פרנסואה הראשון, מלך צרפת – הבדלי גרסאות
מ קישורים פנימיים, עריכה, עיצוב |
סיבת מותו+קטגוריה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
פרנסואה היה בן דודו מדרגה שלישית של [[שארל השמיני, מלך צרפת|שארל השמיני]] ונכד דודו של המלך [[לואי השנים עשר מלך צרפת|לואי השנים עשר]], שלא היה לו בן זכר שיוכל לרשת אותו. אחרי מותו של לואי השנים עשר ב-[[1 בינואר]] 1515, ירש פרנסואה את כתרו ומלך בשם פרנסואה הראשון. שנה לפני כן הוא נישא לקלוד, בתו של המלך לואי השנים עשר, שילדה לו שבעה ילדים ונפטרה בשנת [[1524]]. בשנת [[1530]] נישא פרנסואה לאלינור מאוסטריה, אך לא היו לו ילדים ממנה. |
פרנסואה היה בן דודו מדרגה שלישית של [[שארל השמיני, מלך צרפת|שארל השמיני]] ונכד דודו של המלך [[לואי השנים עשר מלך צרפת|לואי השנים עשר]], שלא היה לו בן זכר שיוכל לרשת אותו. אחרי מותו של לואי השנים עשר ב-[[1 בינואר]] 1515, ירש פרנסואה את כתרו ומלך בשם פרנסואה הראשון. שנה לפני כן הוא נישא לקלוד, בתו של המלך לואי השנים עשר, שילדה לו שבעה ילדים ונפטרה בשנת [[1524]]. בשנת [[1530]] נישא פרנסואה לאלינור מאוסטריה, אך לא היו לו ילדים ממנה. |
||
== |
==פעילותו הצבאית== |
||
המלך פרנסואה הראשון טען לכתר [[הקיסרות הרומית הקדושה]] ופתח בסדרת מלחמות ב[[איטליה]]. ב[[קרב מאריניאנו]] (13 - 14 בספטמבר 1515) ניצח את צבא השכירים השווייצרי של [[דוכס]] [[מילאנו]] מאסימיליאנו ספורצה (בנו של [[לודוביקו ספורצה]]) והשתלט על העיר. המלך פרנסואה הראשון ניסה לכרות ברית עם [[הנרי השמיני מלך אנגליה]] כנגד הקיסר [[קרל החמישי]], וב-[[1520]] התנהל משא ומתן בין שני המלכים ב[[שדה אריג הזהב]] (ליד העיר [[קאלה]]) שהסתיים ללא תוצאות. ב-[[24 בפברואר]] [[1525]] הובס פרנסואה הראשון ב[[קרב פאביה]] שבצפון איטליה בידי קרל החמישי ונלקח ב[[שבי]] ל[[מדריד]]. על פי הסכם מדריד ([[14 בינואר]] [[1526]]) ויתר על כל תביעותיו באיטליה ועל כל נחלותיו ב[[ארצות השפלה]] ובגבולותיה של צרפת עם הקיסרות הרומית הקדושה. ב-[[6 במרץ]] של אותה שנה שוחרר מן השבי וחצה את הגבול לצרפת בעוד ששני בניו הובאו לעיר [[באיון]] שבדרום מערב צרפת, וב-[[15 במרץ]] הגיעו למדריד כ[[בן ערובה|בני ערובה]] למילוי תנאי ההסכם. לאחר שחרורו התכחש פרנסואה הראשון לתנאי ההסכם בטענה כי נכפו עליו בהיותו בשבי. |
