דואג האדומי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הסיפור התנ"כי: דואג מת מזמן
מ ←‏הסיפור התנ"כי: ויקיזציה
שורה 4: שורה 4:
על דואג מסופר ב[[ספר שמואל]] א' פרקים כ"א-כ"ב. כמו כן מזמור נ"ב ב[[תהילים]] נכתב אודותיו.
על דואג מסופר ב[[ספר שמואל]] א' פרקים כ"א-כ"ב. כמו כן מזמור נ"ב ב[[תהילים]] נכתב אודותיו.


משמו של דואג ניתן להסיק שמוצאו ככל הנראה מ[[אדום (עם)|אדום]]. ע"פ הספר החיצוני "[[קדמוניות המקרא]]"(סג, ד) היה דואג ממוצא סורי וזאת כנראה בעקבות הגרסה "ארמי" תחת "אדמי" המתועדת ב[[תרגום השבעים]]. דואג היה "אַבִּיר הָרֹעִים, אֲשֶׁר לְשָׁאוּל", כלומר ה[[שר]] הממונה על ה[[רועה צאן|רועים]] בממלכתו של שאול. ניתן להבין כי דואג היה איש אדוק - מתואר כ"נֶעְצָר לִפְנֵי ה'" ב[[משכן נוב]]. בעת שהותו במשכן נוב, היה עד לעזרה שהגיש ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] [[אחימלך]] ל[[דוד]] בברחו מפני [[שאול]]. דואג סיפר על כך לשאול אשר גזר מוות על אחימלך ובית אביו. כאשר סירבו עבדי שאול לבצע את גזר הדין, פנה שאול לדואג והורה לו לפגוע בכוהנים. דואג ביצע את גזר המלך באכזריות רבה: הרג שמונים וחמישה כוהנים והיכה בעיר נוב "מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה, לְפִי חָרֶב".
משמו של דואג ניתן להסיק שמוצאו ככל הנראה מ[[אדום (עם)|אדום]]. ע"פ הספר החיצוני "[[קדמוניות המקרא]]"(סג, ד) היה דואג ממוצא סורי וזאת כנראה בעקבות הגרסה "ארמי" תחת "אדמי" המתועדת ב[[תרגום השבעים]]. דואג היה "אַבִּיר הָרֹעִים, אֲשֶׁר לְשָׁאוּל", כלומר ה[[שר]] הממונה על ה[[רועה צאן|רועים]] בממלכתו של שאול. ניתן להבין כי דואג היה איש אדוק - מתואר כ"נֶעְצָר לִפְנֵי ה'" ב[[משכן נוב]]. בעת שהותו במשכן נוב, היה עד לעזרה שהגיש ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] [[אחימלך בן אחיטוב]] ל[[דוד]] בברחו מפני [[שאול]]. דואג סיפר על כך לשאול אשר גזר מוות על אחימלך ובית אביו. כאשר סירבו עבדי שאול לבצע את גזר הדין, פנה שאול לדואג והורה לו לפגוע בכוהנים. דואג ביצע את גזר המלך באכזריות רבה: הרג שמונים וחמישה כוהנים והיכה בעיר נוב "מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה, לְפִי חָרֶב".


==בספרות חז"ל==
==בספרות חז"ל==

גרסה מ־21:54, 9 באפריל 2014

דֹּאֵג הָאֲדֹמִי (שמו נכתב גם כדויג) הוא דמות מקראית. נודע לשמצה עקב הריגת כהני נוב באשמת סיוע לדוד בהמלטותו מפני שאול.

הסיפור התנ"כי

על דואג מסופר בספר שמואל א' פרקים כ"א-כ"ב. כמו כן מזמור נ"ב בתהילים נכתב אודותיו.

משמו של דואג ניתן להסיק שמוצאו ככל הנראה מאדום. ע"פ הספר החיצוני "קדמוניות המקרא"(סג, ד) היה דואג ממוצא סורי וזאת כנראה בעקבות הגרסה "ארמי" תחת "אדמי" המתועדת בתרגום השבעים. דואג היה "אַבִּיר הָרֹעִים, אֲשֶׁר לְשָׁאוּל", כלומר השר הממונה על הרועים בממלכתו של שאול. ניתן להבין כי דואג היה איש אדוק - מתואר כ"נֶעְצָר לִפְנֵי ה'" במשכן נוב. בעת שהותו במשכן נוב, היה עד לעזרה שהגיש הכהן הגדול אחימלך בן אחיטוב לדוד בברחו מפני שאול. דואג סיפר על כך לשאול אשר גזר מוות על אחימלך ובית אביו. כאשר סירבו עבדי שאול לבצע את גזר הדין, פנה שאול לדואג והורה לו לפגוע בכוהנים. דואג ביצע את גזר המלך באכזריות רבה: הרג שמונים וחמישה כוהנים והיכה בעיר נוב "מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה, לְפִי חָרֶב".

בספרות חז"ל

דואג הוא נושאם של מדרשים רבים, אשר רובם ככולם שופטים אותו לחומרה, חלקם שואבים ממזמור נ"ב בתהילים אשר חיבר דוד על דואג.

דואג מתואר כגדול בתורה ("אדומי" - שהיה מאדים פני הכל בהלכה, "אביר הרועים" = אב בית דין), אך גם כאדם אכזר, אשר קינא בדוד, שנא אותו ועשה ככל שניתן להכפיש את שמו.

דואג הוא אחד מבין ארבעה "הדיוטות" אשר אין להן חלק בעולם הבא.

קישורים חיצוניים

דואג האדומי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"