יצחק מנחם מנדל דנציגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:11, 23 בינואר 2014

תבנית:אדמו"ר רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר (תר"ם-כנראה בכ"ג באלול תש"ג, 1880-1943) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות אלכסנדר שהייתה מהחסידויות הגדולות בפולין. נספה במחנה ההשמדה טרבלינקה.

עד לשואה

נולד באלכסנדר בתר"ם לרבי שמואל צבי דנציגר, האדמו"ר השלישי של חסידות אלכסנדר ומחבר "תפארת שמואל", ולשרה-רבקה לבית גורמן. סבו מצד אביו היה רבי יחיאל דנציגר, מייסד החסידות.

למד אצל דודו, רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, הרבי מאלכסנדר השני, מחבר "ישמח ישראל", ולאחר פטירתו למד מאביו. הוכתר לאדמו"ר בתרפ"ד לאחר פטירת אביו. הדגיש את הענווה, אהבת ישראל וקירוב רחוקים. וכן הקפיד בייחוד על נתינת צדקה בכל יום ותפילה בציבור ודרש בקביעות דברים אלו מחסידיו.

הקים את ישיבת "בית ישראל" באלכסנדר וישיבה בלודז', כשחסידיו הקימו רשת של ישיבות אלכסנדר ברחבי פולין. בימים נוראים היו באים אליו אלפי חסידים, ומאות מדי שבת.

הוא חי בצמצום ורוב היום עסק בלימוד תורה בנגלה ובנסתר.

היה מלכתחילה מנותק מהפוליטיקה, אך בשלב מסוים התקרב לרבי מגור שהיה מנהיגה של אגודת ישראל ועודד את פעולותיה של התנועה, בעיקר בתחום החינוך.

בימי השואה

באלול תרצ"ט (1939), עוד לפני שפרצה המלחמה, רמז כי סבל היהודים יהיה גדול בהרבה מאשר בפרעות ת"ח ות"ט. ביום הראשון של אמירת הסליחות באותה שנה (למנהג האשכנזים) בכ"ו באלול (10 בספטמבר 1939) נכנסו הנאצים לאלכסנדר והציתו את בית הכנסת. וכן החרימו את בית המדרש של הרבי ואת דירתו ודירות צאצאיו.

בטבת ת"ש (ינואר 1940) הרסו את בית המדרש, את ישיבתו של הרבי, דירתו ושרפו את ספרייתו וכתביו. בראשית ינואר הופיע גיליון מיוחד של הדר שטירמר, עתון התעמולה של הנאצים, שהוקדש לרבי מאלכסנדר שהופיעו בו תמונתו, תמונת בית המדרש, המקווה והדירה, בצירוף סיפורים שקריים.^[1]

זמן קצר הסתתר האדמו"ר מאלכסנדר בלודז', אך נאלץ לעזוב ועבר לגטו ורשה. במהלך נדודיו השיגו בעבורו אישור עלייה לארץ, אך הוא לא רצה לעזוב את חסידיו. בגטו עבד בשם בדוי בבית חרושת לנעליים של שולץ בהנהלתו של אברהם הנדל, כמו אדמו"רים אחרים.^[2] בגטו המשיך לחזק את חסידיו, וגם שלח מכתבי חיזוק לחסידים ומקורבים בגטאות אחרים ועודדם ללמוד ולהתפלל. היה בגטו ורשה כשנתיים שבהם השתתף בחברה להלוויית המת כדי למנוע ביזיון לגופות המתים, דבר שהיה מצוי מאוד בתנאי הגטו.

באלול תש"ב (1942) נתגלתה זהותו האמתית, והגרמנים העלו אותו לאחת מהרכבות לטרבלינקה שבה נספה.

