איש משפחה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 126: שורה 126:
=== מקום התרחשות ===
=== מקום התרחשות ===
רוב ה[[עלילה]] של איש משפחה מתרחשת ב[[עיירה]] הבדיונית, קוהוג (באנגלית Quahog), [[רוד איילנד]]. קוהוג הוא סוג של [[צדפה]] בעלת קליפה קשיחה וגם מילה נרדפת ב[[סלנג]] האמריקני לאיבר המין הנקבי). מקפרלן שהה ב[[פרובידנס]] בזמן לימודיו כסטודנט בבית-הספר לעיצוב רוד איילנד, ועל כן בסדרה נמצאים מאפייני בנייה ו[[ציוני דרך]] הדומים למיקומים אמיתיים באזור. מקפרלן שואל שמות ידועים מרוד איילנד כמו פוטאקט ובאדי ציאנצי. הדמויות סובבות סביב רעיונות ופריטים מהתרבות הפופולרית שמשתלבים בשיחות ובאירועים. בכל פרק מופיע לפחות שם אחד של סלבריטאי והתייחסות לפרט מה[[תרבות פופולרית|תרבות הפופולרית]].
רוב ה[[עלילה]] של איש משפחה מתרחשת ב[[עיירה]] הבדיונית, קוהוג (באנגלית Quahog), [[רוד איילנד]]. קוהוג הוא סוג של [[צדפה]] בעלת קליפה קשיחה וגם מילה נרדפת ב[[סלנג]] האמריקני לאיבר המין הנקבי). מקפרלן שהה ב[[פרובידנס]] בזמן לימודיו כסטודנט בבית-הספר לעיצוב רוד איילנד, ועל כן בסדרה נמצאים מאפייני בנייה ו[[ציוני דרך]] הדומים למיקומים אמיתיים באזור. מקפרלן שואל שמות ידועים מרוד איילנד כמו פוטאקט ובאדי ציאנצי. הדמויות סובבות סביב רעיונות ופריטים מהתרבות הפופולרית שמשתלבים בשיחות ובאירועים. בכל פרק מופיע לפחות שם אחד של סלבריטאי והתייחסות לפרט מה[[תרבות פופולרית|תרבות הפופולרית]].
===מ אפיינים קומיים ===
===מאפיינים קומיים ===
הסדרה ידועה ב[[פלשבק]]ים שלה, בהם ה[[עלילה]] מופרעת על ידי [[סאגה|סאגות]] ו[[אנקדוטה|אנקדוטות]] באורך משתנה מעברן של הדמויות. הפלאשבאקים מופיעים בעיקר כשהדמויות מתייחסות לאירוע שקרה בעבר (לדוגמה: "לא הרגשתי כך מאז...", או "כמו הפעם ההיא בה..."). נושאי הפלאשבאקים מגוונים ונעים מסצנות מסרטים קלסיים, דרך אירועים הזויים ודמיוניים ועד לאירועים היסטוריים שקרו במציאות. הפלאשבאקים מכילים לעתים גם חלקים הומוריסטיים ומעוותים, לפעמים שטותיים לחלוטין – כמו הפיכתו של פיטר למראת קסמים עבור הזמר [[קווין פדרליין]] או שימוש בהיקפו וכרסו של פיטר לחימום שחקנית הקולנוע [[לארה פלין בויל]].
הסדרה ידועה ב[[פלשבק]]ים שלה, בהם ה[[עלילה]] מופרעת על ידי [[סאגה|סאגות]] ו[[אנקדוטה|אנקדוטות]] באורך משתנה מעברן של הדמויות. הפלאשבאקים מופיעים בעיקר כשהדמויות מתייחסות לאירוע שקרה בעבר (לדוגמה: "לא הרגשתי כך מאז...", או "כמו הפעם ההיא בה..."). נושאי הפלאשבאקים מגוונים ונעים מסצנות מסרטים קלסיים, דרך אירועים הזויים ודמיוניים ועד לאירועים היסטוריים שקרו במציאות. הפלאשבאקים מכילים לעתים גם חלקים הומוריסטיים ומעוותים, לפעמים שטותיים לחלוטין – כמו הפיכתו של פיטר למראת קסמים עבור הזמר [[קווין פדרליין]] או שימוש בהיקפו וכרסו של פיטר לחימום שחקנית הקולנוע [[לארה פלין בויל]].
=== קיפאון הזמן ===
=== קיפאון הזמן ===

גרסה מ־21:52, 13 בנובמבר 2013

תבנית:סדרת טלוויזיה איש משפחהאנגלית: Family Guy) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוגת קומדיית מצבים מונפשת, זוכת פרס אמי, המאופיינת בהומור פרוע, ביקורתי ושנון, ולרוב בוטה. עלילת הסדרה סובבת סביב משפחת גריפין, משפחה בלתי מתפקדת המורכבת מזוג הורים ההורים פיטר ולויס, מילדיהם מג, כריס, סטואי ומכלבם המואנש, בריאן. עלילת הסדרה מתרחשת בעיר הדמיונית, קוהוג, במדינת רוד איילנד אשר בארצות הברית. הסדרה נוצרה על ידי סת' מקפרלן עבור רשת הטלוויזיה פוקס.

