פלפלים צהובים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 118: שורה 118:
שני פרקים של הסדרה הוצגו באפריל 2011 ב[[האומות המאוחדות|אומות המאוחדות]] כחלק מ"יום המודעות העולמי לאוטיזם".{{הערה|[http://www.un.org/en/events/autismday/2011/events.shtml World Autism Awareness Day], אתר ה[[או"ם]]}} באפריל 2012 נמכרה הסדרה לאולפן האמריקאי "ליונסגייט", מפיקי הסדרה המצליחה [[מד מן]]. בהכנת פרק הפיילוט השתתפה התסריטאית ברנדה האמפתון, והתהליך לווה על ידי קרן מרגלית. באותו חודש פורסם כי מרגלית עובדת על כתיבת העונה השנייה של הסדרה.
שני פרקים של הסדרה הוצגו באפריל 2011 ב[[האומות המאוחדות|אומות המאוחדות]] כחלק מ"יום המודעות העולמי לאוטיזם".{{הערה|[http://www.un.org/en/events/autismday/2011/events.shtml World Autism Awareness Day], אתר ה[[או"ם]]}} באפריל 2012 נמכרה הסדרה לאולפן האמריקאי "ליונסגייט", מפיקי הסדרה המצליחה [[מד מן]]. בהכנת פרק הפיילוט השתתפה התסריטאית ברנדה האמפתון, והתהליך לווה על ידי קרן מרגלית. באותו חודש פורסם כי מרגלית עובדת על כתיבת העונה השנייה של הסדרה.


התוכנית אף זכתה לכמה מחוות הומוריסטיות, כשהנודעת מביניהן שודרה לראשונה ב[[ערוץ 10]] ונקראה "פלפלים חריפים". מושא הבעיה במערכון זה היה גרירתו של הילד ל[[מוסיקה ים תיכונית]]. במערכון השתתפו [[שון גיטלמן]] (בתור הילד), [[נתי קלוגר]], [[דני גבע]] ו[[קובי פרג']]. מאידך, מיכאל זפסוצקי גילם את עומרי בהופעת אורח בתוכנית הסאטירה "[[ארץ נהדרת]]" (שבה גם כן משתתפת עלמה זק) במקביל לשידור העונה הראשונה (2011).
התוכנית אף זכתה לכמה מחוות הומוריסטיות, כשהנודעת מביניהן שודרה לראשונה ב[[ערוץ 10]], בתוכנית "נבחרת ישראל בטלוויזיה", ונקראה "פלפלים חריפים". עיקר הבעיה במערכון זה היה גרירתו של הילד (שאותו גילם [[שון גיטלמן]]) ל[[מוסיקה ים תיכונית]], וכתוצאה מכך, הפיכתו ל"ערס". במערכון השתתפו [[נתי קלוגר]], [[דני גבע]] ו[[קובי פרג']]. מאידך, מיכאל זפסוצקי גילם את עומרי בהופעת אורח בתוכנית הסאטירה "[[ארץ נהדרת]]" (שבה גם כן משתתפת עלמה זק) במקביל לזמן השידור של העונה הראשונה (2011).


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־15:25, 10 בפברואר 2014

תבנית:סדרת טלוויזיה

פלפלים צהובים היא סדרת דרמה ישראלית, העוסקת במשפחה, המגדלת ילד הלוקה באוטיזם, במושב בערבה, המרוחק מכל שירות טיפולי שיכול לעזור לילד. במאֵי הסדרה הם אמנון קוטלר וקרן מרגלית. מרגלית גם כתבה והפיקה את הסדרה. בסדרה משחקים, בין היתר, עלמה זק, יוסי מרשק ויהודה ברקן.

הסדרה עלתה לשידור ב-18 בדצמבר 2010, ושודרה בשידורי קשת בערוץ 2. היא זכתה בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה במספר תארים, בהם התסריט, הבימוי, השחקנית (עלמה זק) וסדרת הדרמה הטובים ביותר. בשנת 2012 החלו הצילומים לעונה השנייה של הסדרה, והיא עלתה בערוץ 2 החל מ-15 בינואר 2014.

