קים (רומן) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== עלילה == |
== עלילה == |
||
קים (קימבל אוהרה) הוא בנו [[היתום]] של [[חייל]] [[בריטניה|בריטי]] [ בדימוס ואומנת בריטית החי ברחובות [[לאהור]] עד שהוא |
קים (קימבל אוהרה) הוא בנו [[היתום]] של [[חייל]] [[בריטניה|בריטי]] [ בדימוס ואומנת בריטית החי ברחובות [[לאהור]] עד שהוא נקשר במקרה ל[[לאמה (קדוש)|לאמה]] [[טיבט|טיבטי]] הנמצא בחיפוש אחרי [[הארה]]. קים מתלווה ללמה כחניך [[צ'לה]] במהלך הסיפור נוצר קשר בין קים לשירות הביון הבריטי וקים ותורם את חלקו ב[[משחק הגדול]] להעברת הודעות ולריגול עבור שירותי הביון של ארצו. מסעו של קים עם הלאמה הוא ההרפתקה הגדולה הראשונה בספר. |
||
קים מזוהה על ידי ה[[כומר]] של הגדוד של אביו ונשלח ל[[בית ספר]] אנגלי, אבל נשאר בקשר עם הלאמה והשרות החשאי הבריטי, ואף מאומן ב[[ריגול]] על ידי הבריטים. |
קים מזוהה על ידי ה[[כומר]] של הגדוד של אביו ונשלח ל[[בית ספר]] אנגלי, אבל נשאר בקשר עם הלאמה והשרות החשאי הבריטי, ואף מאומן ב[[ריגול]] על ידי הבריטים. |
||
גרסה מ־16:36, 1 בינואר 2014
"קים" (1901) הוא רומן המשלב ריגול והומור שנכתב על ידי רודיארד קיפלינג על רקע "המשחק הגדול" - פעילות החתול ועכבר של רוסיה ואנגליה בהודו ואפגניסטן במאה ה-19.
עלילה
קים (קימבל אוהרה) הוא בנו היתום של חייל בריטי [ בדימוס ואומנת בריטית החי ברחובות לאהור עד שהוא נקשר במקרה ללאמה טיבטי הנמצא בחיפוש אחרי הארה. קים מתלווה ללמה כחניך צ'לה במהלך הסיפור נוצר קשר בין קים לשירות הביון הבריטי וקים ותורם את חלקו במשחק הגדול להעברת הודעות ולריגול עבור שירותי הביון של ארצו. מסעו של קים עם הלאמה הוא ההרפתקה הגדולה הראשונה בספר.
קים מזוהה על ידי הכומר של הגדוד של אביו ונשלח לבית ספר אנגלי, אבל נשאר בקשר עם הלאמה והשרות החשאי הבריטי, ואף מאומן בריגול על ידי הבריטים.
לאחר לימודיו חוזר קים ללאמה ויחדיו הם נודדים בהרי ההימלאיה, הפעם קים גונב ניירות ממרגלים רוסים תוך כדי שהלאמה ממשיך בחיפוש. בסוף הספר קים מתלבט בין החיים הרוחניים של הלאמה לבין חיי הריגול בהם הוא מצטיין.
בשנת 1984 הופקה סדרת טלוויזיה על-פי הספר, בה גילם פיטר אוטול את הלאמה.
בשנת 2001 נבחר קים לאחד מ-100 הספרים הטובים ביותר באנגלית.
גרסא עברית מלאה של הספר יצאה לאור ב2014 בהוצאת אריה ניר, בתרגומו של שמואל (מולי) ורד ובעריכתו המדעית של בעז זקס.
