נגיף הפפילומה האנושי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
←‏בישראל: הרחבת זכאות לחיסון גם לגברים - סל התרופות 2014.
שורה 57: שורה 57:


===בישראל===
===בישראל===
בדצמבר [[2012]] הוכנס החיסון ל[[סל התרופות]] בישראל. ביוני [[2013]] הודיע [[משרד הבריאות]] כי נערות בוגרות כיתה ח' יוכלו לקבל את החיסון בחינם ב[[לשכת בריאות מחוזית|לשכות הבריאות המחוזיות]]{{הערה|1=ארי גלהר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/424/585.html לראשונה: חיסון לסרטן צוואר הרחם בסל התרופות], [[nrg]], מן ה-25.12.12}}, אך החיסון לא הוכנס כחובה בתוכנית החיסונים הארצית.
בדצמבר [[2012]] הוכנס החיסון ל[[סל התרופות]] בישראל. ביוני [[2013]] הודיע [[משרד הבריאות]] כי נערות בוגרות כיתה ח' יוכלו לקבל את החיסון בחינם ב[[לשכת בריאות מחוזית|לשכות הבריאות המחוזיות]]{{הערה|1=ארי גלהר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/424/585.html לראשונה: חיסון לסרטן צוואר הרחם בסל התרופות], [[nrg]], מן ה-25.12.12}}, אך החיסון לא הוכנס כחובה בתוכנית החיסונים הארצית. בינואר [[2014]], הורחבה הזכאות לחיסון גם עבור גברים עד גיל 26, המצויים בסיכון גבוה להידבק בנגיף ה- HPV{{הערה|[http://www.health.gov.il/hozer/mk02_2014.pdf הרחבת סל שירותי הבריאות 2014 (חוזר מנכ"ל 02/2014)]}}.


בנוסף לוויכוח סביב היעילות הרפואית של החיסון, התפתח במערכת החינוך הדתית בישראל ויכוח סביב ההיבט המוסרי-דתי של החיסון, שנועד למנוע מחלה הנובעת, במידה רבה, מקיום יחסי מין עם גברים אחדים, בניגוד לגישה הדתית, הדורשת הימנעות מפעילות מינית עד לחתונה, ומונוגמיה לאחר מכן.{{הערה|{{הארץ|רוני לינדר-גנץ, עידו אפרתי|בשל התנגדות רבנים והורים, חיסון הפפילומה לא יינתן בחלק מבתיה"ס הדתיים|1.2152561|30 באוקטובר 2013}}{{ש}}{{הארץ|רוני לינדר-גנץ, עידו אפרתי|תנועת נאמני תורה ועבודה: התנגדות לחיסון הפפילומה - בורות וחוסר אחריות|1.2153407|30 באוקטובר 2013}}}}
בנוסף לוויכוח סביב היעילות הרפואית של החיסון, התפתח במערכת החינוך הדתית בישראל ויכוח סביב ההיבט המוסרי-דתי של החיסון, שנועד למנוע מחלה הנובעת, במידה רבה, מקיום יחסי מין עם גברים אחדים, בניגוד לגישה הדתית, הדורשת הימנעות מפעילות מינית עד לחתונה, ומונוגמיה לאחר מכן.{{הערה|{{הארץ|רוני לינדר-גנץ, עידו אפרתי|בשל התנגדות רבנים והורים, חיסון הפפילומה לא יינתן בחלק מבתיה"ס הדתיים|1.2152561|30 באוקטובר 2013}}{{ש}}{{הארץ|רוני לינדר-גנץ, עידו אפרתי|תנועת נאמני תורה ועבודה: התנגדות לחיסון הפפילומה - בורות וחוסר אחריות|1.2153407|30 באוקטובר 2013}}}}

גרסה מ־16:05, 1 בפברואר 2014

קריאת טבלת מיוןנגיף הפפילומה האנושי
מיון מדעי
קבוצה: קבוצה I
משפחה: Papillomaviridae


שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים ריקים [ כתובית, DSM-IV-TR ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ ICD9, שם בלועזית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נגיף הפפילומה האנושי
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם נגיף הפפילומה האנושי עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine med/1037 
DiseasesDB 6032
MeSH D030361
סיווגים
ICD-10 B97.7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נגיף הפפילומה האנושי (באנגלית: Human papillomavirus או HPV) הוא קבוצה של למעלה מ-200 מיני נגיפים, המשתייכים למשפחה Papillomaviridae, המדביקים את רקמות העור והריריות בבני אדם ומועברים ביחסי מין. חלק מזני הפפילומה עשויים להיות מסרטנים: הנגיף נחשב לגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם וגורם משני בסוגי סרטן אחרים. עם זאת, למרות אחוזי נשאות גבוהים של זני הנגיף באוכלוסייה (כ־80%), סרטן צוואר הרחם נדיר יחסית (4 מקרים ל־100,000 נשים).

