אנטיוכוס השמיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:30, 14 בדצמבר 2013

אנטיוכוס השמיני (אפִּיפָאנֶס, או קָאלִינִיקוּס, או פִילוֹמֶטוֹר) (? - 96 לפנה"ס) מלך בממלכה הסלאוקית בין השנים 125 ל-96 לפנה"ס. אנטיוכוס, שכונה "אנטיוכוס גְרִיפּוּס" ("אף-קרס") היה בנו של דמטריוס השני (ניקטור) והוכתר בילדותו לאחר שאימו, קלאופטרה תאה, הרגה את אחיו הבכור, סלאוקוס החמישי (פילומטור). השליטה בפועל הייתה האם, שהשתמשה בבנה כמקור הלגיטימציה לשלוטנה. בשנת 121 לפנה"ס החליטה האם שבנה עשוי להפריע לשלטונה ונסתה להרעילו, בכך שהגישה לו כוס יין כשחזר מצייד באחד הימים. אנטיוכוס חשד בהצעה לא-שגרתית זו, והכריח אותה לשתות את היין, מה שהוביל למותה-שלה.

אנטיוכוס נישא לנסיכה המצרית מבית תלמי טריפאינה. בשנת 116 לפנה"ס פרצה מלחמת אזרחים לאחר שובו מגלות של אחיו-למחצה אנטיוכוס התשיעי (שהיה גם בן-דודו; ראו אנטיוכוס השביעי). אשתו של אנטיוכוס התשיעי, קלאופטרה הרביעית , הייתה אחות-למחצה של טריפאינה. קלאופטרה זו נהרגה לבסוף באורח דרמתי, לפקודת טריפאינה, במקדש דפנה שבפאתי אנטיוכיה. בהמשך הרג אנטיוכוס התשיעי את טריפאינה בנקמה על כך.

שני האחים חילקו ביניהם את סוריה עד למותו של אנטיוכוס השמיני מידי אחד משריו, הרקלאון, בשנת 96 לפנה"ס. חמישה מבניו היו בהמשך שליטים בממלכה הסלאוקית (חלקם בו-זמנית תוך מלחמה ומחלוקת): סלאוקוס השישי (אפיפאנס), דמטריוס השלישי (איורגטס), אנטיוכוס האחד עשר (אפיפאנס), פיליפוס הראשון (פילדלפוס) ואנטיוכוס השנים עשר (דיוניסוס).

למרות חסרונותיו הפוליטיים היה אנטיוכוס השמיני מלך אהוב. פניו המופיעים על מטבעות מתקופתו נראים מכוערים ועצלים (דבר זה היה נפוץ בקרב המלכים הסלאוקים האחרונים), כמו גם סיפורים על משתאות מפוארים שערך, גרמו לדורות הבאים להאמין שהוא ושושלתו היו מנוונים ודקדנטיים -- אולם תדמית זו הייתה מודעת ומכוונת, התייחסות לאידאל ההלניסטי של "החיים הטובים" (Tryphe). הסלאוקים המאוחרים שאפו להיות מקושרים לאידאל זה, בניגוד למלחמות האזרחים והסכסוכים שאיפיינו את שלטונם במציאות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנטיוכוס השמיני בוויקישיתוף