המלך פרנסואה הראשון טען לכתר [[הקיסרות הרומית הקדושה]] ופתח בסדרת מלחמות ב[[איטליה]]. ב[[קרב מאריניאנו]] (13 - 14 בספטמבר 1515) ניצח את צבא השכירים השווייצרי של [[דוכס]] [[מילאנו]] מאסימיליאנו ספורצה (בנו של [[לודוביקו ספורצה]]) והשתלט על העיר. המלך פרנסואה הראשון ניסה לכרות ברית עם [[הנרי השמיני מלך אנגליה]] כנגד הקיסר [[קרל החמישי]], וב-[[1520]] התנהל משא ומתן בין שני המלכים ב[[שדה אריג הזהב]] (ליד העיר [[קאלה]]) שהסתיים ללא תוצאות. ב-[[24 בפברואר]] [[1525]] הובס פרנסואה הראשון ב[[קרב פאביה]] שבצפון איטליה בידי קרל החמישי ונלקח ב[[שבי]] ל[[מדריד]]. על פי הסכם מדריד ([[14 בינואר]] [[1526]]) ויתר על כל תביעותיו באיטליה ועל כל נחלותיו ב[[ארצות השפלה]] ובגבולותיה של צרפת עם הקיסרות הרומית הקדושה. ב-[[6 במרץ]] של אותה שנה שוחרר מן השבי וחצה את הגבול לצרפת בעוד ששני בניו הובאו לעיר [[באיון]] שבדרום מערב צרפת, וב-[[15 במרץ]] הגיעו למדריד כ[[בן ערובה|בני ערובה]] למילוי תנאי ההסכם. לאחר שחרורו התכחש פרנסואה הראשון לתנאי ההסכם בטענה כי נכפו עליו בהיותו בשבי. |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
מצור זה שנמשך זמן רב, העסיק את כוחותיו של הנרי השמיני ולא אפשר להפנותם למתקפה גדולה שתאיים על [[פריז]]. כתוצאה מכך חתם קרל החמישי על [[הסכם קרפי]] ב-[[18 בספטמבר]] 1544, כאשר על פי תנאיו יישא [[שארל השני, דוכס אורליאן|שארל השני]], בנו הצעיר של פרנסואה הראשון, לאישה את אנה מאוסטריה, אחייניתו של קרל החמישי, ויקבל כנדוניה את דוכסות מילאנו. מותו של שארל השני ב-[[1545]] גרם לביטול הסכם קרפי והנרי השמיני, שלא אבה להסיר את המצור מעל בולון-סיר-מר, המשיך במלחמה עד ה-[[7 ביוני]] [[1546]] כאשר נחתם [[הסכם ארדר]] בין צרפת לבין אנגליה, שלפיו בולון-סיר-מר תישאר בידיו של הנרי השמיני עד [[1554]]. |
מצור זה שנמשך זמן רב, העסיק את כוחותיו של הנרי השמיני ולא אפשר להפנותם למתקפה גדולה שתאיים על [[פריז]]. כתוצאה מכך חתם קרל החמישי על [[הסכם קרפי]] ב-[[18 בספטמבר]] 1544, כאשר על פי תנאיו יישא [[שארל השני, דוכס אורליאן|שארל השני]], בנו הצעיר של פרנסואה הראשון, לאישה את אנה מאוסטריה, אחייניתו של קרל החמישי, ויקבל כנדוניה את דוכסות מילאנו. מותו של שארל השני ב-[[1545]] גרם לביטול הסכם קרפי והנרי השמיני, שלא אבה להסיר את המצור מעל בולון-סיר-מר, המשיך במלחמה עד ה-[[7 ביוני]] [[1546]] כאשר נחתם [[הסכם ארדר]] בין צרפת לבין אנגליה, שלפיו בולון-סיר-מר תישאר בידיו של הנרי השמיני עד [[1554]]. |
||
== |
==העולם החדש== |
||
ב-[[1524]] שלח פרנסואה הראשון את [[ג'ובני דה וראזאנו]] כדי לחקור את חופי [[צפון אמריקה]]. בזכות משלחת זו הוכרז כי [[ניופאונדלנד]] שייכת לכתר הצרפתי. ב-[[1534]] הוא שלח את [[ז'אק קרטייה]] לחקור את הנהר [[סנט לורנס]] ב[[קוויבק]]. ז'אק קרטייה מצא מספר איים וחבלי ארץ שלפי טענתו ניתן למצוא בהם כמויות גדולות של [[זהב]] ושל אוצרות אחרים. ב-[[1541]] שלח פרנסואה הראשון את [[ז'אן-פרנסואה רוברוואל]] כדי ליישב את [[קנדה]] ולהפיץ את ה[[נצרות]] בקרב ה[[אינדיאנים]]. |
