ולונית – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
|דוברים=600,000 (הערכה) |
|דוברים=600,000 (הערכה) |
||
|שפת אם= |
|שפת אם= |
||
|משפחה=[[שפות הודו אירופיות|הודו |
|משפחה=[[שפות הודו אירופיות|הודו-אירופית]] |
||
:[[שפות איטליות|איטלית]] |
:[[שפות איטליות|איטלית]] |
||
::[[שפות רומאניות|רומאנית]] |
::[[שפות רומאניות|רומאנית]] |
||
:::[[שפות רומאניות|רומאנית מערבית]] |
:::[[שפות רומאניות|רומאנית מערבית]] |
||
::::[[שפות רומאניות|גאלו רומאנית]] |
::::[[שפות רומאניות|גאלו רומאנית]] |
||
:::::'''ולונית''' |
:::::'''ולונית''' |
||
|לאום=[[בלגיה]] |
|לאום=[[בלגיה]] |
||
|מוסד= |
|מוסד= |
גרסה מ־18:43, 7 בנובמבר 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:שפה
פרמטרים [ שם מקורי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מדינות | בלגיה |
---|---|
אזורים | ולוניה |
דוברים | 600,000 (הערכה) |
כתב | אלפבית לטיני |
משפחה |
|
לאום | בלגיה |
קוד שפה | wa |
קוד ISO 639-1 | wa |
קוד ISO 639-2 | wln |
קוד ISO 639-3 | wln |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
ולונית היא לשון אזורית ממשפחת השפות הרומאניות המדוברת על-ידי חלק מתושבי ולוניה שבבלגיה כשפה שנייה. היא משתייכת למשפחת השפות הגאלו-רומאניות, שהבולטת ביניהן היא הצרפתית ולמעשה ולונית נחשבת לעתים כניב שלה. יש להבדיל, עם זאת, בין ולונית לבין בלגית-צרפתית, ששונה מהשפה המדוברת בצרפת רק בכתיב או ביטויין של חלק מן המלים.
תפוצה גאוגרפית
מעבר לולוניה בדרום בלגיה, ולונית מדוברת גם ב:
- חלק קטן בצרפת בצפון חבל הארדנים ובמספר כפרים בחבל הצפון
- אזור קטן במחוז דור, ויסקונסין, ארצות הברית, בשל הגירה ולונית לאזור במהלך המאה ה-19
- תושבים ממוצא ולוני בבריסל
- מספר כפרים בלוקסמבורג, למרות שייתכן והשפה נכחדה באזור זה
למרות שולונית הייתה שפה נפוצה למדי עד לאמצע המאה ה-20, רק מספר מועט של תושבים בוולוניה יכול כיום לדבר בה. מרבית התושבים שנולדו אחרי שנות ה-70 מכירים רק מספר ביטויים עממיים, בדרך כלל גידופים. עם זאת, השפה היא חלק מן הזהות האתנית של הולונים, זהות קולקטיבית אשר נתונה במחלוקת.
את השפה עצמה ניתן לחלק לארבעה דיאלקטים אזוריים: מרכזי, מזרחי (למשל בלייז'), מערבי (למשל בשרלרואה) ודרומי (אזור הארדנים). למרות הבדלים בפונטיקה, קיימת מגמה לאימוץ כתיב אחיד, ה- rfondou walon. מערכת האורתוגרפיה מבוססת על ביטוי שונה על ידי קוראים דוברי דיאלקטים שונים, וההשראה למגמה הזו הייתה בכתיב של השפה הברטונית. ולונית כתובה משתדלת לשלב פונולוגיה מודרנית עם מסורות עתיקות (בעיקר על ידי הכנסת ה-xh וה-oi שבהם השתמשו בוולונית עד לסוף המאה ה-19).