רק על עצמי – הבדלי גרסאות
תגית: חשד למילים בעייתיות |
מ שוחזר מעריכות של 84.108.202.238 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ |
גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ |
||
רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה. |
רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה. |
||
| ⚫ | |||
גַּם אֶת דַרְכִּי – כְּדַרְכָּהּ אֶל צַמֶּרֶת – |
|||
דֶּרֶך מַכְאוֹב וְדֶרֶךְ עָמָל, |
|||
| ⚫ | |||
יַד מִתְבַּדַּחַת שָׂמָה לְאַל. |
יַד מִתְבַּדַּחַת שָׂמָה לְאַל. |
||
| שורה 15: | שורה 18: | ||
לָמָּה קְרָאתֶם לִי, חוֹפֵי הַפֶּלֶא? |
לָמָּה קְרָאתֶם לִי, חוֹפֵי הַפֶּלֶא? |
||
לָמָּה כְּזַבְתֶּם, אוֹרוֹת רְחוֹקִים?}} |
לָמָּה כְּזַבְתֶּם, אוֹרוֹת רְחוֹקִים?}} |
||
זיו המלך |
|||
==תוכן השיר ומבנהו== |
==תוכן השיר ומבנהו== |
||
גרסה מ־17:37, 28 בדצמבר 2013
רק על עצמי הוא שיר מאת רחל המשוררת. נכתב בד' באדר תר"ץ, 4 במרץ 1930, כשנה לפני פטירתה משחפת. הוא אחד משיריה האחרונים. הובא לראשונה באסופת שיריה "נבו" שיצאה לאור בהוצאת דבר בתל אביב, בשנת 1932, שנה לאחר פטירתה.
השיר נכלל במסגרת תוכנית הלימודים, לבגרות חובה בספרות בבתי הספר התיכוניים בחינוך הממלכתי בישראל.
מילות השיר
רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי. |
תוכן השיר ומבנהו
השיר נכתב ללא כותרת, המילים "רק על עצמי" פותחות אותו, ונלקחו לכותרתו בקובצי שירה שנדפסו לאחר פטירתה של המשוררת.
יש המפרשים את השיר כארספואטיקה, ודיון עצמי אוטוביוגרפי על דרך חייה ויצירתה.
בשיר משווה את עצמה רחל לנמלה בשני אופנים: עולם צר כנמלה כלומר הנמלה הינה יצור קטן, ואת אתגרי חייה לקשייה של נמלה קטנה. בשיר ישנה גם קובלנה על הכוחות המקשים על הנמלה.
השיר המחורז כולל שלושה בתים.
בבית הראשון בשתי השורות הראשונות כתוב: "רק על עצמי לספר ידעתי" ו"צר עולמי כעולם נמלה", מקבילה רחל המשוררת את חייה ועולמה כאל חייה ועולמה של נמלה השוואה המורה על צניעותה ועל דימוי עצמי נמוך לכאורה, בשל זעירותו ופשטותו של החרק. בשתי השורות האחרונות כתוב: "גם משאי עמסתי כמוהָ" ו"רב וכבד מכתפי הדלה". בשורות אלו, מספרת הדוברת על משאה הנפשי והפיזי הכבד אשר נפשה וגופה אינם יכולים לעמוד בו.
בבית השני כוללות ארבע השורות את המילים: "צמרת", "דרך מכאוב ודרך עמל", ו"יד ענקים זדונה ובוטחת". בשורות אלו, מספרת המשוררת על דרכה אל פסגת חלומותיה, "צמרת". אך ישיות איתנות, שלא בשליטתה, מונעות ממנה את הצלחתה לממש את רצונותיה.
בבית השלישי מתארת הדוברת את אכזבתה, מהציפיה ועל פחדה מדבר שלא בשליטתה שהוא מחלת השחפת ואפילו הפחד מהמוות שיגרם ממחלתה. השיר נגמר בשתי שאלות רטוריות שמביעות את יאושה מהרדיפה אחר מילוי מאוויה ואף מתשוקת החיים.
המילים: " רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי", היו לביטוי שנמצא בשימוש בשפה העברית, בהקשרים של ענווה מול גאווה, והתכנסות פנימית לעומת פיאור הזולת והסביבה.[1]
לחני וביצועי השיר
השיר הולחן על ידי יוסף מוסטקי; על ידי נסים נסימוב ובוצע בשנת 1948;[2] על ידי יצחק לוי;[3] על ידי אלברט פיאמנטה.[4] לחנו של פיאמנטה בוצע לראשונה על ידי חוה אלברשטיין, ודני גרנות במופע "שירי רחל" ב-1968, בתקליטם בכותר זה ב-1969, ובביצוע משנת 2004.[5] בגרסתם של אלברשטיין וגרנות, הוחלפה בבית הראשון המלה "עמסתי" ב"מאסתי".
לקריאה נוספת
- רחל בלובשטיין, רק על עצמי, שירת רחל, תל אביב: הוצאת דבר, תרצ"ה 1935, עמ' קכב.
קישורים חיצוניים
- כתב היד של השיר בארכיון מפלגת העבודה
- מילות השיר בפרויקט בן-יהודה
- ניתוח השיר באתר "כפר הנוער אלוני יצחק"
הערות שוליים
- ^ ראו למשל: שרון שטרית-ששון, רק על עצמי לספר ידעתי?!: עיצוב הזהות האישית והקולקטיבית בראי הכתיבה האוטוביוגרפית של היוצרות הפלסטיניות פדוא טוקאן וסחר ח'ליפה, עבודת דוקטור, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ח 2007.
- ^ רק על עצמי לספר ידעתי, משירי רחל, באתר הספרייה הלאומית.
- ^ רק על עצמי לספר ידעתי, באתר הספרייה הלאומית.
- ^ רק על עצמי לספר ידעתי, שיר במתנה, באתר הספרייה הלאומית.
- ^ רק על עצמי לספר ידעתי, באתר הספרייה הלאומית.