ב-[[1524]] שלח פרנסואה הראשון את [[ג'ובני דה וראזאנו]] כדי לחקור את חופי [[צפון אמריקה]]. בזכות משלחת זו הוכרז כי [[ניופאונדלנד]] שייכת לכתר הצרפתי. ב-[[1534]] הוא שלח את [[ז'אק קרטייה]] לחקור את הנהר [[סנט לורנס]] ב[[קוויבק]]. ז'אק קרטייה מצא מספר איים וחבלי ארץ שלפי טענתו ניתן למצוא בהם כמויות גדולות של [[זהב]] ושל אוצרות אחרים. ב-[[1541]] שלח פרנסואה הראשון את [[ז'אן-פרנסואה רוברוואל]] כדי ליישב את [[קנדה]] ולהפיץ את ה[[נצרות]] בקרב ה[[אינדיאנים]]. |
||
== |
==תרבות הרנסאנס== |
||
המלך פרנסואה הראשון הושפע מתרבות ה[[רנסאנס]] של איטליה, והוציא הון תועפות לשם הקמת טירות חדשות ובנייה מחדש של טירות קיימות. הוא המשיך בבניית [[טירת אמבואז]], שבה החלו קודמיו, והחל בבניית [[טירת בלואה]] מחדש. בתחילת שנות מלכותו החל לבנות את [[טירת שאמבור]] ב[[סגנון הרנסאנס]] ה[[איטלקי]], והקים את [[טירת סן-ז'רמן-אן-לה]]. תוכניתו הגדולה הייתה בנייתה מחדש של [[טירת פונטנבלו]] שהפכה עד מהרה למקום מגוריו המועדף, ולמקום מגוריה של מאהבתו [[אן דה פיסלה]] דוכסית אטאמפ. הוא הוציא הון רב גם על עיטורים פנימיים וחיצוניים של טירותיו, ובהם ספריות, פסלים, גנים, חצרות מפוארות ומזרקות מים. |
המלך פרנסואה הראשון הושפע מתרבות ה[[רנסאנס]] של איטליה, והוציא הון תועפות לשם הקמת טירות חדשות ובנייה מחדש של טירות קיימות. הוא המשיך בבניית [[טירת אמבואז]], שבה החלו קודמיו, והחל בבניית [[טירת בלואה]] מחדש. בתחילת שנות מלכותו החל לבנות את [[טירת שאמבור]] ב[[סגנון הרנסאנס]] ה[[איטלקי]], והקים את [[טירת סן-ז'רמן-אן-לה]]. תוכניתו הגדולה הייתה בנייתה מחדש של [[טירת פונטנבלו]] שהפכה עד מהרה למקום מגוריו המועדף, ולמקום מגוריה של מאהבתו [[אן דה פיסלה]] דוכסית אטאמפ. הוא הוציא הון רב גם על עיטורים פנימיים וחיצוניים של טירותיו, ובהם ספריות, פסלים, גנים, חצרות מפוארות ומזרקות מים. |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
הוצאותיו הגדולות של פרנסואה הראשון במלחמותיו באיטליה, בהקמה ובבנייה מחדש של טירות בצרפת וברכישת חפצי אמנות גרמו להתרוששותה של צרפת. הוא העלה את המסים והתחיל בנוהג של מכירת משרות ממלכתיות. |
הוצאותיו הגדולות של פרנסואה הראשון במלחמותיו באיטליה, בהקמה ובבנייה מחדש של טירות בצרפת וברכישת חפצי אמנות גרמו להתרוששותה של צרפת. הוא העלה את המסים והתחיל בנוהג של מכירת משרות ממלכתיות. |
||
== |
==יחסו לפרוטסטנטים== |
||