נזקי הנגיף

ברוב מקרי ההדבקה (כ-90%), נשא הנגיף כלל אינו יודע שנדבק, כיוון שהמערכת החיסונית גוברת על הנגיף ומעלימה אותו בתוך כחצי שנה עד שנתיים ממועד ההדבקה, לרוב ללא שהתפתחו תסמינים גלויים כלשהם. במקרה שהנשא מפתח תסמינים, אלו כוללים לרוב צמיחה של יבלות (המכונות "קונדילומה") או גידולים קטנים (הנקראים "פפילומה") באיברי המין או בפי הטבעת.

באחוז קטן מההדבקות בנגיף עשויה להיות התפתחות סרטנית בעקבות ההדבקה: הנגיף נחשב לגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם וגורם משני בסוגי סרטן אחרים כמו סרטן פי הטבעת, סרטן הפין וסרטן הלוע. הקשר בין הנגיף לסרטן הוא שהנגיף מעורר שינויים בתאים של צוואר הרחם, שעשויים להתפתח עם הזמן לסרטן. ידוע שקיימים יותר מ-250 זנים של HPV, ומקורות מצביעים על יותר מ-200 תת-זנים. מתוך אלה 15 מסווגים כ"בעלי סיכון גבוה"[1], 3 מסווגים כ"כנראה סיכון גבוה"[2], ו-12 מסווגים כ"סיכון נמוך"[3]. מתוך 15 הזנים המסווגים כבעלי סיכון גבוה, שניים מתוכם[4] מוכרים כגורמים לכ-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם, וזן נוסף[5] נחשב לגורם סיכון משמעותי.

בשנת 2003 טען מנהל המזון והתרופות האמריקאי כי: "רוב הזיהומים הנגרמים מנגיף ה-HPV הם קצרי-חיים ולא קשורים לסרטן צוואר הרחם. רוב הנשים הנגועות בנגיף ה-HPV יבריאו מעצמן ולא יזדקקו לתרופה, השפעתו של הנגיף לא תהיה ארוכת טווח".[6]

ההידבקות בנגיף מתבצעת על ידי חיכוך של העור בעת קיום יחסי מין, ולכן שימוש בקונדום אינו מונע הדבקה. זיהוי הנגיף אצל נשים מתבצע על ידי בדיקת משטח צוואר הרחם (PAP). הסרת הגידולים מתבצעת באמצעות הקפאה בחנקן נוזלי, מחט חשמלית, לייזר או משחה. בחלק מהמקרים, גידולים עשויים לשוב ולהופיע גם לאחר ההסרה.

הפפילומה היא מחלת המין הנפוצה ביותר בעולם המערבי, ומחקרים שנערכו בארצות הברית הראו שכ-26.8% מבני האדם בגילאים 14-59 הם נשאים של הנגיף בכל זמן נתון וכי עד גיל 50 יידבקו 80% מהאמריקאים בלפחות סוג אחד של הנגיף[7]. עם זאת, שכיחות הנגיף נמוכה בהרבה בקרב אוכלוסיות המקפידות על מונוגמיה, כדוגמת אוכלוסיות דתיות. גם מילה מפחיתה באופן משמעותי (כ־30%) את אפשרות ההידבקות.

על פי המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC), הימנעות מפעילות מינית היא הדרך הבטוחה ביותר למניעת זיהום HPV. רוב זיהומי HPV הם זמניים ומתרפאים לבד ללא בעיות קליניות. הדבקה בנגיף HPV היא לא הגורם היחיד הקשור לסרטן צוואר הרחם. גורמים אחרים כוללים סיגריה, עישון, שותפים מרובים מיניים, גיל מבוגר יותר, זיהומים המועברים במגע מיני אחרים, דיכוי חיסונית, שימוש בגלולות למניעת הריון לטווח ארוך, וגורמים אחרים (מארחות 53-55). הזמן בין זיהום HPV הראשוני והתפתחות של סרטן צוואר הרחם הוא בדרך כלל עשרות שנים.[8]