את הרעיון לסדרה הגה מקפרלן לאחר שפיתח שתי סדרות קודמות, "חייו של לארי", ו"המופע של לארי וסטיב". מקפרלן עיצב מחדש את גיבורי הסדרות לארי וכלבו סטיב לפיטר ובריאן בהתאמה. מקפרלן הגיש פיילוט בן 15 דקות עבור רשת פוקס, אשר עלה לאוויר ב-20 בדצמבר 1998. לאחר שידור הפיילוט, העניקה הרשת אור ירוק להמשך שידורה. אולם, במהלך העונה השלישית של הסדרה, בשנת 2001, החליטה הרשת על ביטולה. ברם, לאחר שהוכח כי הסדרה אכן רכשה קהל מעריצים נרחב, מכירת תקליטורי DVD של הסדרה עלתה יפה, ובד בבד זכתה לנתוני מדרוג גבוהים ולשידורים חוזרים, החליטה הרשת לחדש את שידורי הסדרה. בכך, הייתה "איש משפחה" לסדרה הראשונה שחודשה בעקבות הצלחת מכירות ה-DVD.‏[1] סדרה זו אף מוכרת כאחת מן הבודדות ששידוריה חודשו על ידי אותה הרשת אשר בחרה לבטלה. בישראל, זכויות שידור הסדרה נרכשו על ידי חברת yes ושודרה בערוציה השונים, כיום בערוץ yes Comedy HD.

הסדרה הייתה מועמדת ל-12 פרסי אמי במהלך השנים, וזכתה בשלושה מהם. בשנת 2009 הייתה מועמדת לפרס אמי בקטגוריית "סדרת קומדיה יוצאת דופן", והייתה לסדרה המצוירת הראשונה שזכתה למעמד זה מלבד משפחת קדמוני אשר הועמדה לקטגוריה זו בשנת 1961. הסדרה זכתה לביקורות רבות, אשר חלקן הלינו על דמיונה הרב למשפחת סימפסון, המשודרת אף היא באותה הרשת.

גיבור הסדרה הראשי הוא פיטר גריפין, אבי המשפחה ואיש המעמד הבינוני, אשר בחירותיו החפוזות העומדות בגבול הטיפשות מובילות את משפחתו לסיטואציות אירוניות וקומיות. רוב מבנה ההומור של התוכנית בנוי על הפוגות אבסורדיות וקצרות, הכוללות התייחסויות לתרבות פופולרית ופלאשבקים לנקודות שונות בהיסטוריה, בגאוגרפיה ובמציאות עצמה, שמערבות את הדמויות ואת מעשיהן המגוחכים.

בעקבות הסדרה נוצרו מותגים רבים הקשורים בה, כגון "סטואי גריפין: הסיפור שלא סופר" שזהו ספיישל אשר הופץ ישירות ל-DVD בשנת 2005, משחקי וידאו, ומשחק פינבול, אשר ראו אור שנה ושנתיים לאחר מכן. כמו כן, שלושה פרקי ספיישל המהווים פארודיה לשלושת סרטי מלחמת הכוכבים המקוריים שודרו בעונות השישית, השמינית והתשיעית. בשנת 2008, השיק מקפרלן סדרה-בת בשם "המופע של קליבלנד" (באנגלית: The Cleveland Show) המשודרת אף היא בישראל, בערוץ Yes Comedy HD.

הפקה

מפיקים בפועל

יוצר הסדרה סת' מקפרלן משמש לכל אורך הסדרה כמפיק בפועל, וכיועץ קריאטיבי. המפיקים הראשונים בפועל היו דייוויד צוקרמן, לולי אריס, דייוויד פריטצ'ארד ומייק וולף. מפיקים בפועל נוספים במהלך היסטורית הסדרה היו דניאל פלאדינו, קארה ואלו ודני סמית'. דייוויד א. גודמן הצטרף לסדרה בעונתה השלישית כמפיק-שותף בפועל ולבסוף נעשה מפיק בפועל. אלכס בורסטיין, המדבבת את לויס, שימשה הן כמפיקה בפועל וכמפיקה אחראית במהלך העונות הרביעית והחמישית.

כתיבה ותסריט

צוות הכותבים הראשוני הורכב מכריס שרידן, דני סמית', גארי ג'אנטי, ריקי בליט, ניל גולדמן, גארט דונובן, מאט ויצמן ומייק בארקר. תהליך הכתיבה של פרק מתחיל ב-14 כותבים, אשר כותבים, כל אחד בתורו, תסריטים שונים, כאשר בגמר תסריט הוא מוגש לעיונם של שאר הכותבים. לרוב, התסריטים כוללים הרבה קטעי מעבר לא רלוונטיים לעלילה, אשר מהווים מוטיב חשוב בסדרה. כאשר יש מעט מדי קטעים מסוג זה, נדרשים הכותבים לספק רצפים נוספים או דומים בגרסאות שונות, כאשר חברי הצוות משמשים כשופטים המשבצים את הראויים בתוך הפרק. מקפרלן הסביר כי הפקתו של פרק אחד אורכת בדרך-כלל עשרה חודשים כיוון שבסיסה הגראפי של הסדרה הוא ציורי-יד. זו גם הסיבה שהסדרה אינה יכולה להיות עדכנית מאד, ולהגיב מיידית לאירועים אקטואליים המתרחשים בעולם. מרבית הכותבים הראשונים לא היו בעלי רקע בכתיבת תסריטים לסדרות מונפשות ורובם עסקו בעברם בתחום סדרות הסיטקום.

