יום הקרבות של 7 באפריל 1967 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תיאור\1
שורה 41: שורה 41:


==תוצאות יום הקרבות==
==תוצאות יום הקרבות==
בסך הכל הופלו לסורים שישה מטוסי [[מיג 21]], שהיו מטוסי הירוט [[ברית המועצות|הסוביטיים]] המתקדמים ביותר. כל המטוסים הופלו בירי תותחים. שניים מהמטוסים הופלו מעל [[דמשק]] אחרים מעל [[רמת הגולן]] ו[[ירדן]].
בסך הכל הופלו לסורים שישה מטוסי [[מיג 21]], שהיו מטוסי הירוט [[ברית המועצות|הסוביטיים]] המתקדמים ביותר. כל המטוסים הופלו בירי תותחים. שניים מהמטוסים הופלו מעל [[דמשק]] ואחרים מעל [[רמת הגולן]] ו[[ירדן]].
מספר לא ידוע של טנקים, סוללות תותחים ומבנים סוריים נפגעו.
מספר לא ידוע של טנקים, סוללות תותחים ומבנים סוריים נפגעו.
לצה"ל הרוג אחד.
לצה"ל הרוג אחד.

גרסה מ־19:10, 7 במאי 2014

תבנית:קרב קרבות 7 באפריל 1967 הם רצף של קרבות שהתפתחו ב-7 באפריל 1967 בין צה"ל לבין צבא סוריה כתוצאה מתקיפת חקלאים ישראלים שעיבדו את הקרקעות הסמוכות לאזורים המפורזים על ידי צבא סוריה. בקרבות השתתפו בעיקר חילות האוויר והשריון משני הצדדים ובמהלכם הופלו שישה מטוסי מיג 21 סוריים ונפגעו טנקים ומתקנים סוריים.

רקע

ב-25 בינואר 1967 נפגשו נציגי ישראל וסוריה במטרה להסדיר את זכויות העיבוד החקלאיות בחלקות הסמוכות לשטחים המפורזים בכל צד. הצדדים הגדירו גבולות עיבוד והתחייבו להימנע מתקיפה של חקלאים מהצד שכנגד. בשבועות שלאחר ההסכם הפרו הסורים את ההסכמות ורועים סוריים חדרו לשטח ישראל עם עדריהם. החל מ-2 באפריל יזמו הסורים תקריות ופתחו באש לעבר חקלאים ישראלים. תקיפה חמורה במיוחד ארעה ב-7 באפריל, כשלעבר טרקטור ישראלי שהחל בעבודה עם שחר בסמוך לקיבוץ האון שממזרח לכנרת נפתחה אש מקלעים ותותחי נ"מ 37 מ"מ מהמוצב הסורי "עמרת עז א-דין". בשל הנחיתות הארטילרית של צה"ל הוחלט שלא להגיב באש תותחים וראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, אישר תקיפה של חיל האוויר הישראלי.

מהלך הקרבות

החל מהשעה 10:00 בבוקר החלו חילופי אש בין כוחות צה"ל לבין המוצבים הסוריים כולל ירי מרגמות 120 מ"מ וירי טנקים. בירי נהרג קצין צה"ל, סגן משנה תבנית:נזכור ונפגעו שלושה טרקטורים חקלאיים. לסורים נפגע טנק פנצר, פוצץ מצבור תחמושת ונפגעו מבנים.

בשעה 13:32 הוזנקו מטוסי הפצצה מדגם ווטור של חיל האוויר הישראלי והחלו תוקפים מוצבים סוריים וסוללות תותחים בדרום רמת הגולן. לאחריהם הפציצו גם מטוסי מיסטר, אוראגן וסופר מיסטר. בתגובה שיגר חיל האוויר הסורי בסמוך לשעה 14:00 מטוסי ירוט. מטוסי ההפצצה הישראליים הפסיקו את פעילותם ועזבו את האזור לאחר 28 דקות של הפצצה מחשש ליירוטם. כנגד מטוסי היירוט הסוריים הוזנקו מטוסי מיראז' 3 מטייסת הקרב הראשונה. בקרב אוויר שהתפתח באזור שבין קונייטרה לדמשק הופלו בסמוך לשעה 13:58 שני מטוסי מיג 21, האחד על ידי סרן יפתח ספקטור והשני על ידי סרן תבנית:נזכור[1].