חיסון

נגד הנגיף פותח חיסון שיעיל נגד חלק מסוגי הפפילומה (זנים 6, 11, 16 ו-18) הגורמים לכ-90% מהיבלות בדרכי המין ולכ-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם.[9] עם זאת החיסון עדיין שנוי במחלוקת: לא ידוע מהו הקשר בין הידבקות בגיל צעיר ובין התפתחות סרטן 20 או 40 שנה מאוחר יותר. הנגיף אינו מזיק מאוד, משום שהמערכת החיסונית מצליחה לנקות את ה-HPV מהגוף ברוב-רובם של המקרים. במספר קטן של נשים, הנגיף נשאר בגוף, ובחלקן יתפתחו פצעים טרום סרטניים בצוואר הרחם, ולבסוף סרטן צוואר הרחם. כיום, לא ניתן לחזות באילו נשים זה יקרה, ומדוע. כמו כן, לא ניתן לחזות את ההשפעה של חיסון ילדות, נערות ונשים צעירות על שיעורי סרטן צוואר הרחם עשרים או ארבעים שנה מהיום.[10].

מנהל מזון והתרופות אמריקניות (FDA) אישר שני חיסונים למניעת זיהום HPV: גרדסיל ® ו-Cervarix ®.Cervarix מספק הגנה לשש וחצי שנים. גרדסיל מספק הגנה לחמש שנים. מנהל מזון והתרופות אמריקניות (FDA) אישר את החיסון לנשים וגברים בגילים 9–26. אף אחד מחיסוני HPV אלה לא הוכח לספק הגנה מלאה מפני זיהום מתמשך עם זני HPV אחרים. בסך הכל, כ-30 אחוזים ממקרי סרטן צוואר הרחם לא ניתן למנוע על ידי חיסונים אלה. משום שהחיסונים אינם מגנים מפני כל זיהומי HPV הגורמים לסרטן צוואר הרחם, חשוב שנשים שחוסנו ימשיכו לעבור בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם. בדיקות פאפ ימשיכו להיות חיונית לגילוי סרטן צוואר הרחם ושינויים טרום סרטניים.[11]

ד"ר עוזי בלר, מהמרכז הרפואי שערי צדק, טען שמנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בודק בטיחות של החיסון, אבל לא בודק יעילות. מחקרים גדולים הראו כי נשים שחוסנו ובכל זאת פיתחה סרטן צוואר הרחם. אין ראיות לכך שחיסון (מניעה) מניעתי נגד HPV זנים 16 ו -18 מפחית את השכיחות של סרטן צוואר הרחם. בלר, סמכות בינלאומית על סרטן גינקולוגיות, אמר: "הייתי שמח לראות פתרון למחלה זו, ....אבל HPV הוא שונה מכל החיסונים האחרים. זה לא חיסון נגד סרטן צוואר הרחם, אלא נגד נגיף שגורם במקרים מסוימים מצב טרום ממאיר, ובמספר קטן של מקרים, גידול ממאיר. בשנה בישראל, יש 180 מקרים של סרטן צוואר הרחם, וחצי [מאלו עם המחלה] למות ממנו. [זה] הוא בשיעור של חמישה לכל 100,000 תושבים -. השיעור של סרטן צוואר הרחם הנמוך ביותר בעולם. יש לחסן 20,000 בנות כדי למנוע מקרה אחד."[12]

החיסון עלול להיות קשור בתופעות לוואי שונות, החל מתופעות מקומיות במקום ההזרקה, כמו כאבים ואודם, דרך תופעות כלליות כמו כאבי ראש, בחילות וסחרחורות, עילפון, פקקת ורידים, וכאבים מפושטים בגפיים. עוד נטען, כי השימוש בו עלול לגרום לתופעות נוירולוגיות שונות. תופעות לוואי נוספות: שיעור גבוה יותר של סינקופה (התעלפות) וקרישי דם שראו עם גרדסיל מאשר נראה בדרך כלל עם חיסונים אחרים. בין תופעות הלוואי טענו היו מקרים נדירים של דלקת של כלי דם במערכת עצבים מרכזיים בשתי נשים צעירות שמתו לאחר שחוסן עם גרדסיל. אחרים דיווחו על תופעות לוואי שאינם קטלניות היו תסמינים דמויי זאבת, מחלות אוטואימוניות אחרות ומוקדם כשל שחלה. דווח גם על מקרים של נשים שפיתחו לופוס (זאבת) – מחלה אוטו־אימונית קשה – לאחר קבלת החיסון, ושל נשים צעירות שפיתחו כשל שחלתי קשה לאחר קבלת החיסון. [13] [14] מקרים דומים דווחו לאחרונה גם בחו"ל.[15]