בראיונות ובהערות המופיעות ב-DVD של העונה הראשונה, מקפרלן הסביר שהוא מעריץ של תסכיתי רדיו משנות ה-30 וה-40, במיוחד מותחן הרדיו "השעיה", אשר הוביל לשמות הפרקים הראשונים אשר הכילו מוטיבים של רצח ומוות כמו "צילו של המוות" ו"מחשבה נעלית מרצח". רעיון זה נזנח במהירות, היות שהיה קשה לקשור את עלילת הפרקים לשמותיהם. בחודשי ההפקה הראשונים, ישב משרד הכותבים בחדר אשר הולווה להם על ידי צוות ההפקה של המלך היל.

הכותב הפורה ביותר שלזכותו נזקפים 14 פרקים הוא סטיב קלאגהאן. הרבה מן הכותבים שעזבו את הסדרה עזבו ליצור או להפיק סדרות מצליחות אחרות כגון סקראבס ואבא אמריקאי, אף היא מבית היוצר של סת' מקפרלן.

במהלך שביתת איגוד התסריטאים האמריקאי בחורף 2007-2008, הופסקה ההפקה הרשמית של הסדרה. למרות זאת, רשת פוקס המשיכה להפיק פרקים בלא הסכמתו של סת' מקפרלן, עובדה שהגדיר כ"צעד מחורבן ענקי" בראיון שהעניק בנושא.[2] למרות שסירב לעבוד בסדרה בזמן זה, חוזהו עם רשת פוקס אילץ אותו לתרום לכל פרק שהופק. הפקת הסדרה נמשכה כסדרה בתום השביתה.

היסטוריה

מקור

מקפרלן לראשונה הגה את רעיון הסדרה ב-1995 כאשר למד בבית הספר לאנימציה של רוד איילנד. התזה שלו הייתה סרט שנקרא חייו של לארי, אשר הוגש על ידי מורהו בבית הספר לרשת האנה ברברה, אשר בתורם, העסיקו את מקפרלן בחברתם. שנה לאחר מכן, מקפרלן יצר סרט המשך בשם המופע של לארי וסטיב, שבמרכזו עמדו דמות בגיל העמידה בשם לארי וכלב אינטלקטואלי, סטיב. הסרטון הקצר שודר ב-1997 ברשת Cartoon Network .

מפיקים ברשת פוקס צפו בסרטונים והחתימו את מקפרלן על חוזה ליצור סדרה המבוססת על הדמויות בשם איש משפחה. פוקס הציע שמקפרלן ייצור סרטון באורך 15 דקות והקציבו לו 50,000 דולר. חלק מהרעיונות באיש משפחה באו השראת סרטי לארי. כאשר עבד על הסדרה, הדמויות של לארי וכלבו סטיב אט אט התפתחו לפיטר ובריאן. מקפרלן ציין שההבדל בין הסרט הראשוני, חייו של לארי לבין איש משפחה הוא ש"חייו של לארי נצפה בעיקר בחדר המעונות שלי ואיש משפחה - לאחר הסופרבול". לאחר הפיילוט, ניתן אור ירוק לסדרה. מקפרלן שאב השראות מכמה סדרות קומדיה כמו משפחת סימפסון והכל נשאר במשפחה. חלק מ"אתרי" הסדרה הגיעו מסרטים מצוירים בהם נהג לצפות כאשר היה ילד.

משפחת גריפין הופיעה לראשונה בפיילוט אותו הגיש מקפרלן לרשת פוקס והוא עלה לשידור בסוף שנת 1998, אשר הציג עלילה בת 15 דקות. במקור, תוכננה הסדרה להתחיל כסרטונים לתוכנית המערכונים MadTV, אך התוכנית שונתה בשל בעיות תקציב. לבסוף, ב-15 במאי 1998, פוקס הזמינה 13 פרקים של איש משפחה לעלות לשידור באמצע העונה.

הרצה ראשונית

הפרק הראשון בסדרה שודר בארצות הברית ברשת פוקס, ב-13 בינואר 1999, לאחר גמר הסופרבול ה-33. עשרים מליון צופים צפו בפרק זה (צילו של המוות), שגרם למחלוקת על תוכן המבוגרים בו. התוכנית הוצגה לראשונה כסדרה בחודש אפריל באותה שנה, ושובצה ביום ראשון בין משפחת סימפסון לתיקים באפלה. עוד שישה פרקים שודרו, עד סוף העונה באמצע חודש מאי. העונה הראשונה כללה 7 פרקים והציגה בפני הצופים את הדמויות הראשיות. שידור העונה השנייה, שכללה 21 פרקים, החל ב-23 בספטמבר 1999, והסדרה שובצה ביום חמישי בשעה 21:00. ברשת NBC המתחרה שובצה הסדרה פרייז'ר, דבר שגרם לירידה חדה בנתוני הצפייה שלה, דבר שהוביל להורדת הסדרה ממשבצת קבועה והפרקים שודרו. הסדרה חזרה למשבצת קבועה ב-7 במרץ 2000 בימי חמישי בשעה 20:30, אך הובסה במדרוג מול מי רוצה להיות מיליונר והידרדרה למקום ה-114 במדד נילסן עם 6.32 מליון צופים בלבד. FOX כבר החליטה על ביטולה לאחר סוף העונה השנייה, אולם חזרה בה והודיעה ביולי של אותה שנה כי הוזמנו פרקים נוספים לעונה שלישית.

