אפיטף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:59, 11 בינואר 2014

אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi = על, ‏ taphos = הקבר) הוא כתובת שנחרתת על גבי מצבה. האפיטף בא לספר את שבחי המת ואת תהילתו. בעולם הקלאסי לאפיטף היו גם כללים צורניים. בדרך כלל הם נכתבו בצורת שיר בן שני טורים. האפיטפים, שנחרתו גם כסיפורים וכציורים, שיבחו את הקרבות הגדולים, את מעשי הבנייה, ואת חיי השליטים. אפיטפים היו נהוגים בכל רחבי העולם העתיק. המלל של האפיטפים, בכל התקופות, יש בו עניין רב - ספרותי, היסטורי וביוגרפי. ספרות מחקר שלמה נוצרה אודות האפיטף. ממחקרים אלו לומדים החוקרים רבות על אישים, תקופות, לשונות וסגנונות ספרותיים.

כתיבת אפיטפים נהוגה גם בעולם היהודי. אולם בעברית, שפת התפילה והטקס הדתי במשך דורות רבים, לא נוצרה מילה המתרגמת בדיוק את המילה "אפיטף". מנהג כתיבת האפיטף הביא גם ליצירת סוגה ספרותית של יצירת אפיטפים בדיוניים או אמיתיים, אבל בעלי מגמות וכוונות, שנכתבו בידי משוררים שונים. חלקם נחרתו ממש באבני המצבות של המשוררים, וחלקם נכתבו כשירים ונדפסו בספרי המשוררים.

בעברית ידוע שירו של חיים נחמן ביאליק אחרי מותי ("אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי"),^[1] שיש בו הצעה לכתיבת האפיטף. משורר היידיש הגדול איציק מאנגר כתב מספר סונטות שהן אפיטפים לכל דבר. בתרבות הפופולארית, ידוע שירה של להקת קינג קרימזון "Epitaph", מתוך אלבומה In the Court of the Crimson King.

אפיטף במילאנו, משנת 1439
אפיטף עברי על קברו של יעקב טוגנדהולד, בבית הקברות היהודי בוורשה
אפיטף עברי מפואר (הכולל אקרוסטיכון) בבית הקברות היהודי בוורשה
"זעקת שבר"; אפיטף נוסף מבית הקברות היהודי בוורשה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ ראו: אַחֲרֵי מוֹתִי, באתר פרויקט בן יהודה.

תבנית:נ

[1] ראו: אַחֲרֵי מוֹתִי, באתר פרויקט בן יהודה.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''אֶפִּיטַף''' (תרגום מ[[יוונית עתיקה]]: epi = על {{כ}} taphos = הקבר) הוא כתובת שנחרטת על גבי [[מצבה]].
+'''אֶפִּיטַף''' (מ[[יוונית עתיקה]]: epi = על, {{כ}} taphos = הקבר) הוא כתובת שנחרתת על גבי [[מצבה]].
-האפיטף בא לספר את שבחי המת ואת תהילתו. בעולם הקלאסי לאפיטף היו גם כללים צורניים. בדרך כלל בצורת [[שיר]] של שני טורים. אפיטפים נחרתו גם כסיפורים וכ[[ציור]]ים, ושיבחו את הקרבות הגדולים, מעשי הבנייה וחיי השליטים. האפיטפים היו נהוגים בכל רחבי [[העולם העתיק]]. המלל של האפיטפים, בכל התקופות, יש בהם עניין רב - [[ספרות]]י, היסטורי וביוגרפי. ספרות מחקר שלימה נוצרה אודות האפיטף. ממחקרים אלו לומדים החוקרים רבות על אישים, תקופות, לשונות וסגנונות ספרותיים.
+האפיטף בא לספר את שבחי המת ואת תהילתו. בעולם הקלאסי לאפיטף היו גם כללים צורניים. בדרך כלל הם נכתבו בצורת [[שיר]] בן שני טורים. האפיטפים, שנחרתו גם כסיפורים וכ[[ציור]]ים, שיבחו את הקרבות הגדולים, את מעשי הבנייה, ואת חיי השליטים. אפיטפים היו נהוגים בכל רחבי [[העולם העתיק]]. המלל של האפיטפים, בכל התקופות, יש בו עניין רב - [[ספרות]]י, היסטורי וביוגרפי. ספרות מחקר שלמה נוצרה אודות האפיטף. ממחקרים אלו לומדים החוקרים רבות על אישים, תקופות, לשונות וסגנונות ספרותיים.
-כתיבת האפיטפים נהוגה גם בעולם [[יהדות|היהודי]]. אולם לא נוצרה ב[[עברית]] שפת התפילה והטקס הדתי במשך דורות רבים, מילה המתרגמת בדיוק את המילה "אפיטף". מנהג כתיבת האפיטף הביא גם ליצירת [[סוגה]] ספרותית של יצירת אפיטפים בדיוניים או אמיתיים, אבל בעלי מגמות וכוונות, שנכתבו בידי [[משורר]]ים שונים. חלקם נחרתו ממש באבני המצבות של המשוררים, וחלקם נכתבו כשירים ונדפסו בספרי המשוררים.
+כתיבת אפיטפים נהוגה גם בעולם [[יהדות|היהודי]]. אולם ב[[עברית]], שפת התפילה והטקס הדתי במשך דורות רבים, לא נוצרה מילה המתרגמת בדיוק את המילה "אפיטף". מנהג כתיבת האפיטף הביא גם ליצירת [[סוגה]] ספרותית של יצירת אפיטפים בדיוניים או אמיתיים, אבל בעלי מגמות וכוונות, שנכתבו בידי [[משורר]]ים שונים. חלקם נחרתו ממש באבני המצבות של המשוררים, וחלקם נכתבו כשירים ונדפסו בספרי המשוררים.
 ב[[עברית]] ידוע שירו של [[חיים נחמן ביאליק]] [[אחרי מותי]] ("אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי"),{{הערה|1= ראו: [http://benyehuda.org/bialik/bia064.html אַחֲרֵי מוֹתִי], באתר [[פרויקט בן יהודה]].}} שיש בו הצעה לכתיבת האפיטף. משורר ה[[יידיש]] הגדול [[איציק מאנגר]] כתב מספר [[סונטה|סונטות]] שהן אפיטפים לכל דבר. בתרבות הפופולארית, ידוע שירה של להקת [[קינג קרימזון]] "Epitaph", מתוך אלבומה [[In the Court of the Crimson King]].