מלאח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:27, 7 בינואר 2014

מלאח (בערבית: אל-מלאח, الملاح) הוא השם של הרובע היהודי בערים במרוקו (מקביל למושג "גטו" בקרב עדות אשכנז).

בשנת 1438 הוקם המלאח הראשון בעיר פס. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים במרקש (1568) ומקנס (1682). עד המאה ה-19 המלאח נתפש כמאפיין של עיר הבירה, אך לא בהכרח של ערים אחרות. הסולטאן מולאי סלימאן (1792-1822) שינה זאת והפך את המלאח לתופעה נפוצה ברוב ערי מרוקו. הוא היה אחראי לבנייתם של מלאח במספר ערי נמל חשובות - רבאט, מוגדור, סלא ותטואן (בה המלאח היה ידוע בשם הספרדי judería, הרובע היהודי). בהמשך נבנו מלאח ברובן ככולן של ערי מרוקו, ואף השכונות היהודיות הנפרדות בכפרים קטנים קיבלו את השם "מלאח". ברבות מהערים הגירוש למלאח משאר חלקי העיר היה כרוך בסבל רב ליהודים.

קיימות מספר סברות לגבי מקור השם "מלאח". סברה מקובלת אחת היא שהשם "מלאח" נובע מכך שהרובע היהודי הנפרד הראשון, שהוקם בעיר פס, שכן בקרבת ביצות מלח. סברה אחרת היא שהיהודים הרבו באופן מסורתי לסחור במלח ולכן הרובע בו גרו נקרא "אל-מלאח". יש מקורות סותרים ולכן אין יודעים בביטחון את מקור השם.

המלאח היה תחום בחומות כדי להפרידו מהרבעים המוסלמים, ולצורך הגנה מפני פרעות אנטי-יהודיות שהיו תדירות, בעיקר בתקופות של אי-יציבות. בנוסף המלאח שכן לרוב בקרבת מוסדות שלטון, ובעיר הבירה, בקרבת ארמונו של המלך.

בערים שבהן התקיים מלאח נאסר על היהודים לגור מחוץ לו, ולרוב אף נאסר עליהם לצאת ממנו בלילות. רק לעתים רחוקות היהודים קיבלו אישור להרחיב את שטח המלאח, ועקב כך מלאחים רבים היו צפופים ומחלות ועוני שררו באזורים מסוימים. כשמרוקו נכנסה תחת חסות צרפת ב-1912, היהודים הורשו שוב לגור בשכונות מחוץ למלאח, בעיקר בשכונות האירופאיות, תוך העלמת עין מצד השלטון. הצעירים והאמידים היו הראשונים לנצל את ההזדמנות כדי לעזוב את המלאח. בכמה ערים, ובראשם מקנס הקהילה היהודית של העיר אף בנתה לעצמה מלאח חדש, מודרני ומרווח יותר, במטרה למנוע את עזיבת המשפחות. בעת מלחמת העולם השנייה הופיעה מחדש תוכנית לקיבוץ היהודים בתוך אזורי מלאח והיהודים שחיו מחוץ למלאח גורשו אליו חזרה על ידי פקידי משטר וישי. עם סיום מלחמת העולם השנייה התהליכים של עזיבת המלאח התחדשו ביתר שאת.

עם עלייתם של כמעט כל יהודי מרוקו לישראל והגירתם לארצות אירופה, המלאחים התרוקנו מתושביהם היהודים, וייושבו על ידי מוסלמים. המלאחים הם חלק מהעיר העתיקה של ערים כגון פס (שהוגדרה כאתר מורשת עולמי) ומרקש, ומהווים יעד תיירותי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלאח בוויקישיתוף

