יעקב סיקא אהרוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:15, 13 באפריל 2014

יעקב עומד על שיא מרתון לישראלי 2.9.11

יעקב סיקא אהרוני (נולד ב-21 בפברואר 1921 במאה שערים) הוא לוחם אצ"ל לשעבר, פובליציסט, מחנך וסופר. מתוקעי השופר בכותל המערבי בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל.

תולדות חייו בגיל 29 עשה שיר במרתון

אהרוני הוא בנו של המקובל רבי יצחק אהרוני. בצעירותו היה חניך בתנועת הנוער בית"ר ובגיל 17 התגייס לאצ"ל, בה היה ממקימי "היחידות המיוחדות" של האצ"ל. אהרוני השתתף בפעולת האצ"ל בעיראק בה נהרג מפקד האצ"ל דוד רזיאל. בתקופת הסזון נחטף עוּ‏נה ונחקר על ידי ההגנה והוסגר לבריטים שהגלו אותו לסודאן ולקניה.

עם הקמת המדינה התגייס לצה"ל ושירת כאיש הדרכה בתותחנים.

אהרוני הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב בספרות ותנ"ך. הוא עסק בחינוך ושימש כמורה, מחנך ומנהל בתי ספר, ויצא לשליחויות חינוכיות מטעם המדינה בחו"ל. היה בשליחות בפרס ערב עלית ח'ומייני לשלטון. שימש שנים רבות כחבר מועצת עיריית רמת גן, והינו יקיר העיר רמת גן.

כתב דברי פרוזה, סיפורת, שירים, מאמרים ודברי הגות בבמות שונות, ביניהן מעריב, ידיעות אחרונות, הצופה, ברקאי, מהות, נתיב והאומה.

סיקא אהרוני היה מבין התוקעים בשופר בכותל בתקופת המנדט. המנהג החל בעקבות איסור של השלטון הבריטי לתקוע בשופר בכותל המערבי במוצאי יום כיפור בעקבות מאורעות תרפ"ט. למרות האיסור, בהיותו נער צעיר סיקא היה מבין תוקעי השופר ברחבת הכותל בשנת 1938. בשנת 2010 שוחזר המעשה ברחבת הכותל.

ספריו ושיאו במרתון !!!!!

ספריו של סיקא אהרוני חושפים עולם עשיר וצבעוני שמקורותיו רבים ומגוונים. סיפוריו הקצרים כתובים בלשון מזרחית 'ירושלמית' השואבת ממקורות התלמוד וההלכה. אחדים מספרי הפרוזה מומלצים על ידי משרד החינוך לתוכנית הלימודים בסיפרות.

ספרי פרוזה

ממעגלי החיים, תיאורי מחזורי החיים בארץ ישראל והמזרח התיכון מתקופת הטורקים ועד ימינו אלו בעין בוחנת בניחוח ירושלמי ובשפה מתובלת בביטויים צבעוניים בטורקית, לדינו, יידיש, ערבית ופרסית. (1993, 1994)
פותחת הגורלות ירוקת העין, עשרים ושלושה סיפורים על הווי חייהם והרפתקאותיהם של יהודי העולם בשכונות ירושלים ובצפת, באיספהאן, בהאג, בסלוניקי, בליטא, בתימן, בחלב, בדלהי, בלשון חכמי ירושלים. (1997)
שבע נוצותיו של המלאך גבריאל, אסופת סיפורים מרתקת של מפגש בין מזרח ומערב, ברגעים קטנים וגדולים, ובשפה צבעונית ופיוטית. (2005)

ספרי עיון

בעקבות המופתי עם דוד רזיאל - על המבצע בעיראק לדיכוי המרד הערבי בהשראה הנאצית שהביא להצלת יהודי עיראק. (2000)
עלה מות בחלונינו – והומת, קולאז' ספרותי בשירה ובסיפורת העוסק בשואה ובתקומה מזווית מזרחית. (2006)