משפחתו

נישא לחנה בת מיכאל אאורבך, נולדו להם חמישה-עשר ילדים. רובה הגדול של המשפחה נספה בשואה, כולל כל נכדיו. כולם נספו כנראה בטרבלינקה. ילדיו הידועים^[3]:

רבי אברהם חיים - שימש כאדמו"ר בחיי אביו באלכסנדר והוא האדמו"ר האחרון שהיה בעיר. נמלט מאימת הנאצים ללודז' ולאחר מכן לוורשה, ובה גם כיהן כאדמו"ר. כדי להינצל מגירוש להשמדה הועסק בחנות נעליים, אך בסופו של דבר גורש ונספה לטרבלינה.
הרב יחיאל - כיהן ברבנות מאקוב-מזובייצק שבאזור ורשה, וזמן הכיבוש הנאצי בפולין היה בגטו ורשה. בפורים תש"ג היה אחד הרבנים שהסתתרו בבונקר בבית הרב שלמה אלימלך רבינוביץ מקרימולוב (באזור לודז').
רבי יעקב בונם - כיהן כאדמו"ר בגטו ורשה, והיה מהרבנים שבפורים תש"ג הסתתרו בבונקר עם רבי שלמה אלימלך רבינוביץ מזאווירטשה (בנו של האדמו"ר מקרימילוב).
הרב ירחמיאל ישראל יוסף - נישא לטובה חוה בת רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא שנפטרה באלכסנדר בתמוז תרצ"ט. ילדיהם: שרה רחל, רוזה אסתר, שמואל נתן דוד.
רבי שמואל - כאחיו רבי אברהם חיים, כיהן גם הוא כאדמו"ר באלכסנדר.
יעקב פנחס שרגא פייבל - בן הזקונים שנפטר כבחור בי"ג באדר תרצ"ח.
מרת רוזה מינדיל - נישאה לרב אלימלך שפירא, ראב"ד גלובנה, ובן הרב פישל שהיה ראב"ד בלוינה. ילדיהם: ירחמיאל יעקב שרגא ומלכה. כולם נספו.
פייגה - נישאה לרב חיים אלתר באומגרטן. ילדיהם: חיה רוזה, מלכה ושמואל צבי. כולם נספו.
מרת הינדה פרל - נישאה לרב יוסף הלוי הורוביץ-שטרנפלד, בן רבי ברוך קלמיש, הרבי מפילץ-חנצ'ין. ילדיהם: יחיאל, שמואל צבי ואסתר ברכה. כולם נספו.
מרת אסתר מלכה - נישאה לרב יעקב יחזקאל הכהן רבינוביץ, בן רבי נתן נחום, הרבי מקרימילוב. ילדיהם: שמואל צבי ושרה יהודית. כולם נספו.
מרת רחל - נישאה לרב מנחם מנדל הלברשטאם, בן הרב נחום, ראב"ד אשציסק. ילדיהם: שמואל צבי, רוזה פייגה ושרה אסתר. רחל, בעלה וילדיהם נספו.
מרת לאה - נישאה לרבי חיים הלוי הולשטוק, בן רבי יחזקאל, הרבי מאוסטרובצה. בנם: שמואל צבי. כולם נספו.
מרת סימה - נישאה לרבי מסלונים שנספה בשואה, רבי שלמה דוד יהושע וינברג, בן רבי אברהם וינברג השני, ה"בית אברהם", שהיה האדמו"ר מסלונים לפניו. בתם: שרה אסתר. כולם נספו.
מרת בריינדיל - נישאה לרב נפתלי צבי בורנשטיין, בן רבי שמואל בורנשטיין, הרבי מסוכטשוב. בנה: שמואל.
דבורה הדסה.

כתביו

עקדת יצחק

לקריאה נוספת (גם על ילדיו)

מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, עמ' 167. (בתשס"ז יצא דפוס צילום עם מפתח שמות האישים המוזכרים בספר שנערך על ידי צבי לרר).
ד"ר פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה בערכים עליו ועל בניו ר' אברהם חיים, ר' יחיאל, ר' יעקב ור' שמואל.
הרב פרופ' יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק א', "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשט"ז.^[4]
דנוטה דומברוסקה ורחל גרוסבאום-פסטרנק, פנקס הקהילות : פולין : כרך ראשון - לודז' והגליל (עורכים: אברהם ויין ואהרן ויס ושמואל ספקטור), יד ושם, ירושלים תשל"ו, עמ' 58-57.^[5]
אנציקלופדיה שמע ישראל, חלק א', מכון "שמע ישראל", ירושלים תשנ"ז.^[6]
אסתר פרבשטיין, בסתר רעם.
אלכסנדר (ע"י לודז') (בעריכת נ' בלומנטל), "ארגון יוצאי אלכסנדר בישראל", תל אביב תשכ"ח, עמ' 33, 46, 49-48, 235, 247-243.
ד"ר יצחק אלפסי, החסידות, ספריית מעריב, ירושלים תשל"ז (מהדורה שנייה מעודכנת - המהדורה הראשונה יצאה בתשל"ד ובה מופיעים הדברים על הרבי מאלכסנדר בעמ' 211).
ד"ר יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור : חלק ב - מדור ששי ועד לימינו, "מכון דעת יוסף", ירושלים תשנ"ח, עמ' 435.
הלל זיידמן, אישים שהכרתי : דמויות מעבר קרוב במזרח אירופה, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל, עמ' 22.
הלל זיידמן, יומן גיטו ווארשה, בהוצאת "אומה ומולדת", תל אביב תש"ו.
הרב יהושע משה אהרונסון, עלי מרורות : יומנים, שו"ת, הגות - בשואה : פרקי חיים מרתקים של רב בישראל בשנים הרות גורל (תרגם לעברית: יהושע אייבשיץ, ההדירה: אסתר פרבשטיין), בני ברק תשנ"ו, עמ' 343-342.
הרב שמעון הוברבנד, קידוש השם : כתבים מימי השואה (מתוך ארכיון רינגלבלום בגיטו ורשה) (בעריכת נחמן בלומנטל ויוסף קרמיש), הוצאת "זכור", תל אביב תשכ"ט, עמ 253, 254, 255, 297-296.^[7]
יהודה מקובר, ספר רועה נאמן : רבנו הקדוש מאלכסנדר : תולדותיו, פעולותיו, מדותיו ותורותיו של... ר’ יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר..., "מכון זכר נפתלי", ירושלים תש"ן, עמ' 454, 464-463, 468 (ציטוט של חלק מהדברים בספר מופיע כאן).
יהודה מקובר, 'רבי יצחק מנחם דנציגר אדמו"ר מאלכסנדר הי"ד', בית יעקב : ירחון לענייני חינוך, ספרות ומחשבה, אלול תשכ"ו, עמ' 21-20.

קישורים חיצוניים

על ר' יצחק מנחם מנדל דנציגר באתר "זכור"
האדמו"ר מאלכסנדר, באתר "זכור"
מידע על ר' יצחק מנחם מנדל דנציגר ומשפחתו באתר GENI
מידע על שושלת חסידות אלכסנדר ב פורום "אידישע וועלט" הכוללת רשימה של ילדים, חתנים וכלות של ר' יצחק מנחם מנדל
תמונה של ר' יצחק מנחם מאלכסנדר באתר "זכור"

הערות שוליים

^ [1]
^ אודות אברהם הנדל ובית החרושת שלו ראו: אברהם הנדל, באתר יד ושם
תבנית:HebrewBooksPage
^ בפורום היידי שבקישור החיצוני השלישי מופיעים אחד-עשר ילדים שמהם רק שני בנים: ר' ירחמיאל ישראל יוסף ויעקב פנחס שרגא פייבל. באתר GENI (הקישור החיצוני השני) מופיעים שלושה-עשר ילדים הכוללים ארבעה בנים שמהם השניים לעיל והנוספים הם ר' שמואל ור' אברהם חיים. בספר "רבנים שנספו בשואה" מופיעים ארבעה בנים שהם ר' אברהם חיים, הרב יחיאל, ר' יעקב בונם ור' שמואל.
^ הכרך הראשון של סדרה בת שבעה כרכים שיצאה בין השנים תשט"ז-תשל"ב.
^ שמה המלא של האנצילופדיה הוא פנקס הקהילות : אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה. האנציקלופדיה מונה עד כה עשרים ושניים כרכים שיצאו בין השנים תש"ל-תשס"ז בהם שמונה כרכים בחלק הרביעי (על פולין), ארבעה כרכים בחלק השני (על גרמניה) ושני כרכים בחלק הראשון (על רומניה).
^ אנציקלופדיה בת שלושה כרכים במסגרת פעילות ההנצחה לנספים בשואה שיזם וייסד ר' מנחם מנדל טאוב מקאליב.
^ כתבי יד שנמצאו בארכיון הגיטו המחתרתי "עונג שבת", הידוע בשם "ארכיון רינגלבלום" שניהל עמנואל רינגלבלום.

