סולפונאמיד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:23, 29 באוקטובר 2013

סולפונאמידים (Sulfonamides) הינם המשפחה הראשונה של אנטביוטיקות.

פרוטסיל אדום האנטביוטיקה הראשונה התגלתה ב 1935 בזמן שניסו למצוא צבע אדום.

הסולפונאמידים בעלי מבנה דומה ל ρ-aminobenzoic acid או PABA. הסולפונאמידים היו בשימוש נרחב עד להופעתו של הפניצילין אשר היה עם תופעות טוקסיות נמוכות יחסית לסולפונאמידים ובעל יעילות גובה יותר.

מנגנון פעולה

הסולפונאמידים פוגעים בסינתזה של ה DNA בתאים פרימיטיבים אשר אנים יכולים להשתמש בפורינים ממקור חיצוני וחייבים לסנתז חומצות פאוליות בגלל שלסולפונאמידים מבנה דומה לPABA הם מעקבים את ה dihydropteroate synthase.

הסולפונאמידים פועלים גם נגד גרם חיוביים וגם גרם שליליים.

עמידות

עמידיות יכולות להתפתח עקב מוטציות אשר יכולות לגרום:

יצור יתר של PABA
יצירה של אנזים שמסנתז לחומצה פואלית בעל זיקה נמוכה לסולפונאמידים
הורדת החדירות הממברנה לסולפונאמידים

פרמקוקנטיקה

התרופה נספגת בצורה יעילה במערכת בעיכול, זמינות ביולוגית של התרופה הוא בין 70%-100% נפח פיזור גבוהה עובר את מחסום דם-מוח.

הסולפונאמידים עוברים מטבוליזם בכבד לחומר לא אקטיבי אשר מופרשות בכליות, המקרה של כשל כליתי יש צורך בהורדת המינונין של התרופה

תופעות לוואי

הסולפואנידים יכולים לגרום למגוון רחב של תגובות לא נעימים, כולל הפרעות בדרכי השתן, הפרעות המופוייטיות, פורפיריה, ותגובות של רגישות יתר.

כאשר נעשה שימוש במינונים גדולים, הם עלולים לגרום לתגובה אלרגית חזקה דוגמה לשתי התופעות החמורות ביותר הם תסמונת סטיבנס, ג'ונסון ( Stevens–Johnson syndrome) ו toxic epidermal necrolysis

Patient suffering from Stevens–Johnson syndrome

ראו גם

קבוצות אנטיביוטיקה

מקורות

1. Clarck, Finkle, Rey ,Whalem-Lippincott's illustrated review: pharmacology

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה אקדמית|מוסד=הפקולטה לרפואה בצפת|קורס=פרמקולוגיה|יעד=30 בבנובמבר 2013}}
-'''סולפונאמידים''' (Sulfonamides) הינם המשפחה הראשונה של אנטביוטיקות.
+'''סולפונאמידים''' (Sulfonamides) הינם המשפחה הראשונה של [[אנטביוטיקות]].
-פרוטסיל אדום האנטביוטיקה הראשונה התגלתה ב 1935 בזמן שניסו למצוא צבע אדום.
+[[פרוטסיל]] אדום האנטביוטיקה הראשונה התגלתה ב 1935 בזמן שניסו למצוא צבע אדום.
-הסולפונאמידים בעלי מבנה דומה ל ρ-aminobenzoic acid או PABA. הסולפונאמידים היו בשימוש נרחב עד להופעתם של הפניצילינים אשר היו עם תופעות טוקסיות נמוכות יחסית לסולפונאמידים ובעלי יעילות גובה יותר.
+הסולפונאמידים בעלי מבנה דומה ל [[ρ-aminobenzoic acid]] או [[PABA]]. הסולפונאמידים היו בשימוש נרחב עד להופעתו של [[הפניצילין]] אשר היה עם תופעות טוקסיות נמוכות יחסית לסולפונאמידים ובעל יעילות גובה יותר.
 == מנגנון פעולה ==
-הסולפונאמידים פוגעים בסינתזה של ה DNA בתאים פרימיטיבים אשר אנים יכולים להשתמש בפורינים ממקור חיצוני וחייבים לסנתז חומצות פאוליות בגלל שלסולפונאמידים מבנה דומה לPABA הם מעקבים את ה dihydropteroate synthase.
+הסולפונאמידים פוגעים בסינתזה של ה [[DNA]] בתאים פרימיטיבים אשר אנים יכולים להשתמש בפורינים ממקור חיצוני וחייבים לסנתז חומצות פאוליות בגלל שלסולפונאמידים מבנה דומה לPABA הם מעקבים את ה [[dihydropteroate synthase]].
 הסולפונאמידים פועלים גם נגד גרם חיוביים וגם גרם שליליים.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 == פרמקוקנטיקה ==
-התרופה נספגת בצורה יעילה במערכת בעיכול, זמינות ביולוגית של התרופה הוא בין 70%-100% נפח פיזור גבוהה עובר את מחסום דם-מוח.
+התרופה נספגת בצורה יעילה במערכת בעיכול, [[זמינות ביולוגית]] של התרופה הוא בין 70%-100% נפח פיזור גבוהה עובר את [[מחסום דם-מוח]].
 הסולפונאמידים עוברים מטבוליזם בכבד לחומר לא אקטיבי אשר מופרשות בכליות, המקרה של כשל כליתי יש צורך בהורדת המינונין של התרופה
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 הסולפואנידים יכולים לגרום למגוון רחב של תגובות לא נעימים, כולל הפרעות בדרכי השתן, הפרעות המופוייטיות, פורפיריה, ותגובות של רגישות יתר.
-כאשר נעשה שימוש במינונים גדולים, הם עלולים לגרום לתגובה אלרגית חזקה דוגמה לשתי התופעות החמורות ביותר הם תסמונת סטיבנס, ג'ונסון נקרוזי( Stevens–Johnson syndrome) ו toxic epidermal necrolysis
+כאשר נעשה שימוש במינונים גדולים, הם עלולים לגרום לתגובה אלרגית חזקה דוגמה לשתי התופעות החמורות ביותר הם תסמונת סטיבנס, ג'ונסון ( Stevens–Johnson syndrome) ו toxic epidermal necrolysis
-[[קובץ:Stevens-johnson-syndrome.jpg|150px|ממוזער|שמאל|Patient suffering from [[Stevens–Johnson syndrome]]]]
+                               [[קובץ:Stevens-johnson-syndrome.jpg|150px|ממוזער|שמאל|Patient suffering from [[Stevens–Johnson syndrome]]]]
 == ראו גם ==

	הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם הפקולטה לרפואה בצפת – הקורס האקדמי "פרמקולוגיה". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
	העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 30 בבנובמבר 2013. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם הפקולטה לרפואה בצפת – הקורס האקדמי "פרמקולוגיה". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 30 בבנובמבר 2013. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.