גבריאל פרייל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
{{אין תמונה|גבר}}
'''גבריאל פרייל''' ([[18 באוגוסט]] [[1911]], [[אסטוניה]] - [[5 ביוני]] [[1993]], [[ירושלים]]) היה [[מתרגם]] ו[[משורר]] [[יהודי-אמריקאי]] אשר כתב בעיקר ב[[עברית]], וגם ב[[יידיש]] וב[[אנגלית]]. חתן [[פרס ביאליק]] לספרות יפה לשנת [[1992]].
'''גבריאל פּרייל''' (ב[[אנגלית]]: Gabriel Preil;{{כ}} [[18 באוגוסט]] [[1911]], [[אסטוניה]] - [[5 ביוני]] [[1993]], [[ירושלים]]) היה [[מתרגם]] ו[[משורר]] [[יהודי-אמריקאי]] אשר כתב בעיקר ב[[עברית]], וגם ב[[יידיש]] וב[[אנגלית]]. חתן [[פרס ביאליק]] לספרות יפה לשנת [[1992]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
פרייל נולד בדורפאט שב[[אסטוניה]] וגדל בקראקס שב[[ליטא]], שם למד בגימנסיה עברית. בהיותו בן עשר נפטר אביו וכעבור שנתיים עבר עם אמו ל[[ארצות הברית]], שם התגורר סבו במדינת [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]]. פרייל התגורר ברובע [[ברונקס]] עם אמו ואביו החורג. הוא למד בסמינר המורים וב-Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary, היום חלק מה[[ישיבה יוניברסיטי]].
פרייל נולד ב[[דורפאט]] שב[[אסטוניה]] וגדל [[בקראקס]] שב[[ליטא]], שם למד ב[[גימנסיה]] עברית. בהיותו בן עשר נפטר אביו וכעבור שנתיים [[הגירה לארצות הברית|היגר עם אמו לארצות הברית]], שם התגורר סבו במדינת [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]]. פרייל התגורר ברובע [[ברונקס]] עם אמו ואביו החורג. הוא למד בסמינר המורים וב[[ישיבת רבנו יצחק אלחנן]] (כיום בית המדרש לרבנים של [[ישיבה יוניברסיטי]]).


בארצות הברית הושפע משירת משוררי יידיש, ובמיוחד מתנועת ה[[אינזיך]] שהחלה לפעול באותם ימים וכן ממשוררים ישראלים צעירים. בנוסף הושפע ממשוררים אמריקאים כמו [[וולט ויטמן]]. שירו הראשון נכתב ביידיש בשנת 1936 ובאותה שנה הופיע ב"[[הדואר]]" שערך מנחם ריבולוב שירו הראשון בעברית, "מזמור החיילים המתים". כל ספרי השירה של פרייל נכתבו בעברית, למעט אחד שנכתב ביידיש. כמו כן עסק ב[[תרגום]] מעברית לאנגלית ולהיפך, בין השאר תירגם את שירתם של [[קרל סנדברג]], [[רוברט פרוסט]] ו[[רובינזון ג'פרס]].
בארצות הברית הושפע משירת משוררי יידיש, ובמיוחד מתנועת ה[[אינזיך]] שהחלה לפעול באותם ימים וכן ממשוררים ישראלים צעירים. בנוסף הושפע ממשוררים אמריקאים כמו [[וולט ויטמן]]. שירו הראשון נכתב ביידיש בשנת 1936 ובאותה שנה הופיע ב"[[הדואר]]" שבעריכת [[מנחם ריבולוב]] שירו הראשון בעברית, "מזמור החיילים המתים". כל ספרי השירה של פרייל נכתבו בעברית, למעט אחד שנכתב ביידיש. כמו כן עסק ב[[תרגום]] מעברית לאנגלית ולהפך, בין השאר תירגם את שירתם של [[קרל סנדברג]], [[רוברט פרוסט]] ו[[רובינזון ג'פרס]].


בשנת [[1968]] ביקר לראשונה ב[[ישראל]] כאורחו של נשיא המדינה, [[זלמן שזר]]. בשנת [[1972]] קיבל תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מה[[היברו יוניון קולג']] ב[[ניו יורק]].{{הערה|{{דבר||תואר כבוד למשורר העברי גבריאל פרייל|1972/06/30|02111}}}}
בשנת [[1968]] ביקר לראשונה ב[[ישראל]] כאורחו של [[נשיא המדינה]] [[זלמן שזר]]. בשנת [[1972]] קיבל תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מה[[היברו יוניון קולג']] ב[[ניו יורק]].{{הערה|{{דבר||תואר כבוד למשורר העברי גבריאל פרייל|1972/06/30|02111}}.}}


פרייל נפטר בירושלים בשנת 1993, בעת ביקור לכבוד יציאת ספרו.
פרייל נפטר בירושלים בשנת 1993 בעת ביקור לכבוד יציאת ספרו.


