הבלש האמיץ שוורץ – הבדלי גרסאות
←עלילת הסרט: רווח |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הרעיון לתסריט היה של עמי ארצי, ששכנע את לויד קאופמן, בעל חברת טרומה הפקות, להשקיע בסרטו החדש בטענה כי "הסרט יהיה שלאגר בטוח וכל עם ישראל יצפה בו, כי הוא מותאם בצורה מושלמת לשוק הישראלי". קאופמן שוכנע להשקיע בתסריט שלימים אמר עליו כי "הוא חדגוני במקרה הטוב" ו"גרם לעם היהודי יותר נזקים מ[[מיין קאמפף]]". |
הרעיון לתסריט היה של עמי ארצי, ששכנע את לויד קאופמן, בעל חברת טרומה הפקות, להשקיע בסרטו החדש בטענה כי "הסרט יהיה שלאגר בטוח וכל עם ישראל יצפה בו, כי הוא מותאם בצורה מושלמת לשוק הישראלי". קאופמן שוכנע להשקיע בתסריט שלימים אמר עליו כי "הוא חדגוני במקרה הטוב" ו"גרם לעם היהודי יותר נזקים מ[[מיין קאמפף]]". |
||
קאופמן התחרט בצורת תקדים על השקעתו בסרט עוד כשהיה בשלבי הפקה וכשחתם על ויתור על זכויות ההפצה בישראל. עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] הקולנוע הישראלי סבל מחוסר הצלחה ו"הבלש האמיץ שוורץ" היה כישלון מהדהד בקופות. הסרט |
קאופמן התחרט בצורת תקדים על השקעתו בסרט עוד כשהיה בשלבי הפקה וכשחתם על ויתור על זכויות ההפצה בישראל. עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] הקולנוע הישראלי סבל מחוסר הצלחה ו"הבלש האמיץ שוורץ" היה כישלון מהדהד בקופות. הסרט הופץ בוידאו וכן ניתן ל[[הורדה]] באתר של טרומה הפקות ובאתרי הורדות ישראליים שונים. |
||
רק דב הניג, שערך את הסרט - המשיך לקריירה הוליוודית מצליחה - ואף היה מועמד ל[[פרס אוסקר]] בשנת [[1993]]. |
רק דב הניג, שערך את הסרט - המשיך לקריירה הוליוודית מצליחה - ואף היה מועמד ל[[פרס אוסקר]] בשנת [[1993]]. |
||
גרסה מ־23:28, 8 במרץ 2014
הבלש האמיץ שוורץ הוא סרט ישראלי שיצא למסכים ב-1973 בכיכובם של בומבה צור, יוסף שילוח, אילן דר, מונה זילברשטיין, ששי קשת, טליה שפירא ואחרים.
עלילת הסרט
הבלש הפרטי הרברבן שוורץ (בומבה צור) ושותפו הכושל לא פחות, שמחה (יוסף שילוח), נשכרים כדי לברר אם אשתו (אביבה מרקס) של לקוחם (גדעון זינגר) בוגדת בו עם רופא המשפחה (אילן דר). הצמד הכושל מסתבך עם מאפיונרים (דובי גל) וחווה תקלות מסוגים שונים במהלך החקירה.
תהליכי הפקה
הרעיון לתסריט היה של עמי ארצי, ששכנע את לויד קאופמן, בעל חברת טרומה הפקות, להשקיע בסרטו החדש בטענה כי "הסרט יהיה שלאגר בטוח וכל עם ישראל יצפה בו, כי הוא מותאם בצורה מושלמת לשוק הישראלי". קאופמן שוכנע להשקיע בתסריט שלימים אמר עליו כי "הוא חדגוני במקרה הטוב" ו"גרם לעם היהודי יותר נזקים ממיין קאמפף".
קאופמן התחרט בצורת תקדים על השקעתו בסרט עוד כשהיה בשלבי הפקה וכשחתם על ויתור על זכויות ההפצה בישראל. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הקולנוע הישראלי סבל מחוסר הצלחה ו"הבלש האמיץ שוורץ" היה כישלון מהדהד בקופות. הסרט הופץ בוידאו וכן ניתן להורדה באתר של טרומה הפקות ובאתרי הורדות ישראליים שונים.
רק דב הניג, שערך את הסרט - המשיך לקריירה הוליוודית מצליחה - ואף היה מועמד לפרס אוסקר בשנת 1993.
המוזיקה לפסקול הסרט נכתבה על ידי יגאל בשן שגם מבצע את השירים בסרט. העיבוד המוזיקלי של בני נגרי התאפיין בסגנון הפאנקי האופיני לסרטי בלקספלויטיישן - סרטי ניצול שעסקו באפרו אמריקאים בארצות הברית.