העונה השלישית חזרה לאוויר ב-8 בנובמבר 2001, וכללה 22 פרקים. שיבוץ הסדרה המשיך להיות קשה: ימי חמישי בשעה 20:00 אשר גרם לה להתחרות עם הסדרות חברים והישרדות (בספיישל הסדרה, סטואי גריפין: הסיפור שלא סופר ישנה התייחסות לכך). בעת שידורי העונה השנייה והעונה השלישית, שינתה פוקס את ימי ושעות השידור של הסדרה, כמעט ללא כל התראה, ולעתים, ללא התראה כלל. כתוצאה מכך, מדרוג הסדרה ירד. למעשה, לאחר ששודרו שני פרקים בלבד של העונה השנייה, הפכה "איש משפחה" מתוכנית קבועה בלוח השידורים לתוכנית לא קבועה.

בזמן שידור העונה השנייה והעונה השלישית התקיימו דיונים רבים בנוגע לביטול התוכנית. בסוף העונה השנייה הודיעה פוקס באופן רשמי כי התוכנית תבוטל. בנסיון לשכנע את פוקס לחדש את התוכנית, הקימו מעריצים רבים אתרי אינטרנט, החתימו וחתמו על עצומות וכתבו מכתבים. חלקם אף שלחו חיתולים ואוכל לתינוקות לרשת, כדי שיינתנו לסטואי (דמות התינוק). לבסוף, כאשר הרשת הודיעה על לוח שידורי הסתיו של שנת 2002, הסדרה לא היוותה חלק ממנה, והרשת הודיעה על ביטול הסדרה זמן קצר לאחר מכן.

ניסיונות החייאה

מעריצים רבים של הסדרה כעסו מאוד על ביטולה, ופתחו בנסיונות לשכנע את פוקס להחזיר את התוכנית לאוויר. עצומה מקוונת הוקמה, עליה חתמו יותר מ-10,000 איש תוך שבועות בודדים. על העצומה חתמו סך-הכל 100,000 איש - אך מספר זה, יחד עם המכתבים הרבים נשלחו אל פוקס ועם ההפגנות המאורגנות - לא הצליחו להציל את הסדרה. פוקס ניסתה למכור את זכויות השידורים החוזרים של הסדרה, אך קשה היה למצוא רשתות שהיו מעוניינות בכך. לבסוף Cartoon Network קנתה את הזכויות בסכום זעום על פי דברי נשיא חברת ההפקות של פוקס המאה ה-20. ברגע שהחלו השידורים החוזרים, הסדרה קנתה לה מעמד של סדרה עם נתוני צפייה גבוהים, יחסית למשבצת השידור שלה: חצות הלילה והלאה, מביסה בכך את שאר השידורים הן בכבלים והן ברשתות הארציות ומעלה את נתוני הצפייה ברשת עצמה פי-3 ויותר. באותו שבוע, גם הופצו ב-DVD העונה הראשונה והשנייה והפכו לתופעת קאלט - בחודש אחד נמכרו מעל ל-400 אלף עותקים, ובסך-הכל באותה שנה מעל ל-2 מיליון. ה-DVD של העונה השלישית מכר יותר ממיליון עותקים. נתוני המכירות המעולים, וכמו כן, נתוני הצפייה הגבוהים בשידורים החוזרים גרמו לרשת פוקס להתעניין בה חזרה, וב-20 במאי 2004 הזמינה הרשת 35 פרקים חדשים של הסדרה, ובכך הפכה את הסדרה לראשונה אשר חוזרת למרקע בעקבות נתוני מכירת תקליטורים.

הרצה נוכחית

הפרק הראשון בעונה הרביעית של "איש משפחה", "צפון צפון קוהוג" שודר ב-1 במאי 2005. הוא נכתב על ידי סת' מקרפלן ופיטר שין. כבר בפרק הראשון של העונה נראה פלאשבק לשנת 2002, לפרק בו פיטר מונה את הסדרות שתבוטלנה לפני שתוחזר "איש משפחה". בדיעבד, הסתבר שפיטר צדק. מקפרלן אמר כי הסדרה תמשיך בדיוק מאותה נקודה בה הפסיקה. בפרק זה צפו 11.85 מיליון איש והצדיקו את חזרתה לאוויר. הסדרה החלה להיות משובצת מעתה בימי ראשון בלילה, משבצת השידור של סדרות האנימציה המצליחות של רשת פוקס כגון משפחת סימפסון, המלך היל ואבא אמריקאי. בנוסף, יצא לסדרה סרט ישירות ל-DVD: "איש משפחה מציג את סטואי גריפין: הסיפור שלא סופר". סרט זה חולק, למעשה, לשלושה פרקים של הסדרה ולסצנות נוספות, ושודר בתום העונה הרביעית. הסרט יצא לחנויות ב-27 בספטמבר 2005. משחק וידאו המבוסס על הסדרה יצא ב-1 באוקטובר 2006. המשחק פותח על ידי High Voltage Software והופץ על ידי Take-Two Interactive. במשחק אפשר לשחק כפיטר, בריאן וסטואי. המשחק יצא לקונסולות -Game Boy Advance, ה-Xbox,הpsp והPS2. המשחק יצא גם לקונסולת ה-GameCubeוהPSP

ביקורות ותביעות

אף על פי שזכתה לאחוזי צפייה יחסית גבוהים, היא קיבלה תלונות נזעמות מצופים רבים. כבר מתחילת שידוריה היא עוררה זעם אצל מבקרי טלוויזיה והורים רבים בארצות הברית, על כך שהיא מציגה את עצמה בתור חיקוי של הסדרה משפחת סימפסון (שגם משודרת באותו ערוץ), אך אנוכית וגסה יותר, תוך שימוש רב בהומור שירותים ובהומור שחור על רקע מיני. לפי מבקרים היא נחשבת לאחד "הסדרות הגרועות ביותר" של רשת פוקס.

