כיתת כוננות – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: על פי, תוכנ\1ת, \1 |
הסרת קטגוריה שמשמשת ליישובים בלבד ולא לנושאים אחרים. דרושה עריכה משמעותית לערך זה. |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
[[קטגוריה:ישראל: צבא וביטחון]] |
[[קטגוריה:ישראל: צבא וביטחון]] |
||
[[קטגוריה:התנחלויות ביהודה ושומרון]] |
|||
גרסה מ־18:18, 18 במאי 2014
כיתת כוננות קיימת במרבית היישובים ביהודה ושומרון ועוטף עזה. הכיתה מורכבות מתושבי היישוב, שעברו הכשרה מיוחדת, ותפקידן לתת מענה ראשוני ואפקטיבי לאירוע חבלני ביישוב עד הגעת כוחות הצבא ולסייע לכוחות הביטחון לאחר הגעתם.
צוות כוננות יישובי מורכב מ- 15 לוחמים בממוצע, כאשר הלוחמים הם מתנדבים מאומנים היטב שתפקידו לתת מענה בזמן אמת בכל אירוע פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) בתחומי היישוב על פי תוכנית פעולה ותרגולות סדורות מראש.
כיתות הכוננות הקמו בשנות התשעים באופן כללי ברחבי יהודה ושומרון כצורך השעה עם השנים חלה התמקצעות ובנית מערך אימונים במיתקן אימונים מיוחד שהוקם לשם כך ופיתוח תורת לחימה ייחודית לאנשי צוות הכוננות.
בשנת 2002 בעקבות הפיגוע בציר המתפללים צה"ל שידרג את ההכרה בכיתות הכוננות ואנשיה והכיר בהם כחיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם. [1]
מלבד המילואים שהם עושים ביחידותיהם, מגויסים חברי כיתות הכוננות לשני ימי מילואים נוספים מדי שנה, בהם מאומנים להתמודד עם מגוון רחב של תרחישים, כמו חדירת מחבלים ליישוב, התמודדות עם חוטפים המחזיקים בני ערובה והשתלטות על מבנה שבו שוהים מחבלים.
בכל האירועים בהם חדרו מחבלים ליישובי יו"ש בשנים האחרונות היו חברי כיתת הכוננות הראשונים להגיע לזירה והראשונים שנלחמו במחבלים.[2] בכמה מקרים ההתערבות המהירה של חברי כיתות הכוננות הצילה חיי אדם, ובכמה מקרים שילמו חברי כיתות הכוננות בחייהם בזמן הלחימה.
הערות שוליים
- ^ צה"ל בוחן אפשרות להכרה יחודית במערך כיתות הכוננות האזרחית ביו"ש, באתר ערוץ 7
- ^ נדב שרגאי, תמרה טראובמן, עמוס הראל, המחבל חדר לאיתמר, נכנס לבית משפחת שבו, התבצר וירה לכל עבר במשך כשעה, באתר הארץ, 21 ביוני 2002