ספרים לבני הנעורים

רוני חכמוני, 1993
סלים ועבדאלה, ספור מעשה בנער יהודי ונער ערבי, 1999
עלילות סולימאן, 1999
חגיגת שיר ומזמור לחג ולמועד, 1999

מרובעים

מרובעים של סיקא - צּפן ותכלית החיים, אמרי-בינה, פתגמים משלים, 2009

על יצירותיו

...עדיין היא מצלצל באוזני ומנקרת בה טיפין-טיפין. יש והיא נעלמת לזמנה. אך אינה משתכחת כל חיי. ומה היא שנעלמה לזמנה ואינה משתכחת? - סטירה, סטירה אחת שסטר לי על לחיי כבוד אבא מרי, בימי נערותי. (מתוך "הסטירה").

ספרי הפרוזה של סיקא אהרוני זכו לתשבחות מצד המבקרים בעיקר על השפה הייחודית שלהם: כך למשל כותב פרופסור הלל וייס על שבע נוצותיו של המלאך גבריאל: "מתיקות עממית בעין בוחנת ומפוקחת הגואלת אוצרות גנוזים ומביאה אותה כסופר מטיב טעם אל תודעת זמננו הפגום". באופן דומה ד"ר אביב עקרוני כותב: "נפעמתי מן העושר התוכני והלשוני של סיקא. ספק אם מצוי כיום בארץ סופר כמוהו שהצליח להציג בפני קוראיו גלריה כה רחבה של דמויות, מקומות, טעמים וריחות, נופים ומחוזות עלומים." ואילו חיים באר רואה ב"שבע נוצותיו של המלאך גבריאל" "יד ליהודים צנועים, חכמים ונאמנים."

ספרו האחרון של סיקא אהרוני, עלה מות בחלונינו – והומת, מעורר תגובות רבות, שמתייחסות בחלקן לחשיפת השואה בהקשר המזרחי שלה. כך כתב על הספר הרצל חקק במאמר בהאומה: "חשיפת פרקים מן ההיסטוריה הקושרים את מוראות השואה ליהודי המזרח, היא דרך להשלים את הידוע לנו על התקופה. יעקב סיקא אהרוני אכן נרתם למשימה זו, בספרו.... מי שקורא את שלל המידע, הפרטים ההיסטוריים, ומתרשם מן החוויה הלירית המובעת בשיריו יודע... כל גזירה של חלק מן הרצף (בין אם זה רצף היסטורי ובין אם זה רצף תרבותי) פוגעת באמת ההיסטורית, בשלמות התרבות...." ואילו פרופסור נורית גוברין מצאה ש"חשוב מאוד שקול מיוחד זה נשמע ומצטרף למקהלת הקולות המגוונות היהודית והישראלית מכל הגלויות."

פרסים ואותות הוקרה

1986 אות הוקרה מטעם ראשוני אצ"ל
1997 אות הוקרה על תקיעת שופר בכותל בימי הבריטים
2000 אות הלוחם בנאצים, משרד הביטחון
2001 פרס השתתפות בהוצאת הספר "שבע נוצותיו של המלאך גבריאל" - קרן עמוס
2002 אות ההוקרה על-שם מנחם בגין - מרכז מורשת מנחם בגין, ירושלים
2002 אות אסיר ציון, משרד הביטחון
2004 אות הוקרה מטעם מערך פס"ח (פינוי, סעד, חללים), משרד הפנים
2005 פרס השתתפות בהוצאת הספר "עלה מות בחלונינו – והומת" - קרן עמוס
2011 זוכה אות קסת הזהב מטעם אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל

קישורים חיצוניים

יעקב סיקא אהרוני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
יעקב סיקא אהרוני, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
הספרים של יעקב סיקא אהרוני, באתר "סימניה"
על סיקא אהרוני ב"דעת" אנציקלופדיה יהודית
יעקב סיקא אהרוני אתר אישי
שחזור התקיעה בשופר ברחבת הכותל, אוגוסט 2010
סרטון שחזור התקיעה בכותל (אנגלית)
שירו של יעקב סיקא אהרוני באתר ארץ הצבי