במרץ 2007, הקומיקאית קרול ברנט הגישה תביעה על סך שישה מיליון דולר נגד אולפני פוקס. בתביעתה, טענה כי האולפנים השתמשו בדמות עוזרת הבית ללא הסכמתה ובכך הפרו את החוק. ביוני של אותה שנה, דחה השופט המחוזי דין פרגרסון את התביעה וציין כי פארודיה מוגנת בתיקון הראשון לחוקה.
ב-3 באוקטובר של אותה שנה, תאגיד בורן למוסיקה הגיש תביעה על הפרת זכויות של השיר "When You Wish upon a Star" (מתוך הסרט פינוקיו). בפרק המדובר, בוצעה פארודיה על השיר שנקרא "אני זקוק ליהודי" (שם הפרק עצמו נקרא When You Wish upon a Weinstein). תאגיד בורן הוא בעל הזכויות לשיר המקורי, והם טענו לקישור של הפארודיה לסממנים אנטישמיים. הם תבעו את אולפני פוקס, רשת פוקס, ערוץ Cartoon Network, סת' מקפרלן וראיין מרפי. גם תביעה זו נדחתה על ידי השופטת המחוזית דבורה באטס.

בשנת 2010 תקפה שרה פיילין בחריפות את התוכנית, לאחר שהציגה דמות של נערה בעלת תסמונת דאון כמוקד משיכתו של כריס, ודמות זו התוודתה בפניו כי אמה היא מושלת אלסקה לשעבר. הבדיחה לכאורה התייחסה לבנה הצעיר של המושלת לשעבר פיילין, טריג, שסובל אף הוא מהתסמונת.[3] בתגובה לביקורת זו, השחקנית שדיבבה את הדמות (אנדריאה פיי פרידמן, אף היא סובלת מהתסמונת) טענה כי במשפחתה צחוק הוא דבר טוב, ושהוריה חינכו אותה כי חוש הומור הוא חלק מחיים נורמליים. היא הוסיפה כי מעולם לא סחבו אותה ממקום למקום מתחת לזרוע כמו באגט, כפי שלטענתה המושלת פיילין עושה עם בנה טריג על מנת להשיג קולות.[4].

בראיונות שנערכו עם יוצרי סאות' פארק, הם התוודו שגם הם שונאים את איש משפחה בשל דעתם כי הבדיחות על היהודים בסדרה אנטישמיות וכי הם במיוחד לא סובלים את קטעי המעבר שלה שלטענתם נראים מטופשים.

באפריל 2013 רשת FOX הורידה מהרשת ומהאוויר פרק של "איש משפחה" לאחר שקטעים ממנו נערכו והוצגו בקליפ ויראלי כאילו חזו שם את הפיגוע במרתון בוסטון.

התייחסות חיצונית

בעונה העשירית של הסדרה סאות' פארק מנסה אריק קרטמן למנוע את שידורה של איש משפחה בגלל הופעת דמותו של הנביא המוסלמי מוחמד בסדרה. בפרק זה מופיעה פרודיה על ההומור של התוכנית.

דמויות ומדבבים

משפחת גריפין, משמאל עם כיוון השעון: בריאן (כלב), לויס, פיטר, סטואי, כריס ומג
ערך מורחב – איש משפחה - דמויות

דמויות ראשיות

הסדרה נעה סביב משפחתו של פיטר גריפין, עובד צווארון כחול וראש משפחת גריפין.

  • פיטר גריפין: אמריקני בן למשפחה אירית-קתולית בעל מבטא של תושבי רוד איילנד ומזרח מסצ'וסטס. הוא נהנה למתוח את אשתו לויס ובמהלך הסדרה גורם לה לעבור תאונות דרכים, מטביע אותה באגם, שופך עליה חומרים רעילים ועוד. במהלך הסדרה, הוא מגלה שהוא ממוצא אפרו-אמריקני (ובעונה השישית הוא מגלה שהוא בעצם מהגר מקסיקני) למרות שמראהו החיצוני לא מצביע על כך. השיר האהוב עליו ביותר הוא "הציפור הגולשת" מאת להקת "טראשמן".
  • לוֹיִס גריפין: אשתו של פיטר, עקרת בית העוסקת בהוראת נגינה בפסנתר. היא בעלת מבטא של ניו אינגלנד. היא נצר למשפחת פיוטרשמידט, אנשי החברה הגבוהה, ואביה הוא מולטי-מיליונר. במהלך הסדרה לויס מגלה שיש לה אח שנמצא במוסד לחולי נפש בעונה השמינית מגלה שהיא יהודייה וכתוצאה מכך גם ילדיה. לפיטר וללויס שלושה ילדים:
  • מג גריפין: הבת הבכורה, נלעגת רבות בסדרה על כיעורה ועל חוסר הצלחתה החברתית. באחד הפרקים הפכה לנערה קשוחה בעקבות שהותה בכלא. בפרק אחר קיימה יחסי-מין עם אחיה כריס (השניים לא זיהו זה את זה כיוון שהיו מחופשים)
  • כריס גריפין: נער מתבגר בעל עודף-משקל ויכולות אקדמיות נמוכות ביותר, אשר בהרבה המובנים, הוא גרסה צעירה של אביו. בנסיון לאמץ תחביב הוא היה בעולם המריונטות אבל הסתבר לו שהאיש שלימד אותו היה נאצי. הוא נהרג בדו-קרב עם מר הרברט לאחר שנפל לאחור.
  • סטואי גריפין: התינוק הגאון אך המרושע והשטני אשר מתנהג בצורה זדונית, בעל נטיות הומוסקסואליות לעתים. מטרתו היא להשתלט על העולם ולהרוג את אמו, לויס. ראשו היה פעם רגיל בצורתו וקיבל מבנה של כדור פוטבול לאחר שסטואי התנגש בתקרה בטעות. אך לפעמים יש פלאשבק ללידתו ושם צורת ראשו ככדור פוטבול.
  • בריאן גריפין: הכלב האינטלקטואלי המדבר של המשפחה, אתאיסט המאוהב בלויס. למרות שבריאן הואנש (הוא הולך על שתי רגליים, שותה מרטיני, נוהג במכונית ומדבר ומקיים יחסי מין עם בני אדם), המשפחה מתייחסת אליו כאל חיית מחמד במובנים רבים. לעתים מתנהג בריאן ככלב לכל דבר, לרוב למען האפקט הקומי (למשל: הטלת מימיו על הרצפה מדי פעם בפעם, רדיפה אחרי כדורי טניס, תולעים ועוד) - אך הוא מסרב לקבל פקודות שתלטניות מדי. מכיוון שהם שני האינטלקטואלים היחידים במשפחה, בין סטואי ובריאן נוצרת מערכת-יחסים של שנאה-חיבה.

