ברוך ספרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:43, 23 בינואר 2014

תבנית:אדמו"ר ר' ברוך ספרין מקומארנו (תרע"ג או תרע"ד, 1913 או 1914-ז' בסיוון תש"ג, 10 ביוני 1943) היה האדמו"ר השישי והאחרון של חסידות קומארנו. נספה בשואה ביום השני של חג שבועות תש"ג^[1] בגטו סמבור שהיה אז במחוז לבוב בגליציה המזרחית שבפולין והיום במערב אוקראינה.

תולדותיו

לפני השואה

נולד בסטולין לר' שלום, האדמו"ר מקומארנו החמישי וחתנו של ר' ישראל פרלוב מחסידות קרלין ("הידוע בכינוי "הינוקא מסטולין"), ולחוה, בת "הינוקא מסטולין". התחנך בילדותו על ברכי סבו, אבי אמו, ובהמשך למד תורה וחסידות מפי סבו, אבי אביו, ר' יעקב משה, האדמו"ר הרביעי מקומראנו. כשהפך לאדמו"ר אמר בשני סעודות השבת הראשונות דברי תורה בתורת הנגלה כדרכה של חסידות קרלין ובסעודה שלישית דרש בתורת הנסתר כמקובל בחסידות קומארנו.

בתרצ"ז מונה לאדמו"ר לפי צוואת אביו. על הבסיס של הנהגת אבותיו הוסיף משלו. הקים את ישיבת "בנין שלום" על שם אביו, דבר שלא היה מקובל בעולם החסידי.

הנהיג את החסידים בדרך חביבות ועדינות, אך ידע להיות תקיף בקיום המצוות ושמירת המנהגים החסידיים. לאחר פטירתו של ר' חיים אלעזר שפירא ממונקץ', הצטרפו רבים מחסידי מונקץ' לחסידות קומראנו. תפילת שחרית נמשכה אצלו זמן רב והיה מסיימה בחצות היום. היה משיב לחסידים תשובות קצרות וחריפות. נודע גם בלחניו ונגינתו.

בימי השואה

לאר שכבשו הרוסים את מזרח פולין, הרבי דאג להעניק סיוע לפליטים שהגיעו לאזורו ועזר להם למצוא מקומות מגורים ופרנסה. מווילנה שהייתה עדיין עצמאית בא שליח מיוחד אל הרבי מקומארנו כדי להעביר את הרבי לוילנה ובאמצעות דרכון מיוחד יהגר לארצות הברית. אך הרבי התנגד בכל תוקף לעזוב את משפחתו וחסידיו.

הרבי המשיך במנהגיו ובסדר יומו גם לאחר שהנאצים כבשו את קומארנו. בג' בחשוון תש"ב (1941) רצחו הגרמנים 470 מיהודי קומארנו, והונחתו על הקהילה גזרות שונות. בין השאר נאסר לצאת מהעיירה ולא אפשרו ליהודים להתפרנס, והיה רעב גדול. הרבי מכר את כל הנכסים בעלי הערך שירש מאבותיו כדי לפרנס את בני הקהילה והפליטים. לאלו ששניסו לשכנעו להימנע מכך הגיב:

"אם העולם ישאר כמות שהוא – אקנה לי כלים חדשים, ואם יחרב העולם – בשביל מי ובשביל מה אני צריך אותם?!"

אף כשהרבי היה מיועד להשמדה, סירב לעזוב את הקהילה ודחה את השליח של חסידיו בהונגריה (הנאצים כבשו אותה רק כשנתיים וחצי מאוחר יותר). גטו קומארנו חוסל בכסלו תש"ג (1942) ומשפחת הרבי גורשה לעיר רודיק והועברה משם לגטו סמבור. הרבי עודד את יהודי הגטו והעביר להם שיעורים ודיבר על לבם להצדיק עליהם את הדין. אמו, רעייתו ושני ילדיו של הרבי נפטרו בסמבור והיו מראשוני הקרבנות בגטו. על אף הצרות הקשות הרבי לא נפל ברוחו ואמר לחסידיו:

"חיילי ה' אנו ובתור שכאלו אנו צריכים להתייצב בפניו בכל המצבים ולהודות לו".

