סאטינדרה נאת בוז – הבדלי גרסאות

סאטינדרה נאת בוז
Satyendra Nath Bose
לידה	1 בינואר 1894; קולקטה, הראג' הבריטי
פטירה	4 בפברואר 1974 (בגיל 80); קולקטה, הודו
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	הודו
מקום לימודים	אוניברסיטת פרזידנסי (1915); הקולג' האוניברסיטאי למדע, טכנולוגיה וחקלאות (1921); Hindu School ;
מוסדות	אוניברסיטת דאקה (1921–1947); אוניברסיטת קלקוטה (1947–1956) ;
תלמידי דוקטורט	Purnima Sinha
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (1958); פדמה ויבהושן (1954) ;
בן או בת זוג	Ushabati Bose
תרומות עיקריות
	עיבוי בוז-איינשטיין; התפלגות בוז-איינשטיין
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:12, 5 בנובמבר 2013

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ פרסים והנצחה, שנת פטירה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סאטינדרה נאת בוז (בנגלית: সত্যেন্দ্র নাথ বসু נהגה "שוֹ‏טֵּ‏‏נְדְרוֹנַאתְהְּ בוֹשוּ", הגייה הינדית: "סֶטְיֵנְדְרֶה נַאתְהְּ בוֹס"; 1 בינואר 1894 - 4 בפברואר 1974), חבר החברה המלכותית, היה פיזיקאי בנגלי אשר עסק בפיזיקה מתמטית. הוא ידוע בעיקר בשל עבודתו בתחום מכניקת הקוונטים בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, בהנחת היסודות להתפלגות בוז-איינשטיין ולעיבוי בוז-איינשטיין. על שמו נקראים הבוזונים, חלקיקים יסודיים בעלי ספין שלם.

בוז נולד בקולקטה, הבן הבכור משבעה ילדים. אביו, סורנדראנטה בוז, עבד כמהנדס בחברת רכבות הודית. כבר מגיל צעיר התבלט בלימודיו כשזכה בציונים הגבוהים ביותר באוניברסיטה בה למד. בשנים 1916-1921 שימש כמרצה לפיזיקה באוניברסיטת קולקטה וב-1921 התקבל למחלקה בפיזיקה של אוניברסיטת דאקא. באותה תקופה הפיזיקה עברה מהפכה אדירה באירופה כשפיזיקאים כגון איינשטיין, בוהר, שרדינגר, פלאנק גילו את יסודות הפיזיקה הקוואנטית. אף על פי שבוז התעניין מאד בתחום הקוונטי, בידודה של הודו והמרחק מאירופה מנעו ממנו להשתתף בכנסים ובהרצאות של המומחים בתחום. ב-1924, בזמן שהרצה לסטודנטים על קרינת גוף שחור עשה כמה טעויות חישוב שהביאו אותו לתוצאות שנראו נכונות אך שונות מהנחות המקובלות. בעקבות הטעות הבין שלמעשה במצבים מסוימים פוטונים יכולים להיות בעלי אותו סט תכונות בניגוד להנחה המקובלת שלכל פוטון יש סט תכונות אישיות. אפשרות לגרום לכל הפוטונים להתנהג כגוף אחד מקילות במידה רבה את השימוש בהם לצרכים ניסויים. ב-1925 כתב מאמר מדעי על מסקנותיו ושלח למספר כתבי עת ידועים אך כולם נכשלו להבין את גודל התגלית ודחו אותו על הסף. בצעד של יאוש שלח את המאמר במעטפה לאלברט איינשטיין. איינשטיין שהבין כי הבחור מהודו עלה על תגלית חשובה תרגם בעצמו את המאמר ושלח לאחד המגזינים המפורסמים שמיהר לפרסם את המאמר. בעקבות מאמר זה הפך בוז למפורסם וקיבל הזמנות רבות ממוסדות אקדמיים ברחבי העולם. הוא עזב לראשונה את הודו וחזר רק כעבור שנתיים לדאקא וקודם מיד לדרגת פרופסור.