דמויות נוספות

דמויות נוספות בסדרה הן השכנים של משפחת גריפין: קצין המשטרה הנכה ג'ו סוואנסון; אשתו בוני והילד שלהם; הטייס הרווק ובעל היצר-המיני הבלתי נדלה גלן קווגמייר; בעל המעדנייה האפרו-אמריקני, איטי ומסורבל, קליבלנד בראון שבמקרים רבים ביתו נהרס והוא מתרסק עם האמבט שלו, אשתו (והחל מהעונה הרביעית, גרושתו) לורטה בראון ובנם קליבלנד בראון הבן והוא זכה לסדרה משל עצמו; מנחי החדשות טום טאקר ודיאן סימונס; כתבת השטח האסייתית של החדשות, טרישה טאקאנאווה; וראש העיר, אדם וסט, הפרנואיד וחולה-הנפש.

ישנן גם דמויות חצי-קבועות, המציגות את אותה הבדיחה בכל פעם: דמויות אלה כוללות: הקוף המרושע המסתתר בארונו של כריס ומצביע אליו בזעם; הרברט, הזקן הפדופיל הנוהג לצפות בכריס בסתר; אולי ויליאמס, חזאי מזג האוויר בתחנת הטלוויזיה הצועק את דעתו; התרנגול הענקי, אויבו המושבע של פיטר, שנלחם נגדו בחוצות העיר (קרבות אלו מסתיימים, לרוב, בהרס בקנה מידה עצום); האיש החירש המשומן; קנקן משקה שפורץ מדי פעם דרך קירות (בדרך כלל לבית המשפט לאחר שנקבע גזר דין) תוך כדי זעקת "או יה!" ("Oh yeah"); הילד בעל הראש ההפוך (בנו של מגיש החדשות טום טאקר); תלמה גריפין, אימו של פיטר גריפין - מדובבת על ידי פיליס דילר ועוד דמויות רבות.

צוות המדבבים

סת' מקפרלן נותן את קולו לארבע הדמויות הראשיות של הסדרה: פיטר גריפין, בריאן גריפין, סטואי גריפין וגלן קוואגמייר. מקפרלן בחר לדבב דמויות אלו בעצמו בהאמינו כי דבר זה יקל להציג את הקולות שהוא האמין שצריכים להיות לדמויות אותן הגה, מאשר שמישהו אחר ינסה זאת. מקפרלן קיבל השראה לקולו של פיטר מאיש אבטחה אותו שמע במקרה מדבר כאשר ניגש לבית הספר לעיצוב ברוד איילנד. קולו של סטואי מבוסס על קולו של השחקן האנגלי רקס האריסון, ובמיוחד הופעתו בסרט המחזמר גבירתי הנאווה משנת 1964. מקפרלן מדבב דמויות חוזרות וחד-פעמיות נוספות, ובהן שכנם של הגריפינים, גלן קוואגמייר, מגיש החדשות טום טאקר ואביה של לויס, קרטר פיודרשמידט. אלכס בורסטיין מדבבת את לויס גריפין, כתבת השטח האסיאתית טרישה טאקאנאווה, לורטה בראון, ואת אמה של לויס, ברברה פיודרשמידט. בורסטיין נתבקשה לתרום את קולה כאשר עבדה בתוכנית MadTV. באותו הזמן, גם שיחקה במופע בימתי בלוס אנג'לס, בו שיחקה אמא ג'ינג'ית שאת קולה ביססה על אחד מדודניותיה. סת' גרין בעיקר מדבב את כריס גריפין ואת ניל גולדמן, בנו של הרוקח הלומד באותה כיתה של מג. גרין ציין שניסה לחקות את דמותו של "באפלו ביל" מהמותחן שתיקת הכבשים בזמן האודישן שלו. את קולה של מג דיבבה תחילה לייסי שאבר (במספר פרקים מצומצם בתחילת הסדרה) ולאחר מכן מילה קוניס. לייסי עזבה עקב התנגשות עם תפקידה בסדרה שולחן לחמישה ועם חובותיה ללימודים. קוניס נתנה אודישן, ולאחר כמה ליטושים, מקפרלן שכר אותה לתפקיד. מייק הנרי מדבב את קליבלנד בראון, את הרברט הזקן הפדופיל ואת קונסואלה עוזרת הבית ההיספנית וגם דמויות משניות נוספות כמו ברוס, והאיש החירש-המשומן. הנרי פגש את מקפרלן בבית הספר לעיצוב של רוד איילנד ונשאר עימו בקשר לאחר שסיימו את לימודיהם. לאחר מספר שנים, ביקש ממנו מקפרלן להיות חלק מהסדרה; הנרי הסכים והצטרף ככותב וכמדבב. תחילה ניתן לו קרדיט כאורח בסדרה, אך בעונה החמישית ניתן לו קרדיט כחלק מהצוות המשתתפים הראשי.