הרבי קרא לחסידיו להסתתר ביערות, אך עצמו סירב לברוח ואמר:

"כל זמן שיהודי אחד יישאר בגטו, לא אעזוב את הגטו!"

בז' בסיוון תש"ג הובלו יהודי קומארנו לבית העלמין של העיירה ושם נרצחו ביריות. הנאצים פתחו את קברו של קרובו של הרבי, ר' אלתר מאלט שטאט^[2] וירו ברבי ליד הקבר הפתוח של קרובו ולתוכו נפל. כמה מחסידיו הגיעו בלילה לקבר וכיסוהו מחדש.

כתב היד של החיבור על השו"ע של ר' יצחק אייזיק יחיאל יהודה ספרין, האדמו"ר השני בחסידות קומארנו, שהיה בידיו, נמסר לאחת ממשפחות חסדיו, משפחת זיס, שהסתתרה אצל משפחה לא יהודית. הספר יצא לאור והתפרסם בשם "שלחן הטהור – זר זהב". ר' ברוך חיבר ביאור לחיבור זה, אך כתבה היד נשאר אצלו ואבד.

תקופת חייו של הרב ברוך ספרין על ציר הזמן
ציר הזמן

לקריאה נוספת

הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, כרך שישי, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשכ"ה, עמ' 150-146.^[3]
ד"ר יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות : אישים, כרך א' (א-ט), מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ו, עמ' שע"ח-שע"ט.^[4]
ד"ר יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור : חלק א - מהבעש"ט ועד לדור החמישי, "מכון דעת יוסף", ירושלים תשנ"ה עמ' 333.^[5]
ד"ר יצחק אלפסי, החסידות, "ספרית מעריב", תל אביב תשל"ז (מהדורה שנייה מעודכנת)^[6].
מאיר וונדר, מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג'.
דנוטה דומברובסקה ואברהם ויין ואהרן וייס (עורכים), פנקס הקהילות : פולין: כרך שני - גאליציה המזרחית, יד ושם, ירושלים תש"ם, עמ' 480 ו-481.
הרב ברוך ישר (שליכטר), בית קומרנא : קורות העיר ותולדותיה, מהווסדה ועד חורבנה: רבניה, גדוליה ואדמורי"ה, אישיה, חייהם וכליונם, ירושלים תשכ"ה, עמ' 130-125.^[7]
הרב דוד הלחמי (וייסבורד), ארזי הלבנון, הוצאת אלתר-ברגמן, תל אביב תשט"ו (ההוצאה הוציאה דפוס צילום בתשל"ז).
בסוד ישרים ועדה : פרקי היסטוריה וזכרונות מן הגדולה בקהלות ישראל בגאליציה, לבוב, הוצאת "נצח", בני ברק תשכ"ט, עמ' רכ"ג-רכ"ט.
שלחן הטהור, חלק א', מבוא; חלק ב', מדור שושלת הקודש, פרק י"ג.

קישורים חיצוניים

הרב ברוך ספרין – קומרנא, גליציה : אדמו"ר אחרון לבית קומרנא, באתר "זכור - אמונה בימי שואה" המופעל בימי "המרכז לחקר השואה" במכללה ירושלים
דף הערך על ר' ברוך ספרין מקומרנו ב בלוג של הספר "רבנים שנספו בשואה" מאת ד"ר פנינה מייזליש

הערות שוליים

^ בחו"ל חוגגים כל חג מהתורה במשך יומיים. ראה יום טוב שני של גלויות.
^ "עיר ישן" בספרות היהודית העברית לעומת ניישטט ("עיר חדש").
^ מסדרה בת שבעה כרכים שיצאו בין השנים תשט"ז-תשל"ב ובדפוס צילום בהוצאת "מכון זיכרון קדושי פולין", אשדוד תשנ"ח.
^ האנציקלופדיה כוללת כרך על ספרים לפי סדר הא"ב של שמות המחברים שיצא בתש"ם וחובר על ידי שלום חיים פרוש, ושלושה כרכים על אישים שהשני (אות י) יצא בתשס"א (2000) והשלישי (כ-ת) יצא בתשס"ה (2004).
^ מהדורה חדשה בשני כרכים של "החסידות" בעריכה שונה לחלוטין. עם לא מעט חומר נוסף, צילומים נוספים. בסופו מפתחות של שמות אישים וערים שהיו גם ב"החסידות" וגם מפתח ערים שלא היה בו. החלק השני "מדור ששי ועד לימינו" יצא לאור בתשנ"ח.
^ במהדורה הראשונה שיצאה בתשל"ד הדברים על ר' ברון מקומרנו הם בעמ' 125.
^ יצא דפוס צילום ב"מכון אוצרות גאוני ספרד", אשדוד תשנ"ז.