עלילה

הסדרה מגוללת את סיפורה של משפחה המתגוררת במושב בדרום הערבה, ומנהלת משק לייצוא פלפלים צהובים. ראש המשפחה הוא מאיר רוטנברג, חקלאי ותיק ואיש יחידה 101 בעברו, המתגורר סמוך לבתו, איילת אוחיון, בעלה יניב וילדיהם: נתי, בת עשרה, בתה של איילת מנישואים קודמים, ועומרי בן ה-5. אל המושב חוזר בנו של מאיר, אבישי רוטנברג ובת זוגו, יעל, שעוזבת את עבודתה בתל אביב כדי להישאר עם אבישי ולשקם את הקשר ביניהם. יעל היא רופאה המנסה להתקבל להתמחות ולעבודה במרפאה במושב.

יעל שמה לב לכך שהילד, עומרי, אינו נענה להוראות פשוטות ומציעה לשלוח אותו לאבחון. למרות שההורים חושדים כי התפתחותו של עומרי אינה תקינה, איילת טוענת שהחריגות של עומרי נובעת מהיותו גאון מוזיקלי, ובן המשפחה היחיד המשתכנע לאבחן את הילד הוא מאיר. מאיר לוקח את עומרי לשלב האבחון הראשון בלא הסכמת הוריו. איילת זועמת על יעל ועל מאיר, אולם ממשיכה בהליך האבחון, שבסופו מתברר כי עומרי הוא אוטיסט.

איילת אינה מעוניינת בשליחתו לטיפול במקום מרוחק, אצל זרים והמשפחה המורחבת מתארגנת לטיפול מאומץ למען שיפור תפקודו של הילד בחיק המשפחה. איילת דורשת מהמשפחה לשמור על אבחונו של עומרי כסוד. עומרי מפסיק ללכת לגן הילדים הן כדי לפנות זמן לטיפול בו והן כדי לשמור על הסוד. זאת למרות שהסוד מתחיל להיות ברור לגננת, משום שעומרי אינו מצליח לשחק עם הילדים האחרים והוא עסוק בשמיעת מוזיקה באופן כפייתי.

הטיפול בילד במסגרת ביתית מלא אתגרים ודורש מכל בני המשפחה ויתורים. נתי זוכה לפחות תשומת לב הורית, איילת מפסיקה לעבוד וההון המשפחתי אינו מספיק להמשך הקמת המסעדה של יניב. יניב חוזר לעבוד בחממות ואבישי מפוטר מהן. המשפחה נאלצת להמשיך ולשכור עובדת זרה מפוקפקת בשם טאסאני, משום שזו משתלבת בטיפול. המשפחה נאלצת גם להיות בקשר עם הפסיכולוגית היחידה שמוכנה להגיע לערבה, רחלי, למרות שלזו יש צורך עז להתחשבן עם איילת על עניינים מילדותן.

יניב אינו מצליח להשתלב בטיפול בבנו ולוחץ על איילת להכיר בעובדה, שלמרות שניתן וצריך לשפר את תפקודו של עומרי, הוא לעולם לא יהיה "ילד רגיל". יניב לוחץ על איילת להיכנס שוב להריון והיא, שההורות הפכה עבורה למעין עבדות, מסרבת. היא גם מודה בפחד שיש לה מפני גידול ילד אוטיסט נוסף. יניב משלים עם העובדה, שהילד היחיד שאי פעם יהיה לו, הוא ילד עם לקות. יניב חוזר ללחוץ על איילת להפסיק לשמור על לקותו של עומרי בסוד ולאפשר לעומרי להתערות בחברת הילדים - עד כמה שהוא יכול. בפרק האחרון עומרי הולך לאיבוד ויניב כופה על איילת לגלות למשטרה ולבני המושב הרבים המחפשים אחריו, כי לעומרי יש אוטיזם. עומרי נמצא בסופו של דבר בגן הילדים, אליו רצה לחזור.

