תנועת נוער

הנהגת השומר הצעיר בשנות ה-40, הוואנה, קובה

חניכי בית"ר טורקיה כורעים בעמדת הכן ליציאה לריצה - יום ספורט 1952

תנועות הנוער עוסקות בחינוך בלתי פורמלי. להבדיל מארגוני נוער, בתנועת הנוער ישנה שימת דגש על מעורבות בני הנוער בקבלת החלטות התנועה ובכיוונה. במרכזה של תנועת נוער נעוץ הקוד הבלתי-פורמלי הכולל בתוכו: אוטונומיה, עקרון "נוער מדריך נוער", צופיות, מתן משמעות ועוד.

תנועת נוער היא ארגון רחב, המנסה להקיף את עולמו של החניך בה. הן אף עשויות להוות חברות נוער שלמות, הכוללות מערכת עצמאית של תרבות, אידאולוגיה, הסמלה ועוד. תנועות אלו מהוות מעגל השתייכות משמעותי ביותר עבור הנער, המגבש זהות תנועתית. בזכות התכנים שבה, הנחשבים למקור הכוח העיקרי שלה, נחשבת תנועת הנוער גורם מרכזי בחינוכם של בני הנוער.

היסטוריה

לפני המהפכה התעשייתית לא היה קיים מושג הנעורים והוא התפתח רק כאשר נוצר פער ריק בין תקופת הילדות, חסרת האחריות והדאגות, לבין הבגרות, המתאפיינת בלקיחת אחריות, הקמת משפחה ורכישת מקצוע. את תנועות הנוער הקימו אנשים שבער בהם היצר שכיום ניתן להתייחס אליו כאל מרדנות, ולכן תנועות הנוער קיבלו את אופיין כמות שהוא – שואף לפשטות של הדברים, כמה למקורות (לעתים הפיזיים אך בעיקר הרוחניים), דוגל בגילוי הלב, ושואף לשבירת הניכור שבין אנשים. מתוך אלו נבעו קודי ההתנהגות האופיניים לתנועות הנוער: טיולים בטבע, הדגשת השיחות בין אנשים, וכן תוכן אוטונומי ושונה של כל תנועה.

תנועות הנוער הן ארגוני נוער מיוחדים שקמו במאה ה-19, על רקע המשברים החברתיים-תרבותיים שפקדו את אירופה, כביטוי לתרבות נוער ייחודית, שעסקו בחינוך בלתי פורמלי. רבות מהתנועות הדגישו את תרומת הנוער לפתרון המשברים, אך הן נבדלו זו מזו באופי הפתרון ובזיקתן לעולם המבוגרים.

תנועות הנוער הראשונות צמחו בגרמניה, הואנדרפוגל והבינדה, אך לא היוו תנועה מחאתית שעיצבה את דפוסי החברה בגרמניה, גם מבחינת אופיין וגם מבחינת כמות בני הנוער בהן, שיחד לא עלתה על 60,000 איש. הן נתפסו יותר כהרפתקאת נעורים חולפת. מרבית בוגרי התנועות המשיכו בחייהם ונעשו לחלק מאותה תרבות הכלל הבורגנית, אך על מקצתם החוויה בתנועת הנוער, ואחריה בשירות בצבא במלחמת העולם הראשונה, השאירה תחושת אחריות חברתית עמוקה, אותה יישמו מאוחר יותר בחייהם.

תנועות טוטליאטריות השתמשו במודל תנועת הנוער, תוך הדגשת "החובה האזרחית", הסמלים והטקסים הלאומיים, דוגמת המפלגה הנאצית - הנוער ההיטלראי, המפלגה הפשיסטית - הבאלילה, או הקומסומול תחת המשטר הסובייטי. מאידך, בחזית האנטי-טוטליטארית בלטו גם כן תנועות נוער, שבוגריהם ראו עצמם מחויבים לרעיונות החירות.

תנועות נוער צופיות התפתחו בעיקר בתקופת השלטון הקולוניאליסטי בקולוניות, ושימשו לחיזוק הקשר בין המושבות לממלכות.

רכז

רכזים בתנועת הנוער העובד והלומד יחד עם חניכים בתנועה.

רכז הוא תפקיד שנמצא ברוב תנועות הנוער, לדוגמה הנוער העובד והלומד ונוע"ם (נוער מסורתי). תפקיד הרכז לדאוג לפעילות השוטפת של הסניף בכל הרמות; פעילות הש"שנים (שנת שירות), מלווי המדצ"ים, המדצ"ים עצמם והחניכים. הרכז יכול להדריך קבוצה בסניף, או לבנות יחד עם המדריכים את הפעולות ואת הטיולים, הדבר משתנה בהתאם לצורכי הסניף וצרכי התנועה אליה הרכז משתייך. הרכז הינו גם הדמות הציבורית של הסניף והדמות הבוגרת האחראית על קשר עם הורים והקהילה. מתוקף תפקידו אמון הרכז גם על הטיולים של הסניף ועל שיתופי הפעולה בין הסניף לתנועה וליישוב.

ראו גם

• תנועות הנוער היהודיות הציוניות
• תנועות נוער בישראל
• תנועת בוגרים

לקריאה נוספת

• מתתיהו רוטנברג ומרדכי נאור, תנועות נוער בישראל ובעולם, הוצאת עמיחי, 1962.
• הלל ברזל, ‫ תנועת הנוער : קורותיה בעמים ובישראל, המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשכ"ג.
• ראובן כהנא, בהשתתפות תמר רפופורט, נעורים והקוד הבלתי-פורמלי: תנועות נוער במאה העשרים ומקורות הנעורים הפוסט-מודרניים, הוצאת מוסד ביאליק והמכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית, 2007.

קישורים חיצוניים

• על תנועות הנוער היהודיות בגטו לודז', באתר יד ושם
• ראשי תיבות מתחום תנועות הנוער

ערך זה הוא קצרמר בנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.