דיאן פלשר, מומחית לרפואה פנימית ומנהלת רפואי של המרכז בריאות האישה בירושלים, גם חקירת השיווק הנרחב של החיסון. היא אמרה, "אל תשקיע בחיסון שעדיין לא הציל אפילו מקרה אחד של סרטן צוואר הרחם, להשקיע את הכסף במקום בקמפיינים שירות ציבוריים. כמה נשים צעירות היום יודע כי העישון מעלה את הסיכון לסרטן צוואר הרחם, או שקונדומים מקטינים את הסיכון להידבקות בנגיף ה-HPV? מודעות הרדיו, במקום לדחוף אמהות לחסן את בנותיהם, צריכים לעודד נשים כדי לקבל בדיקות פאפ ".[16]

בישראל

בדצמבר 2012 הוכנס החיסון לסל התרופות בישראל. ביוני 2013 הודיע משרד הבריאות כי נערות בוגרות כיתה ח' יוכלו לקבל את החיסון בחינם בלשכות הבריאות המחוזיות[17], אך החיסון לא הוכנס כחובה בתוכנית החיסונים הארצית. בינואר 2014, הורחבה הזכאות לחיסון גם עבור גברים עד גיל 26, המצויים בסיכון גבוה להידבק בנגיף ה- HPV[18].

בנוסף לוויכוח סביב היעילות הרפואית של החיסון, התפתח במערכת החינוך הדתית בישראל ויכוח סביב ההיבט המוסרי-דתי של החיסון, שנועד למנוע מחלה הנובעת, במידה רבה, מקיום יחסי מין עם גברים אחדים, בניגוד לגישה הדתית, הדורשת הימנעות מפעילות מינית עד לחתונה, ומונוגמיה לאחר מכן.[19]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זנים 16, 18, 31, 33, 35, 39, 45, 51, 52, 56, 58, 59, 68, 73 ו-82
  2. ^ זנים 26, 53 ו-66
  3. ^ זנים 6, 11, 40, 42, 43, 44, 54, 61, 70, 72, 81 ו-CP6108
  4. ^ זנים 16 ו-18
  5. ^ זן 31
  6. ^ מנהל התרופות האמריקאי, FDA Patient Safety News: Show #16, June 2003, Expanded Use for HPV Test
  7. ^ המרכז הישראלי לקונדילומה ולנגיף הפפילומה
  8. ^ Quadrivalent Human Papillomavirus Vaccine, CDC - Morbidity and Mortality Weekly Report, March 23, 2007
  9. ^ למה לי להתחסן נגד פפילומה? באתר קופת חולים מכבי
  10. ^ שרלוט הוג, הסיכונים והתועלות בחיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי, JAMA. 2009;302(7):795-796
  11. ^ Human Papillomavirus (HPV) Vaccines, National Cancer Institute
  12. ^ HPV Vaccine: A Strong Criticism from Leading Israeli OBGYN Doctor, PRWEB, September 22, 2013
  13. ^ Serena Colafrancesco, Carlo Perricone, Lucija Tomljenovic, Yehuda Shoenfeld, "Human Papilloma Virus Vaccine and Primary Ovarian Failure: Another Facet of the Autoimmune/Inflammatory Syndrome Induced by Adjuvants", American Journal of Reproductive Immunology, 2013, 70(4), pp. 1-8
  14. ^ Mariele Gatto, Nancy Agmon-Levin, Alessandra Soriano, Raffaele Manna, Ramit Maoz-Segal, Shaye Kivity, Andrea Doria, Yehuda Shoenfeld, "Human papillomavirus vaccine and systemic lupus erythematosus", Clinical Rheumatology, 2013, 32, pp. 1301-1307
  15. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         שרית רוזנבלום, גינקולוגים בכירים: "לעצור חיסון הפפילומה", באתר ynet, 4425159
  16. ^ JUDY SIEGEL-ITZKOVICHHPV: To vaccinate or not to vaccinate, The Jerusalem Post, September 21, 2013
  17. ^ ארי גלהר, לראשונה: חיסון לסרטן צוואר הרחם בסל התרופות, nrg, מן ה-25.12.12
  18. ^ הרחבת סל שירותי הבריאות 2014 (חוזר מנכ"ל 02/2014)
  19. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר-גנץ, עידו אפרתי, בשל התנגדות רבנים והורים, חיסון הפפילומה לא יינתן בחלק מבתיה"ס הדתיים, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2013
    אתר למנויים בלבד רוני לינדר-גנץ, עידו אפרתי, תנועת נאמני תורה ועבודה: התנגדות לחיסון הפפילומה - בורות וחוסר אחריות, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2013

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

תבנית:Link FA

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נגיף_הפפילומה_האנושי&oldid=15083628"