עלילות משנה

מאיר מנהל רומן עם אריאלה, המלמדת את ילדי הכפר נגינה בפסנתר. התנהגותה של אריאלה נראית מוזרה הן כלפי מאיר, אליו היא מתייחסת בקשיחות ובחביבות לחלופין והן אל יעלי שאותה היא מסרבת לקבל לשעורי הנגינה. יעלי סוברת שאריאלה היא טיפוס מוזר, כמו גם רופא הכפר, ומכנה את שניהם "קוקוריקו". בהמשך מתברר שעומרי מצליח לצאת לטיולים רק עם אריאלה ומאיר. אריאלה גם מצליחה לשמור בקלות את סוד לקותו של עומרי ולא מספרת על כך לאיש בכפר. בפרק האחרון מתברר כי יחסה של אריאלה אל זולתה נובע מסיבה דומה לסיבת ההתרחקות וההתקרבות של איילת אל אנשי הכפר שאינם ממשפחתה. גם אריאלה מסתירה את העובדה שלבן שלה, המכונה גברי, יש לקות נוירולוגית.

מאז אבחונו של עומרי כאוטיסט, איילת ויניב משקיעים בו את מרבית תשומת לבם ונתי, אחותו בת העשרה, זוכה מהם כמעט להתעלמות מוחלטת. חדרה, כמו כל חדרי הבית, מתמלא במכשירי ריפוי בעיסוק והיא חשה זרה בו. היא מעוניינת לבלות יותר זמן במחיצת אביה הביולוגי, הגרוש של איילת, ולספר לו על יחסי האהבה-שנאה המתסכלים שיש לה עם בן כיתתה, יהונתן. אולם, איילת מסכלת את התקרבות הגרוש שלה אל בתהּ, מפחד שלגרוש יוודע שעומרי אוטיסט. נתי ויעלי מוצאות זו אצל זו אוזן קשבת ותנאים של חיבה.

יחסי יעלי ואבישי מעורערים כבר מתחילת הסדרה. הזוג מגיע לכפר כשכולם כבר מודעים לבעיות ביניהם. כל הכפר יודע שיעל בגדה באבישי ובאה אחריו לכפר כדי לשקם את יחסיהם. יעלי ויתרה על התמחות כרופאה ועברה לעבוד כאחות אצל רופא הכפר, שאותו היא אינה מעריכה ואינה מחבבת. למרות אי נעימויות חוזרות בין בני הזוג, נראה כי היחסים שלהם משתקמים, עד שאבישי מפוטר מהחממות ונכנס לדיכאון.

אבישי שוכר דירת חדר בכפר, אצל חברתו לשעבר, גלי (האדריכלית) ומבקש מיעל שתחזור אל חייה שלה בתל אביב. יעל ממשיכה לגור בכפר, לעבוד במרפאה ולהשתתף בתוכנית הטיפולית של עומרי, בשאיפה שיחסיה עם אבישי ישתקמו. אבישי מעודד על ידי טאסאני להתרחק מיעלי, כשהיא משמיעה לו מה שהוא רוצה לשמוע בעת שהיא סוחטת ממנו כסף באיום לעזוב את איילת ועומרי. התפנית מתרחשת כאשר אביה של יעל מבקר ושמח לראות שהיא ויתרה על שאיפותיה להגשמה עצמית, בהתאם לתפיסת עולמו השוביניסטית של האב.

יעל ואבישי מחליטים לפרק את הקשר ביניהם. הם מבינים, שכזוג הם לא עומדים במשברים ושבניגוד לאיילת ויניב, הם לעולם לא היו מצליחים לגדל ילד כמו עומרי. יעל מבהירה למשפחה שהיא אינה מנתקת קשר עם נתי ועומרי. היא תבקר אותם בכל שבוע כי עליהם היא אינה מוכנה לוותר.