לאחר הפלת שני המיגים, הזניקו הישראלים והסורים מטוסי יירוט נוספים שניהלו קרבות אוויר ושבו לבסיסם ללא הפלות.

בשעה 15:25, חידש חיל האוויר הישראלי את ההפצצה על סוללות תותחים סוריות שהחלו מפגיזות את קיבוץ גדות ופגע בתשע מהן. אך שוגרו כנגדו שוב מטוסי ירוט סוריים. שוב הוזנקו כנגד המטוסים הסוריים מטוסי מיראז', הפעם מטייסת העטלף. בקרב אוויר נוסף שהתפתח הופל מיג 21 בתותחים דרומית לדמשק על ידי רס"ן רן פקר.

בשעה 16:16 שיגר חיל האוויר הסורי רביעיית מטוסי ירוט נוספים לעבר המטוסים הישראלים שעדיין שהו באזור הקרבות. בקרבות אוויר שהתפתחו ביניהם הופלו שלושה מטוסי מיג 21 על ידי רס"ן עזרא דותן, סרן אבי לניר וסרן אבנר סלפק. המיג הרביעי נמלט. במהלך קרב האוויר הצמוד חלף מטוסו של אבי לניר בתוך אש ההתפוצצות של המיג שיירט ומטוסו התכסה בפיח שלא איפשר ראות מתא הטייס. לניר המשיך בטיסה כשמטוס מיראז' מלווה אותו ולבסוף הנחית את מטוסו בשלום. לימים כונה האירוע בשם "פרשת המיראז' השחור".

תוצאות יום הקרבות

בסך הכל הופלו לסורים שישה מטוסי מיג 21, שהיו מטוסי הירוט הסוביטיים המתקדמים ביותר. כל המטוסים הופלו בירי תותחים. שניים מהמטוסים הופלו מעל דמשק ואחרים מעל רמת הגולן וירדן. מספר לא ידוע של טנקים, סוללות תותחים ומבנים סוריים נפגעו. לצה"ל הרוג אחד. בערב אותו יום קרבות, העלה הרמטכ"ל יצחק רבין את מפקד חיל האוויר, מוטי הוד מדרגת אל"ם לדרגת אלוף, בקיצור פז"ם כהוקרה על ההישגים בקרבות האוויר[2].

לאחר הקרב פנתה סוריה לברית המועצות בבקשה לסיוע ובעיקר לרכש סוללות טילי קרקע אוויר. ב-21 באפריל נקרא כתריאל כ"ץ שגריר ישראל במוסקבה לקרמלין והוזהר באזהרה חמורה לבל תתקוף ישראל שוב את שכנותיה[3]. ב-11 במאי הודיע ראש הממשלה לוי אשכול כי אם תימשכנה ההתגרויות הסוריות תפעל ישראל בהיקף נרחב עוד יותר מזה שפעלה בקרבות של ה-7 באפריל. יום הקרבות היה ביטוי להסלמה בין סוריה לישראל ערב מלחמת ששת הימים, שפרצה כחודש לאחר יום קרבות זה.

לאחר הקרב הגיעה לסוריה משלחת של קצינים בכירים מצבא מצרים שביקשו ללמוד את פרטי הקרבות. בתום הפגישות הצהיר מפקד צבא היבשה של מצרים, גנרל עאבד אל מוחסן כמאל מורתגי כי מצרים וסוריה מוכנות למלחמה כנגד ישראל וכי יש ברשותן "נשק סודי הרסני ביותר". יש הרואים ביום קרב זה כתחילתה של ההסלמה שהובילה למלחמת ששת הימים[4]

לקריאה נוספת

  • אטלס כרטא, עשור שני, משרד הביטחון ההוצאה לאור, ירושלים, 1980, עמ' 30.
  • תיאור הקרב באתר מרקיע שחקים
  • דדו : 48 שנה ועוד 20 יום, כרך א', תל אביב: ספרית מעריב, 1978, עמ' 117-120.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בפועל נזקפו שתי ההפלות לזכות יפתח ספקטור.
  2. ^ שמשון עופר, מפקד החיל עושה חיל, דבר, 11 באפריל 1967
  3. ^ איזווסטיה:אגרת גינוי ואזהרה סובייטית נמסרה לשגריר ישראל, דבר, 27 באפריל 1967
  4. ^ חנוך ברטוב, דדו : 48 שנה ועוד 20 יום, כרך א', תל אביב: ספרית מעריב, 1978, עמ' 117. ‏