קוליפון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא קרה
שורה 8: שורה 8:
* אורי וורטהיים, [http://www.kaseta.net/2008/01/blog-post.html לייבל התקליטים קוליפון]
* אורי וורטהיים, [http://www.kaseta.net/2008/01/blog-post.html לייבל התקליטים קוליפון]
* נויה כוכבי, [http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1021,209,38367,.aspx האוצר הבלום של המוזיקה המזרחית], [[עכבר העיר]], 22 ביולי 2009
* נויה כוכבי, [http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1021,209,38367,.aspx האוצר הבלום של המוזיקה המזרחית], [[עכבר העיר]], 22 ביולי 2009
* {{הארץ|סגול 59|"ג'ו עמר מכר יותר תקליטים מאריק אינשטיין"|1.2294122|10 באפריל 2014}}


[[קטגוריה:ישראל: תרבות]]
[[קטגוריה:ישראל: תרבות]]

גרסה מ־12:19, 29 במאי 2014

קוליפון, חברת תקליטים, אולפן הקלטות וחנות לתקליטים ופטיפונים, עסק משפחתי שנמצא בכיכר השעון ביפו (רחוב רזיאל מס' 29). החברה היא עסק משפחתי שפעל מחוץ לזרם המרכזי של התרבות בישראל, החל משנות החמישים המוקדמות ועד שנות השמונים. קוליפון הייתה החלוצה בתחום "מוזיקת הקסטות" (בתקליטים) בישראל וגם מרכז להפצת תרבות ישראלית אלטרנטיבית. היום נקרא העסק בשם "האחים אזולאי".

חברת קוליפון הייתה אבן דרך בהתפתחות המוזיקה המזרחית והים תיכונית בישראל, הכתובת הראשונה אליה פנו אמנים מתחילים בעיקר מתחום הזמר המזרחי. החברה הפיצה מוזיקה ערבית, תימנית, מרוקאית, יוונית וישראלית. בין האמנים הראשונים בשנות החמישים שהוקלטו על גבי תקליטים במהירות 78 סיבובים לדקה היו ג'ו עמאר פילפל אל-מסרי ושלמה דחיאני.

החברה בבעלותם של האחים מאיר, יצחק (זאקי) ודוד אזולאי פעלה כמעט במחתרת, באמצעים ביתיים ובכלים בסיסיים ומיידיים, דבר שהוזיל את ההוצאות על התקליטים הראשונים שהיו בעיקר תקליטוני סינגל. בשנות השישים הוקלטו בחברה זוהרה אלפסיה, ריימונד אבקסיס, אריס סאן, טריפונס, לויטרוס, נינו ניקולאדיס, סטלוס, סמיר שוקרי, בני אלבז, להקת צלילי העוד, ג'ו עמר ועוד.

קישורים חיצוניים