מחוש – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ ←מבנה |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
| בעל ראש || Capitate || דומה לאלה אך החלק המעובה מופיע בפתאומיות ולא בהדרגה |
| בעל ראש || Capitate || דומה לאלה אך החלק המעובה מופיע בפתאומיות ולא בהדרגה |
||
|- |
|- |
||
| ברכי || Geniculate || שוט המחוש בזוית ישרה |
| ברכי || Geniculate || שוט המחוש בזוית ישרה לבסיס, דמוי [[ברך]] |
||
|- |
|- |
||
| דו-מסרקי || Bipectinate || כמו מסרקי אך משני צידי הפרקים. |
| דו-מסרקי || Bipectinate || כמו מסרקי אך משני צידי הפרקים. |
גרסה מ־12:36, 30 בדצמבר 2013
מָחוֹשׁ או אנטנה (ברבים: מְחושִׁים) הם זוג איברי-חישה המחוברים לראשם של פרוקי-רגליים למעט בעלי כליצרות ו-Protura. חריג נוסף הם הסרטנאים, אשר אצלם כל זוג חיישנים מחולק לשני ענפים. בדרך כלל יוצאים המחושים מהראש ונמתחים קדימה. המחושים מהווים איברים חושיים, אולם סוג החוש והאופן שבו הקליטה עובדת אינו זהה אצל כל הקבוצות, ולעתים אף אינו ברור כלל. חושים אפשריים הם בדרך כלל חוש המישוש, טמפרטורה, רטט (צלילים), ובעיקר חוש הריח או הטעם.
אטימולוגיה
במילונים עבריים ישנים נעשה השימוש במילה מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) לתיאור איבר החישה של חרקים וחסרי חוליות. בזמן זה חודשה גם המילה מָחוֹשׁ. במשך הזמן חודשה המילה משושה למָשׁוֹשׁ. כיום נהוג להבדיל בין מָחוֹשׁ, איבר נוקשה בעל שלד חיצוני כגון מחוש החרקים, ובין מָשׁוֹשׁ, שהוא איבר חסר שלד וגמיש כגון זה המצוי בחלזונות.
חרקים
מחושים משמשים את החרקים בעיקר כחיישני ריח, ובהתאם מצוידים במגוון רחב של שערות חישה (sensilla). על פי רוב איברי החישה של הזכרים מפותחים יותר לצורך איתור הנקבות, ולפיכך לעתים ניתן להבדיל בין הזוויגים על ידי צורת המחושים. למחושים תפקידים רבים אחרים, לא כולם ידועים. אצל חלק מהחרקים הם משמשים כחיישני טמפרטורה או לחות, אמצעי מישוש, מרכז שיווי משקל או בקרה מוטורית בזמן תעופה.
מבנה
מחוש החרקים מחולק לרוב לשלושה חלקים: הפרק הראשון נקרא בסיס (scape), השני גבעול (pedicel) והשלישי שוט (flagellum), שעשוי לרוב מפרקים רבים המכונים פרקי השוט (flagellomere). פרק הבסיס מחובר למצח החרק ולשרירים בתוך הראש, בעזרתם החרק שולט בזוית המחוש. פרק הגבעול מכיל לעתים את איבר ג'ונסון (אנ'), העשוי ממספר תאי חישה לזיהוי תנועת אוויר. פרקי השוט אינם מכילים שרירים ולכן החרק אינו יכול להזיזם באופן עצמוני, אלא בעזרת פרקי הבסיס והגבעול, עם זאת הם מכילים איברי חישה המושפעים מתזוזת פרק השוט למשל בזמן תעופה.
טיפוסים שונים של מחושי חרקים | ||
---|---|---|
מונח עברי | מונח לועזי | תיאור |
אלה | Clavate | קצה פרק השוט מעובה |
אלה דפדפי | Lamellate | כמו אלה אך חלק מהפרקים המעובים דמויי דפים |
אלה מניפי | Flabellate | כמו אלה אך כל פרקי השוט דפיים כמו מניפה. |
בעל זיף | Aristate | פרק שלישי בעל זיף |
בעל ראש | Capitate | דומה לאלה אך החלק המעובה מופיע בפתאומיות ולא בהדרגה |
ברכי | Geniculate | שוט המחוש בזוית ישרה לבסיס, דמוי ברך |
דו-מסרקי | Bipectinate | כמו מסרקי אך משני צידי הפרקים. |
זיפי | Setaceous | המחוש דמוי זיף |
חוטי | Filiform | דמוי חוט או שרשרת דקה |
חרוזי | Moniliform | המחוש דמוי שרשרת חרוזים |
מנוצה | Plumose | דמוי נוצה או מברשת |
מסרקי | Pectinate | דמוי מסרק, פרקים בעלי |
מסורי | Serrate | לפחות חלק מהפרקים משוננים, דמויי שיני מסור. |
סרטנאים
סרטנאים נושאים שני זוגות מחושים. הזוג הראשון דמוי רגל והשני בעל שני פרקים (Biramous) המחוברים בבסיסם. לרוב המחושים משמשים כאברי חישה אצל הבוגרים אך גם, בחלק מהמינים, כאברי שחיה בשלב הפגית.