[1] בחו"ל חוגגים כל חג מהתורה במשך יומיים. ראה יום טוב שני של גלויות.

[2] "עיר ישן" בספרות היהודית העברית לעומת ניישטט ("עיר חדש").

[3] מסדרה בת שבעה כרכים שיצאו בין השנים תשט"ז-תשל"ב ובדפוס צילום בהוצאת "מכון זיכרון קדושי פולין", אשדוד תשנ"ח.

[4] האנציקלופדיה כוללת כרך על ספרים לפי סדר הא"ב של שמות המחברים שיצא בתש"ם וחובר על ידי שלום חיים פרוש, ושלושה כרכים על אישים שהשני (אות י) יצא בתשס"א (2000) והשלישי (כ-ת) יצא בתשס"ה (2004).

[5] מהדורה חדשה בשני כרכים של "החסידות" בעריכה שונה לחלוטין. עם לא מעט חומר נוסף, צילומים נוספים. בסופו מפתחות של שמות אישים וערים שהיו גם ב"החסידות" וגם מפתח ערים שלא היה בו. החלק השני "מדור ששי ועד לימינו" יצא לאור בתשנ"ח.

[6] במהדורה הראשונה שיצאה בתשל"ד הדברים על ר' ברון מקומרנו הם בעמ' 125.

[7] יצא דפוס צילום ב"מכון אוצרות גאוני ספרד", אשדוד תשנ"ז.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 58: / שורה 58: @@
 *ד"ר יצחק אלפסי, '''החסידות''', "ספרית [[מעריב]]", [[תל אביב]] [[תשל"ז]] (מהדורה שנייה מעודכנת){{הערה|במהדורה הראשונה שיצאה ב[[תשל"ד]] הדברים על ר' ברון מקומרנו הם בעמ' 125.}}.
 *[[מאיר וונדר]], '''מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה''', חלק ג'.
-*דנוטה דומברובסקה ואברהם ויין ואהרן וייס (עורכים), '''פנקס הקהילות : פולין: כרך שני - גאליציה המזרחית''', [[יד ושם]], ירושלים תש"ם, עמ' 480 ו-481.{{הערה|שמה הכולל של האנציקלופדיה הוא '''פנקס הקהילות : אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השניה'''. יצאו בה בין השנים [[תש"ל]]-[[תשס"ז]] עשרים ושניים כרכים באחד-עשר חלקים (אך לא לפי סדר החלקים) שמהם שמונה על [[פולין]] בחלק הרביעי, ארבעה על [[גרמניה]] בחלק השני, ושניים על [[רומניה]] בחלק הראשון.}}
+*דנוטה דומברובסקה ואברהם ויין ואהרן וייס (עורכים), '''[[פנקס הקהילות]] : פולין: כרך שני - גאליציה המזרחית''', [[יד ושם]], ירושלים תש"ם, עמ' 480 ו-481.
 *הרב [[ברוך ישר]] (שליכטר), '''בית קומרנא : קורות העיר ותולדותיה, מהווסדה ועד חורבנה: רבניה, גדוליה ואדמורי"ה, אישיה, חייהם וכליונם''', ירושלים [[תשכ"ה]], עמ' 130-125.{{הערה|יצא דפוס צילום ב"מכון אוצרות גאוני ספרד", אשדוד [[תשנ"ז]].}}
 *הרב דוד הלחמי (וייסבורד), '''ארזי הלבנון''', הוצאת אלתר-ברגמן, תל אביב [[תשט"ו]] (ההוצאה הוציאה דפוס צילום ב[[תשל"ז]]).