צוות המדבבים והדמויות העיקריות
סת' מקפרלן אלכס בורסטיין סת' גרין מילה קוניס מייק הנרי
פיטר גריפין, סטואי גריפין, בריאן גריפין, גלן קווגמייר, טום טאקר, קול-איד מן, ד"ר הרטמן, קארטר פיודרשמיט, שיימוס, קוין סוונסון לוֹיִס גריפין, לורטה בראון, ברברה פיודרשמיט, טרישה טאקאנאווה כריס גריפין, ניל גולדמן, הקוף המרושע מג גריפין קליבלנד בראון, הרברט, קונסוולה

מדבבים אשר מופיעים בצורה סדירה בפרקים כוללים את פטריק וורבורטון (ג'ו סוונסון), אדם ווסט (ראש העירייה אדם ווסט); ג'ניפר טילי (בוני סוונסון), ג'ון ג. ברנאן (מורט גולדמן הרוקח והוראס הברמן), קרלוס אלאזראקי (ג'ונתן וויד, הבוס הראשון של פיטר), אדם קרולה (מלאך המוות, למעט הפרק הראשון בו הופיעה דמות זו, ואז דיבב אותה נורם מקדונלד), לורי אלאן (דיאן סימונס השדרית) ופיל לה-מאר (אולי וויליאמס והשופט). מדבבים נוספים אשר הופיעו בפרקים רבים הם בוץ' הרטמן ודני סמית' (התרנגול הענקי).

בפרקים רבים מופיעות דמויות באופן חד-פעמי (לעתים מעט יותר), רובן מוכרות שמדבבים אותם אותן אנשים במציאות. מנעד המדבבים הללו נע בין שחקנים, ספורטאים, סופרים, זמרים ולהקות, מוזיקאים ומדענים. הראשונה שעשתה זאת בפרק הרביעי הייתה לזלי אוגאמז. כל צוות מסע בין כוכבים - הדור הבא הופיע בפרק בעונה השביעית שכלל את פטריק סטיוארט, ג'ונתן פרייקס, ברנט ספינר, לבאר ברטון, גייטס מקפאדן, מייקל דורן, ויל ויטון, מרינה סירטיס, ואפילו דניז קרוסבי (טאשה יאר מהעונה הראשונה). סטיוארט נתן את קולו בעוד מספר פרקים כבן דמותו בסדרה אבא אמריקאי, ראש המדור בולוקס, וכן גם כקול מחשבתה של סוזי סוונסון, בתו הפעוטה של ג'ו, ועוד מספר דמויות חד פעמיות במספר פרקים.

מבנה וגישה קומית

מקום התרחשות

רוב העלילה של איש משפחה מתרחשת בעיירה הבדיונית, קוהוג (באנגלית Quahog), רוד איילנד. קוהוג הוא סוג של צדפה בעלת קליפה קשיחה וגם מילה נרדפת בסלנג האמריקני לאיבר המין הנקבי). מקפרלן שהה בפרובידנס בזמן לימודיו כסטודנט בבית-הספר לעיצוב רוד איילנד, ועל כן בסדרה נמצאים מאפייני בנייה וציוני דרך הדומים למיקומים אמיתיים באזור. מקפרלן שואל שמות ידועים מרוד איילנד כמו פוטאקט ובאדי ציאנצי. הדמויות סובבות סביב רעיונות ופריטים מהתרבות הפופולרית שמשתלבים בשיחות ובאירועים. בכל פרק מופיע לפחות שם אחד של סלבריטאי והתייחסות לפרט מהתרבות הפופולרית.

מאפיינים קומיים

הסדרה ידועה בפלשבקים שלה, בהם העלילה מופרעת על ידי סאגות ואנקדוטות באורך משתנה מעברן של הדמויות. הפלאשבאקים מופיעים בעיקר כשהדמויות מתייחסות לאירוע שקרה בעבר (לדוגמה: "לא הרגשתי כך מאז...", או "כמו הפעם ההיא בה..."). נושאי הפלאשבאקים מגוונים ונעים מסצנות מסרטים קלסיים, דרך אירועים הזויים ודמיוניים ועד לאירועים היסטוריים שקרו במציאות. הפלאשבאקים מכילים לעתים גם חלקים הומוריסטיים ומעוותים, לפעמים שטותיים לחלוטין – כמו הפיכתו של פיטר למראת קסמים עבור הזמר קווין פדרליין או שימוש בהיקפו וכרסו של פיטר לחימום שחקנית הקולנוע לארה פלין בויל.