תבנית:אין בינוויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+'''יעקב עומד על שיא מרתון לישראלי 2.9.11 '''
-{{חייל|
-|שם=יעקב סיקא אהרוני
-|תמונה=
-[[קובץ:Ya'akov Sicka Aharoni.JPG|250px|מרכז|יעקב סיקא אהרוני]]
-|כיתוב=
-|נולד=[[21 בפברואר]] [[1921]], [[ירושלים]],<br> [[ארץ ישראל]]
-|עלה לישראל=
-|נפטר=
-|כינוי=
-|השתייכות=[[ארגון צבאי לאומי]]<br />[[צבא הגנה לישראל]]
-|תקופת שירות=[[1938]] - [[שנות החמישים]]
-|דרגה=
-|תפקידים צבאיים=ממקימי "היחידות המיוחדות" של האצ"ל, איש הדרכה ב[[חיל התותחנים הישראלי|תותחנים]]
-|מלחמות וקרבות=[[המרד הערבי הגדול]], [[פעולת האצ"ל בעיראק]] (1941), [[הסזון]], [[מלחמת העצמאות]]
-|עיטורים= {{דרגה|אות הלוחם בנאצים||+}}
-|תפקידים אזרחיים=[[סופר]], [[משורר]], [[פובליציסט]]
-}}
 '''יעקב סיקא אהרוני ''' (נולד ב-[[21 בפברואר]] [[1921]] ב[[מאה שערים]]) הוא לוחם [[אצ"ל]] לשעבר, [[פובליציסט]], [[מחנך]] ו[[סופר]]. מתוקעי ה[[שופר]] ב[[כותל המערבי]] בתקופת השלטון ה[[בריטי]] ב[[ארץ ישראל]].
-== תולדות חייו ==
+== תולדות חייו בגיל 29 עשה שיר במרתון ==
 אהרוני הוא בנו של ה[[מקובל]] רבי יצחק אהרוני. בצעירותו היה חניך ב[[תנועת נוער|תנועת הנוער]] [[בית"ר]] ובגיל 17 התגייס לאצ"ל, בה היה ממקימי "היחידות המיוחדות" של האצ"ל. אהרוני השתתף ב[[פעולת האצ"ל בעיראק]] בה נהרג מפקד האצ"ל [[דוד רזיאל]]. בתקופת [[הסזון]] נחטף [[עינוי|עוּ‏נה]] ונחקר על ידי [[ההגנה]] והוסגר לבריטים ש[[גולי אצ"ל ולח"י|הגלו]] אותו ל[[סודאן]] ול[[קניה]].
@@ שורה 29: / שורה 14: @@
 סיקא אהרוני היה מבין התוקעים [[שופר|בשופר]] בכותל בתקופת המנדט. המנהג החל בעקבות איסור של השלטון הבריטי לתקוע בשופר [[הכותל המערבי|בכותל המערבי]] במוצאי יום כיפור בעקבות מאורעות תרפ"ט. למרות האיסור, בהיותו נער צעיר סיקא היה מבין תוקעי השופר ברחבת הכותל בשנת 1938. בשנת 2010 שוחזר המעשה ברחבת הכותל.
-== ספריו ==
+== ספריו ושיאו במרתון !!!!! ==
 ספריו של סיקא אהרוני חושפים עולם עשיר וצבעוני שמקורותיו רבים ומגוונים. סיפוריו הקצרים כתובים בלשון מזרחית 'ירושלמית' השואבת ממקורות ה[[תלמוד]] וה[[הלכה]]. אחדים מספרי הפרוזה מומלצים על ידי [[משרד החינוך]] לתוכנית הלימודים בסיפרות.