ערבות מואב – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==בנדודי ישראל במדבר== |
==בנדודי ישראל במדבר== |
||
ערבות מואב נמנית כתחנה האחרונה ב[[נדודי בני ישראל במדבר]]. אליה הגיעו לאחר שהקיפו ממזרח את [[ארץ אדום]] ואת [[ארץ מואב]] ולאחר שכבשו את [[ארץ סיחון]] ועברו דרכה. אמנם תחנה זו הייתה בפתח שערי [[ארץ כנען]] שהרי ניתן היה להיכנס לארץ דרך [[מעברות הירדן]] אולם משם המשיכו בני ישראל צפונה וכבשו את [[מללכת עוג]] ו[[הבשן]]. תחנה זו נודעה חשיבות מיוחדת נוספת בין היתר מפני |
ערבות מואב נמנית כתחנה האחרונה ב[[נדודי בני ישראל במדבר]]. אליה הגיעו לאחר שהקיפו ממזרח את [[ארץ אדום]] ואת [[ארץ מואב]] ולאחר שכבשו את [[ארץ סיחון]] ועברו דרכה. אמנם תחנה זו הייתה בפתח שערי [[ארץ כנען]] שהרי ניתן היה להיכנס לארץ דרך [[מעברות הירדן]] אולם משם המשיכו בני ישראל צפונה וכבשו את [[מללכת עוג]] ו[[הבשן]]. תחנה זו נודעה חשיבות מיוחדת נוספת בין היתר מפני שלאחר שסיימו את כיבוש [[עבר הירדן המזרחי]] ה[[נחל ארנון]] ועד [[החרמון]], חזרו וישבו בני ישראל בערבות מואב ושם חזר משה ולימדם את כל התורה, בשנה האחרונה לחייו, בטרם כניסתם לארץ. כמו שנאמר בפתיחת [[ספר דברים]] אשר נאמר ע"י משה באותו זמן, כך: {{ציטוטון|בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר}}{{הערה|ספר דברים פרק א' פסוק ה'.}} |
||
בעבר נשלט על ידי [[מואב]] לאחר מכן נכבש על ידי [[סיחון]] מלך ה[[אמורי]] אותו הורישו בני ישראל במלחמה בהנהגתו של [[משה]]. חלק זה נכלל בנחלת [[שבט גד]] אך גם לאחר מכן מכנה התורה את המקום בשם ערבות מואב. ב[[תקופת השופטים]] ניסו המואבים לכבוש את המקום מחדש ולעיתים הצליחו בכך לפרק זמן. |
בעבר נשלט על ידי [[מואב]] לאחר מכן נכבש על ידי [[סיחון]] מלך ה[[אמורי]] אותו הורישו בני ישראל במלחמה בהנהגתו של [[משה]]. חלק זה נכלל בנחלת [[שבט גד]] אך גם לאחר מכן מכנה התורה את המקום בשם ערבות מואב. ב[[תקופת השופטים]] ניסו המואבים לכבוש את המקום מחדש ולעיתים הצליחו בכך לפרק זמן. |
||
גרסה מ־01:33, 26 בינואר 2014
ערבות מואב (או ערבת מואב) הוא אזור של ערבה בחלקו הדרומי-מזרחי של עמק הירדן בואכה ים המלח הגובל בארץ מואב מדרום-מזרח, ובנהר הירדן וערבות יריחו ממערב.
בנדודי ישראל במדבר
ערבות מואב נמנית כתחנה האחרונה בנדודי בני ישראל במדבר. אליה הגיעו לאחר שהקיפו ממזרח את ארץ אדום ואת ארץ מואב ולאחר שכבשו את ארץ סיחון ועברו דרכה. אמנם תחנה זו הייתה בפתח שערי ארץ כנען שהרי ניתן היה להיכנס לארץ דרך מעברות הירדן אולם משם המשיכו בני ישראל צפונה וכבשו את מללכת עוג והבשן. תחנה זו נודעה חשיבות מיוחדת נוספת בין היתר מפני שלאחר שסיימו את כיבוש עבר הירדן המזרחי הנחל ארנון ועד החרמון, חזרו וישבו בני ישראל בערבות מואב ושם חזר משה ולימדם את כל התורה, בשנה האחרונה לחייו, בטרם כניסתם לארץ. כמו שנאמר בפתיחת ספר דברים אשר נאמר ע"י משה באותו זמן, כך: ”בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר”[1]
בעבר נשלט על ידי מואב לאחר מכן נכבש על ידי סיחון מלך האמורי אותו הורישו בני ישראל במלחמה בהנהגתו של משה. חלק זה נכלל בנחלת שבט גד אך גם לאחר מכן מכנה התורה את המקום בשם ערבות מואב. בתקופת השופטים ניסו המואבים לכבוש את המקום מחדש ולעיתים הצליחו בכך לפרק זמן.
הקמת אבנים
לפי דרישת המסורת של הרב מאיר מרוטנבורג, בערבות מואב הקים משה רבינו מצבת אבנים, למרות שלא כתוב על כך במפורש במקרא[2]
ראו גם
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| תחנה קודמת: הרי העברים |
נדודי בני ישראל במדבר | תחנה הבאה: --- |
