ברכת המשפט

ברכת המשפט היא הברכה האחת עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והשנייה מבין הבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת קיבוץ גלויות, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה).

נוסח הברכה

הָ‏‏‏שִׁיבָ‏ה שׁוֹ‏פְטֵינוּ‏ כְבָ‏רִאשוֹ‏נָ‏ה וְיוֹ‏עֲצֵינוּ‏ כְבַ‏תְחִילָ‏ה וְהָ‏סֵר מִמֶ‏נּ‏וּ‏ יָ‏גוֹ‏ן וַ‏אֲנָ‏חָ‏ה וּ‏מְלֹ‏ךְ עָ‏לֵינוּ‏ אַ‏תָ‏ה ה' לְבַ‏דְךָ‏ בְחֶ‏סֶ‏ד וּ‏בְרַ‏חֲמִים בְצֶ‏דֶ‏ק וּ‏בְמִשְׁפָ‏ט. בָ‏רוּ‏ךְ אַ‏תָ‏ה ה', מֶ‏לֶ‏ךְ אוֹ‏הֵב צְדָ‏קָ‏ה וּ‏מִשְפָ‏ט

שינויים

בעשרת ימי תשובה, במקום המילים "מֶ‏לֶ‏ךְ אוֹ‏הֵב צְדָ‏קָ‏ה וּ‏מִשְפָ‏ט" יאמר "הַ‏מֶ‏לֶ‏ךְ הַ‏מִשְׁפָ‏ט". אדם השוגה ואומר בעשרת ימי תשובה "מלך אוהב צדקה ומשפט" אם נזכר לפני סיום העמידה חוזר לברכת השיבה, ואם סיים העמידה חוזר לראש.

הרב קוק מסביר שינוי זה שנעשה בנוסח התפילה בכך שבכל השנה שופט האל את בני האדם במשפט וברחמים (בצדק), אולם בעשרת ימי תשובה, בהם שערי השמים פתוחים, אם אדם לא חוזר בתשובה, לא יזוכה מן הדין ברחמים אלא יעמוד למשפט.

הביטוי "המלך המשפט" אינו מהווה סומך ונסמך אלא מדובר בשני תארים של האל - הוא גם המלך, וגם מקור המשפט.

רקע היסטורי ומיקום הברכה

ככל הנראה, אף ברכה זו, בדומה לברכת קיבוץ גלויות, הותקנה עוד לפני חורבן בית שני; ומאחר שהברכה נתקנה בתקופה בה עדיין היו בתי דין יהודיים בארץ ישראל, וכן פעלו בה מוסדות משפטיים כגון הסנהדרין, נראה כי היא מתכוונת לגאולה של אחרית הימים ולא להקמת בתי משפט - וכמו כן נראה שהמילים "שופטים" ו"יועצים" אינן מכוונות לשופטים ומשפטנים למיניהם, אלא קוראות לחידוש חרות לאומית תחת הנהגה עצמאית ראויה, דוגמת זו שבימי שפוט השופטים או זו שבימים הטובים של שלטון בית דוד (אז השופטים והמלכים שימשו גם כמנהיגים מדיניים וגם היו יושבים לשפוט את העם; וראו: שופטים ד' 4 - 5; שמ"א ז' 15 - ח' 6; שמ"ב ט"ו 2 - 6; ירמיה כ"ב 1 - 5, 13 - 17). מה שמחזק את ההשערה כי מדובר בברכה שענינה תקווה לגאולה זו העובדה שהיא נסמכת על שני קטעים מספר ישעיהו שעניינם גאולה:

"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק--קִרְיָה, נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה." (ישעיהו א' 26 - 27).

"וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל-רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה." (ישעיהו ל"ה 10).

אפשר שבדומה לברכת קיבוץ גלויות אשר פותחת בבקשה ל"חרות", כך גם ניסוח ברכת המשפט מרמז לשאיפה להשתחרר מעול שלטונם, חוקיהם ומשפטם של הרומאים (הכוונה לאותם המשפטים שערכו נציבי הרומאים, כגון פונטיוס פילאטוס, ליהודים שונים); ואפשר גם שבעקבות האכזבה ממלכות בית חשמונאי והורדוס, ו-או משלטונם ומשפטם של הכהנים שפעלו בכפיפות לשלטון הרומי, ניסוח הברכה מרמז לשאיפה לחזור לתקופת השופטים - שבה ה' לבדו מלך על ישראל ושפט את העם באמצעות נביאים ושופטים שפעלו בהשראתו הישירה, ולא באמצעות מלך ושושלת שלטונית - תקופה אשר נחשבת במקרא לשלב הראשוני והטהור ביותר של מערכת היחסים בין ה' והעם (וראו: שופטים ב' 16 - 18; שופטים ח' 22 - 23; שמ"א ח' 4 - 7; שמ"א י"ב 6 - 13). עם חורבן הבית השני קיבלה ברכה זו משמעות נוספת ויתרה - הבעת שאיפה שכחלק משלבי הגאולה, גם הקמת המדינה המחודשת באחרית הימים (לאחר קיבוץ הגלויות) תדמה לתקופת כיבוש הארץ וימי שפוט השופטים, ותתבסס על שחרור מעול שלטון הגויים וחוקייהם (שנכפו על העם בגולה) ועל הקמת מערכת שלטון ומשפט צדק יהודיים עצמאיים בהשראה אלוהית ישירה.

קישורים חיצוניים

• הרב ירון, ברכת המשפט, אתר קיבוץ בארות יצחק