הקודם: שמואל צבי דנציגר	האדמו"ר מאלכסנדר	הבא: יהודה משה דנציגר (טיברג)

[1] [1]

[2] אודות אברהם הנדל ובית החרושת שלו ראו: אברהם הנדל, באתר יד ושם
תבנית:HebrewBooksPage

[3] בפורום היידי שבקישור החיצוני השלישי מופיעים אחד-עשר ילדים שמהם רק שני בנים: ר' ירחמיאל ישראל יוסף ויעקב פנחס שרגא פייבל. באתר GENI (הקישור החיצוני השני) מופיעים שלושה-עשר ילדים הכוללים ארבעה בנים שמהם השניים לעיל והנוספים הם ר' שמואל ור' אברהם חיים. בספר "רבנים שנספו בשואה" מופיעים ארבעה בנים שהם ר' אברהם חיים, הרב יחיאל, ר' יעקב בונם ור' שמואל.

[4] הכרך הראשון של סדרה בת שבעה כרכים שיצאה בין השנים תשט"ז-תשל"ב.

[5] שמה המלא של האנצילופדיה הוא פנקס הקהילות : אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה. האנציקלופדיה מונה עד כה עשרים ושניים כרכים שיצאו בין השנים תש"ל-תשס"ז בהם שמונה כרכים בחלק הרביעי (על פולין), ארבעה כרכים בחלק השני (על גרמניה) ושני כרכים בחלק הראשון (על רומניה).

[6] אנציקלופדיה בת שלושה כרכים במסגרת פעילות ההנצחה לנספים בשואה שיזם וייסד ר' מנחם מנדל טאוב מקאליב.

[7] כתבי יד שנמצאו בארכיון הגיטו המחתרתי "עונג שבת", הידוע בשם "ארכיון רינגלבלום" שניהל עמנואל רינגלבלום.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 74: / שורה 74: @@
 *מנשה אונגר, '''אדמו"רים שנספו בשואה''', [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]]  [[תשכ"ט]], עמ' 167. (ב[[תשס"ז]] יצא דפוס צילום עם מפתח שמות האישים המוזכרים בספר שנערך על ידי צבי לרר).
 *ד"ר [[פנינה מייזליש]], '''רבנים שנספו בשואה''' בערכים [http://horabis.blogspot.com/search/label/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8 עליו ועל בניו ר' אברהם חיים, ר' יחיאל, ר' יעקב ור' שמואל].
-*'''אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה''', חלק א', "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", [[ניו יורק]] [[תשט"ז]].{{הערה|הכרך הראשון של סדרה בת שבעה כרכים שיצאה בין השנים [[תשט"ז]]-[[תשל"ב]] בעריכת הרב [[יצחק לוין (רב וחוקר)|יצחק לוין]].}}
+*הרב [[פרופ']] [[יצחק לוין (רב וחוקר)|יצחק לוין]] (עורך), '''אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה''', חלק א', "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", [[ניו יורק]] [[תשט"ז]].{{הערה|הכרך הראשון של סדרה בת שבעה כרכים שיצאה בין השנים [[תשט"ז]]-[[תשל"ב]].}}
 *[[דנוטה דומברוסקה]] ו[[רחל גרוסבאום-פסטרנק]], '''פנקס הקהילות : פולין : כרך ראשון - לודז' והגליל''' (עורכים: [[אברהם ויין]] ו[[אהרן ויס]] ו[[שמואל ספקטור]]), [[יד ושם]], ירושלים [[תשל"ו]], עמ' 58-57.{{הערה|שמה המלא של האנצילופדיה הוא '''פנקס הקהילות : אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה'''. האנציקלופדיה מונה עד כה עשרים ושניים כרכים שיצאו בין השנים [[תש"ל]]-[[תשס"ז]] בהם שמונה כרכים בחלק הרביעי (על פולין), ארבעה כרכים בחלק השני (על [[גרמניה]]) ושני כרכים בחלק הראשון (על [[רומניה]]).}}
 *'''אנציקלופדיה שמע ישראל''', חלק א', מכון "שמע ישראל", ירושלים [[תשנ"ז]].{{הערה|אנציקלופדיה בת שלושה כרכים במסגרת פעילות ההנצחה לנספים בשואה שיזם וייסד ר' [[מנחם מנדל טאוב]] מ[[חסידות קאליב|קאליב]].}}