משה גליקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:55, 26 באפריל 2014

משה גליקין (19 בנובמבר 1874 - יולי 1973) היה מייסד חוות מגדל, חבר הוועד הלאומי באסיפת הנבחרים הראשונה, ציר ל[[הקונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים, ממיסדי שכונת הדר הכרמל בחיפה ואזרח כבוד שלה.

קורות חיים

גליקין נולד לשלמה במוסקבה. ב-1889 התוודע לציונות בעקבות הספדו של יעקב מאז"ה על רבה של העיר בויסק. הוא החל ללמוד על תנועות ציוניות כחיבת ציון וביל"ו. ב-1892 הגשים את חלומו ועלה לארץ ישראל. בארץ קבע את משרום מושבו בעין זיתים שם עבד על אדמת אגודת האלף ממינסק.
ב-1894 חזר לרוסיה על מנת להתגייס, על פי החוק, לצבא. הוא קיבל תעודת שחרור והחל לעבוד בקאזאן בחברת נפט. שם היה פעיל בתנועת סטודנטים ציונית. ב-1889 עבר ללייפציג והתחיל ללמוד מכון הטכני ובאוניברסיטה המקומית. באפריל 1900 היה ממייסדי הפרקציה הדמוקרטית שהייתה מושפעת מאחד העם ודגלה בהרחבת התנועה הציונית והפיכתה לתנועה עממית ודמוקרטית.

ב-1908 נפגע מתאונת דרכים ובפיצויים שב לארץ ישראל. ב-1909 נרכשו אדמות חוות מגדל וגליקין הוזמן לייסד ולנהל את החווה. גליקין ביקש מהסתדרות החורש (מוסד אשר נבחר על ידי הפועלים החקלאיים שהיה כמו המרכז החקלאי בראשיתו) פועלים לעבודה. הסתדרות החורש שלחה כ-15 פועלים ופועלות ובסוף השנה כבר ניו למעלה מ- 60 פועלת ופועל. תחת ניהולו המתה החווה פועלים ביניהם: א. ד. גורדון ויוסף טרומפלדור עם הקומונה שבראשה עמד.

בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 בנה את ביתו בחיפה. הבית נבנה בשכונת "הטכניקום" (רחוב אחד העם 5 של ימינו) לצד בתיהם של אסתר ואפרים קראוזה ושמואל פבזנר. תכנון הבית נעשה על ידי הנס סובלזון^[1]. סובלזון היה אדריכל שתכנן מספר בתים בחיפה^[2]. הבית, עם המגדל המחודד((הערה|ראו להשוואה את בית נתנזון ברחוב ירושלים.}}, שימש כפנסיון "וילה מגדל" (על שם החווה אותה ניהל). כיאות לצמחנותו של גליקין היה הפנסיון טבעוני וכלל 18 חדרים.

בזמן מלחמת העולם השנייה שהה בשוויץ שם נפגש, לעיתים, עם בנו, תבנית:חלל מערכות ישראל, ששירת בצבא הבריטי. לאחר המלחמה חזרה המשפחה לחיפה ותודי נהרג במלחמת העצמאות.

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "משה גליקין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 479
ג. שרוני, חווג'ה גליקין ממגדל, מעריב, 3 באוקטובר 1969

הערות שוליים

^ 1890–1961 עלה 1926.
^ אמריה קהת, תיירת בעירי - סיפורי בתים ואנשים באחוזת הרברט סמואל, העמותה לתולדות חיפה, 2013, עמ' 153

[1] 1890–1961 עלה 1926.

[2] אמריה קהת, תיירת בעירי - סיפורי בתים ואנשים באחוזת הרברט סמואל, העמותה לתולדות חיפה, 2013, עמ' 153

[1]

