ארכיון חתושה – הבדלי גרסאות
| שורה 7: | שורה 7: | ||
# [[אכדית]] - שפת [[בבל]] ו[[אשור]] (חתים קראו לה "בבלית"); |
# [[אכדית]] - שפת [[בבל]] ו[[אשור]] (חתים קראו לה "בבלית"); |
||
# [[לווית|לוּוית]] {{אנ|Luwian language}} - שפה הקרובה לחתית; |
# [[לווית|לוּוית]] {{אנ|Luwian language}} - שפה הקרובה לחתית; |
||
# [[פאלאית]] - [[שפות הודו-אירופיות|שפה הודו אירופאית]] שמעט הידוע עליה הוא פולחן האלה ציפארבה; |
# [[פאלאית]] {{אנ|Palaic language}} - [[שפות הודו-אירופיות|שפה הודו אירופאית]] שמעט הידוע עליה הוא פולחן האלה ציפארבה; |
||
# [[חאתית]] - דברים הכתובים בשפה זו קודמו במילה hattili; |
# [[חאתית]] - דברים הכתובים בשפה זו קודמו במילה hattili; |
||
# [[חורית]] - חלקי ה[[אפוס]] [[עלילות גילגמש]]; |
# [[חורית]] - חלקי ה[[אפוס]] [[עלילות גילגמש]]; |
||
גרסה מ־10:55, 13 בינואר 2014
ארכיון בואזקיי (Boğazköy) הוא אוסף טקסטים שנתגלו במקום מושבת בירתה של האימפריה החתית, חתושש (כעת בואזקיי בטורקיה). בחפירות נמצאו כ-14 אלף קלפים בכתבי יתדות מן האלף השני לפנה"ס. זהו אחד הארכיונים הראשונים שנתגלה ויש בו את המידע המפורט ביותר עבור האימפריה ותושביה.
הארכיון נתגלה על ידי הוגו וינקלר שקיבל מימון מהמוסד הגרמני לארכאולוגיה של המזרח לחפירותיו ב-1906 ודבר גילויו פורסם שנה לאחר מכן. עד אז המקור הגדול ביותר לחקר חתים היו מכתבי אל-עמארנה שנתגלו ב-1891 וכללו בין השאר התכתבויות שליטי החאתים.
שפות הארכיון
הטקסטים שבכתבי היתדות נכתבו בשמונה שפות:
- חתית שבה נכתב רוב הארכיון;
- אכדית - שפת בבל ואשור (חתים קראו לה "בבלית");
- לוּוית (אנ') - שפה הקרובה לחתית;
- פאלאית (אנ') - שפה הודו אירופאית שמעט הידוע עליה הוא פולחן האלה ציפארבה;
- חאתית - דברים הכתובים בשפה זו קודמו במילה hattili;
- חורית - חלקי האפוס עלילות גילגמש;
- שפת המיתני הארית - מספר גלוסות בטקסטים;
- כתב חרטומים לווית - (חתית הירוגליפית או טאבאלית)
תוכן הארכיון
הארכיון מפורסם החל משנת 1965 במסגרת פרויקט אקדמי לימודי הטקסטים של בואזקיי (אנ') והוא כולל ספרי השנים, כרוניקות, צוים מלכותיים, הסכמים ביניהם ורשימות שלהם, תכתובת דיפלומטית, מתנות, אוספי חוקים, רשמי בתי משפט, טקסטים דתיים ואגדות, נבואות, מילונים בין השפות השומרית, האכדית וחתית, מכתבים על גידול סוסים וכו'.
רוב הכתבים שייכים לתקופה החתית החדשה (מאות ה-14 - ה-13 לפנה"ס) אך יש גם השייכים לאימפריה המוקדמת (מאות ה-17 - ה-16 לפנה"ס).
חשיבות של הגילוי
חקר השפה שהתגלתה נהיה יותר מערכתי וב-1915 הוכח על ידי בדז'יך הרוזני כי השפה החתית שייכת למשפחה ההודו-אירופאית. הארכיון גם נהיה למקור חקר הספרות החתית והיחסים בין חתים לחורים.