הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות (2014) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העצרת הייתה גם הפגנת מחאה, ויעידו השלטים
שורה 47: שורה 47:
* קריאה לכלל הציבור שומרי התורה להתחזק ב[[לימוד תורה|לימוד התורה]] ו[[שמירת מצוות|שמירת המצוות]], שהם הערובה היחידה להמשך קיומו של עם ישראל.
* קריאה לכלל הציבור שומרי התורה להתחזק ב[[לימוד תורה|לימוד התורה]] ו[[שמירת מצוות|שמירת המצוות]], שהם הערובה היחידה להמשך קיומו של עם ישראל.


==הפגנות מקבילות ברחבי העולם==
==הפגנות ברחבי העולם==
במקביל להפגנה בירושלים, נערכו עצרות מקבילות בריכוזים חרדיים ברחבי העולם, כדוגמת: [[לונדון]], [[מנצ'סטר]], [[אנטוורפן]] וב[[שווייץ]], בהשתתפות אלפי חרדים. שבוע לאחר מכן, התקיימה הפגנת מחאה נוספת ב[[מנהטן]] שב[[ניו יורק]], בהשתתפות רבבות איש{{הערה|Vera Dobnik. [http://abcnews.go.com/US/wireStory/orthodox-nyc-jews-protest-proposed-israeli-draft-22839336 Orthodox New York City Jews Protest Proposed Israeli Draft]. ABC News, 9 במרץ 2014.}}.
במקביל להפגנה בירושלים, נערכו עצרות מקבילות בריכוזים חרדיים ברחבי העולם, כדוגמת: [[לונדון]], [[מנצ'סטר]], [[אנטוורפן]] וב[[שווייץ]], בהשתתפות אלפי חרדים. שבוע לאחר מכן, התקיימה הפגנת מחאה נוספת ב[[מנהטן]] שב[[ניו יורק]], בהשתתפות רבבות איש{{הערה|Vera Dobnik. [http://abcnews.go.com/US/wireStory/orthodox-nyc-jews-protest-proposed-israeli-draft-22839336 Orthodox New York City Jews Protest Proposed Israeli Draft]. ABC News, 9 במרץ 2014.}}.



גרסה מ־12:11, 11 במרץ 2014

קובץ:עצרת המונים משוקי לרר.jpeg
רחוב מלכי ישראל בעת ההפגנה
נשים מתפללות בעצרת
קובץ:מתפלל בעצרת.JPG
צעירים מתפללים בעצרת

הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות הייתה הפגנת מחאה ועצרת תפילה שהשתתפו בה מאות אלפי חרדים, בראשות מנהיגי היהדות החרדית בישראל. משתתפי ההפגנה מחו נגד הצעת חוק שגובשה בוועדת שקד, שנועדה לחייב חלק מבחורי הישיבות והאברכים להתגייס לצה"ל ולשירות אזרחי. ההפגנה התקיימה בשטח רחב, מאזור הכניסה לירושלים עד לרחוב מלכי ישראל ורחוב ירמיהו, ביום ראשון, 2 במרץ 2014. במקביל לעצרת בירושלים, התקיימו עצרות מקבילות בריכוזים חרדים ברחבי העולם.

רקע

נושא גיוסם של בני הישיבות החרדים מוסדר באופן חלקי עוד מראשית המדינה. מאז 1977 ניתן פטור בפועל על ידי שר הביטחון, שהשתמש לכך בסמכות חוקית שהוקנתה לו מכוח חוק שירות ביטחון לפטור חייבי גיוס משירות. עתירה לבג"ץ כנגד הסדר זה הובילה לפסיקה ב־1998 כי הסמכות המוקנית לשר הביטחון בחוק לא נועדה לפטור בהיקפים כה גדולים, כפי שהגיעו בסוף שנות ה־90, וכי נושא זה נדרש לחקיקה בכנסת[1].

בעקבות פסיקת בג"ץ התמנתה ב־1999 ועדה ציבורית בראשות השופט צבי טל. מסקנותיה הובילו ב־2002 לחקיקת חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל"), שהסדיר בחוק את דחיית גיוסם של בני הישיבות שתורתם אומנותם. החוק נחקק כהוראת שעה לחמש שנים, והוארך ב־2007 בעוד חמש שנים. בג"ץ פסק ב־2012 כי אין להאריך שוב את תוקפו של החוק בקיץ 2012, משום שהוא אינו שוויוני[2]. בעקבות פקיעת החוק נוצר מצב לפיו חלה חובת גיוס לצה"ל על כל בני הציבור החרדי מתוקף חוק שירות ביטחון, וסנקציות פליליות על מי שיסרב להתגייס (מאסר של עד 5 שנים), אך בפועל חוק זה לא נאכף כלפי בני הציבור החרדי, עקב שימוש בסמכותו של שר הביטחון לעכב את הגיוס.