[2]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==קורות חיים==
-גליקין נולד לשלמה ב[[מוסקבה]]. ב-[[1889]] התוודע ל[[ציונות]] בעקבות הספדו של [[יעקב מאז"ה]] על רבה של העיר בויסק. הוא החל ללמוד על תנועות ציוניות כ[[חיבת ציון]] ו[[ביל"ו]]. ב-[[1892]] הגשים את חלומו ועלה ל[[ארץ ישראל]]. בארץ קבע את משרום מושבו ב[[עין זיתים]] שם עבד על אדמת [[אגודת האלף]] מ[מינסק]]. {{ש}}
+גליקין נולד לשלמה ב[[מוסקבה]]. ב-[[1889]] התוודע ל[[ציונות]] בעקבות הספדו של [[יעקב מאז"ה]] על רבה של העיר בויסק. הוא החל ללמוד על תנועות ציוניות כ[[חיבת ציון]] ו[[ביל"ו]]. ב-[[1892]] הגשים את חלומו ועלה ל[[ארץ ישראל]]. בארץ קבע את משרום מושבו ב[[עין זיתים]] שם עבד על אדמת [[אגודת האלף]] מ[[מינסק]]. {{ש}}
 ב-[[1894]] חזר לרוסיה על מנת להתגייס, על פי החוק, לצבא. הוא קיבל תעודת שחרור והחל לעבוד ב[[קאזאן]] בחברת נפט. שם היה פעיל בתנועת סטודנטים ציונית. ב-[[1889]] עבר ל[[לייפציג]] והתחיל ללמוד מכון הטכני ובאוניברסיטה המקומית. באפריל 1900 היה ממייסדי [[הפרקציה הדמוקרטית]] שהייתה מושפעת מ[[אחד העם]] ודגלה בהרחבת התנועה הציונית והפיכתה לתנועה עממית ודמוקרטית.
-ב-[[1909]] נרכזו אדמות חוות מגדל וגליקין הוזמן לייסד ולנהל את החווה. גליקין ביקש מ[[הסתדרות החורש]] (מוסד אשר נבחר על ידי הפועלים החקלאיים שהיה כמו המרכז החקלאי בראשיתו) פועלים לעבודה. הסתדרות החורש שלחה כ-15 פועלים ופועלות ובסוף השנה כבר ניו למעלה מ- 60 פועלת ופועל. תחת ניהולו המתה החווה פועלים ביניהם: [[א. ד. גורדון]] ו[[יוסף טרומפלדור]] עם הקומונה שבראשה עמד.
+ב-[[1908]] נפגע מתאונת דרכים ובפיצויים שב לארץ ישראל. ב-[[1909]] נרכשו אדמות חוות מגדל וגליקין הוזמן לייסד ולנהל את החווה. גליקין ביקש מ[[הסתדרות החורש]] (מוסד אשר נבחר על ידי הפועלים החקלאיים שהיה כמו המרכז החקלאי בראשיתו) פועלים לעבודה. הסתדרות החורש שלחה כ-15 פועלים ופועלות ובסוף השנה כבר ניו למעלה מ- 60 פועלת ופועל. תחת ניהולו המתה החווה פועלים ביניהם: [[א. ד. גורדון]] ו[[יוסף טרומפלדור]] עם הקומונה שבראשה עמד.
+בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] בנה את ביתו בחיפה. הבית נבנה בשכונת "הטכניקום" (רחוב אחד העם 5 של ימינו) לצד בתיהם של [[אסתר שימקין|אסתר]] ו[[אפרים קראוזה]] ו[[שמואל פבזנר]]. תכנון הבית נעשה על ידי [[הנס סובלזון]]{{הערה|1890–1961 עלה 1926.}}. סובלזון היה אדריכל שתכנן מספר בתים בחיפה{{הערה|אמריה קהת, ''' תיירת בעירי - סיפורי בתים ואנשים באחוזת הרברט סמואל''', [[העמותה לתולדות חיפה]], 2013, עמ' 153}}. הבית, עם המגדל המחודד((הערה|ראו להשוואה את בית נתנזון ב[[רחוב ירושלים]].}}, שימש כפנסיון "וילה מגדל" (על שם החווה אותה ניהל). כיאות לצמחנותו של גליקין היה הפנסיון טבעוני וכלל 18 חדרים.
+בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] שהה ב[[שוויץ]] שם נפגש, לעיתים, עם בנו, {{חלל מערכות ישראל|תיאודור (תודי)|7970}}, ש[[מתנדבי הישוב לצבא בריטי|שירת ]] בצבא הבריטי. לאחר המלחמה חזרה המשפחה לחיפה ותודי נהרג ב[[מלחמת העצמאות]].
+==קישורים חיצוניים==
+* {{תדהר|1|479|משה גליקין}}
+* {{מעריב|ג. שרוני|חווג'ה גליקין ממגדל|1969/10/03|01900}}
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.