בתקופת מלכותו של פרנסואה הראשון, ייסד [[מרטין לותר]] ב[[גרמניה]] את תנועת הרפורמה ה[[פרוטסטנטים|פרוטסטנטית]]. תנועה זו התפשטה בצרפת כמו בכל [[אירופה]]. בתחילה, בהשפעת אחותו [[מרגריט מנווארה]], גילה פרנסואה הראשון יחס של סובלנות כלפי התנועה החדשה, ששימשה לו כמכשיר פוליטי נגד יריבו הקיסר קרל החמישי, אך יחסו כלפי הפרוטסטנטים השתנה כאשר בליל ה-[[17 באוקטובר]] [[1534]] הופצו כרזות בגנות ה[[מיסה]] הקתולית ברחובות פריז ובערים אחרות בצרפת. הדבר גרם לסערת רוחות בקרב ה[[קתולים]] בצרפת, והמלך שראה בכך קנוניה נגד שלטונו החל לרדוף את הפרוטסטנטים ואף להוציאם להורג. באזורים מסוימים נחרבו כפרים שלמים ואלפי אנשים איבדו את בתיהם ונשארו חסרי כל. פרוטסטנטים רבים ובהם [[ז'אן קלווין]] נאלצו לצאת לגלות. |
בתקופת מלכותו של פרנסואה הראשון, ייסד [[מרטין לותר]] ב[[גרמניה]] את תנועת הרפורמה ה[[פרוטסטנטים|פרוטסטנטית]]. תנועה זו התפשטה בצרפת כמו בכל [[אירופה]]. בתחילה, בהשפעת אחותו [[מרגריט מנווארה]], גילה פרנסואה הראשון יחס של סובלנות כלפי התנועה החדשה, ששימשה לו כמכשיר פוליטי נגד יריבו הקיסר קרל החמישי, אך יחסו כלפי הפרוטסטנטים השתנה כאשר בליל ה-[[17 באוקטובר]] [[1534]] הופצו כרזות בגנות ה[[מיסה]] הקתולית ברחובות פריז ובערים אחרות בצרפת. הדבר גרם לסערת רוחות בקרב ה[[קתולים]] בצרפת, והמלך שראה בכך קנוניה נגד שלטונו החל לרדוף את הפרוטסטנטים ואף להוציאם להורג. באזורים מסוימים נחרבו כפרים שלמים ואלפי אנשים איבדו את בתיהם ונשארו חסרי כל. פרוטסטנטים רבים ובהם [[ז'אן קלווין]] נאלצו לצאת לגלות. |
||
== |
==רפורמה מנהלית== |
||
ב-1525 חתם עם האפיפיור על הקונקורדט של בולוניה שהפך אותו לאחראי על מינוי כמרים לאחר שקיבלו את אישור האפיפיור. |
ב-1525 חתם עם האפיפיור על הקונקורדט של בולוניה שהפך אותו לאחראי על מינוי כמרים לאחר שקיבלו את אישור האפיפיור. |
||
ב-[[1539]] חתם פרנסואה על [[פקודת וילר-קוטרט]], אשר הפכה את ה[[צרפתית]] לשפת המנהל הרשמית במקום ה[[לטינית]]. צו זה חייב כמרים לרשום לידות, נישואין והלוויות בצרפתית והקמתם של משרדי רישום בכל אזור בצרפת, מהלך שיצר את הרישומים הראשוניים של נתונים סטטיסטיים באירופה. |
ב-[[1539]] חתם פרנסואה על [[פקודת וילר-קוטרט]], אשר הפכה את ה[[צרפתית]] לשפת המנהל הרשמית במקום ה[[לטינית]]. צו זה חייב כמרים לרשום לידות, נישואין והלוויות בצרפתית והקמתם של משרדי רישום בכל אזור בצרפת, מהלך שיצר את הרישומים הראשוניים של נתונים סטטיסטיים באירופה. |
||
פרנסואה הראשון מת ב-1547 ונקבר ב[[בזיליקת סן דני]] שליד פריז. בנו אנרי ירש את הכתר בשם [[אנרי השני]]. |
