אברהם גרודזינסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:25, 23 בינואר 2014

תבנית:רב הרב אברהם גרודזינסקי^[1] (תרמ"ד - כ"ט בתמוז תש"ד; ‏1884 - 13 ביולי 1944) היה מאנשי תנועת המוסר. כיהן כמשגיח של ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה (פרבר של קובנה) בליטא^[2]. בשנים האחרונות לפני השואה כיהן גם כראש הישיבה. נרצח על ידי הנאצים בתקופת השואה.

ביוגרפיה

נולד בוורשה לרב יצחק. בגיל 17, נסע ללמוד בישיבת סלובודקה, והיה לאחד מתלמידיו של הרב נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה". בגיל 21, נבחר בידי ראש הישיבה, יחד עם שלושה תלמידים מובחרים נוספים, להנהיג את שיטת המוסר בישיבת טלז. בגיל 24, לאחר הצלחת המשימה, שב לסלובודקה וצורף להנהלת הישיבה.

במלחמת העולם הראשונה נדדה הישיבה כמה וכמה פעמים, ובתקופה זו התגלה הרב גרודזנסקי כמנהיג ומחנך הרגיש לסבל הזולת. בתרפ"ה נשלח על ידי הנהלת הישיבה להקים את הישיבה בארץ ישראל ביחד עם הרב יחזקאל סרנא. לאחר שהקים את הישיבה בחברון נשאר בארץ כמה חודשים לביסוס הישיבה, ואחר כך חזר לסלובודקה ומתרפ"ז כיהן שם כראש הישיבה וכמנהל הרוחני בעקבות עלייתם לארץ ישראל של "הסבא מסלבודקה" והרב משה מרדכי אפשטיין כדי לעמוד בראש הישיבה שבחברון.

היה מומחה בחכמת הנפש ובאמצעותה עיצב את אישיותם של תלמידיו. הפיץ את שיטת המוסר בכתיבת מאמרים בכתב העת "תבונה" שהוציאו תלמידי ישיבת סלובדקה. את חידושיו בתורת המידות יישם קודם כל בעצמו.

תקופת השואה

בתחילת מלחמת העולם השנייה, הנאצים כבשו את מזרח פולין וסיפחו אותה לליטא, ופליטים יהודים רבים נמלטו מפולין לוילנה במטרה להינצל ורבים מהם משם עברו לקובנה כדי לארגן אפשרות לברוח מאירופה אל מעבר לים. יחד עם הרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה, פעל להצלת יהודים רבים ככול האפשר. במקביל פעל לסייע לבני הישיבה ולתלמידי חכמים שנקלעו לוילנה. כל זאת עשה למרות החמרת מחלתו.

בכ"ז בסיוון תש"א (22 ביוני 1941), כבשו הגרמנים את ליטא. על אף התגברות המצוקה, המשיכו ללמוד תורה הרב גרודזינסקי ורבנים וראשי ישיבות נודעים שהסתתרו בביתו. באחד הימים, חיילים נאצים פרצו לביתו ורצחו כמה רבנים. הרב גרודזינסקי ניצל בהזדמנות זו משום ששכב בעליית הגג. במקרים אחרים ניצל בזכות מסירות נפשם של יהודי קובנה.

בכ"ב בתמוז תש"ד (8 ביולי 1944), העבירו הנאצים את היהודים הנותרים למחנה ריכוז מחוץ לעיר. הרב גרודזנסקי אושפז בבית חולים עקב מחלתו, ובכ"ז בתמוז תש"ד (13 ביולי 1944), הציתו הנאצים את בית-החולים על חוליו. מאות חולים יהודיים נשרפו חיים, ובהם הרב גרודזינסקי וכן ילדים.

משפחתו

הרב אברהם גרודזינסקי נשא את בתו של המשגיח הקודם בישיבת סלובודקה, הרב דב הירש הלר. בתו השנייה של הרב הלר, איטה עטיל, נישאה לרב יעקב קמינצקי.

צאצאיו

בנו הרב יצחק גרודזינסקי מבני ברק
חתנו הרב שלמה וולבה - מגדולי המוסר בדור האחרון
חתנו הרב חיים קרייזווירט - "העילוי מקראקא", רבה של אנטוורפן.
חתנו הרב ברוך רוזנברג - ראש ישיבת סלובודקה בבני ברק.

כתביו

תורת אברהם - מאמרים ושיחות מכתבי ידו של הרב גרודזינסקי, ירושלים תשכ"ג.
מאמרי מוסר חשובים בכתב העת "תבונה" של ישיבת סלובודקה. (מאמר הלכה ואגדה).

לקריאה נוספת

אמונתך בלילות, רבקה וולבה
אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה חלק א', המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, ניו יורק תשט"ז.^[3]
הלל זיידמן, אישים שהכרתי.
נפתלי בן מנחם, חכמי ליטא.
מוסדות התורה באירופה בבנינם ובחורבנם (בעריכת פרופ' שמואל קלמן מירסקי), ניו יורק תשט"ז, הוצאת "עֹגֶן" (על יד ההסתדרות העברית באמריקה), עמ' 155-154 (בפרק על ישיבת "כנסת ישראל").

