קדחת צהובה – הבדלי גרסאות
הייתשלהדוס (שיחה | תרומות) |
שימוש בתור נשק ביולוגי |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==מניעה== |
==מניעה== |
||
קיים [[חיסון]] לקדחת צהובה שנותן לילדים מגיל 10 ומבוגרים הגנה מפני הדבקות במחלה כשהם מגיעים לאזורים נגועים. דוחי יתושים, ביגוד מגן ורשתות על הבתים אינם תמיד מספיקים למניעת הידבקות. באזורים נגועים הדברת יתושים הוכיחה את עצמה כדרך יעילה לצמצם את מספר ההידבקיות במחלה. |
קיים [[חיסון]] לקדחת צהובה שנותן לילדים מגיל 10 ומבוגרים הגנה מפני הדבקות במחלה כשהם מגיעים לאזורים נגועים. דוחי יתושים, ביגוד מגן ורשתות על הבתים אינם תמיד מספיקים למניעת הידבקות. באזורים נגועים הדברת יתושים הוכיחה את עצמה כדרך יעילה לצמצם את מספר ההידבקיות במחלה. |
||
| שורה 10: | שורה 9: | ||
==טיפול== |
==טיפול== |
||
אין [[תרופה]] למחלה אשר עלולה להיות קטלנית בעיקר למי ש[[מערכת החיסון]] שלו חלשה; ולכן החיסון חשוב ביותר. הטיפול הקיים מטפל בסימפטומים בלבד. אינפוזיה, כדי להילחם בלחץ דם נמוך ועירויי דם נחוצים במרבית המקרים החמורים. קורבן עם חום זקוק להרבה מנוחה, אוויר צח, והרבה נוזלים. |
אין [[תרופה]] למחלה אשר עלולה להיות קטלנית בעיקר למי ש[[מערכת החיסון]] שלו חלשה; ולכן החיסון חשוב ביותר. הטיפול הקיים מטפל בסימפטומים בלבד. אינפוזיה, כדי להילחם בלחץ דם נמוך ועירויי דם נחוצים במרבית המקרים החמורים. קורבן עם חום זקוק להרבה מנוחה, אוויר צח, והרבה נוזלים. |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
בתחילת המאה ה-19, צבא של 40 אלף איש שנשלח על ידי [[נפוליאון]] ל[[האיטי]] כדי לדכא את המהפכה ההאיטית לעצמאות חוסל על ידי הקדחת הצהובה (כולל מפקד המשלחת, שהיה גיסו של נפוליאון). יש היסטוריונים המאמינים שהאיטי הייתה עתידה להיות נקודת התחלה לפלישה ל[[ארצות הברית]] דרך [[לואיזיאנה]] (שהייתה אז בשליטה צרפתית). |
בתחילת המאה ה-19, צבא של 40 אלף איש שנשלח על ידי [[נפוליאון]] ל[[האיטי]] כדי לדכא את המהפכה ההאיטית לעצמאות חוסל על ידי הקדחת הצהובה (כולל מפקד המשלחת, שהיה גיסו של נפוליאון). יש היסטוריונים המאמינים שהאיטי הייתה עתידה להיות נקודת התחלה לפלישה ל[[ארצות הברית]] דרך [[לואיזיאנה]] (שהייתה אז בשליטה צרפתית). |
||
בנוסף הניסיון הראשון לבניית [[תעלת פנמה]] (על ידי חברה צרפתית) נכשל בחלקו בגלל הקדחת הצהובה שקטלה בעובדים. החיסון לקדחת פותח לראשונה במהלך הניסיון השני לבניית התעלה (על ידי האמריקנים). |
בנוסף הניסיון הראשון לבניית [[תעלת פנמה]] (על ידי חברה צרפתית) נכשל בחלקו בגלל הקדחת הצהובה שקטלה בעובדים. החיסון לקדחת פותח לראשונה במהלך הניסיון השני לבניית התעלה (על ידי האמריקנים). |
||
בשנת 1881 זיהו [[קרלוס פינליי]], רופא [[קובה|קובני]], וקלאדיו דלגדו, עמית ספרדי, שקדחת צהובה מועברת על ידי זן של [[יתוש]] והם המליצו על חיסול יתושים ומניעת מגע של היתושים עם חולים על מנת למגר את המחלה. בשנת [[1900]] נעשה מחקר על ידי צוות אמריקאי בראשות וולטר ריד, שהוכיח את הקשר בין היתושים והקדחת הצהובה |
בשנת 1881 זיהו [[קרלוס פינליי]], רופא [[קובה|קובני]], וקלאדיו דלגדו, עמית ספרדי, שקדחת צהובה מועברת על ידי זן של [[יתוש]] והם המליצו על חיסול יתושים ומניעת מגע של היתושים עם חולים על מנת למגר את המחלה. בשנת [[1900]] נעשה מחקר על ידי צוות אמריקאי בראשות וולטר ריד, שהוכיח את הקשר בין היתושים והקדחת הצהובה{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=1wv5KHk2_dsC John Lawrence Tone, '''War and Genocide in Cuba, 1895-1898''', UNC Press, 2006], page 100}}. |
||
במהלך [[המאה ה-20]] נחקר הפוטנציאל של הקדחת הצהובה בתור [[לוחמה ביולוגית|נשק ביולוגי]] על ידי מספר מדינות{{הערה| Sheldon H. Harris ([[2002]]). ''Factories of Death: Japanese Biological Warfare, 1932-45 and the American Cover-Up'', 2nd ed. Routledge. pp.59, 151. ISBN 978-0415932141}}. |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
| שורה 27: | שורה 26: | ||
[[קטגוריה:קדחות נגיפיות שמקורן בפרוקי רגליים וקדחות נגיפיות מדממות]] |
[[קטגוריה:קדחות נגיפיות שמקורן בפרוקי רגליים וקדחות נגיפיות מדממות]] |
||
[[קטגוריה:נשק ביולוגי]] |
|||
{{Link FA|de}} |
{{Link FA|de}} |
||
גרסה מ־20:26, 18 בינואר 2014
קדחת צהובה (Yellow Fever) היא מחלה הנגרמת על ידי נגיפים (וירוסים) הנישאים באמצעות יתושי הַאֵדֶּס (יתוש הנמר האסיאתי). המחלה אופיינית בעיקר לאזורים טרופיים וסובטרופיים.
