוס מרצדס מדגם 303 לניסיון. אוטובוס זה היווה את הסנונית הראשונה ליבוא של אלפי אוטובוסי מרצדס בשנות ה-80 לישראל. האוטובוס היה מדגם תיירותי, בעל 50 מקומות וכיסא מדריך, 2 דלתות: האחת מקדימה והשנייה מאחור וכלל מושבי נוסעים רחבים במיוחד בעלי יכולת הטיה לאחור וכן יכולת הרחקה של מושב ממישנהו. כתוצאה מכך, שורת המושבים האחרונה של האוטובוס הכילה 4 מושבים בלבד לרוחב, במקום ה- 5 המקובלים. האוטובוס צויד במזגן עילי אחורי ותאי מטען בתחתית האוטובוס. האוטובוס שימש בעיקר בנסיעות בין עירוניות משך כל שנות ה-80 ועד לאמצע שנות ה-90. במהלך שנים אלו פורקו המושבים המיוחדים של האוטובוס והורכבו עליו מושבים מקומיים. באגד טענו שהנוסעים בישראל לא צריכים כאלו מושבי לוקסוס^{[דרוש מקור]}, לא כל שכן, הפרעה למרווח העמידה באוטובוס. בחברת מרצדס לא הבינו מדוע נוסעים צריכים לנסוע בעמידה^{[דרוש מקור]}.

בשנת 1980 נחתם הסכם בין חברת אגד לחברת מרצדס הגרמנית ליבוא אוטובוסים מתוצרתה ובהמשך על אספקת מרכבים מתוצרתה להרכבה בישראל. להלן דגמי האוטובוסים שיובאו:

• אוטובוס נמוך רצפה בעל 43 מושבים לנסיעות עירוניות, בעל דלתות רחבות מקדימה ובמרכז מתוצרת מרצדס גרמניה משנת 1980. החל משנת 1981, יובאו שלדות של דגם זה, שהורכבו בישראל ולקראת סוף שנות ה-80 קיבלו מיזוג אויר במסגרת התוכנית " מיזוג אויר בעיר".
• אוטובוס רב תכליתי, דגם 303, בעל 51 מושבים לנסיעות בין עירוניות, בעיקר קצרות, בעל דלתות רחבות מקדימה ובמרכז מתוצרת מרצדס גרמניה מהשנים 1980-1981 ,מערכת של איוורור מאולץ ותאי מטען תחתיים.

בשנת 1981 יובאו שלדות של דגם זה להרכבה מקומית ולקראת סוף שנות ה-80 קיבלו מיזוג אוויר על בסיס תשתית האיוורור המאולץ שהייתה קיימת בהם.

• אוטובוס בין עירוני, דגם 303, בעל 55 מושבים עם אפשרות לכיסא מדריך, לנסיעות בין עירוניות בקווי השירות הרגילים ולטיולים. האוטובוס כלל מיזוג אוויר- מזגן עילי במרכז האוטובוס (תוצרת חברת Carrier )עם פתחי מיזוג אישיים לנוסע ותאי מטען תחתיים.

משנת 1982 יובאו שלדות של דגם זה להרכבה מקומית. בהרכבה מקומית עמד מס' המושבים על 51 בלבד. המזגנים היו בעלי הספק חלשים ופתחיהם לא הותאמו לשורת המושבים הקרובה למעבר(תוצרת חברת Sutrak ), המושבים לא נוחים ואיכות הגימור ירודה.

• אוטובוס תיירותי, דגם 303, בעל 51 מושבים וכיסא מדריך לתיירות. מיזוג אוויר אישי לנוסע, תאי מטען תחתיים, מושבים רגילים ללא אפשרות הטיה. לדגם זה לא הייתה הרכבה מקומית.