קישורים חיצוניים

הרב אברהם גרודזנסקי - ליטא באתר "זכור - אמונה בימי השואה",

הערות שוליים

^ שם משפחתו נכתב גם גרודזנסקי, גרודז'ינסקי או גרודז'נסקי.
^ הישיבה התפצלה מישיבת סלובודקה המקורית בגלל המחלוקת על הנהגת שיטת המוסר בישיבה. התומכים בשיטת המוסר פרשו ייסדו את ישיבת "כנסת ישראל" על שם הרב ישראל ליפקין מסלנט בבית מדרש אחר והישיבה הוותיקה נקראה "כנסת בית יצחק" ע"ש הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה שבנו הרב צבי רבינוביץ היה מהמתנגדים המובילים לשיטת המוסר, ובראשה עמד הרב ברוך דב ליבוביץ. דווקא ישיבת "כנסת ישראל" שהתפצלה מהישיבה המקורית נקראה "ישיבת סלובודקה". בתרפ"ה עלתה לארץ לחברון ואחרי פרעות תרפ"ט עברה לירושלים ונקראה רשמית "כנסת ישראל - חברון" אך נודעת בציבור כישיבת חברון.
^ הכרך הראשון מסדרה בת שבעה כרכים שיצאו בין השנים תשט"ז-תשל"ב בעריכת יצחק לוין.

[1] שם משפחתו נכתב גם גרודזנסקי, גרודז'ינסקי או גרודז'נסקי.

[2] הישיבה התפצלה מישיבת סלובודקה המקורית בגלל המחלוקת על הנהגת שיטת המוסר בישיבה. התומכים בשיטת המוסר פרשו ייסדו את ישיבת "כנסת ישראל" על שם הרב ישראל ליפקין מסלנט בבית מדרש אחר והישיבה הוותיקה נקראה "כנסת בית יצחק" ע"ש הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה שבנו הרב צבי רבינוביץ היה מהמתנגדים המובילים לשיטת המוסר, ובראשה עמד הרב ברוך דב ליבוביץ. דווקא ישיבת "כנסת ישראל" שהתפצלה מהישיבה המקורית נקראה "ישיבת סלובודקה". בתרפ"ה עלתה לארץ לחברון ואחרי פרעות תרפ"ט עברה לירושלים ונקראה רשמית "כנסת ישראל - חברון" אך נודעת בציבור כישיבת חברון.

[3] הכרך הראשון מסדרה בת שבעה כרכים שיצאו בין השנים תשט"ז-תשל"ב בעריכת יצחק לוין.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], הנאצים כבשו את מזרח פולין וסיפחו אותה לליטא, ופליטים יהודים רבים נמלטו מפולין ל[[וילנה]] במטרה להינצל ורבים מהם משם עברו ל[[קובנה]] כדי לארגן אפשרות לברוח מאירופה אל מעבר לים. יחד עם הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]] מווילנה, פעל להצלת יהודים רבים ככול האפשר. במקביל פעל לסייע לבני הישיבה ול[[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] שנקלעו לוילנה. כל זאת עשה למרות החמרת מחלתו.
-ב[[כ"ז בסיוון]] [[תש"א]] ([[22 ביוני]] [[1941]]), כבשו הגרמנים את ליטא. על אף התגברות המצוקה, המשיכו ללמוד תורה הרב גרודזינסקי ורבנים וראשי ישיבות נודעים שהסתתרו בביתו. באחד הימים, חיילים נאצים פרצו לביתו ורצחו כמה רבנים, ובהם הרב [[אלחנן בונם וסרמן]]. הרב גרודזינסקי ניצל בהזדמנות זו משום ששכב בעליית הגג. במקרים אחרים ניצל בזכות מסירות נפשם של יהודי קובנה.
+ב[[כ"ז בסיוון]] [[תש"א]] ([[22 ביוני]] [[1941]]), כבשו הגרמנים את ליטא. על אף התגברות המצוקה, המשיכו ללמוד תורה הרב גרודזינסקי ורבנים וראשי ישיבות נודעים שהסתתרו בביתו. באחד הימים, חיילים נאצים פרצו לביתו ורצחו כמה רבנים. הרב גרודזינסקי ניצל בהזדמנות זו משום ששכב בעליית הגג. במקרים אחרים ניצל בזכות מסירות נפשם של יהודי קובנה.
 ב[[כ"ב בתמוז]] [[תש"ד]] ([[8 ביולי]] [[1944]]), העבירו הנאצים את היהודים הנותרים למחנה ריכוז מחוץ לעיר. הרב גרודזנסקי אושפז בבית חולים עקב מחלתו, וב[[כ"ז בתמוז]] תש"ד ([[13 ביולי]] 1944), הציתו הנאצים את בית-החולים על חוליו. מאות חולים יהודיים נשרפו חיים, ובהם הרב גרודזינסקי וכן ילדים.