לאחר כמה ניסיונות לגבש חוק חדש שלא צלחו (כדוגמת ועדת פלסנר), הוקמה ועדת שקד, בראשות ח"כ איילת שקד, להגברת השוויון בנטל באמצעות חקיקה. במהלך דיוניה (שטרם הסתיימו בזמן ההפגנה) גיבשה הוועדה הצעות להגדיר יעדי גיוס שנתיים עבור המגזר החרדי, תוך כוונה להטיל חובת גיוס כללית החל מ־2017 אם יעדים אלה לא יושגו. במקרה זה תכלול חובת הגיוס אפשרות להטלת סנקציות כלכליות ופליליות על בחורי הישיבות שלא יתגייסו, וגם סנקציות כלכליות על ישיבה שלא תספק את כמות מתגייסים הנדרשת.

ההיערכות להפגנה

שלט שנישא בהפגנה

ב-24 בפברואר 2014 התכנסו בבני ברק יחד מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ושל דגל התורה ומועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס והחליטו על קיום הפגנה גדולה נגד החוק המתגבש, בשל מה שהוגדר כ'מרידה במלכות שמים, גזירת הגיוס בכפיה לתלמידי הישיבות והכוללים, והכוונה לגזור על עקירת התורה ולהשית על לומדי תורה שתורתם אומנותם עונש פלילי עד כדי השלכתם לבית הכלא'[3].

נקראו להשתתף בעצרת כל בחורי הישיבות והגברים החרדים מכל רחבי הארץ. בנוסף, הוזמנו לעצרת ילדים מעל גיל 9 ונשים המתגוררים בירושלים, כאשר לנשים הוקצה איזור מיוחד בשטח שהוכן לעצרת[4].

קבוצה של רבנים מהזרם החרד"לי פרסמה כרוז הקורא לציבור הציוני דתי להשתתף בעצרת[5]. רבנים אחרים מהציבור הדתי-לאומי, ובהם הרב חיים דרוקמן, קראו שלא להשתתף בה, בשל ביטויים קשים של מארגניה כנגד מדינת ישראל. חלק מהרבנים שקראו להשתתף בעצרת חזרו בהם בבוקר העצרת, בעקבות התקפה חריפה של העיתון "יתד נאמן" כלפי הרב דרוקמן, על רקע התנגדותו להשתתפות בעצרת.

ביום ההפגנה סגרה משטרת ישראל את כביש 1 ממחלף לטרון לכניסת כלי רכב פרטיים לירושלים מהשעה שתים עשרה בצהריים ועד שעות הערב. החל מהשעה שתיים חסמה המשטרה רחובות ראשיים באזור ההפגנה, כולל אזור הכניסה לירושלים. התחבורה הציבורית הפנימית והבין-עירונית בירושלים פעלו באופן מצומצם.

מהלך ההפגנה

מאות אלפי המפגינים עמדו לאורך הרחובות שדרות שז"ר (בנייני האומה), יפו, ירמיהו, שרי ישראל ומלכי ישראל, וכן ברחובות הסמוכים באזור. חלק מרחוב יפו הוקצה עבור נשות ירושלים החרדיות שהשתתפו בהפגנה. במהלך העצרת הונפו שלטים עם סיסמאות בזכות לימוד התורה ונגד רדיפת הציבור החרדי.

בעצרת נאמרו אחד עשר מזמורי תהילים [6], שעשרה מתוכם הם לפי סדר שסידר השל"ה[7], וכן סליחות ותחנונים[8]. אף על פי שהעצרת חלה בראש חודש, שבו אין אומרים סליחות ותחנונים, פסק הרב שמואל הלוי וואזנר שמותר לומר בה סליחות, עקב "הגזירות הקשות שניחתות על שומרי התורה על ידי השלטון בארץ ישראל". בעצרת נישאה גם תפילת "ועננו בורא עולם", בעקבות הבצורת של חורף 2013-2014. הסלוגן ששימש כסמל העצרת היה "התורה הקדושה תנצח".