שלדות של מרצדס יובאו עד שנת 1985 ואחר כך הופסק היבוא לחברת אגד.
הטענה המרכזית של אגד לחברות ההרכבה המקומיות: הארגז ומרכבים הייתה על איכות ההרכבה הירודה שלהן.
החל משנת 1988 החל יבוא חדש של שלדות מדגם 303, הפעם ברמת גימור גבוהה בהרבה, עם מזגנים חדשים וחזקים במיוחד ולראשונה נעילה חשמלית של תאי המטען התחתיים נשלטת מנהג האוטובוס. בשנת 1990 יובאו מס' אוטובוסים מדגם 303 מתוצרת גרמנית לתיירות.
באותה שנה נרכש מחברת מרצדס דגם 404 נסיוני שפעל בעיקר בקווים הבין עירוניים ובהמשך בקו תל אביב- רמלה. אוטובוס זה שירת באגד 15 שנה ונמכר לבסוף לחברה פרטית-אסיה טורס מפרדס חנה. על בסיס אוטובוס זה, נרכשו מחברת מרצדס שלדות (גבוהות) של דגם 404 להרכבה בישראל.
בשנת 2000 רכשה חברת אגד אוטובוסים מחברת איריזר הספרדית (דגם חללית) עם מנוע מתוצרת MAN, הנפוץ בחברות ההסעה הפרטיות ובדן-יונייטד. לאוטובוס 51 מושבים וכיסא מדריך מתקפל. סה"כ נרכשו כ- 50 אוטובוסים ב-2 רכישות בעלי מרכב גבוה ובשונה מהחברות הפרטיות, היו לאוטובוסים דלת ירידה מרכזית ולא מאחור ומושבים בהרכבה מקומית של חברת פלטכניקה, המספקת כיום מושבים לחברות ההרכבה המקומיות: הארגז, מרכבים ורכבת ישראל.אוטובוסים אלו נמצאים עדיין בשירות פעיל בנסיעות עירוניות, בין עירוניות וטיולים.

היסטוריה של פיגועים

סקירת הפיגועים העיקריים בתולדות אגד. השלט ניצב בכניסה למוזיאון אגד בחניון החברה בחולון, ומאחוריו שרידיו המפויחים של אוטובוס הדמים מפיגוע כביש החוף

אוטובוסי אגד ונוסעיהם היו פעמים לא מעטות קורבנות של מעשי טרור, ובהם:

• ההתקפה על אוטובוס 2094 - 30 בנובמבר 1947: התקפה על אוטובוס שנסע מנתניה לירושלים, שבה נהרגו חמישה מנוסעי האוטובוס.
• טבח מעלה עקרבים - 17 במרץ 1954: פיגוע ירי בו נרצחו 11 נוסעים של אוטובוס "אגד" במעלה עקרבים.
• פיגוע כביש החוף - 11 במרץ 1978: מחבלים השתלטו על אוטובוס "אגד", ובסופו של קרב בין המחבלים למשטרה נרצחו 35 מנוסעי האוטובוס.
• הפיגוע בקו 405 - 6 ביולי 1989: מחבל דירדר את אוטובוס "אגד" בקו 405 לתהום ליד קרית יערים. 16 הרוגים.
• האינתיפאדה השנייה: אמצעי טרור מרכזי באינתיפאדת אל-אקצה היה פיגועי התאבדות באוטובוסים, שהביאו למאות הרוגים.

חברות בנות

ל"אגד" מספר חברות בנות:

• אגד תעבורה בע"מ - הוקמה בשנת 2006 בשיתוף עם "קבוצת תעבורה" (50% לכל אחת) כדי להתחרות במכרזים על קווי שירות (שנלקחים מאגד ומדן) שמפרסמת הממשלה. החברה מפעילה כיום את קווי העיר החרדית אלעד, אשכול קווי אשקלון והנגב הצפוני, נתניה ואשדוד. בנוסף מפעילה החברה במקביל לחברת מטרופולין את הקווים הישירים בין תל אביב ובאר שבע. החברה מפעילה שירותים ייחודיים באוטובוסים זעירים (טרנזיטים) ומפעילה מוניות מיוחדות במרכזית חוף הכרמל בחיפה, בקריית נמל התעופה בן-גוריון ובירושלים.
• אגד תיור ונופש - עוסקת בכל מגוון נושאי התיירות, כולל היסעים, אירוח והדרכה.
• אגד החזקות - עוסקת באיתור ופיתוח מקורות תעסוקה נוספים לקווי השירות והיא שותפה במספר חברות:
  • שותפות 20% בקבוצת MTS אשר זכתה בהקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן.
  • שותפות 65% בחברה הבולגרית "טראנסטריומף" המפעילה תחבורה ציבורית בעיר רוסה.
  • בעלות על חברת "מוביליס" הפולנית.
  • בעלות על חברת "אגדה" המפעילה מוניות שירות.
  • שותפות 51% בחברת "אגד ליסינג" המספקת שירותי ליסינג למוניות.
  • שותפות 25% בחברת "אגד שיווק לרכב" המפיצה צמיגים.
  • בעלות על חברת "אגד BG" אשר מפתחת את עסקי אגד בבולגריה.