הנגיף הגורם למחלה מתרבה בעיקר בתוך תאי הכבד תוך כדי הרס שלהם. בין סימני המחלה: דימומים, כולל דימום מהקיבה, צהבת, כאבי ראש, בחילות, צמרמורת וחום גבוה.
מניעה
קיים חיסון לקדחת צהובה שנותן לילדים מגיל 10 ומבוגרים הגנה מפני הדבקות במחלה כשהם מגיעים לאזורים נגועים. דוחי יתושים, ביגוד מגן ורשתות על הבתים אינם תמיד מספיקים למניעת הידבקות. באזורים נגועים הדברת יתושים הוכיחה את עצמה כדרך יעילה לצמצם את מספר ההידבקיות במחלה.
קדחת צהובה היא אחת מהמחלות היחידות שקבלת חיסון כנגדן מוצבת כתנאי, על ידי מדינות מסוימות, בפני מטיילים לאזור נגוע. במדינות אלה יש לרוב תקנות שמחייבות בידוד אנשים שהגיעו לאזור נגוע ללא תיעוד שקיבלו חיסון לקדחת צהובה. זאת מכיוון שאחד ממעבירי המחלה, יתוש האדס (Aedes), קיים גם באזורים טרופיים אחרים בעולם (שבהם אין קדחת צהובה) וישנו פוטנציאל להתפרצות המחלה אם תובא לשם.
טיפול
אין תרופה למחלה אשר עלולה להיות קטלנית בעיקר למי שמערכת החיסון שלו חלשה; ולכן החיסון חשוב ביותר. הטיפול הקיים מטפל בסימפטומים בלבד. אינפוזיה, כדי להילחם בלחץ דם נמוך ועירויי דם נחוצים במרבית המקרים החמורים. קורבן עם חום זקוק להרבה מנוחה, אוויר צח, והרבה נוזלים.
היסטוריה
בתחילת המאה ה-19, צבא של 40 אלף איש שנשלח על ידי נפוליאון להאיטי כדי לדכא את המהפכה ההאיטית לעצמאות חוסל על ידי הקדחת הצהובה (כולל מפקד המשלחת, שהיה גיסו של נפוליאון). יש היסטוריונים המאמינים שהאיטי הייתה עתידה להיות נקודת התחלה לפלישה לארצות הברית דרך לואיזיאנה (שהייתה אז בשליטה צרפתית).
בנוסף הניסיון הראשון לבניית תעלת פנמה (על ידי חברה צרפתית) נכשל בחלקו בגלל הקדחת הצהובה שקטלה בעובדים. החיסון לקדחת פותח לראשונה במהלך הניסיון השני לבניית התעלה (על ידי האמריקנים).
בשנת 1881 זיהו קרלוס פינליי, רופא קובני, וקלאדיו דלגדו, עמית ספרדי, שקדחת צהובה מועברת על ידי זן של יתוש והם המליצו על חיסול יתושים ומניעת מגע של היתושים עם חולים על מנת למגר את המחלה. בשנת 1900 נעשה מחקר על ידי צוות אמריקאי בראשות וולטר ריד, שהוכיח את הקשר בין היתושים והקדחת הצהובה[1].
במהלך המאה ה-20 נחקר הפוטנציאל של הקדחת הצהובה בתור נשק ביולוגי על ידי מספר מדינות[2].
הערות שוליים
- ^ John Lawrence Tone, War and Genocide in Cuba, 1895-1898, UNC Press, 2006, page 100
- ^ Sheldon H. Harris (2002). Factories of Death: Japanese Biological Warfare, 1932-45 and the American Cover-Up, 2nd ed. Routledge. pp.59, 151. ISBN 978-0415932141
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.