שחקנים

שחקן/ית דמות תיאור
עלמה זק איילת אוחיון אמא במשרה מלאה לעומרי, אינה עובדת, נשואה ליניב
יוסי מרשק יניב אוחיון אב לעומרי, בעל מסעדה
מיכאל זפסוצקי עומרי אוחיון ילד לאיילת ויניב
יהודה ברקן מאיר רוטנברג ראש המשפחה, אביה של איילת וסבו של עמרי
מיכל שטמלר יעלי רוטנברג בת זוגתו של אבישי, גיסתה של איילת, רופאה במושב
אורי פפר אבישי רוטנברג אחיה של איילת, נשוי ליעלי
נועה פרידמן נתי רוטנברג-הלר בתה הגדולה של איילת, מנישואין קודמים.
רוזינה קמבוס אריאלה ידידה של מאיר רוטנברג
שגיא שחר יונתן ידיד של נתי מבית הספר
בני אבני ד"ר עודד דניאל רופא במרפאת המושב. עובד עם יעלי
ויקי בהיר דורית דובר בעלת צימר
מיכל לוי גלי חברה לשעבר של אבישי, אדרכלית המסעדה
אייר טאסאני עובדת תאילנדית שמוחזקת על ידי אבישי, ובהמשך על ידי יניב ואיילת
מאיה מעוז רחלי שחק-סחייק הפסיכולוגית של עומרי
אליענה שכטר ד"ר אשל נוירולוגית ילדים
אילן גנני גברי בנה של אריאלה
דורין כספי דבי הגננת
הרצל טובי בנג'י השוטר

אתרי הצילומים

הסדרה צולמה ביישובים שונים, בעיקר בערבה. מבני הציבור של היישוב הדמיוני שבסדרה צולמו בקיבוץ סמר, הטקסים והמסיבות בקיבוץ גרופית, צילומי הכבישים באליפז והרחובות בחצבה וערד. צילומי הפנים נעשו באזור המרכז[1]. כאשר המשפחה נוסעת בדרך לבאר שבע, המכונית מצולמת כשהיא חוצה את גשר נחל צין.

ההשראה לתסריט

מרגלית הציעה ל"קשת" את הרעיון לסדרה בערך בשנת 2007. אלמנטים שונים בסדרה שאובים מחייה של מרגלית:

יש לי ילד אוטיסט בבית, ברור שאני מכירה את העולם הזה, את האבחנות והטיפול וההרגשה, וברור שאני כותבת מהחוויה הזאת. אבל הסיפור העלילתי, זה לא הסיפור שלי ולא הסיפור של הילד שלי. מתוקף היותי אמא לילד אוטיסט, אני מכירה הרבה הורים אחרים לילדים אוטיסטים והרבה סיפורים. אצל הילד שלי זה לא התגלה בגיל חמש וזה לא נראה ככה, אבל כן יש משהו בעולם המוזיקלי.

— קרן מרגלית בראיון[2]

פסקול

עומרי מתקשר עם סביבתו בעיקר באמצעות המוזיקה, וכיוון שכך לפסקול יש תפקיד בולט ומשמעותי במהלך הסדרה. שיר הנושא של הסדרה הוא גרסת כיסוי לשיר "ברוש" של אהוד מנור ואריאל זילבר, ומבצעת אותו עלמה זהר.

בין השירים המלווים את הפסקול של הסדרה: "לא ציפיתי" של סוליקו וקרולינה, "הלילות הקסומים" של נורית גלרון והמכשפות, "סאן חוזה" של מוניקה סקס, "וואו" של ג'ירפות, "שמש שמש" של אריאל זילבר, "ציפי פרימו" של גזוז, "גבעת התחמושת" של להקת פיקוד מרכז, "עירומים" של שחר אבן צור, "תראו אותי" של מופע הארנבות של ד"ר קספר, "פנקס הקטן" של ששי קשת, "שמור לך חלום קטן" (תרגום לשיר "Dream A Little Dream" שהושר במקור כמה פעמים בפי אמנים כמו פרנק סינטרה והאמהות והאבות) בביצוע הטוב, הרע והנערה, "קלינט איסטווד" של גורילז, "ניו יורק-רפיח" של שייגעצ, "השיר החי" של שמוליק קראוס ו"אני טקסט פוליטי" של נושאי המגבעת. חלק משמותיהם של הפרקים מבוסס על שורות משירים אלו.