== מספריו ==
== מספריו ==
שורה 65: שורה 65:
[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]
[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]
[[קטגוריה:משוררים עבריים]]
[[קטגוריה:משוררים עבריים]]
[[קטגוריה:מתרגמים מעברית לאנגלית]]
[[קטגוריה:מתרגמים מאנגלית לעברית]]
[[קטגוריה:מתרגמים יהודים]]
[[קטגוריה:סופרים יהודים אמריקאים]]

גרסה מ־19:38, 27 באפריל 2014

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

גבריאל פּריילאנגלית: Gabriel Preil;‏ 18 באוגוסט 1911, אסטוניה - 5 ביוני 1993, ירושלים) היה מתרגם ומשורר יהודי-אמריקאי אשר כתב בעיקר בעברית, וגם ביידיש ובאנגלית. חתן פרס ביאליק לספרות יפה לשנת 1992.

ביוגרפיה

פרייל נולד בדורפאט שבאסטוניה וגדל בקראקס שבליטא, שם למד בגימנסיה עברית. בהיותו בן עשר נפטר אביו וכעבור שנתיים היגר עם אמו לארצות הברית, שם התגורר סבו במדינת ניו יורק. פרייל התגורר ברובע ברונקס עם אמו ואביו החורג. הוא למד בסמינר המורים ובישיבת רבנו יצחק אלחנן (כיום בית המדרש לרבנים של ישיבה יוניברסיטי).

בארצות הברית הושפע משירת משוררי יידיש, ובמיוחד מתנועת האינזיך שהחלה לפעול באותם ימים וכן ממשוררים ישראלים צעירים. בנוסף הושפע ממשוררים אמריקאים כמו וולט ויטמן. שירו הראשון נכתב ביידיש בשנת 1936 ובאותה שנה הופיע ב"הדואר" שבעריכת מנחם ריבולוב שירו הראשון בעברית, "מזמור החיילים המתים". כל ספרי השירה של פרייל נכתבו בעברית, למעט אחד שנכתב ביידיש. כמו כן עסק בתרגום מעברית לאנגלית ולהפך, בין השאר תירגם את שירתם של קרל סנדברג, רוברט פרוסט ורובינזון ג'פרס.

בשנת 1968 ביקר לראשונה בישראל כאורחו של נשיא המדינה זלמן שזר. בשנת 1972 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מההיברו יוניון קולג' בניו יורק.[1]

פרייל נפטר בירושלים בשנת 1993 בעת ביקור לכבוד יציאת ספרו.

מספריו

  • נוף, שמש וכפור : שירים (ניו-יורק : אוהל, תש"ה 1944)
  • נר מול כוכבים : שירים (ירושלים : מוסד ביאליק, 1954)
  • מפת ערב : שירים (תל אביב : דביר, תשכ"א 1961)
  • אהרן שבתאי, גבריאל פרייל, מבחר שירים ודברים על יצירתו, (תל אביב : מחברות לשירה, 1965)
  • לידער (ניו יאָרק : המחבר, 1966) <"ארויסגעגעבן מיט דער מיטהילף פון יידישן פען-קלוב און דעם ליזא און ווילי שאר ליטעראטור-פאָנד, ביים אלוועלטליכן יידישן קולטור קאָנגרעס">
  • האש והדממה : שירים (רמת-גן : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת "מסדה", 1968)
  • מתוך זמן ונוף : שירים מקובצים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ג 1972)
  • שירים משני הקצוות (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשל"ו 1976)
  • ילקוט שירים / ליקט והוסיף מבוא והסברים ראובן בן-יוסף (תל אביב : יחדיו, תשל"ח 1978)
* Autumn music : selected poems of Gabriel Preil / edited by Howard Schwartz ; with an introduction by Yael Feldman ; translated by Laya Firestone ... [et al.] (St. Louis : Cauldron Press, 1979)
  • אדיב לעצמי : שירים 1976־1979 (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"א 1980)
  • Sunset possibilities and other poems / translated and with an introduction by Robert Friend ; with a preface by T. Carmi (Philadelphia : Jewish Publication Society, 5746 - 1985)
  • חמישים שיר במדבר : שירים 1980־1985 (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ"ז 1987)
  • To be recorded / translated by Estelle Gilson (Merrick, NY : Cross-Cultural Communications, 1992)
  • אספן סתווים : שירים 1972־1992 / ערך והוסיף מסה על שירת פרייל דן מירון (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ"ג)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

על יצירתו:

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקודם:
ס. יזהר
פרס ביאליק לספרות יפה
1992
הבא:
דוד אבידן, עמליה כהנא-כרמון