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 בשנת [[1438]] הוקם המלאח הראשון בעיר [[פס]]. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים ב[[מרקש]] ([[1568]]) ו[[מקנס]] ([[1682]]). עד המאה ה-19 המלאח נתפש כמאפיין של [[עיר בירה|עיר הבירה]], אך לא בהכרח של ערים אחרות. הסולטאן מולאי סלימאן ([[1792]]-[[1822]]) שינה זאת והפך את המלאח לתופעה נפוצה ברוב ערי מרוקו. הוא היה אחראי לבנייתם של מלאח במספר ערי נמל חשובות - [[רבאט]], [[מוגדור]], [[סלא]] ו[[תטואן]] (בה המלאח היה ידוע בשם הספרדי judería, הרובע היהודי). בהמשך נבנו מלאח ברובן ככולן של ערי מרוקו, ואף השכונות היהודיות הנפרדות בכפרים קטנים קיבלו את השם "מלאח". ברבות מהערים הגירוש למלאח משאר חלקי העיר היה כרוך בסבל רב ליהודים.
-קיימות מספר סברות לגבי מקור השם "מלאח". נטען כי המקום נקרא כך כיוון ששם סחרו בעיקר ב[[מלח בישול|מלח]] שהיה מוכן ונמכר באזור. לפי מקור אחר מדובר בהוראה של השלטונות להמליח את ראשי אלו שהוצאו להורג. על מנת לבזות את היהודים הם הוכרחו לבצע את המלאכה. מקורות אלו מעורפלים ולכן אין יודעים בביטחון מקור השם. סברה אחרת היא שהשם "מלאח" נובע מכך שהרובע היהודי הנפרד הראשון, שהוקם בעיר [[פס]], שכן בקרבת ביצות מלח.
+קיימות מספר סברות לגבי מקור השם "מלאח". סברה מקובלת אחת היא שהשם "מלאח" נובע מכך שהרובע היהודי הנפרד הראשון, שהוקם בעיר [[פס]], שכן בקרבת ביצות מלח. סברה אחרת היא שהיהודים הרבו באופן מסורתי לסחור ב[[מלח בישול|מלח]] ולכן הרובע בו גרו נקרא "אל-מלאח". יש מקורות סותרים ולכן אין יודעים בביטחון את מקור השם.
 המלאח היה תחום בחומות כדי להפרידו מהרבעים המוסלמים, ולצורך הגנה מפני פרעות אנטי-יהודיות שהיו תדירות, בעיקר בתקופות של אי-יציבות. בנוסף המלאח שכן לרוב בקרבת מוסדות שלטון, ובעיר הבירה, בקרבת ארמונו של המלך.
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 בערים שבהן התקיים מלאח נאסר על היהודים לגור מחוץ לו, ולרוב אף נאסר עליהם לצאת ממנו ב[[לילה|לילות]]. רק לעתים רחוקות היהודים קיבלו אישור להרחיב את שטח המלאח, ועקב כך מלאחים רבים היו [[צפיפות אוכלוסין|צפופים]] ומחלות ו[[עוני]] שררו באזורים מסוימים. כשמרוקו נכנסה תחת חסות [[צרפת]] ב-[[1912]], היהודים הורשו שוב לגור בשכונות מחוץ למלאח, בעיקר בשכונות האירופאיות, תוך העלמת עין מצד השלטון. הצעירים והאמידים היו הראשונים לנצל את ההזדמנות כדי לעזוב את המלאח. בכמה ערים, ובראשם [[מקנס]] הקהילה היהודית של העיר אף בנתה לעצמה מלאח חדש, מודרני ומרווח יותר, במטרה למנוע את עזיבת המשפחות. בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הופיעה מחדש תוכנית לקיבוץ היהודים בתוך אזורי מלאח והיהודים שחיו מחוץ למלאח גורשו אליו חזרה על ידי פקידי [[משטר וישי]]. עם סיום מלחמת העולם השנייה התהליכים של עזיבת המלאח התחדשו ביתר שאת.
-עם [[העלייה ממרוקו|עלייתם]] של כמעט כל [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] לישראל והגירתם לארצות אירופה, המלאחים התרוקנו מתושביהם היהודים, וייושבו על ידי מוסלמים. המלאחים הם חלק מהעיר העתיקה של ערים כגון פאס (שהוגדרה כ[[אתר מורשת עולמי]]) ומרקש, ומהווים יעד תיירותי.
+עם [[העלייה ממרוקו|עלייתם]] של כמעט כל [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] לישראל והגירתם לארצות אירופה, המלאחים התרוקנו מתושביהם היהודים, וייושבו על ידי מוסלמים. המלאחים הם חלק מהעיר העתיקה של ערים כגון פס (שהוגדרה כ[[אתר מורשת עולמי]]) ומרקש, ומהווים יעד תיירותי.
 ==קישורים חיצוניים==