קיפאון הזמן

פרקי "איש משפחה" והאירועים המתרחשים בהם לא בהכרח ישמרו על עקביות בזמן. פיטר מבצע פשעים ועבירות שונות ולעתים נענש עליהן בבית דין, אך אין התייחסות לעונש או לעבירות בפרקים העוקבים; בפרקים אחרים פיטר (או בריאן) עוזב את הבית לתקופות של חודשים, ולאחר חזרתו הזמן אינו מתקדם כלל.

לגבי דמויות מסוימות הזמן מתקדם, אך באיטיות רבה: כך למשל סטואי חוגג בעונה הראשונה את יום הולדתו הראשון, אבל במהלך 7 עונות עוקבות אינו מתבגר. בפרק "Road to Rupert" שואל אותו בריאן אם אינו קצת מבוגר מכדי לשחק בדובי שלו, וסטואי מגיב שהוא בן שנה בסך הכל. באופן דומה כריס מתבגר רק בשנה אחת ועולה מחטיבת הביניים לתיכון, ומג מתבגרת בשנה אחת מ-16 ל-17 ובמהלך בעונה ה-10 חוגגת את יום הולדתה ה-18. בוני סוואנסון נראית בהיריון מתקדם בעונה הראשונה, אך יולדת רק בעונה השביעית ופיטר אף מתבדח על משך הזמן שהיא בהריון.

פרקי הסדרה

כדי לשמור על ההומור בסדרה, חלק מהפרקים הם פארודיות על סרטים ותוכניות טלוויזיה. עד מחצית העונה הראשונה (למשך 4 פרקים), הכותבים ניסו לכתוב את המילים "רצח" "מת" או "מוות" בשם של כל פרק, אך הפסיקו עם מנהג זה כדי שלא יתבלבלו.

במהלך הסדרה שודרו מספר פרקים בהם בריאן וסטואי יצאו לטייל בעולם בגלל סיבה שטותית, לרוב עם שילוב שירי מחזות זמר, ושם כל פרק מתחיל ב-Road To. בפרקים אלו נוסעים בריאן וסטואי לרוד איילנד, גרמניה והעבר, בין השאר (למשל כשמורט בטעות נוסע במכונת הזמן של סטואי לפולין בשנת 1939, ביום בפלישה הנאצית לפולין, ובריאן וסטואי יוצאים להצילו).

ספיישל פתיחת העונה השישית, סיום העונות השמינית והתשיעית של הסדרה (ששודרו בתאריכים 23.09.2007, 23.3.2010, 22.5.11 בהתאמה) הם בעצם מחווה\פארודיה על מלחמת הכוכבים.

לסדרה 11 עונות, וסרט אחד, סטואי גריפין - הסיפור שלא סופר, שבו לקחו את שלושת הפרקים האחרונים מהעונה הרביעית וחיברו אותם ביחד לסרט רצוף של 50 דקות.

בנוסף, פרק הבכורה של העונה התשיעית הוא מעין סרט \ פרק כפול באורך של 50 דקות שבו כל העיר מוזמנת ללון אצל ג'יימס וודס שרוצה להתנצל על מעשיו, ואחר כך מתגלה שהלינה הפכה להיות מרחץ דמים שבו נהרגים מספר דמויות על ידי רוצח מסתורי (שבסוף התברר להיות דיאן סימונס, השדרנית בחדשות ערוץ 5 יחד עם טום טאקר). ספיישל נוסף שהיה בעונה התשיעית נקרא - "Road to the North Pole", בפרק זה בראין וסטואי נוסעים לקוטב הצפוני כדי להרוג את סנטה קלאוס, אך במקום להרוג אותו, הם עוזרים לו להציל את חג המולד.

שיר הפתיחה

שיר הפתיחה של התוכנית הולחן על ידי וולטר מרפי. השיר מתחיל כפארודיה על שיר הפתיחה של הסדרה "הכל נשאר במשפחה", כשפיטר ולויס יושבים ליד הפסנתר המשפחתי ושרים בסגנון אדית' וארצ'י באנקר. בשלב זה התמונה עוברת לשורת מקהלה ענקית הכוללת רקדני רוקט ואת שאר המשפחה הקרובה. היה מעט בלבול בנוגע לשורת הסולו של סטואי "Laugh and cry" (לבכות ולצחוק), שנשמעה כמו "effin' cry" (מילה גסה). הסיבה לכך יכולה להיות הבעת הפנים איתה הוא אומר את הטקסט והתפיסה הכללית של הצופים שסטואי הוא גס רוח. המחלוקת הובהרה בעונה השלישית, כאשר השורה הוקלטה מחדש.

קישורים חיצוניים

ספר: איש משפחה
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

הערות שוליים

  1. ^ Gary Levin,‏ ‎'Family Guy' un-canceled, thanks to DVD sales success, באתר עיתון USA Today,‏ 24 במרץ 2004
  2. ^ Fox to air new 'Guy' Sunday: MacFarlane hopes network changes plans באתר Variety, ‏13.11.2007.
  3. ^ Sarah Palin,‏ Fox Hollywood – What a Disappointment, באתר פייסבוק, 15 בפברואר 2010
  4. ^ Jason Linkins,‏ ‎'Family Guy' Actress Responds To Sarah Palin's Criticism, באתר The Huffington Post,‏ 18 בפברואר 2010

תבנית:Link GA תבנית:Link FA תבנית:Link FA