סולפונאמיד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה אקדמית|מוסד=הפקולטה לרפואה בצפת|קורס=פרמקולוגיה|יעד=30 בבנובמבר 2013}} |
{{בעבודה אקדמית|מוסד=הפקולטה לרפואה בצפת|קורס=פרמקולוגיה|יעד=30 בבנובמבר 2013}} |
||
'''סולפונאמידים''' (Sulfonamides) הינם המשפחה הראשונה של אנטביוטיקות. |
'''סולפונאמידים''' (Sulfonamides) הינם המשפחה הראשונה של [[אנטביוטיקות]]. |
||
פרוטסיל אדום האנטביוטיקה הראשונה התגלתה ב 1935 בזמן שניסו למצוא צבע אדום. |
[[פרוטסיל]] אדום האנטביוטיקה הראשונה התגלתה ב 1935 בזמן שניסו למצוא צבע אדום. |
||
הסולפונאמידים בעלי מבנה דומה ל ρ-aminobenzoic acid או PABA. הסולפונאמידים היו בשימוש נרחב עד |
הסולפונאמידים בעלי מבנה דומה ל [[ρ-aminobenzoic acid]] או [[PABA]]. הסולפונאמידים היו בשימוש נרחב עד להופעתו של [[הפניצילין]] אשר היה עם תופעות טוקסיות נמוכות יחסית לסולפונאמידים ובעל יעילות גובה יותר. |
||
== מנגנון פעולה == |
== מנגנון פעולה == |
||
הסולפונאמידים פוגעים בסינתזה של ה DNA בתאים פרימיטיבים אשר אנים יכולים להשתמש בפורינים ממקור חיצוני וחייבים לסנתז חומצות פאוליות בגלל שלסולפונאמידים מבנה דומה לPABA הם מעקבים את ה dihydropteroate synthase. |
הסולפונאמידים פוגעים בסינתזה של ה [[DNA]] בתאים פרימיטיבים אשר אנים יכולים להשתמש בפורינים ממקור חיצוני וחייבים לסנתז חומצות פאוליות בגלל שלסולפונאמידים מבנה דומה לPABA הם מעקבים את ה [[dihydropteroate synthase]]. |
||
הסולפונאמידים פועלים גם נגד גרם חיוביים וגם גרם שליליים. |
הסולפונאמידים פועלים גם נגד גרם חיוביים וגם גרם שליליים. |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
== פרמקוקנטיקה == |
== פרמקוקנטיקה == |
||
התרופה נספגת בצורה יעילה במערכת בעיכול, זמינות ביולוגית של התרופה הוא בין 70%-100% נפח פיזור גבוהה עובר את מחסום דם-מוח. |
התרופה נספגת בצורה יעילה במערכת בעיכול, [[זמינות ביולוגית]] של התרופה הוא בין 70%-100% נפח פיזור גבוהה עובר את [[מחסום דם-מוח]]. |
||
הסולפונאמידים עוברים מטבוליזם בכבד לחומר לא אקטיבי אשר מופרשות בכליות, המקרה של כשל כליתי יש צורך בהורדת המינונין של התרופה |
הסולפונאמידים עוברים מטבוליזם בכבד לחומר לא אקטיבי אשר מופרשות בכליות, המקרה של כשל כליתי יש צורך בהורדת המינונין של התרופה |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
הסולפואנידים יכולים לגרום למגוון רחב של תגובות לא נעימים, כולל הפרעות בדרכי השתן, הפרעות המופוייטיות, פורפיריה, ותגובות של רגישות יתר. |
הסולפואנידים יכולים לגרום למגוון רחב של תגובות לא נעימים, כולל הפרעות בדרכי השתן, הפרעות המופוייטיות, פורפיריה, ותגובות של רגישות יתר. |
||
כאשר נעשה שימוש במינונים גדולים, הם עלולים לגרום לתגובה אלרגית חזקה דוגמה לשתי התופעות החמורות ביותר הם תסמונת סטיבנס, ג'ונסון |
כאשר נעשה שימוש במינונים גדולים, הם עלולים לגרום לתגובה אלרגית חזקה דוגמה לשתי התופעות החמורות ביותר הם תסמונת סטיבנס, ג'ונסון ( Stevens–Johnson syndrome) ו toxic epidermal necrolysis |
||
[[קובץ:Stevens-johnson-syndrome.jpg|150px|ממוזער|שמאל|Patient suffering from [[Stevens–Johnson syndrome]]]] |
[[קובץ:Stevens-johnson-syndrome.jpg|150px|ממוזער|שמאל|Patient suffering from [[Stevens–Johnson syndrome]]]] |
||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
גרסה מ־21:23, 29 באוקטובר 2013
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם הפקולטה לרפואה בצפת – הקורס האקדמי "פרמקולוגיה". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם הפקולטה לרפואה בצפת – הקורס האקדמי "פרמקולוגיה". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה. | |
סולפונאמידים (Sulfonamides) הינם המשפחה הראשונה של אנטביוטיקות.
פרוטסיל אדום האנטביוטיקה הראשונה התגלתה ב 1935 בזמן שניסו למצוא צבע אדום.
הסולפונאמידים בעלי מבנה דומה ל ρ-aminobenzoic acid או PABA. הסולפונאמידים היו בשימוש נרחב עד להופעתו של הפניצילין אשר היה עם תופעות טוקסיות נמוכות יחסית לסולפונאמידים ובעל יעילות גובה יותר.
מנגנון פעולה
הסולפונאמידים פוגעים בסינתזה של ה DNA בתאים פרימיטיבים אשר אנים יכולים להשתמש בפורינים ממקור חיצוני וחייבים לסנתז חומצות פאוליות בגלל שלסולפונאמידים מבנה דומה לPABA הם מעקבים את ה dihydropteroate synthase.
הסולפונאמידים פועלים גם נגד גרם חיוביים וגם גרם שליליים.
עמידות
עמידיות יכולות להתפתח עקב מוטציות אשר יכולות לגרום:
- יצור יתר של PABA
- יצירה של אנזים שמסנתז לחומצה פואלית בעל זיקה נמוכה לסולפונאמידים
- הורדת החדירות הממברנה לסולפונאמידים
פרמקוקנטיקה
התרופה נספגת בצורה יעילה במערכת בעיכול, זמינות ביולוגית של התרופה הוא בין 70%-100% נפח פיזור גבוהה עובר את מחסום דם-מוח.
הסולפונאמידים עוברים מטבוליזם בכבד לחומר לא אקטיבי אשר מופרשות בכליות, המקרה של כשל כליתי יש צורך בהורדת המינונין של התרופה
תופעות לוואי
הסולפואנידים יכולים לגרום למגוון רחב של תגובות לא נעימים, כולל הפרעות בדרכי השתן, הפרעות המופוייטיות, פורפיריה, ותגובות של רגישות יתר.
כאשר נעשה שימוש במינונים גדולים, הם עלולים לגרום לתגובה אלרגית חזקה דוגמה לשתי התופעות החמורות ביותר הם תסמונת סטיבנס, ג'ונסון ( Stevens–Johnson syndrome) ו toxic epidermal necrolysis
ראו גם
מקורות
1. Clarck, Finkle, Rey ,Whalem-Lippincott's illustrated review: pharmacology
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.