תרדמת חורף – הבדלי גרסאות
←מטרות: יש ערך נפרד |
Shakeddddd (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תרדמת חורף''' הוא מונח המתאר את הדרך בה [[בעלי חיים]] רבים מסגלים לעצמם מצב של חוסר פעילות והאטה משמעותית של ה[[מטבוליזם]], וזאת על מנת לשרוד תקופות של תנאי סביבה קשים ומחסור במוצרי [[מזון]] חיוניים. בעלי החיים מתגוננים מתנאי הסביבה הקשים באמצעות מעבר למצב של [[תרדמה]]. תרדמת החורף אינה מוגבלת רק ל[[חיות בר]] כגון [[דוב]]ים, [[סנאי]]ם, [[צב]]ים, [[נחש]]ים, [[עטלפים]] ועוד, אלא משותפת גם לבעלי חיים קטנים אשר גרים בסמיכות ל[[בני אדם]], כגון [[אוגר]]ים, הנכנסים לתרדמת חורף של ימים ספורים בלבד. |
'''תרדמת חורף''' הוא מונח המתאר את הדרך בה [[בעלי חיים]] רבים מסגלים לעצמם מצב של חוסר פעילות והאטה משמעותית של ה[[מטבוליזם]], וזאת על מנת לשרוד תקופות של תנאי סביבה קשים ומחסור במוצרי [[מזון]] חיוניים. בעלי החיים מתגוננים מתנאי הסביבה הקשים באמצעות מעבר למצב של [[תרדמה]]. תרדמת החורף אינה מוגבלת רק ל[[חיות בר]] כגון [[דוב]]ים, [[סנאי]]ם, [[צב]]ים, [[נחש]]ים, [[עטלפים]] ועוד, אלא משותפת גם לבעלי חיים קטנים אשר גרים בסמיכות ל[[בני אדם]], כגון [[אוגר]]ים, הנכנסים לתרדמת חורף של ימים ספורים בלבד. |
||
בנוסף לבעלי החיים עד היום נמצא רק בן אדם אחד שמשתתף בתרדמת החורף, שמו - ״האורן״. |
|||
האורן הוא הכלאה בין בן אדם ליצור לא מזוהה שמסתובב חופשי בארץ ישראל. תוכלו לזהות אותו על פי תמונות וסרטונים- אל דאגה הם מפורטים ותוכלו לזהות אותו גם מאחור ללא בגדים. |
|||
האורן חולה במחלת ה-שחכתי?זאת אשמתך. הוא נוטש את חבריו אבל בעזרת חיוכו העקום ומילותיו הגבוהות הוא הינו בעל קסם אישי של חרדון. |
|||
לאורן תרדמת חורף שנמשכת גם בקיץ ונקראת במיוחד- שנצ. לאואן פרצוף מוכר בשם שנצ פייס. |
|||
תאהבו את האורן, הוא ניזון מאהבה ובגלל שהוא שנוא הוא יכחד בקרוב. לעוד מידע התקשרו |
|||
== מאפיינים == |
== מאפיינים == |
||
גרסה מ־15:06, 30 במרץ 2014
תרדמת חורף הוא מונח המתאר את הדרך בה בעלי חיים רבים מסגלים לעצמם מצב של חוסר פעילות והאטה משמעותית של המטבוליזם, וזאת על מנת לשרוד תקופות של תנאי סביבה קשים ומחסור במוצרי מזון חיוניים. בעלי החיים מתגוננים מתנאי הסביבה הקשים באמצעות מעבר למצב של תרדמה. תרדמת החורף אינה מוגבלת רק לחיות בר כגון דובים, סנאים, צבים, נחשים, עטלפים ועוד, אלא משותפת גם לבעלי חיים קטנים אשר גרים בסמיכות לבני אדם, כגון אוגרים, הנכנסים לתרדמת חורף של ימים ספורים בלבד. בנוסף לבעלי החיים עד היום נמצא רק בן אדם אחד שמשתתף בתרדמת החורף, שמו - ״האורן״. האורן הוא הכלאה בין בן אדם ליצור לא מזוהה שמסתובב חופשי בארץ ישראל. תוכלו לזהות אותו על פי תמונות וסרטונים- אל דאגה הם מפורטים ותוכלו לזהות אותו גם מאחור ללא בגדים. האורן חולה במחלת ה-שחכתי?זאת אשמתך. הוא נוטש את חבריו אבל בעזרת חיוכו העקום ומילותיו הגבוהות הוא הינו בעל קסם אישי של חרדון. לאורן תרדמת חורף שנמשכת גם בקיץ ונקראת במיוחד- שנצ. לאואן פרצוף מוכר בשם שנצ פייס. תאהבו את האורן, הוא ניזון מאהבה ובגלל שהוא שנוא הוא יכחד בקרוב. לעוד מידע התקשרו
מאפיינים
כאשר החיה נמצאת בתרדמת חורף, היא אינה פעילה פיזית, ואינה אוכלת ושותה; גופה מתקיים מהשומן שצברה בעונות הפעילות. קיימים הבדלים בתקופת התרדמה אצל בעלי חיים שונים. יש כאלה המסתפקים בתרדמה של ימים אחדים ויש המאריכים את הזמן עד לחצי שנה. הדבר תלוי בתנאי האקלים באזור מחייתם, בגודל גופם של בעלי החיים (בעלי מסת גוף גדולה יכולים לקיים תקופה ארוכה יותר של תרדמה), ועוד.
מבחינה ביולוגית, תרדמת החורף אינה נחשבת לשינה רגילה (שבה פעילותו הפיזיולוגית של הגוף כמעט שאינה משתנה). במסגרת תרדמת החורף טמפרטורת הגוף יורדת מאוד, עד שהיא משתווה כמעט לטמפרטורה הנמוכה של הסביבה, וחלה האטה משמעותית בכל התהליכים הפיזיולוגיים. קצב פעימות הלב וקצב הנשימה יורדים בצורה משמעותית, וכך גם המטבוליזם בגוף, שקצבו יורד לכעשירית ממהירותו בתנאי הקיום הרגילים [דרוש מקור].
מטרות
מבחינת בעל החיים, שהייה של חודשים או אפילו שנים במצב של תרדמת יכולה להאריך את משך החיים. זו יכולה להיות תרדמת קיץ כמו למשל בנחשים, תרדמה אנאירובית במצב של אנוקסיה (דגי זהב, צבים) או תרדמת חורף כמו בדובים ובחלק נרחב מאוכלוסיית העטלפים.
תרדמת חורף ביונקים מהווה אסטרטגיה מוצלחת למעבר העונה הקשה. במהלך תרדמת החורף יורד קצב חילוף החומרים שלהם מתחת ל־5% מהקצב הנורמלי, טמפרטורת הגוף יורדת ל־0-5 מעלות צלזיוס והתפקודים הפיזיולוגיים מדוכאים בצורה חריפה. לפני המעבר למצב התרדמת צורכים רוב בעלי החיים כמות גדולה של מזון על מנת לצבור שומן שיסייע לגופם לעבור את התקופה בשלום.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- איזק שני, מי ישן בחורף?, באתר המרכז הארצי למורי ביולוגיה