ביקורות והצלחה

הסדרה זכתה בעיקר לביקורות אוהדות ממבקרי הטלוויזיה.

אריאנה מלמד מאתר ynet כתבה על "פלפלים צהובים" שהוא ”עוסק בנושא קשה ומורכב של גידול ילד אוטיסט, ועושה זאת ברגישות, תבונה, ותסריט כתוב היטב”. מבקר האתר וואלה!, פז חסדאי, היה מסויג יותר בביקורתו: ”אמנם לפרקים התפתחות האירועים נעשית בקצב איטי מדי, ולא פעם הסדרה נוטה ליבשושיות קלה”, אך ”הסדרה מצליחה לפרוט במיומנות על אלמנטים קלאסיים ששובים כל אחד מאתנו: ילד מקסים עם בעיות, הורים מבולבלים ומלאי חשש, ומשפחה תומכת ואוהבת.”

למרות שהסדרה נסובה על דרך התמודדותן של משפחות עם ילדים אוטיסטים, תחום הנחשב למורכב, הסדרה צברה אחוזי צפייה גבוהים, ושני הפרקים הראשונים שהוצמדו לתוכנית הדגל הפופולרית "האח הגדול" במוצאי שבת, צברו רייטינג גבוה (הפרק הראשון 26.3%). פרק הסיום, ששודר ב-17 במרץ 2011, צבר רייטינג של 23.6%.[3] הצלחת הסדרה הגדילה את המודעות לאוטיזם בישראל והכפילה את מספר הפונים אל האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים ולארגונים דומים.

שני פרקים של הסדרה הוצגו באפריל 2011 באומות המאוחדות כחלק מ"יום המודעות העולמי לאוטיזם".[4] באפריל 2012 נמכרה הסדרה לאולפן האמריקאי "ליונסגייט", מפיקי הסדרה המצליחה מד מן. בהכנת פרק הפיילוט השתתפה התסריטאית ברנדה האמפתון, והתהליך לווה על ידי קרן מרגלית. באותו חודש פורסם כי מרגלית עובדת על כתיבת העונה השנייה של הסדרה.

התוכנית אף זכתה לכמה מחוות הומוריסטיות, כשהנודעת מביניהן שודרה לראשונה בערוץ 10, בתוכנית "נבחרת ישראל בטלוויזיה", ונקראה "פלפלים חריפים". עיקר הבעיה במערכון זה היה גרירתו של הילד (שאותו גילם שון גיטלמן) למוסיקה ים תיכונית, וכתוצאה מכך, הפיכתו ל"ערס". במערכון השתתפו נתי קלוגר, דני גבע וקובי פרג'. מאידך, מיכאל זפסוצקי גילם את עומרי בהופעת אורח בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" (שבה גם כן משתתפת עלמה זק) במקביל לזמן השידור של העונה הראשונה (2011).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סיגל פוקס, חוץ. יום. סמר, קצה המדבר - עיתון חבל אילת, יולי 2010, גיליון 118
  2. ^ גילי איזיקוביץ, הסיפור האמיתי מאחורי סדרת הדרמה "פלפלים צהובים", באתר הארץ, 24 בדצמבר 2010
  3. ^ דן כספי, הצלחתה של סדרת הדרמה "פלפלים צהובים" מלמדת כי אין רגליים למנטרה המסחרית "אנו משדרים מה שהציבור רוצה לראות", המשמשת תירוץ להצפת לוח השידורים בתוכניות נמוכות וזולות, באתר העין השביעית
  4. ^ World Autism Awareness Day, אתר האו"ם


הקודם:
2010 - חטופים 		פרס האקדמיה לטלוויזיה - סדרת הדרמה המקורית הטובה ביותר
2011 - פלפלים צהובים 		הבא:
2012 - טרם נקבע
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פלפלים_צהובים&oldid=15118166"