בהפגנה השתתפו רבים ממנהיגי הציבור החרדי, ובהם האדמו"רים מגור, מבעלזא ומוויז'ניץ, הרבנים הליטאים אהרן לייב שטיינמן, חיים קנייבסקי ושמואל אוירבך, הרבנים הספרדים שלום כהן ושמעון בעדני, וחברים נוספים במועצות גדולי התורה ובמועצת חכמי התורה. כמו כן השתתפו בה רבני העדה החרדית ובראשם יצחק טוביה וייס, הרבנים הראשיים לישראל דוד לאו ויצחק יוסף, וכן אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור. בהפגנה השתתפו גם קבוצות קטנות מהציונות הדתית ורבנים, בהם הרב שמואל אליהו והרב יעקב שפירא.

בעצרת לא הייתה במה מרכזית לרבנים ולאדמו"רים (שהתקבצו בנפרד יחד עם חסידיהם במקומות מוגדרים), אלא רק לחזנים שקראו את פרקי התהילים והסליחות.

בסיום ההפגנה הרב ברוך מרדכי אזרחי והציבור ברכו את ברכת חכם הרזים[9][10], (ברכה מיוחדת שנתקנה לרואה שישים ריבוא יהודים), התקיים מעמד קבלת עול מלכות שמים והוקראה הכרזת ההפגנה (ראו להלן). לאחר מכן הושר הניגון 'אני מאמין', והציבור התפזר תוך כדי שירה וריקודים כשברקע נשמעה מוזיקה חסידית ורבים מן המשתתפים רקדו במעגלים.

הכרזת ההפגנה

בהפגנה לא נישאו נאומים. בסופה הוקראו הצהרות שהתקבלו על ידי מועצות גדולי התורה ומועצת חכמי התורה:[3]

  • קריאה שלא לקדם את חוק הגיוס של תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים.
  • קריאה לתלמידי הישיבות והכוללים לא להתגייס לצה"ל ולא להיכנע לפיתויים ולעונשים כל שהם, ובפרט לא לשתף פעולה עם תוכניות גיוס מיוחדות של צה"ל לציבור החרדי.
  • אזהרה לממשלה ולראש הממשלה שלא לגרור את הציבור למאבק בענייני דת ומדינה, שעלול לגרום למרי אזרחי ולמלחמת אחים.
  • קריאה להמשיך את הסטטוס קוו בכל הקשור לדחיית שירותם של תלמידי הישיבות ולחדול מההתנכלויות כלפי הציבור החרדי.
  • קריאה לכלל הציבור שומרי התורה להתחזק בלימוד התורה ושמירת המצוות, שהם הערובה היחידה להמשך קיומו של עם ישראל.

הפגנות ברחבי העולם

במקביל להפגנה בירושלים, נערכו עצרות מקבילות בריכוזים חרדיים ברחבי העולם, כדוגמת: לונדון, מנצ'סטר, אנטוורפן ובשווייץ, בהשתתפות אלפי חרדים. שבוע לאחר מכן, התקיימה הפגנת מחאה נוספת במנהטן שבניו יורק, בהשתתפות רבבות איש[11].

ראו גם

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ בג"ץ 3267/97 אמנון רובינשטיין ואחרים נ' שר הביטחון, ניתן ב-9 בדצמבר 1998
  2. ^ בג"ץ 6298/07 רסלר נ' כנסת ישראל (21.02.2012)
  3. ^ 1 2 החלטות העצרת, אתר שטיבל, 2 במרץ 2014
  4. ^ הוראות מרן הגראי"ל שטיינמן ל"עצרת המיליון": נשים וטף - רק מירושלים, ישראל כהן, אתר כיכר השבת
  5. ^ יצאו מהארון? רבנים חרד"לים יפגינו נגד גיוס לצה"ל
  6. ^ פרקים עט, פ, קלז, נה, נא, צ, פט, צה, קז, צו, פו, ופ"ג (נוסף במיוחד, ואינו חלק מסדר השל"ה)
  7. ^ של"ה, מסכת תמיד (צ"ה), מובא באתר haleluya.info
  8. ^ תפילת השל"ה, "ישראל נושע בה' תשועת עולמים", "י"ג מידות", "עננו אבינו עננו", "אדון הסליחות", "אלוהינו שבשמים".
  9. ^ ראו:
  10. ^ עניין הברכה נידון לקראת ההפגנה והיו רבנים שחששו מברכה לבטלה, בנימוק שלא יהיו במקום שישים ריבוא או שהמברכים לא יראו מספר כזה של אנשים. ראו:
  11. ^ Vera Dobnik. Orthodox New York City Jews Protest Proposed Israeli Draft. ABC News, 9 במרץ 2014.
תמונה פנורמית של חלק מאיזור העצרת
תמונה פנורמית של חלק מאיזור העצרת