קודמתו:
קלאופטרה תיאה

מלך הממלכה הסלאוקית

ממשיכו:
אנטיוכוס התשיעי

תבנית:נ

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''אנטיוכוס השמיני (אפִּיפָאנֶס''', או''' קָאלִינִיקוּס''', או''' פִילוֹמֶטוֹר)''' (? - [[96 לפנה"ס]]) מלך ב[[הממלכה הסלאוקית|ממלכה הסלאוקית]] בין השנים [[125 לפנה"ס|125]] ל-[[96 לפנה"ס]]. אנטיוכוס, שכונה "אנטיוכוס גְרִיפּוּס" ("אף-קרס") היה בנו של [[דמטריוס השני]] (ניקטור) והוכתר בילדותו לאחר שאימו, [[קלאופטרה תאה, מלכת הממלכה הסלאוקית|קלאופטרה תאה]], הרגה את אחיו הבכור, [[סלאוקוס החמישי]] (פילומטור). השליטה בפועל הייתה האם, שהשתמשה בבנה כמקור הלגיטימציה לשלוטנה. בשנת [[121 לפנה"ס]] החליטה האם שבנה עשוי להפריע לשלטונה ונסתה להרעילו, בכך שהגישה לו כוס יין כשחזר מצייד באחד הימים. אנטיוכוס חשד בהצעה לא-שגרתית זו, והכריח אותה לשתות את היין, מה שהוביל למותה-שלה.
-אנטיוכוס נישא לנסיכה ה[[מצרים התלמיית|מצרית]] טריפאנה. בשנת [[116 לפנה"ס]] פרצה מלחמת אזרחים לאחר שובו מגלות של אחיו-למחצה [[אנטיוכוס התשיעי]] (שהיה גם בן-דודו; ראו [[אנטיוכוס השביעי]]). אשתו של אנטיוכוס התשיעי, שנקראה גם היא קלאופטרה, הייתה אחות-למחצה של טריפאנה. קלאופטרה זו נהרגה לבסוף באורח דרמתי, לפקודת טריפאנה, במקדש [[דפנה (מיתולוגיה)|דפנה]] שבפאתי [[אנטיוכיה]]. בהמשך הרג אנטיוכוס התשיעי את טריפאנה בנקמה על כך.
+אנטיוכוס נישא לנסיכה ה[[מצרים התלמיית|מצרית]] מ[[בית תלמי]] [[טריפאינה]]. בשנת [[116 לפנה"ס]] פרצה מלחמת אזרחים לאחר שובו מגלות של אחיו-למחצה [[אנטיוכוס התשיעי]] (שהיה גם בן-דודו; ראו [[אנטיוכוס השביעי]]). אשתו של אנטיוכוס התשיעי, [[קלאופטרה הרביעית]] , הייתה אחות-למחצה של טריפאינה. קלאופטרה זו נהרגה לבסוף באורח דרמתי, לפקודת טריפאינה, במקדש [[דפנה (מיתולוגיה)|דפנה]] שבפאתי [[אנטיוכיה]]. בהמשך הרג אנטיוכוס התשיעי את טריפאינה בנקמה על כך.
 שני האחים חילקו ביניהם את [[סוריה]] עד למותו של אנטיוכוס השמיני מידי אחד משריו, הרקלאון, בשנת [[96 לפנה"ס]]. חמישה מבניו היו בהמשך שליטים בממלכה הסלאוקית (חלקם בו-זמנית תוך מלחמה ומחלוקת): [[סלאוקוס השישי]] (אפיפאנס), [[דמטריוס השלישי]] (איורגטס), [[אנטיוכוס האחד עשר]] (אפיפאנס), [[פיליפוס הראשון]] (פילדלפוס) ו[[אנטיוכוס השנים עשר]] (דיוניסוס).
 למרות חסרונותיו הפוליטיים היה אנטיוכוס השמיני מלך אהוב. פניו המופיעים על מטבעות מתקופתו נראים מכוערים ועצלים (דבר זה היה נפוץ בקרב המלכים הסלאוקים האחרונים), כמו גם סיפורים על משתאות מפוארים שערך, גרמו לדורות הבאים להאמין שהוא ושושלתו היו מנוונים ודקדנטיים -- אולם תדמית זו הייתה מודעת ומכוונת, התייחסות לאידאל ההלניסטי של "החיים הטובים" (''Tryphe''). הסלאוקים המאוחרים שאפו להיות מקושרים לאידאל זה, בניגוד למלחמות האזרחים והסכסוכים שאיפיינו את שלטונם במציאות.
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה|Category:Antiochus VIII}}