לקריאה נוספת

רן לוי, סינדרלה של הפיסיקה המודרנית, באתר ynet

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 '''סאטינדרה נאת בוז''' ([[בנגלית]]: সত্যেন্দ্র নাথ বসু  נהגה "שוֹ‏טֵּ‏‏נְדְרוֹנַאתְהְּ בוֹשוּ", הגייה [[הינדית]]: "סֶטְיֵנְדְרֶה נַאתְהְּ בוֹס"; [[1 בינואר]] [[1894]] - [[4 בפברואר]] [[1974]]), חבר [[החברה המלכותית]], היה [[פיזיקאי]] [[בנגל]]י אשר עסק ב[[פיזיקה מתמטית]]. הוא ידוע בעיקר בשל עבודתו בתחום [[מכניקת הקוונטים]] בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20]], בהנחת היסודות ל[[התפלגות בוז-איינשטיין]] ול[[עיבוי בוז-איינשטיין]]. על שמו נקראים ה[[בוזונים]], [[חלקיק יסודי|חלקיקים יסודיים]] בעלי [[ספין]] שלם.
-בוז נולד ב[[קולקטה]], הבן הבכור משבע ילדים. אביו, סורנדראנטה בוז, עבד כ[[הנדסה|מהנדס]] בחברת רכבות הודית. כבר מגיל צעיר התבלט בלימודיו כשזכה בציונים הגבוהים ביותר באוניברסיטה בה למד. בשנים 1916-1921 שימש כמרצה לפיזיקה באוניברסיטת קולקטה וב-1921 התקבל למחלקה בפיזיקה של אוניברסיטת דאקא. באותה תקופה הפיזיקה עברה מהפכה אדירה באירופה כשפיזיקאים כגון [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]], [[נילס בוהר|בוהר]], [[ארווין שרדינגר|שרדינגר]], [[מקס פלאנק|פלאנק]] גילו את יסודות ה[[מכניקת הקוונטים|פיזיקה הקוואנטית]]. למרות שבוז התעניין מאד בתחום הקוונטי בידודה של הודו והמרחק מאירופה מנעו ממנו להשתתף בכנסים והרצאות של המומחים בתחום. ב-[[1924]] בזמן שהרצה לסטודנטים של [[קרינת גוף שחור]] עשה כמה טעויות חישוב שהביאו אותו לתוצאות שנראו נכונות אך שונות מהנחות המקובלות. בעקבות הטעות הבין שלמעשה במצבים מסוימים פוטונים יכולים להיות בעלי אותו סט תכונות בניגוד להנחה המקובלת שלכל פוטון יש סט תכונות אישיות. אפשרות לגרום לכל הפוטונים להתנהג כגוף אחד מקילות במידה רבה את השימוש בהם לצרכים ניסויים. ב-[[1925]] כתב מאמר מדעי על מסקנותיו ושלח למספר מגזינים ידועים אך כולם נכשלו להבין את גודל התגלית ודחו אותו על הסף. בצעד של יאוש שלח את המאמר במעטפה לאלברט איינשטיין. איינשטיין שהבין כי הבחור מהודו עלה על תגלית חשובה תרגם בעצמו את המאמר ושלח לאחד המגזינים המפורסמים שמיהר לפרסם את המאמר. בעקבות מאמר זה הפך בוז למפורסם וקיבל הזמנות רבות ממוסדות אקדמיים ברחבי העולם. הוא עזב לראשונה את הודו וחזר רק כעבור שנתיים לדאקא וקודם מיד לדרגת פרופסור.
+בוז נולד ב[[קולקטה]], הבן הבכור משבעה ילדים. אביו, סורנדראנטה בוז, עבד כ[[הנדסה|מהנדס]] בחברת רכבות הודית. כבר מגיל צעיר התבלט בלימודיו כשזכה בציונים הגבוהים ביותר באוניברסיטה בה למד. בשנים 1916-1921 שימש כמרצה לפיזיקה באוניברסיטת קולקטה וב-1921 התקבל למחלקה בפיזיקה של אוניברסיטת דאקא. באותה תקופה הפיזיקה עברה מהפכה אדירה באירופה כשפיזיקאים כגון [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]], [[נילס בוהר|בוהר]], [[ארווין שרדינגר|שרדינגר]], [[מקס פלאנק|פלאנק]] גילו את יסודות ה[[מכניקת הקוונטים|פיזיקה הקוואנטית]]. אף על פי שבוז התעניין מאד בתחום הקוונטי, בידודה של הודו והמרחק מאירופה מנעו ממנו להשתתף בכנסים ובהרצאות של המומחים בתחום. ב-[[1924]], בזמן שהרצה לסטודנטים על [[קרינת גוף שחור]] עשה כמה טעויות חישוב שהביאו אותו לתוצאות שנראו נכונות אך שונות מהנחות המקובלות. בעקבות הטעות הבין שלמעשה במצבים מסוימים פוטונים יכולים להיות בעלי אותו סט תכונות בניגוד להנחה המקובלת שלכל פוטון יש סט תכונות אישיות. אפשרות לגרום לכל הפוטונים להתנהג כגוף אחד מקילות במידה רבה את השימוש בהם לצרכים ניסויים. ב-[[1925]] כתב מאמר מדעי על מסקנותיו ושלח למספר כתבי עת ידועים אך כולם נכשלו להבין את גודל התגלית ודחו אותו על הסף. בצעד של יאוש שלח את המאמר במעטפה לאלברט איינשטיין. איינשטיין שהבין כי הבחור מהודו עלה על תגלית חשובה תרגם בעצמו את המאמר ושלח לאחד המגזינים המפורסמים שמיהר לפרסם את המאמר. בעקבות מאמר זה הפך בוז למפורסם וקיבל הזמנות רבות ממוסדות אקדמיים ברחבי העולם. הוא עזב לראשונה את הודו וחזר רק כעבור שנתיים לדאקא וקודם מיד לדרגת פרופסור.
 ==לקריאה נוספת==
-* {{ynet|רן לוי|סינדרלה של הפיסיקה המודרנית|3785462|}}
+*{{ynet|רן לוי|סינדרלה של הפיסיקה המודרנית|3785462|}}
 {{מיון רגיל:בוז, סאטינדרה}}