פרנסואה הראשון מת ב-1547, ככל הנראה מ[[מחלה|מחלת]] ה[[עגבת]] בה נדבק במהלך חייו{{הערה|Frank Kidner, Maria Bucur, Ralph Mathisen, Sally McKee, Theodore Weeks. (2007). ''Making Europe: People, Politics, and Culture''. Houghton Mifflin; 1 edition. p.361. ISBN 978-0618004799}}, ונקבר ב[[בזיליקת סן דני]] שליד פריז. בנו אנרי ירש את הכתר בשם [[אנרי השני]]. |
||
== |
==ילדיו של פרנסואה== |
||
* לואיז - (1515- 1517) |
* לואיז - (1515- 1517) |
||
* שארלוט - (1516- 1524) |
* שארלוט - (1516- 1524) |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
* [[שארל השני, דוכס אורליאן|שארל]] - (1522- 1545) |
* [[שארל השני, דוכס אורליאן|שארל]] - (1522- 1545) |
||
* מרגריט - (1523- 1574) |
* מרגריט - (1523- 1574) |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{מלכי צרפת}} |
{{מלכי צרפת}} |
||
| שורה 55: | שורה 58: | ||
[[קטגוריה:דוכסי מילאנו]] |
[[קטגוריה:דוכסי מילאנו]] |
||
[[קטגוריה:מסדר הבירית]] |
[[קטגוריה:מסדר הבירית]] |
||
[[קטגוריה:נספי מחלת העגבת]] |
|||
{{Link GA|fr}} |
{{Link GA|fr}} |
||
גרסה מ־13:51, 31 במאי 2014
פרנסואה הראשון (12 בספטמבר 1494 - 31 במרץ 1547), בן לשושלת ולואה, מלך על צרפת מ-1515 ועד מותו ב-1547.
פרנסואה היה בן דודו מדרגה שלישית של שארל השמיני ונכד דודו של המלך לואי השנים עשר, שלא היה לו בן זכר שיוכל לרשת אותו. אחרי מותו של לואי השנים עשר ב-1 בינואר 1515, ירש פרנסואה את כתרו ומלך בשם פרנסואה הראשון. שנה לפני כן הוא נישא לקלוד, בתו של המלך לואי השנים עשר, שילדה לו שבעה ילדים ונפטרה בשנת 1524. בשנת 1530 נישא פרנסואה לאלינור מאוסטריה, אך לא היו לו ילדים ממנה.
פעילותו הצבאית
המלך פרנסואה הראשון טען לכתר הקיסרות הרומית הקדושה ופתח בסדרת מלחמות באיטליה. בקרב מאריניאנו (13 - 14 בספטמבר 1515) ניצח את צבא השכירים השווייצרי של דוכס מילאנו מאסימיליאנו ספורצה (בנו של לודוביקו ספורצה) והשתלט על העיר. המלך פרנסואה הראשון ניסה לכרות ברית עם הנרי השמיני מלך אנגליה כנגד הקיסר קרל החמישי, וב-1520 התנהל משא ומתן בין שני המלכים בשדה אריג הזהב (ליד העיר קאלה) שהסתיים ללא תוצאות. ב-24 בפברואר 1525 הובס פרנסואה הראשון בקרב פאביה שבצפון איטליה בידי קרל החמישי ונלקח בשבי למדריד. על פי הסכם מדריד (14 בינואר 1526) ויתר על כל תביעותיו באיטליה ועל כל נחלותיו בארצות השפלה ובגבולותיה של צרפת עם הקיסרות הרומית הקדושה. ב-6 במרץ של אותה שנה שוחרר מן השבי וחצה את הגבול לצרפת בעוד ששני בניו הובאו לעיר באיון שבדרום מערב צרפת, וב-15 במרץ הגיעו למדריד כבני ערובה למילוי תנאי ההסכם. לאחר שחרורו התכחש פרנסואה הראשון לתנאי ההסכם בטענה כי נכפו עליו בהיותו בשבי.