קווים מיוחדים

קווי מהדרין

ערך מורחב – קו מהדרין

בשנים 2000-2011 הפעילה "אגד" קווים מיוחדים תחת השם המסחרי "קווים ייעודיים" המכונים "קווי מהדרין", לשירות הציבור החרדי אשר נסעו במסלולים עירוניים ובין-עירוניים. בקוים הייתה נהוגה הפרדה מגדרית במקומות הישיבה, כאשר הנשים יושבות באחורי האוטובוס. בינואר 2011 אימץ בג"ץ את מסקנות הוועדה שהקים משרד התחבורה, וקבע כי הפרדה כפויה בין נשים לגברים ב"קווי המהדרין" אינה חוקית, וכי הטרדת נוסעות בעניין, כמו גם לגבי לבושן, עשויה להיות עבירה פלילית, אולם התיר את המשך ההסדר של העלאת נוסעים ונוסעות מהדלת האחורית כדי לאפשר הפרדה מרצון. כמו כן נפסק כי הנהגים יחויבו לוודא את אכיפת ההחלטה, וכי אגד תחויב לפרסם את ביטול הסדר המהדרין בעיתונות הכללית ובעיתונות של המגזר החרדי, ולהציב שילוט בכלל הקווים המודיע כי: "כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שיבחר (למעט המקומות המסומנים לאנשים עם מוגבלויות), הטרדת נוסע בעניין זה עלולה להיות עבירה פלילית".

קווי לילה

ערך מורחב – קווי לילה

בשנים האחרונות החלה אגד להפעיל קווי לילה המיועדים בעיקר לבליינים במטרופולין ירושלים, חיפה, ומתל אביב למספר ערים בגוש-דן (כחלק ממערכת רחבה יותר של קווים מסוג זה, המופעלים על ידי חברות נוספות הפועלות בגוש-דן).

קווי הלילה במטרופולין חיפה נבדלים מהשאר בכך שהם פועלים גם בליל שבת.

קווים שכונתיים

במחצית 2006 ביטלה אגד כניסת קווים רגילים לחלק משכונות הכרמל בחיפה ובמקומם החלה אגד להפעיל, תחת השם "שכונתית" קווי שירות העושים מסלול מאחד ממרכזי העיר לשכונות הסמוכות. בהתחלה הופעלו הקווים על ידי מיניבוסים, הקווים נסעו בתדירות גבוהה יותר מאשר היו הקווים הרגילים שנסעו לאותן שכונות ואף נוספו מעט תחנות על מנת להקטין את המרחק מתחנה לתחנה. ב-1 בינואר 2009 הופעל שלב ב' של התוכנית, נוספו מספר קווים והמיניבוסים הוחלפו באוטובוסים רגילים.

ראו גם

• המקשר
• אגד תעבורה
• מוזיאון הרכב ההיסטורי

קישורים חיצוניים

• מוזיאון אגד
• אתר נוסטלגי של "המקשר"
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
  פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ירון אדרי‏, אגד: בזבוז כספי משלם המסים, באתר וואלה!‏, 17 במאי 2011
• מיכאל יעקובסון: תחנה סופית: האם ישראל מוכנה לוותר על התחנות המרכזיות?, 14.2.13, Xnet