האפיפיור קלמנס השביעי, שהוכה בתדהמה לשמע ניצחונותיו של קרל החמישי על הצרפתים, החל לארגן את הליגה של קוניאק נגד קרל החמישי. ליגה זו כללה את צרפת, רפובליקת ונציה, דוכסות מילאנו ורפובליקת פירנצה בנוסף על מדינת האפיפיור. כישלונות הצרפתים בנאפולי ב-1528 ובלנדריאנו שבלומברדיה ב-1529, אילצו את פרנסואה הראשון לחתום על הסכם קמברה עם קרל החמישי (5 באוגוסט 1529) שלפיו ויתר על תביעותיו לארטואה, לפלנדריה ולטורנה והתחייב לשלם כופר נפש בעבור שחרורם של בניו, פרנסואה ואנרי, שהוחזקו בשבי הספרדי מאז 1525.
פרנצ'סקו ספורצה השני, דוכס מילאנו מת ב- 1535 מבלי להשאיר אחריו יורש, וקרל החמישי השתלט על עירו. פרנסואה הראשון פלש לאיטליה, כבש את טורינו אך לא הצליח לכבוש את מילאנו. בתגובה, פלש קרל החמישי לפרובאנס, החל להתקדם אל עבר אקס-אן-פרובאנס, אבל נמנע מלתקוף את אביניון, שהייתה עיר מבוצרת, ושב לספרד. פרנסואה הראשון כרת ברית עם האימפריה העות'מאנית ואוניות מלחמה שהוצבו במארסיי בסוף 1536 איימו על ג'נובה. בתיווכו של האפיפיור פאולוס השלישי חתם קרל החמישי על הסכם ניס עם פרנסואה הראשון ב-18 ביוני 1538, כאשר על פי תנאיו נשארה טורינו בידי הצרפתים.
הסכם ניס לא הביא על פתרונה את בעיית השליטה בדוכסות מילאנו שהעסיקה את פרנסואה הראשון ואת קרל החמישי. ב-1542 פרצה מלחמה בארצות השפלה. ב-1543 תקפו כוחות הברית הצרפתית-עות'מאנית את העיר ניס וביצעו מספר תרגילים צבאיים שהביאו לקרב קרסול מדרום לטורינו, בו גברו הצרפתים על הספרדים (11 באפריל 1544). בתגובה, פלשו קרל החמישי והנרי השמיני, שראה בצרפת אויב משום שהייתה בת בריתם של הסקוטים, לצרפת. כוחותיו של קרל החמישי תקפו את סנט דיזייה בשמפאן, ואילו אלה של הנרי השמיני הטילו מצור על עיר הנמל בולון-סיר-מר.
מצור זה שנמשך זמן רב, העסיק את כוחותיו של הנרי השמיני ולא אפשר להפנותם למתקפה גדולה שתאיים על פריז. כתוצאה מכך חתם קרל החמישי על הסכם קרפי ב-18 בספטמבר 1544, כאשר על פי תנאיו יישא שארל השני, בנו הצעיר של פרנסואה הראשון, לאישה את אנה מאוסטריה, אחייניתו של קרל החמישי, ויקבל כנדוניה את דוכסות מילאנו. מותו של שארל השני ב-1545 גרם לביטול הסכם קרפי והנרי השמיני, שלא אבה להסיר את המצור מעל בולון-סיר-מר, המשיך במלחמה עד ה-7 ביוני 1546 כאשר נחתם הסכם ארדר בין צרפת לבין אנגליה, שלפיו בולון-סיר-מר תישאר בידיו של הנרי השמיני עד 1554.
העולם החדש
ב-1524 שלח פרנסואה הראשון את ג'ובני דה וראזאנו כדי לחקור את חופי צפון אמריקה. בזכות משלחת זו הוכרז כי ניופאונדלנד שייכת לכתר הצרפתי. ב-1534 הוא שלח את ז'אק קרטייה לחקור את הנהר סנט לורנס בקוויבק. ז'אק קרטייה מצא מספר איים וחבלי ארץ שלפי טענתו ניתן למצוא בהם כמויות גדולות של זהב ושל אוצרות אחרים. ב-1541 שלח פרנסואה הראשון את ז'אן-פרנסואה רוברוואל כדי ליישב את קנדה ולהפיץ את הנצרות בקרב האינדיאנים.
תרבות הרנסאנס
המלך פרנסואה הראשון הושפע מתרבות הרנסאנס של איטליה, והוציא הון תועפות לשם הקמת טירות חדשות ובנייה מחדש של טירות קיימות. הוא המשיך בבניית טירת אמבואז, שבה החלו קודמיו, והחל בבניית טירת בלואה מחדש. בתחילת שנות מלכותו החל לבנות את טירת שאמבור בסגנון הרנסאנס האיטלקי, והקים את טירת סן-ז'רמן-אן-לה. תוכניתו הגדולה הייתה בנייתה מחדש של טירת פונטנבלו שהפכה עד מהרה למקום מגוריו המועדף, ולמקום מגוריה של מאהבתו אן דה פיסלה דוכסית אטאמפ. הוא הוציא הון רב גם על עיטורים פנימיים וחיצוניים של טירותיו, ובהם ספריות, פסלים, גנים, חצרות מפוארות ומזרקות מים.
פרנסואה בנה מחדש את ארמון הלובר בפריז, שבימי הביניים שימש כמבצר, והפך אותו לבניין מפואר בסגנון הרנסאנס האיטלקי. הוא שכנע את לאונרדו דה וינצ'י לעזוב את איטליה ולהתגורר בטירת אמבואז שעל גדות נהר הלואר בצרפת. לאונרדו הביא אתו לצרפת יצירות אמנות ובהן ציורו המפורסם ה"מונה ליזה". המלך פרנסואה הראשון העסיק את צורף הזהב והפסל בנוונוטו צ'ליני ואמנים איטלקיים אחרים בדקורציה של ארמונותיו. הוא העסיק סוכנים באיטליה במטרה לרכוש יצירות אמנות חשובות, כמו אלה של מיכלאנג'לו, טיציאן ורפאל. הוא היה גם איש ספר שתרם לפיתוחה של הספרייה המלכותית והעסיק בה כספרן ראשי את המלומד גיום בידה, וייסד את ב-1530 את קולז' דה פראנס.
הוצאותיו הגדולות של פרנסואה הראשון במלחמותיו באיטליה, בהקמה ובבנייה מחדש של טירות בצרפת וברכישת חפצי אמנות גרמו להתרוששותה של צרפת. הוא העלה את המסים והתחיל בנוהג של מכירת משרות ממלכתיות.
יחסו לפרוטסטנטים
בתקופת מלכותו של פרנסואה הראשון, ייסד מרטין לותר בגרמניה את תנועת הרפורמה הפרוטסטנטית. תנועה זו התפשטה בצרפת כמו בכל אירופה. בתחילה, בהשפעת אחותו מרגריט מנווארה, גילה פרנסואה הראשון יחס של סובלנות כלפי התנועה החדשה, ששימשה לו כמכשיר פוליטי נגד יריבו הקיסר קרל החמישי, אך יחסו כלפי הפרוטסטנטים השתנה כאשר בליל ה-17 באוקטובר 1534 הופצו כרזות בגנות המיסה הקתולית ברחובות פריז ובערים אחרות בצרפת. הדבר גרם לסערת רוחות בקרב הקתולים בצרפת, והמלך שראה בכך קנוניה נגד שלטונו החל לרדוף את הפרוטסטנטים ואף להוציאם להורג. באזורים מסוימים נחרבו כפרים שלמים ואלפי אנשים איבדו את בתיהם ונשארו חסרי כל. פרוטסטנטים רבים ובהם ז'אן קלווין נאלצו לצאת לגלות.
רפורמה מנהלית
ב-1525 חתם עם האפיפיור על הקונקורדט של בולוניה שהפך אותו לאחראי על מינוי כמרים לאחר שקיבלו את אישור האפיפיור.
ב-1539 חתם פרנסואה על פקודת וילר-קוטרט, אשר הפכה את הצרפתית לשפת המנהל הרשמית במקום הלטינית. צו זה חייב כמרים לרשום לידות, נישואין והלוויות בצרפתית והקמתם של משרדי רישום בכל אזור בצרפת, מהלך שיצר את הרישומים הראשוניים של נתונים סטטיסטיים באירופה.
פרנסואה הראשון מת ב-1547, ככל הנראה ממחלת העגבת בה נדבק במהלך חייו[1], ונקבר בבזיליקת סן דני שליד פריז. בנו אנרי ירש את הכתר בשם אנרי השני.
ילדיו של פרנסואה
- לואיז - (1515- 1517)
- שארלוט - (1516- 1524)
- פרנסואה - (1518- 1536)
- אנרי - (1519- 1559)
- מדליין - (1520- 1537)
- שארל - (1522- 1545)
- מרגריט - (1523- 1574)
הערות שוליים
- ^ Frank Kidner, Maria Bucur, Ralph Mathisen, Sally McKee, Theodore Weeks. (2007). Making Europe: People, Politics, and Culture. Houghton Mifflin; 1 edition. p.361. ISBN 978-0618004799
| מלכי צרפת | ||
|---|---|---|
| המלכים הקרולינגים (843–987) |
שארל השני • לואי השני • לואי השלישי • קרלומן השני • קרל השלישי • אודו • שארל הרביעי • רובר הראשון • ראול • לואי הרביעי • לותר • לואי החמישי | |
| בית קאפה (789–1328) |
איג קאפה • רובר השני • אנרי הראשון • פיליפ הראשון • לואי השישי • לואי השביעי • פיליפ השני • לואי השמיני • לואי התשיעי • פיליפ השלישי • פיליפ הרביעי • לואי העשירי • ז'אן הראשון • פיליפ החמישי • שארל הרביעי | |
| בית ולואה (1328–1589) |
פיליפ השישי • ז'אן השני • שארל החמישי • שארל השישי • שארל השביעי • לואי האחד עשר • שארל השמיני • לואי השנים עשר • פרנסואה הראשון • אנרי השני • פרנסואה השני • שארל התשיעי • אנרי השלישי | |
| בית בורבון (1589–1792) |
אנרי הרביעי • לואי השלושה עשר • לואי הארבעה עשר • לואי החמישה עשר • לואי השישה עשר • לואי השבעה עשר | |
| בית בונפרטה (1804–1814; 1815) |
נפוליאון הראשון • נפוליאון השני | |
| בית בורבון (1814–1815; 1815–1830) |
לואי השמונה עשר • שארל העשירי • לואי התשעה עשר • אנרי החמישי | |
| בית אורליאן (1830–1848) |
לואי פיליפ • פיליפ השביעי | |
| בית בונפרטה (1852–1870) |
נפוליאון השלישי | |
| הקודם: לואי השנים עשר |
מלכי צרפת | הבא: אנרי השני |